close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ביאה דרך איברים

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
יזתשריתשעט26/09/2018

שאלה:

כבוד הרב שאלתי לגבי מאונן אבל לא הסברתי את עצמי.. אם אשתי מאוננת לי קרוב ככל האפשר למקום שלה זה מותר?

תשובה:

קרוב למקום שלה, בעזרת גופה, יהיה מותר בתנאים שהזכרנו, דהיינו שאין ביררה מבחינה רפואית. ביד- לא.
תשובות נוספות בנושא-
ביאה דרך איברים
שלום וברכה,

אם מדובר בתקופה ארוכה יחסית של דלקת ואסור לקיים יחסים בכלל, אז-
ל"אונן" אסור, אני חושב שזה דבר בעייתי.
להתחכך מותר, אם כי עדיף קרוב ככל הניתן לאותו מקום. אנא קרא באתר תשובות בנושא "ביאה דרך איברים" כדי לראות את דעתי המדוייקת, אבל באופן עקרוני זה מותר, רק שעדיף קרוב.
מאחורה בודאי מותר.
ביאה דרך איברים
אם אין סיבה רפואית של ממש (משהו שלא מאפשר יחסים רגילים), אז אני חושב שממש ממש עדיף שלא לפלוט בחוץ, מותר להתחכך, מותר להגיע "כמעט" אולם עדיף שהוצאת הזרע תהיה באותו מקום.
כמה שאלות על צניעות
גם אם נקבל את האמירה לגבי הרמב"ם (כלומר-- נקבל את הפרשנות שהרמב"ם מתכוון שהכל הכל מותר), עדיין אנחנו לא פוסקים לפי הרמב"ם באופן בלעדי. הרי פוסקים גם לפי פוסקים נוספים ובראשם השולחן ערוך, והשולחן ערוך פסק בעניין כמו רבי יוחנן בן דהבאי, שדי מחמיר בכל הדברים שתוארו. גם לפי הפנימיות (הקבלה) יש רבים שמחמירים. כך שהדיון הוא לא רק מה בדיוק דברי הרמב"ם אלא גם האם פוסקים לפיו בלעדית בעניין הזה.

הגישה שלי, לעניות דעתי העניה מאוד, היא שיש לשלב ולנסות להבין את הגמרא באופן עצמאי ואז להתייחס לפוסקים. כך שנראה לי שלפסוק את כל דברי רבי יוחנן בן דהבאי לא שייך (כי יש מקומות רבים בחז"ל שכתוב דברים שמשמע מהם אחרת), ומצד שני להגיד שכל מה שנאמר שם לא שייך, זה גם לא דבר קל.

הגישה שלי היא שהכל מותר (בתנאי שיש בזה צניעות מוחלטת של איש ואשתו... כי יש רבים שחושבים שבגלל שאני רב "מתירן" אז אני אתיר גם, נניח, חצאיות יותר קצרות לנשים... אני חושב שהכל מותר- בתנאי שזה בבית ובין הזוג בשאר הדברים אני מחמירן...). מלבד דברים שחכמים אמרו עליהם שהם מיאוס.

לכן, אם ראית תשובות באתר, אני חושב שמותר לנשק בכל האיזור של אותו מקום, מלבד בפתח עצמו ממש, כי יש שם בעיה של מיאוס (יש כל מיני הפרשות) וכדומה...

כמו כן מההתייחסות החמורה של הזוהר להוצאת שז"ל, אני נוטה לומר שפליטה שלא באותו מקום תהיה מותרת רק כשיש לזה סיבה של ממש... כמו קושי מסויים וכדומה. מכאן יוצא לנו שהכלל הוא- הכל מותר (גם לפי התיאור הציורי שלך), מלבד נישוק באותו מקום ממש משום מיאוס, הוצאת זרע בפה מאותה סיבה וכן הוצאת זרע על הגוף אם אין סיבה מיוחדת כמו סיבה רפואית. מותר להתחכך, אולם אני חושב שכשמגיעים להוצאת הזרע, זה צריך להיות באותו מקום.

זה אכן אומר שהכל מותר, כמעט. וכמו שכתבתי כמה פעמים- עצם זה שיש משהו, אפילו קטן, שאסור, זה רק משפר את העניין.

אני חושב שזה בהחלט משדרג ומוסיף ועניין המשחה במצווה הוא חשוב. לגבי ייעוץ לאחרים, זה תלוי קצתץ, אני מאלה שחושבים שבכל תחום (לא רק בענייני זוגיות או ענייני הלכה), יש בעיה שכשמישהו "רואה את האור" הוא מיד הופך ליועץ... תנו לזה קצת זמן, תראו שבאמת החיים שלכם לאורך זמן משתפרים ואז אולי תוכלו לייעץ.
איך לקום ממקום כל כך נמוך
מאוד קשה לענות על שאלה כל כך כואבת ועמוקה בלי לדעת יותר פרטים- לאיזה מגזר את שייכת? איך יכול להיות שנפלת כל כך עמוק, ממצב של מדרשה למצב של הריון ומחלות מין בשנתיים? מה מקומה של המשפחה שלך בתהליך? מה גרם לנפילות הראשונות? ועוד...

מבלי לדעת את כל הפרטים הללו, הייתי אומר שהדבר הראשון שצריך לדעת הוא שזה הולך להיות תהליך איטי ומורכב... זה לא יקרה מיד ולא יהיה פתרון "קסם". זה יהיה ארוך ועם הרבה מדרגות. בשלב הזה בכלל אין טעןם, לדעתי, לחשוב על המדרגה הסופית, אלא רק על השלב הראשון, השלב הבא. כל פעם שלב.

המטרה הראשונית צריכה להיות מעשית לגמרי- להפסיק להתראות או להתמכר לגברים ולתת את גופך. משהו מעשי לגמרי, עדיין בלי תפילות, בלי חזרה בתשובה ובלי קרבה לאלוקים. זה יבוא הרבה יותר מאוחר. בשלב ראשון זה חייב להיות היעד- לנסות לברר מה גורם לך להתפקר ולטפל בזה, להפסיק עם זה. זה חייב להיות השלב הראשון כי כל עוד את שם שום דבר אחר לא יזוז.

רק אחרי שהדבר הזה יובן (למה זה קורה) ויטופל איך שהוא, יהיה מקום לעבור לשלב הבא.
אנאלי
מבלי להבין את הקשר בין ה"ההתייבשות" לחזרה בתשובה, אני סבור שמה ששאלת לגבי הגוף מותר- כלומר- הנגיעה במקום, והכנסת אצבע מותרות.
לגבי השימוש בויברטורים, אני ממש נגד. אני סבור שאם אין ממש בעיות מיוחדות השימוש בחפץ חיצוני שדומה לאיבר וחודר לגוף הוא מזיק וממש לא צנוע לחיי האישות. תוכל לקרוא על זה עוד תשובות באתר.
בכל מקרה- בגוף של בני הזוג מותר, בחפץ חיצוני לדעתי לא.
יחסי אישות
נראה לי די פשוט שהפתרון שלכם צריך להיות התקן תוך רחמי לא הורמונלי, יש לא מעט כאלה. והם בשימוש רחב מאוד. לכאורה הרופאה שלכם היתה צריכה להמליץ על זה כברירת מחדל.

אפילו בלי קשר ועוד לפני העניין ההלכתי, זה הפתרון המתבקש.

האם שקלתם את זה? האם יש מניעה לזה משום מה? זה לכאורה פשוט.