האם יש התייחסות ומקורות לגבי התפשרות בשידוך

הרב יניב חניא
אאיירתשפ25/04/2020

שאלה:

האם התורה והמקורות ביהדות מתייחסים לרווקים רווקות שלא זכו לחופה בגיל צעיר. האם בספרים מוזכר על כך והאם עדיפות התורה זה להמשיך להמתין? או להתפשר להתפשר כמובן על נושא של רוחניות ומן הסתם כמובן ירידה רוחנית. מאידך כתוב דברים קשים על לא טוב היות האדם לבדו. זרע לבטלה הרהורי עבירה וכמובן עבירות של עריות למי שאין חומה / אישה... האם יש החלטה מה עדיף על פי הכתובים? גברים ונשים מעל גיל 40 האם יש התייחסות מה לעשות במצב כזה? במידה ולא מתחתנים כל החיים שלהם זה ללא תא משפחתי וללא תכלית. מה עושים?

תשובה:

יש המון התייחסויות לסוגיה הזו, מכל מיני כיוונים. חלקם לכאן וחלקם לכאן.

המרכזי שבהם האו שחייבים להתחתן ושמי שלא מתחתן זו בעיה גדולה, כמובן שתנאי שזה תלוי בו. יש לרדוף אחרי החתונה על פי חז"ל.
יש ביטויים שלפיהם אדם צריך להנמיך את עצמו כדי לשאת איזה (כלומר- לוותר על חלומות) ויש הרבה אמירות של חכמים על כך שהאשה, משמיים, מתאימה לאדם. כלומר- אדם ברמה רוחנית גבוהה יפגש ויתחתן עם אשה ברמה רוחנית גבוהה.
אתה בעצמך מציין שיש דברים לא פשוטים על מי שלא מתחתן, על הרהורי עבירה, וקשיים וכדומה... למרות שזו לכמובן לא הסיבה להתחתן, אלא נספח.

בכל מקרה, יש לא מעט מקרים שבהם החתונה, גם עם מישהו שנמוך ממך רוחנית, לא פגעה רוחנית אלא מעלה ומשפרת את הרוחניות.

תשובות נוספות בנושא-

הצעת שידוך
זו שאלה שמאוד קשה לענות עליה בלי לדעת יותר פרטים עליך ועליה...

באופן עקרוני אני לא נוטה להמליץ על שידוכים כאלו, או בכלל על שידוכים שבנויים על "היא תשתנה" או "הוא ישתנה"... צריך להתחתן עם מה שיש עכשיו ולא לבנות על שינוי.

מצד שני, הגילאים שאתה מציין הם אכן גבוהים ויש בהחלט בהחלט בעיה של שעון ביולוגי שעלול לפספס בנושא של ילדים וכדומה... ולכן קשה מאוד להכריע. צריך לבדוק האם בכלל יש התאמה כל שהיא, מלבד הנושא הדתי? למה בכלל הציעו לכם אחד את השני? יש איזה בסיס משותף?

למה שהיא תסכים למישהו שומר שבת וכדומה...

בקיצור- לא הייתי פוסל על הסף בגלל הגיל ושאר הנתונים... מצד שני, לא לסוך על זה שהיא "תשתנה".

התאהב בי
אני לא ממש מבין מה השאלה.

אם את לא רוצה את הקשר הזה ואת חושבת שזה לא שייך, זה מה שצריך לומר לו. שזה לא שייך, שאת חרדייה/ דתיה/ רוצה רק בחור דתי, שהשאיפות שלכם שונות, שהבית שכל אחד רוצה להקים הוא שונה וכדומה...

הענין הזה הוא לא מסחק, כפי שענינו כבר הרבה פעמים, אחרי ה"התאהבות" באים חיים שלמים, של התאמה, של חיים משותפים, של ילדים, ובתי ספר והכל. ההתאהבות מחזיקה, במקרה הכי טוב, חודשים אחדים, אחר כך צריך התאמה... וצריך שאיפות משותפות וצריך אהבה אמיתית. וזו לא יכולה להיבנות אם אין התאמה. ולכן פשוט להבהיר שזה לא שייך, לא מתאים וזהו.

וכל זה מלבד זה שבימינו באמת לא נוהגים להתחתן בני דודים, זה מתכון לבעיות רבות שיכולות להופיע.

רווקות מאוחרת
ההדרכה של חכמים היא לאדם עצמו, לא לבית דין או למי שיכול להעניש. חכמים מדריכים שצריך להתחתן בגיל 18, וכך האדם צריך לנהוג (רבנים סבורים שימינו הגיל הזה עלה מעט, לאחרי גיל 20, אבל העיקרון נשאר...). אין עונש למי שלא התחתן בגיל הזה, ובטח אם הוא ניסה וניסה שוב ושוב ולא הצליח.
ולא, הוא לא אשם. הוא צריך לנסות, להתשדל, אבל אם הוא לא מצליח, זה לא חטא, בטח אם הבנות הן אלו שפוסלות אותו. אני סבור שמישהו בגיל 45 יכול לשקול להתחתן עם מישהי בת 55. זה גיל שבהם להפרשים יש פחות משמעות, אם כי לא מדובר במשימה קלה בכלל, כמובן. הוא יכול בודאי גם לבדוק חתונה עם גרושה או אלמנה בגיל דומה לשלו... זה גיל שבו הכל צריך להיות פתוח.
לגבי זרע לבטלה- לא הבנתי את השאלה- אם הם נושאים, אין כמובן ענין של ז"ל...

טבעת נישואין לגבר
בענדית טבעת נישואין לגבר יש שתי בעיות אפשריות-
האחת איסור של "לא ילבש" כי גברים בד"כ לא עונדים טבעות.
השניה היא בעיה של מנהגי גויים.

הבעיה השניה מוחמרת מאוד אם מדובר בחלק מהטקס של הנישואין (יש כאלה שמתעקשים שבטקס האשה תשים טבעת לגבר), שאז זה חמור יותר.

ישנם רבים שסוברים שבימינו, שבהם לטבעת יש משמעות סמלית שמדרת לסביבה שהאדם הוא נשוי, ובעיקר במקומות שבהם חוסר הצנעות שולט ובטבעת יש מעין הצהרה כללית- אני נשוי ואל תתעסקו איתי, זה מותר. אולם בודאי בעצם קריאת הדברים אתה חש, כמוני, אי נוחות, כי עצם בצורך בהצהרה כזו הוא כמובן נובע מחוסר צניעות ומאוחרות חיים בעייתים.

כך, שלעניות דעתי זה ממש ממש לא רוצי טבעת נישואין לגבר, ובכל זאת, אם לא שמים אותה בחופה והגבר חש צורך לשים אותה כמין סוג של הצהרה על נישואיו, אי אפשר לומר שזה אסור.

האם צריך לספר על העבר המיני
טוב, זו שאלה קשה שעולה מידי פעם.

לעניות דעתי חובה לספר. לא העניין של ההתנסות המינית הוא דבר שיש לו משמעות רבה בציבור שלנו ויש לו חשיבות בעיני כל אחת שמתחתנת. אני יודע באופן אישי שלא מעט פעמים פנו אלי נשים לפני חתונה עם חוזר בתשובה שחששו מזה יותר מכל. כך שבהסתרת המידע הזה יכול להיות מקח טעות לא פשוט מבחינת האשה. (לאו דווקא מקח טעות הלכתי שמבטל את החתונה, אלא משהו נפשי רגשי).

לכן, חשוב למצוא את הצורה הנכונה לספר את זה.

מצד שני, לא חייבים לרדת ליותר מידי פרטים או לגלות את הפרטים העמוקים, כי זה יכול לדחות מאוד מישהי ששמרה על טהרתה.

אז לספר, בעדינות, ומתוך הבעת חרטה, ואם היא שואלת עוד לגלות מעט יותר פרטים. כך נראה לי.

שידוך לא מהמגזר
לא ממש ברור לי מה הכוונה "Vאם מותר", בוודאי שמותר. בוודאי שאין בזה איסור הלכתי.
כמובן שצריך לבדוק התאמה ולבדוק האם השאיפות של שניכם מקבילות וכדומה... אבל זה לא נובע מאיסור "הלכתי" אלא מהרצון של כל אחד לחיות עם מישהו שמתאים לו. יכול בהחלט להיות מישהו מהמגזר הדתי לאומי, שרוצה ויכול לחיות עם מישהו חרדי והפוך... זה תלוי ברצון מהשידוך, לא באיסור.

לגבי עצם השאלה- יש רבים רבים, ובימינו יותר, שיש להם השקפת עולם ציונית דתית שהולכים עם כיפה שחורה. ויש רבים עם כיפה סרוגה שתפיסת העולם שלהם יותר קרובה לחרדים (יותר לתפיסה של ש"ס), וכדומה... צריך לדבר על המהות, על הרצונות, על תפיסת העולם ולראות אם היא מתאימה.

עוד תוכן בשורש