close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ס"א - מדוע שנאת חינם החריבה את ביהמ"ק/ פגיעה באחדות מסלקת השכינה

הרב שמעון פרץכו שבט, תשפא08/02/2021
פרק סה מתוך הספר ואהבת
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק סה מתוך הספר ואהבת

תגיות:

פרק ס"א

-       כמובן שהתהליך הזה של הסתלקות השכינה וחורבן בית המקדש לא היה מיידי. הפירוד וחוסר האחדות בעם ישראל הלך והחריף ובעקבות זאת עבר פחות ופחות שפע אלוקי לעם ישראל וממנו לעולם. אחד מהביטויים לצמצום השפע הזה היא העובדה, שארבעים שנה לפני חורבן הבית הפסיקו לדון דיני נפשות (ע"ז ח:), כי עבר פחות שפע בעקבות חוסר האחדות.

-       רגע, מה הקשר לדיני נפשות?

-       כדי לדון דיני נפשות צריך הרבה סיעתא דשמיא, כיוון שמדובר בפסיקה של חיים ומוות. לכן ניתן לדון דיני נפשות רק כאשר


סנהדרין גדולה יושבת בלשכת הגזית, קרוב מאד למקום שבו כל השפע האלוקי עובר לעולם. רק אז הסנהדראות הקטנות של עשרים ושלושה דיינים יכולות לדון בכל הארץ את בני האדם למיתה (רש"י שם ד"ה כי).

    ומדוע ישיבת סנהדרין גדולה בלשכת הגזית היא תנאי הכרחי?

    על מנת שהשפע שמועבר דרך בית המקדש והכולל בתוכו גם סיוע אלוקי להוצאת דין אמת, יגיע לחכמי הסנהדרין הגדולה שיושבים בלשכת הגזית הצמודה לבית המקדש, ומהם יעבור לחכמי הסנהדרין הקטנה ויסייע להם להוציא דין אמת[1].

    ארבעים שנה לפני חורבן בית המקדש, חכמי הסנהדרין רצו להפסיק לדון דיני נפשות ולכן יצאו מלשכת הגזית.

-       מדוע הם רצו להפסיק?

    הגמרא בע"ז (ח:) אומרת שחכמים ראו שהרוצחים מרובים והם לא יכולים לדון. לעניות דעתי, הסיבה שהם לא יכלו לדון היא משום שהמציאות של ריבוי רוצחים לימדה אותם, שעם ישראל מפורד[2] ברמה כזאת שלא עובר מספיק שפע אלוקי שיאפשר לדון דיני נפשות באמת. השכינה הולכת ומסתלקת. לכן העדיפו לצאת מלשכת הגזית ולהפסיק לדון דיני נפשות.

-       הרב בעצם אומר שהחורבן של בית המקדש הוא סימן שעם ישראל לא מאוחד והנשמה הכללית כלל לא מופיעה. אז כיצד העולם לא נחרב והרי לא יורד שפע אלוקי לעולם?

-       דייקתי בלשוני ואמרתי שהיא כמעט שלא מופיעה. ההופעה הזעירה שלה מספיקה על מנת להוריד טיפות של שפע אלוקי שמחייה את העולם באופן מינימלי.

-       מה גורם להורדת אותן טיפות של שפע שמחזיקות את העולם?

-       הגמרא (סוטה מט.) שואלת את השאלה הזאת והיא עונה שהעולם מתקיים בזכות קדושה דסדרא ויהא שמא רבא דאגדתא. בזכות שני אלה העולם מצליח לשרוד בינתיים באופן מינימלי.

-       התשובה לא מספיק מובנת לאור כל דברי הרב עד עכשיו.

-       בוא נעיין בסוגיה שם לפי פירוש רש"י:

    "אמר רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו... ואלא עלמא אמאי קא מקיים? אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבה דאגדתא".

    ומבאר רש"י: "אלא עלמא אמאי מקיים – מאחר שהקללה הולכת תמיד ורבה".

-       למה הקללה הולכת וגדלה?

-       שאלה מצוינת. לפי מה שלמדנו התשובה די פשוטה. השפע האלוקי שיורד לעולם ומחיה אותו הולך ומתמעט. מדובר בתהליך של התמעטות וצמצום שהחל לפני חורבן בית המקדש וממשיך ביתר שאת לאחריו. ירידת השפע לא הפסיקה לחלוטין מיד לאחר החורבן, אלא רק התמעטה מאד וממשיכה להתמעט ככל שהשנים עוברות.

-       ומה גורם לצמצום השפע?

-       התפוררות הצינור. התמעטות הופעת הנשמה הכללית בעולם. ככל שהגלות הלכה והחריפה כך הצינור הלך והתפורר, דהיינו התמעטה הופעת הנשמה הכללית וכך גם ירידת השפע האלוקי שהלכה והתמעטה עד לכדי טיפות בודדות.

-       מה גורם להתפוררות הצינור ולהתמעטות הופעת הנשמה הכללית?

-       ככל שעם ישראל מתפקד יותר כעם, כך הנשמה הכללית מופיעה בו יותר. כפי שאמרנו לעיל, תפקוד של עם מורכב ממספר גורמים: אהבה בתוך אנשי העם, שלטון עצמאי, מגורים בארץ המיוחדת לאותו עם, קיבוץ אנשי העם במקום אחד, שאיפות משותפות, תרבות משותפת.

    לאחר החורבן, אמנם לא הייתה כל כך אהבה ולא היה שלטון עצמאי אך כן היה קיבוץ יהודים גדול מאד בארץ ישראל. או במילים אחרות: הצינור לא התפורר עדיין לגמרי. עם ישראל המשיך לתפקד כעם במידה מסוימת ולכן הנשמה הכללית הופיעה בו באותה מידה.

    כעת ניתן להבין יותר מה מיוחד בקדושה דסידרא ואמן יהא שמיה רבה דאגדתא. הבה נתבונן בלשונו של רש"י שם:

    "אקדושה דסידרא - סדר קדושה שלא תקנוה אלא שיהיו כל ישראל עוסקין בתורה בכל יום דבר מועט שאומר קריאתו ותרגומו והן כעוסקין בתורה, וכיון שנוהג בכל ישראל בתלמידים ובעמי הארץ ויש כאן שתים קדושת השם ותלמוד התורה חביב הוא.

    וכן יהא שמיה רבה מברך שעונין אחר הגדה שהדרשן דורש ברבים בכל שבת היו נוהגין כך ושם היו נקבצין כל העם לשמוע לפי שאינו יום של מלאכה ויש כאן תורה וקידוש השם".

    הבה נתבונן. המכנה המשותף הפשוט והגלוי לשני הדברים הללו הוא – לימוד תורה וקידוש השם. אלו הם שני הדברים שמשפיעים באופן הגדול ביותר על השראת השכינה והורדת השפע האלוקי, ולכן יש בכוחם להוריד טיפות של שפע אלוקי.

-       אם יורשה לי לחבר את זה למשל של הצינור ניתן להוסיף כך: כאשר יש קרעים גדולים מאד בצינור ורוצים בכל זאת להעביר בו מים יש צורך להגדיל את זרימת המים עד כמה שרק ניתן על מנת שלפחות מספר טיפות יצליחו לעבור.

-       נכון מאד, ולכן חכמים הגדילו עד כמה שרק ניתן את לימוד התורה ואת קידוש השם שהם המשפיעים הגדולים ביותר. אך אין די בכך. אם נתבונן ברש"י ונדייק במילותיו נמצא, שיש מכנה משותף נוסף שקשור מאד לענייננו.

    והוא, שמדובר בלימוד תורה וקידוש השם שמשותף לכל הצבור, לכל עם ישראל ולא רק לחלק ממנו. כל היהודים ללא יוצאי דופן לומדים משהו משותף [קדושה דסדרא] בזמן אחד [תפילת השחר] או עונים ביחד אמן על קדיש לאחר לימוד משותף.

    כל סוגי היהודים מאוחדים סביב דבר אחד. תלמידי חכמים ועמי ארצות, כולם יחד כאיש אחד בלב אחד לומדים תורה ומרבים קידוש השם.

    רק עם אחד מתנהג ככה! כאשר עם ישראל עושה את שני הדברים הללו הוא מתפקד כעם ולכן הנשמה הכללית יכולה להופיע קצת בעולם.

    שני הדברים הללו מחזקים את האחדות בתוכנו סביב השאיפות המשותפות שלנו כעם, שהן לימוד תורה והפצתה וכן קידוש השם בעולם. כל היהודים מאוחדים סביב השאיפות הללו כאיש אחד בלבד אחד. יש לזה קצת כוח לדבק מעט את חלקי הצינור זה לזה.

 

[1] שם תוד"ה מלמד "דלגבי דיני נפשות...והיינו טעמא משום דבעינן סנהדרין סמוך לשכינה". הכוזרי במאמר שלישי אות מא' "לא תוסיפו על הדבר אשר הסכימו עליו הכהנים והשופטים, מן המקום אשר יבחר ה', כי הללו מקבלים סיוע מן השכינה".

[2] ההסבר המקובל יותר, אך לא בהכרח סותר הוא, שהסנהדרין לא רצו להרוג את הרוצחים בגלל שהם היו מרובים ולא טוב לסנהדרין להרוג הרבה והיא אף נקראת "קטלנית". יתכן שבכוונה תחילה סתמה הגמרא ולא פירשה את סיבת הדבר על מנת לכלול בזה מספר הסברים.

הוסף תגובה
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
שם השולח
תוכן ההודעה