טהרה

הרב יניב חניאבאלולתשעח13/08/2018
שאלה:
שלום הרב אני ובעלי מנסים לשמור על טהרה רציתי לדעת כמה דברים א ההרחקות האם שיך בימינו לא לגעת אחד בשני ואפילו לא להעביר מיד ליד וכו.. זה פשוט לא נשמע הגיוני ב האם צריך לשמור על ווסתות כלומר אחרי חודש ו31 יופ תודה
תשובה:
הנושא של ההרחקות הוא בהחלט קשה מאוד. זה ממש שינוי בדרך החיים הרגילה ולרבים מאוד קשה עם זה. יש בזה קושי אמיתי- ההעברה של אחד לשני, הנגיעה הקלה וכו'. אולם זה לא רק מוגבל לימינו, זה תמיד היה קשה וחכמים מתארים מקרים שבהם גם בזמנם היה קשה לאנשים עם זה.עם זאת, מדובר במשהו שאכן צריך להקפיד עליו. זה לא משהו שבטל ולא יוכל להיבטל אלא אם כן יהיה בית דין חדש שיתיר את ההרחקות, אולם אם זה לא יקרה, זה עדיין קיים. לגעת אחד בשני בתקופת הנידה זה בהחלט דבר אסור שגם ניתן להבין את הטעם- כי נגיעה היא לא דבר מוגבל וניתן בהחלט להגיע ממנה למשהו חמור יותר. ההגבלות הללו יוצרות חייץ ממש ברור שבו כל קרבה אסורה והן מקילות על שמירת הנידה. לגבי נושא ההעברה- כאן יותר קשה להסביר את מהות האיסור... וצריך לקבל את זה כמשהו שחכמים אמרו וצריך לשמור אותו, גם אם קשה להבין.
לגבי נושא הוסתות- צריך לשמור את ההרחקה הבסיסית (תשמיש) בשלוש וסתות- היום בחודש, היום ה30 ווסת ההרחקה כמו שהיתה בפעם הקודמת. כאן ניתן ללכת לפי הספרדים ולהתיר נגיעה ואפילו חיבוק ונישוק, אולם תשמיש אסור. זה די קל, כי צריך רק להימנע מתשמיש עצמו. בכל מקרה, אצל רוב האנשים והנשים היום ה30 לא קיים ובדרך כלל החודש וההרחקה מתמזגים. כך שמדובר על יום אחד בחוד.
תשובות נוספות בנושא-
מתי לטבול במקווה
הכתם החום היה בבוקר שבת? אם כן, אז ההפסק בטהרה היה במוצאי שבת ואת צריכה לטבול במוצאי שבת. כי הדימום היה עד שבת בצהריים.
הכתם החום היה בבוקר שבת? אם כן, אז ההפסק בטהרה היה במוצאי שבת ואת צריכה לטבול במוצאי שבת. כי הדימום היה עד שבת בצהריים.
מין אנאלים
לא, ממש לא. יחסים אנאלים נחשבים על ידי חז"ל לביאה לכל דבר, וכמובן שדבר כזה אסור עם מישהי שלא נשואים לה.
וכמובן- כל מגע אסור עם מישהו שלא נשואים לה, מה גם שהיא ודאי נידה ויש כאן גם איסור של נידה.
לא, ממש לא. יחסים אנאלים נחשבים על ידי חז"ל לביאה לכל דבר, וכמובן שדבר כזה אסור עם מישהי שלא נשואים לה.
וכמובן- כל מגע אסור עם מישהו שלא נשואים לה, מה גם שהיא ודאי נידה ויש כאן גם איסור של נידה.
תשוקה לאשתי
זו שאלה קשה מאוד שנתקלתי בה לאחרונה שוב ושוב. אנשים אומרים- כשהייתי רווק ולא הייתי בעניין שלח אישות כלל, ידעתי איך להתמודד עם זה, ועכשיו כשאני נשוי אני לא ממש יודע איך להילחם, כי אני כבר לא יכול להתעלם מהיצרים והכוחות הללו. זו באמת שאלה קשה, שלא קשורה רק לעניין הנישואין או לא נישואין, אלא גם לעניין של גיל (יש כאלה שהתאווה מתחזקת אצלם בגילן מבוגר יותר) ולכל העניין של ההתמודדות של דורנו- של חוסר צניעות וכדומה (כי אנשים עובדים, לדוגמא, נתקלים בהרבה יותר חוסר צניעות מאשר אנשים שלא עובדים).
אני לא ממש מכיר שיטות למלחמה הזו, כלומר- לא שיטות חד משמעיות, שניתן לנצח בהן בלי קרב. זה קרב, קשה, ארוך ומתיש... שלא ניתן לנצח בו חד משמעית. כמובן שיש כל מיני שיטות- להימנע ככל הניתן מגירוי לא הכרחי, לחשוב טוב, לחשוב נקי כל הזמן. אבל כל השיטות לא יפתרו את הבעיה לגמרי, הרי. זה ימשך ויהיה קשה כל הזמן.
אחת הדרכים הכי טובות למלחמה הזו היא להבין למה היא חשובה, לקרוא יותר על דיני נידה, להבין למה זה אסור, מה המטרה של הנידה וכו'.
עוד שיטה היא להתייחס לזה בחיוב- לחייך על הקושי, לקבל אותו באהבה, להגיד לעצמך ולאשה- זה קשה, אבל זה נחמד. זה לא מתיש אותי.
זה די דומה לעניין של התמודדות עם קשיי אינטרנט שיש כאן המון תשובות בנושא זה...
זו שאלה קשה מאוד שנתקלתי בה לאחרונה שוב ושוב. אנשים אומרים- כשהייתי רווק ולא הייתי בעניין שלח אישות כלל, ידעתי איך להתמודד עם זה, ועכשיו כשאני נשוי אני לא ממש יודע איך להילחם, כי אני כבר לא יכול להתעלם מהיצרים והכוחות הללו. זו באמת שאלה קשה, שלא קשורה רק לעניין הנישואין או לא נישואין, אלא גם לעניין של גיל (יש כאלה שהתאווה מתחזקת אצלם בגילן מבוגר יותר) ולכל העניין של ההתמודדות של דורנו- של חוסר צניעות וכדומה (כי אנשים עובדים, לדוגמא, נתקלים בהרבה יותר חוסר צניעות מאשר אנשים שלא עובדים).
אני לא ממש מכיר שיטות למלחמה הזו, כלומר- לא שיטות חד משמעיות, שניתן לנצח בהן בלי קרב. זה קרב, קשה, ארוך ומתיש... שלא ניתן לנצח בו חד משמעית. כמובן שיש כל מיני שיטות- להימנע ככל הניתן מגירוי לא הכרחי, לחשוב טוב, לחשוב נקי כל הזמן. אבל כל השיטות לא יפתרו את הבעיה לגמרי, הרי. זה ימשך ויהיה קשה כל הזמן.
אחת הדרכים הכי טובות למלחמה הזו היא להבין למה היא חשובה, לקרוא יותר על דיני נידה, להבין למה זה אסור, מה המטרה של הנידה וכו'.
עוד שיטה היא להתייחס לזה בחיוב- לחייך על הקושי, לקבל אותו באהבה, להגיד לעצמך ולאשה- זה קשה, אבל זה נחמד. זה לא מתיש אותי.
זה די דומה לעניין של התמודדות עם קשיי אינטרנט שיש כאן המון תשובות בנושא זה...
nidah
טוב, כפי שודאי הרגשת בעצמך אתה די סוגר את כל האופציות בשאלה עצמה ולא מותיר הרבה ברירות.
ובכל זאת, לפני התשובה עצמה- המצב שאתה מתאר הוא לא ממש עניין לרב. אלא יותר לפסיכולוג או למטפל זוגי. כי אתה מתאר פה תסכולים של שנים ובעיות ארוכות טווח שלא אמורות להיות כל כך ארוכות וקשות. אני בהחלט מבין את הקושי של אנשים כמוך עם נושא הנידה, כי זה בהחלט יכול להפוך לסבל. כמו כן צריך לדעת שככל שהאשה מתבגרת הבעיות שאתה מתאר מחמירות, יש יותר דימומים בין הוסתות ויש יותר ויותר בעיות.
ככה שהפתרון לא טמון שאיזו תשובה מרב שיתיר או יאסור משהו, זה מצריך משהו עמוק יותר.
בכל מקרה, לשאלה הספיציפית שלך, אני לא נכנס כרגע לשאלה האם דיבורים כאלה יתסכלו אתכם יותר או לא, וסומך על דעתך שדיבורים כאלו יקלו עליכם... ולכן אני חושב שניתן להתיר את זה. אני גם מתאר לעצמי שהדברים לא נגמרים בזה, אלא מן הסתם זה מוביל לנפילות באינטרנט, להסתכלויות אסורות וכדומה ולכן אני חושב שזה אפשרי לדבר על זה אם אתה חושב שזה עוזר לכם.
טוב, כפי שודאי הרגשת בעצמך אתה די סוגר את כל האופציות בשאלה עצמה ולא מותיר הרבה ברירות.
ובכל זאת, לפני התשובה עצמה- המצב שאתה מתאר הוא לא ממש עניין לרב. אלא יותר לפסיכולוג או למטפל זוגי. כי אתה מתאר פה תסכולים של שנים ובעיות ארוכות טווח שלא אמורות להיות כל כך ארוכות וקשות. אני בהחלט מבין את הקושי של אנשים כמוך עם נושא הנידה, כי זה בהחלט יכול להפוך לסבל. כמו כן צריך לדעת שככל שהאשה מתבגרת הבעיות שאתה מתאר מחמירות, יש יותר דימומים בין הוסתות ויש יותר ויותר בעיות.
ככה שהפתרון לא טמון שאיזו תשובה מרב שיתיר או יאסור משהו, זה מצריך משהו עמוק יותר.
בכל מקרה, לשאלה הספיציפית שלך, אני לא נכנס כרגע לשאלה האם דיבורים כאלה יתסכלו אתכם יותר או לא, וסומך על דעתך שדיבורים כאלו יקלו עליכם... ולכן אני חושב שניתן להתיר את זה. אני גם מתאר לעצמי שהדברים לא נגמרים בזה, אלא מן הסתם זה מוביל לנפילות באינטרנט, להסתכלויות אסורות וכדומה ולכן אני חושב שזה אפשרי לדבר על זה אם אתה חושב שזה עוזר לכם.
הרחקות בזמן נידה
קודם כל ברכות על ההחלטה לשמור את דיני הנידה, אתם תגלו במשך השנים שזו החלטה לא קלה בכלל ויש להשקיע בה רבות, אולם היא מאוד מאוד מתגמלת לאורך השנים.
העניין שאת מתארת הוא חלק מענייני הנידה, כלומר- חכמים גזרו הרחקות בזמן הנידה (לדעת הרמב"ם זה מהתורה ולא גזירה), ואסרו על מגע כלשהוא בין בני הזוג. כולל הרחקה של המיטות בזמן השינה ועוד כמה הרחקות. זה בהחלט קשה, אולי הדבר שהכי קשה לשמור ביהדות... ופעמים רבות זוגות מתקשים להבין את זה.
העניין המרכזי הוא שקשה לדעת ש"זה לא יגיע לכלום" כפי שאת כותבת... הניסיון מלמדת שבענינים הללו ובוודאי כשצעירים, אי אפשר לדעת למה זה יגיע. אני יכול לומר לך מניסיון של אלפי שאלות בעניין באתר שכשלא שומרים את ההרחקות מגיעים גם לדברים אחרים, כמעט בלתי אפשרי לעצור. זו לא הסיבה שבגללה אנחנו שומרים את זה (כלומר- זו לא ההבנה שלנו שקובעת), אלא עצם גזירות חז"ל, אבל זה דבר בהחלט מובן. בכלל בכל ענייני עריות זה- אנחנו לא נוטים לסמוך על עצמנו שנדע מתי לעצור או שיש לנו להתמודד. זה מה שאומרים ש"אין אפוטרופוס לעריות". כי בתחום הזה אי אפשר לדעת מתי נצליח ומתי לא.
כך שזה מקובל ומוחלט על כל הפוסקים והזוגות הדתיים ששומרים את ההרחקות, וכך צריך לנהוג. הקושי שלך מאוד מובן, כי אתם גרים עם ההורים ויש בהחלט הבדל בין הימים שמותרים לימים שאסורים (תמיד תהיתי איך זוגות שגרים אצל ההורים מסתדרים עם זה), אבל זו לא סיבה להקל או לשנות את זה. תצטרכו בהחלט לחשוב על זה, זו שאלה קשה.
בכל מקרה, בתור זוג צעיר בוודאי תלדו ילדים בקרוב, בעז"ה, ובמשך כל ההריון והרבה פעמים ההנקה שאחר כך אין כמובן מחזור ולכן אין דיני נידה.
מה שאסור בימי ההרחקות זה מגע כל שהוא, כולל נגיעה, וכן צריך להרחיק את המיטות בלילה כך שלא ישנים ביחד צמוד אלא בהרחקה מסויימת.
מאוד חשוב להקפיד על הבדיקות שלפני השבעה נקיים, והבדיקות במהלך ובשלבים הראשונים של החיים כדי להקדיש לעניין לימוד וזמן... כי זה קשה ולא קל לדעת. לפעמים כדאי גם לשאול רב או מורה הלכה כדי לדעת מה נכון עד שמתרגלים.
קודם כל ברכות על ההחלטה לשמור את דיני הנידה, אתם תגלו במשך השנים שזו החלטה לא קלה בכלל ויש להשקיע בה רבות, אולם היא מאוד מאוד מתגמלת לאורך השנים.
העניין שאת מתארת הוא חלק מענייני הנידה, כלומר- חכמים גזרו הרחקות בזמן הנידה (לדעת הרמב"ם זה מהתורה ולא גזירה), ואסרו על מגע כלשהוא בין בני הזוג. כולל הרחקה של המיטות בזמן השינה ועוד כמה הרחקות. זה בהחלט קשה, אולי הדבר שהכי קשה לשמור ביהדות... ופעמים רבות זוגות מתקשים להבין את זה.
העניין המרכזי הוא שקשה לדעת ש"זה לא יגיע לכלום" כפי שאת כותבת... הניסיון מלמדת שבענינים הללו ובוודאי כשצעירים, אי אפשר לדעת למה זה יגיע. אני יכול לומר לך מניסיון של אלפי שאלות בעניין באתר שכשלא שומרים את ההרחקות מגיעים גם לדברים אחרים, כמעט בלתי אפשרי לעצור. זו לא הסיבה שבגללה אנחנו שומרים את זה (כלומר- זו לא ההבנה שלנו שקובעת), אלא עצם גזירות חז"ל, אבל זה דבר בהחלט מובן. בכלל בכל ענייני עריות זה- אנחנו לא נוטים לסמוך על עצמנו שנדע מתי לעצור או שיש לנו להתמודד. זה מה שאומרים ש"אין אפוטרופוס לעריות". כי בתחום הזה אי אפשר לדעת מתי נצליח ומתי לא.
כך שזה מקובל ומוחלט על כל הפוסקים והזוגות הדתיים ששומרים את ההרחקות, וכך צריך לנהוג. הקושי שלך מאוד מובן, כי אתם גרים עם ההורים ויש בהחלט הבדל בין הימים שמותרים לימים שאסורים (תמיד תהיתי איך זוגות שגרים אצל ההורים מסתדרים עם זה), אבל זו לא סיבה להקל או לשנות את זה. תצטרכו בהחלט לחשוב על זה, זו שאלה קשה.
בכל מקרה, בתור זוג צעיר בוודאי תלדו ילדים בקרוב, בעז"ה, ובמשך כל ההריון והרבה פעמים ההנקה שאחר כך אין כמובן מחזור ולכן אין דיני נידה.
מה שאסור בימי ההרחקות זה מגע כל שהוא, כולל נגיעה, וכן צריך להרחיק את המיטות בלילה כך שלא ישנים ביחד צמוד אלא בהרחקה מסויימת.
מאוד חשוב להקפיד על הבדיקות שלפני השבעה נקיים, והבדיקות במהלך ובשלבים הראשונים של החיים כדי להקדיש לעניין לימוד וזמן... כי זה קשה ולא קל לדעת. לפעמים כדאי גם לשאול רב או מורה הלכה כדי לדעת מה נכון עד שמתרגלים.
הריון אחרי גיל 40
אני מאוד שמח על השאלה, מכיוון שלדעתי יש מעט בלבול בענין הזה.
הרבה פעמים נשים בסביבות גיל ה30, שמתלבטות לגבי לידות תכופות, אבל עדיין רוצות להביא עוד ילדים לעולם, שומעות ביטויים כמו "יש לך זמן", אפשר ללדת עד גיל 45, ובימינו אפילו יותר וכו'. זה גם נוגע, מעט, לעניין של נישואין מאוחרים, שבו המחשבה ש"יש זמן" גורמת, לעיתים, לבחור בדחיה של זמן, נניח בשיקול של מי שרוצה ל"עשות תואר" קודם וכדומה.
באופן די טבעי יש גם הבדל בסגנון של העצות בין מי שחיה ב"איזורים פחות דתיים" שבהם זה יותר מקובל לחשוב ולשמוע מהסביבה ש"שיש עוד זמן ולמה להילחץ" למי שחיה באיזורים שבו יש יותר נשים מנוסות שיולדות יותר ילדים (במילים מפורשות- שכונות או ישובים דתיים שבהם יש לידות מאוחרות יותר).
מנסיוני כמשיב על שאלות בתחום במשך הרבה מאוד שנים, זה לא כל כך פשוט.להיכנס להריון אחרי גיל. כל שנה שחולפת מקטינה בצורה מאוד מאוד גדולה את האחוזים והסכויים להריון. עד כמה שאני מבין (זו לא אמירה רפואית, רק זכרון רחוק) מדובר על סיכויים שפוחתים לפחות משני אחוזים אחרי גיל 40 או 40 ומשהו. אני אפילו לא דן בכך שהרופאים "פחות אוהבים" את הפצצת ההרומונים של ההריון בגילאים מתקדמים יותר... אל על עצם הסיכוי להיכנס להריון ולהחזיק אותו. הסיכוי הוא פחות ופחות ככל בעוברים את מחסום גיל ה38 והלאה.
אני חושב שיש הרבה נשים שלא יודעות את זה מספיק ולא לוקחות את זה בחשבון כאשר הן מחליטות "לדחות עוד קצת" הריון שהן רוצות בו בגאמצע שנות ה30. וזה נראה לי מאוד חשוב להפיץ את זה. שוב, מנסיוני כמשיב אני יודע שמי שגרה בישוב דתי ומתייעצת עם חברותיה שומעת את זה, אולם נשים בערים גדולות הרבה פחות ולעיתים קרובות הן שומעות ההיפך. אז חשוב להפיץ ולומר- בגילאים הללו לכל שנה יש משמעות.
בכתבה הבאה מתוארים נתונים של האגודה הישראלית לפוריות לגבי פוריות מעל גיל 40
ויותר מזה- כמי שעונה גם על שאלות בתחומי טהרה וכדומה, חשוב לדעת שאחרי גיל 40 העניינים ממש מסתבכים, יש המון בעיות של חוסר סדירות, של תקופות ארוכות עם "בעיות" וכדומה...
ולכן, העצה שלי שאם את אחרי גיל 35 ואת מתלבטת אם "לדחות קצת", אז לא לדחות, זה יכול לגרום לקשיים אמיתיים.
אני מאוד שמח על השאלה, מכיוון שלדעתי יש מעט בלבול בענין הזה.
הרבה פעמים נשים בסביבות גיל ה30, שמתלבטות לגבי לידות תכופות, אבל עדיין רוצות להביא עוד ילדים לעולם, שומעות ביטויים כמו "יש לך זמן", אפשר ללדת עד גיל 45, ובימינו אפילו יותר וכו'. זה גם נוגע, מעט, לעניין של נישואין מאוחרים, שבו המחשבה ש"יש זמן" גורמת, לעיתים, לבחור בדחיה של זמן, נניח בשיקול של מי שרוצה ל"עשות תואר" קודם וכדומה.
באופן די טבעי יש גם הבדל בסגנון של העצות בין מי שחיה ב"איזורים פחות דתיים" שבהם זה יותר מקובל לחשוב ולשמוע מהסביבה ש"שיש עוד זמן ולמה להילחץ" למי שחיה באיזורים שבו יש יותר נשים מנוסות שיולדות יותר ילדים (במילים מפורשות- שכונות או ישובים דתיים שבהם יש לידות מאוחרות יותר).
מנסיוני כמשיב על שאלות בתחום במשך הרבה מאוד שנים, זה לא כל כך פשוט.להיכנס להריון אחרי גיל. כל שנה שחולפת מקטינה בצורה מאוד מאוד גדולה את האחוזים והסכויים להריון. עד כמה שאני מבין (זו לא אמירה רפואית, רק זכרון רחוק) מדובר על סיכויים שפוחתים לפחות משני אחוזים אחרי גיל 40 או 40 ומשהו. אני אפילו לא דן בכך שהרופאים "פחות אוהבים" את הפצצת ההרומונים של ההריון בגילאים מתקדמים יותר... אל על עצם הסיכוי להיכנס להריון ולהחזיק אותו. הסיכוי הוא פחות ופחות ככל בעוברים את מחסום גיל ה38 והלאה.
אני חושב שיש הרבה נשים שלא יודעות את זה מספיק ולא לוקחות את זה בחשבון כאשר הן מחליטות "לדחות עוד קצת" הריון שהן רוצות בו בגאמצע שנות ה30. וזה נראה לי מאוד חשוב להפיץ את זה. שוב, מנסיוני כמשיב אני יודע שמי שגרה בישוב דתי ומתייעצת עם חברותיה שומעת את זה, אולם נשים בערים גדולות הרבה פחות ולעיתים קרובות הן שומעות ההיפך. אז חשוב להפיץ ולומר- בגילאים הללו לכל שנה יש משמעות.
בכתבה הבאה מתוארים נתונים של האגודה הישראלית לפוריות לגבי פוריות מעל גיל 40
ויותר מזה- כמי שעונה גם על שאלות בתחומי טהרה וכדומה, חשוב לדעת שאחרי גיל 40 העניינים ממש מסתבכים, יש המון בעיות של חוסר סדירות, של תקופות ארוכות עם "בעיות" וכדומה...
ולכן, העצה שלי שאם את אחרי גיל 35 ואת מתלבטת אם "לדחות קצת", אז לא לדחות, זה יכול לגרום לקשיים אמיתיים.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים








