close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ובחרת בחיים – פאזל החיים

ד"ר מרדכי גולן  כג אב, תשסז  8/7/2007

מדען אחד עסק בפיתוח "פרוייקט בטחוני". הוא היה מרוכז בעבודתו כשבנו, בן השבע נכנס ו"רצה לעזור לו". "הפסק ולך למשחקיך" – ביקשו האב. הילד סירב. כשראה המדען ש"העסק לא הולך" תלש מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה לחתיכות ואמר לבנו...

פרשת השבוע, פרשת "ראה" כוללת קכ"ו פסוקים (וסימנך: "נכון יהיה הר בית ה'...") ועוסקת במיגוון רחב היקף של נושאים ועיניינים שחלקם נמצא בתוך נ"ד המצוות (וסימנך: "נצבו כמו נד..."), כמו למשל: הברכה והקללה, עיר הנידחת, סימני הכשרות: בבהמה, בחיה (שהרי: "חיה – בכלל בהמה"), בעופות ובדגים, שמיטת כספים ועוד. כמו כן, לעולם, פרשת "ראה" נכללת בשבע השבתות הידועות כ"שבע דנחמתא", קרי: שבע השבתות בין תשעה באב לראש השנה ואשר מפטירים בהן נבואות נחמה.

הגם שפרשתנו משופעת במצוות ובנושאים רבים הפרשה פותחת בהעמדת ה"ברכה": "אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם...
היום", מול ה"קללה": "אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם... היום". אין ספק, שכפילות המילה היום מלמדת אותנו שכוונת התורה לא הייתה רק לזמן הציווי, כלומר: בעת שמשה "הוכיח" אותם, בשנה האחרונה לחייו, אלא – היה זה ציווי "לשעתו ולדורות", כדלקמן –
"זכות הבחירה" בין הברכה ועימה החיים, החיוב, השכר וכו' – מחד גיסא, ובין הקללה ועימה המוות, השלילי, העונש וכו' – מאידך גיסא, עומדת תדיר, לעולם, בפני כל אדם, ולאו דווקא באם הוא "אדם מתלבט" או "אדם נבוך". וגם אם, תורתנו הקדושה ציינה: "אנכי (ה') נותן לפניכם", לפניכם – בלשון רבים, יש להדגיש שמילת הציווי היא: "ראה"!, ראה – בלשון יחיד. דהיינו: הפנייה היא ליחיד (כחלק מן הכלל), לאדם הפרטי. התורה מעמידה בפני ולפני האדם שתי אלטרנטיבות בלבד. ה"בחירה החופשית" היא (די) מוגבלת. אין לאדם כל אפשרויות נוספות, ואפילו לא אפשרות שלישית. כמו כן, חייבים אנו לציין, שבפרשתנו, פרשת "ראה", אין התורה קובעת במפורש מה אמורה להיות ה"בחירה" הטובה ביותר מבין שתי האפשרויות, ורק בפרשת "ניצבים" התורה "סוגרת את המעגל" וקובעת חד משמעית: "ובחרת בחיים"!. על האדם לבחור באפשרות הברכה, וגם אם ממבט ראשוני ולא מעמיק נראית לאדם, כביכול, סתירה בין "זכות הבחירה" ובין הקביעה "ובחרת בחיים" והתורה מבטיחה שהוא יצא נשכר ומורווח עקב בחירתו הנכונה.

"ובחרת בחיים"(!) – אחד מן הציווים החשובים, המהותיים ורחבי ההיקף הקיימים בעולמה של היהדות. ומפני שעומדים אנו בשחרו ובפתחו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, חודש של חיפוש דרך וחשבון נפש, הרשוני, להציע כוון חשיבה ויישום פשוט ולא קשה למושג של "ובחרת בחיים". דהיינו: כל מה שנדרש מן האדם לעשות, הוא: נכונות לקבל ורצון להפנים, וקצת יותר מאמץ ליישם זאת "הלכה למעשה", במעשים ולא בדיבורים. מאמץ של "תיקון עצמי של האדם" קודם שירוץ וירצה "לתקן את העולם". חושבני, שהמעשה המצ"ב ממחיש "הלכה למעשה" את הרעיון שהבענו לעיל, ודו"ק.

מדען אחד עסק בפיתוח "פרוייקט בטחוני". הוא היה מרוכז בעבודתו כשבנו, בן השבע נכנס ו"רצה לעזור לו". "הפסק ולך למשחקיך" – ביקשו האב. הילד סירב. כשראה המדען ש"העסק לא הולך" תלש מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה לחתיכות ואמר לבנו: "אתה אוהב להרכיב פאזלים. גש לחדר הסמוך. קח איתך את העולם המפורק ונראה אם תוכל לתקן אותו". לתדהמתו ולהפתעתו, לאחר שעה קלה המדען שמע: "אבא! סיימתי. הצלחתי לתקן ולהרכיב את חתיכות הפאזל למפת עולם מושלמת". המדען "היה בשוק". הוא לא האמין והמשיך בעבודתו. קריאותיו של הבן הפכו לצעקות: "אבא! למה אתה לא מגיע?! אני רוצה שתראה, במו עיניך, איך הצלחתי להרכיב מחדש את מפת העולם המפורקת". הקריאות והצעקות לא הותירו לאב שום ברירה. המדען הניח את רישומיו ורשימותיו, ניגש אל החדר ו... אכן, הוא ראה את מפת העולם מודבקת בשלמות על גבי בריסטול. הילד צדק. "איך הצלחת להרכיב את מפת העולם בזמן כל כך קצר והרי לא ידעת איך נראה העולם"?! – שאל האב. "אבא" – השיב הילד. "נכון שלא ידעתי איך נראה העולם. אבל, לפני שתלשת את הדף מן החוברת, הספקתי עוד לראות שבצד השני של הדף, ישנה תמונה של בן אדם. כשראיתי שאני לא מצליח "לתקן את העולם", הפכתי את כל החתיכות והתחלתי "לתקן את האדם" קודם כל. זה היה קל יותר. לאחר שהצלחתי, הפכתי את "הפאזל" וקיבלתי עולם מתוקן, כמו שביקשת".
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה