תהילים פרק קא

א  לְדָוִד, מִזְמוֹר: חֶסֶד-וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה; לְךָ יְהוָה אֲזַמֵּרָה.
ב  אַשְׂכִּילָה, בְּדֶרֶךְ

תָּמִים- מָתַי, תָּבוֹא אֵלָי;
אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם-לְבָבִי, בְּקֶרֶב בֵּיתִי.
ג  לֹא-אָשִׁית, לְנֶגֶד עֵינַי-דְּבַר-בְּלִיָּעַל:
עֲשֹׂה-סֵטִים שָׂנֵאתִי; לֹא יִדְבַּק בִּי.
ד  לֵבָב עִקֵּשׁ, יָסוּר מִמֶּנִּי; רָע, לֹא אֵדָע.
ה  מלושני (מְלָשְׁנִי) בַסֵּתֶר, רֵעֵהוּ- אוֹתוֹ אַצְמִית:
גְּבַהּ-עֵינַיִם, וּרְחַב לֵבָב- אֹתוֹ, לֹא אוּכָל.
ו  עֵינַי, בְּנֶאֶמְנֵי-אֶרֶץ- לָשֶׁבֶת עִמָּדִי:
הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ תָּמִים- הוּא, יְשָׁרְתֵנִי.
ז  לֹא-יֵשֵׁב, בְּקֶרֶב בֵּיתִי- עֹשֵׂה רְמִיָּה:
דֹּבֵר שְׁקָרִים- לֹא-יִכּוֹן, לְנֶגֶד עֵינָי.
ח  לַבְּקָרִים, אַצְמִית כָּל-רִשְׁעֵי-אָרֶץ;
לְהַכְרִית מֵעִיר-יְהוָה, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן.