איסור אוננות ?
הרב יניב חניאזאדר אתשפב08/02/2022
שאלה:
האם איסור אוננות מופיע בתריג מצוות ? מה המקור ? האם ניתן לצוות על משהו שלרוב קשה לעמוד בזה ? האם איסור מן אואלי מתריג מצוות ? מה המקור ? האם יש איסור גם כאשר האשה רוצה ?
תשובה:
טוב, זה פחות או יותר כל התורה כולה על רגל אחת...בקצרה- איסור אוננות נלמד ממעשה ער ואונן, בספר בראשית, שם כתוב שהקב"ה המית אותם, וזה נחשב לחטא חמור.
למרות שיש דעות שלא מחמירות עד כדי חטא דאורייתא בזה (יש ראשונים שמקלים בחומרת החטא), אז התשובה היא כן, יש ציווים קשים בתורה... וחלקם אפילו קשים מאוד. יש אנשים שקשה להם הענין של משכב זכור, יש אנשים שקשה להם ציווים על רגשות, יש כאלה שמאוד מתקשים לשמור ריחוק מעריות וכדומה- אולם התורה מצווה על דברים קשים.
באוננות, ספציפית, יש המון נפילות, אולם מי שמצליח ל"צאת" מזה, הרבה פעמים רואה שזה אפשרי.
ושוב, אין ספק שבימינו מחמירים בזה מאוד, אולי קצת יותר מידי בתיאור החומרה.
אין איסור מין אוראלי מתרי"ג מצוות, זה מופיע בגמרא, אבל בוודאי איננו מתרי"ג מצוות שנמנים כתרי"ג.
תשובות נוספות בנושא-
שפיכת זרע וניקיון
לצערו בימינו אין לי דיני טומאה וטהרה ישירים, כלומר- מכיוון שאין בית מקדש ואין תרומה טהורה (בהנחה שאתה אולי כהן), הרי שלטומאה ולטהרה ין משמעות מעשית בחיים ההלכתיים. יש משמעות רוחנית, משמעות נפשית אכל לא משמעות מעשית.
לכן, באופן מעשי אין צורך לנקות את הזרע, הוא אמנם מטמא, אבל לטומאה הזו אין משמעות הלכתית כלשהיא.
לכן אין ענין לבקש מהגויה לנקות או משהו כזה. וגם אתה לא צריך להתקלח או לנקות את הזרע.
לכאורה אם הגויה לא לוקחת את הזרע ומכניסה אותו מיידית לאותו מקום (לרחם שלה) בכוונה תחילה, אין שום סיכוי שהיא תיכנס להריון.
מהצד הרוחני- זה נחשב חטא של הוצאת זרע לבטלה (הנגיעה בגויה וההרהורים יחשבו לחטא נוסף) ולכן צריך לעשות על זה תשובה וללכת למקווה בהזמדנות הראשונה... שוב, לא בגלל "טומאה", אלא בגלל טהרה רוחנית.
לצערו בימינו אין לי דיני טומאה וטהרה ישירים, כלומר- מכיוון שאין בית מקדש ואין תרומה טהורה (בהנחה שאתה אולי כהן), הרי שלטומאה ולטהרה ין משמעות מעשית בחיים ההלכתיים. יש משמעות רוחנית, משמעות נפשית אכל לא משמעות מעשית.
לכן, באופן מעשי אין צורך לנקות את הזרע, הוא אמנם מטמא, אבל לטומאה הזו אין משמעות הלכתית כלשהיא.
לכן אין ענין לבקש מהגויה לנקות או משהו כזה. וגם אתה לא צריך להתקלח או לנקות את הזרע.
לכאורה אם הגויה לא לוקחת את הזרע ומכניסה אותו מיידית לאותו מקום (לרחם שלה) בכוונה תחילה, אין שום סיכוי שהיא תיכנס להריון.
מהצד הרוחני- זה נחשב חטא של הוצאת זרע לבטלה (הנגיעה בגויה וההרהורים יחשבו לחטא נוסף) ולכן צריך לעשות על זה תשובה וללכת למקווה בהזמדנות הראשונה... שוב, לא בגלל "טומאה", אלא בגלל טהרה רוחנית.
בינו לבינה
ודאי שצריך לנשק את הכלה בחדר ייחוד וכן לעשות כל מה שצריף כדי ל"רצות" אותה ולעשות את המפגש של האישות נעים. חכמים אומרים שההבדל בין עם הארץ לת"ח הוא שעם הארץ דורס ובועל... וזה בודאי לא טוב. צריך לעשות הרבה הכנות לפני... ואם יצא זרע מזה זה אונס, ברורב המקרים (כי כמובן ניתן להגזים בזה).
ודאי שצריך לנשק את הכלה בחדר ייחוד וכן לעשות כל מה שצריף כדי ל"רצות" אותה ולעשות את המפגש של האישות נעים. חכמים אומרים שההבדל בין עם הארץ לת"ח הוא שעם הארץ דורס ובועל... וזה בודאי לא טוב. צריך לעשות הרבה הכנות לפני... ואם יצא זרע מזה זה אונס, ברורב המקרים (כי כמובן ניתן להגזים בזה).
דרך תשובה
זה בהחלט נראה כמו חטא, בעיקר ביום כיפורים.
מידי פעם אני נשאל כאן על עניין של הרהורים וטהרת המחשבה לנשים. משום מה יש כאלה שחושבים שלנשים אין איסור של הרהורי עריות. וזה לא נכון, לשני המינים יש איסור בענין. זה נכון שעצם האוננות לנשים היא לא איסור חמור לגברים, אולם היא אסורה. ולכן זה בהחלט חטא.
מבחינה הלכתית, אם אשתך היתה לוקחת משככי כאבים ביום כיפור, לא היה בזה שום חטאט שהוא, כי הכמות היא קטנה ובטח לא אסורה, ולכדורים אין טעם (וגם אם יש, ניתן לבלוע אותם מבלי להרגיש את הטעם). והכמות הממש קטנה של לקטוז או סוכר שהם שמים, לא היתה משמעותית בכלל מבחינת כיפור. ולכן, בפעמים הבאות, אם יש כאבים ובלי קשר להרהורים או לא, שתיקח כדור.
לגבי התשובה על זה- אני לא חושב שהיא שונה רגילה ומקובלת... צריך להרהר בתשובה, להבין שזה חטא, להתוודות ולקבל לעתיד לא לעשות את זה שוב. אולי לתת קצת לצדקה, כי בכל זאת זה יום כיפור...
זה בהחלט נראה כמו חטא, בעיקר ביום כיפורים.
מידי פעם אני נשאל כאן על עניין של הרהורים וטהרת המחשבה לנשים. משום מה יש כאלה שחושבים שלנשים אין איסור של הרהורי עריות. וזה לא נכון, לשני המינים יש איסור בענין. זה נכון שעצם האוננות לנשים היא לא איסור חמור לגברים, אולם היא אסורה. ולכן זה בהחלט חטא.
מבחינה הלכתית, אם אשתך היתה לוקחת משככי כאבים ביום כיפור, לא היה בזה שום חטאט שהוא, כי הכמות היא קטנה ובטח לא אסורה, ולכדורים אין טעם (וגם אם יש, ניתן לבלוע אותם מבלי להרגיש את הטעם). והכמות הממש קטנה של לקטוז או סוכר שהם שמים, לא היתה משמעותית בכלל מבחינת כיפור. ולכן, בפעמים הבאות, אם יש כאבים ובלי קשר להרהורים או לא, שתיקח כדור.
לגבי התשובה על זה- אני לא חושב שהיא שונה רגילה ומקובלת... צריך להרהר בתשובה, להבין שזה חטא, להתוודות ולקבל לעתיד לא לעשות את זה שוב. אולי לתת קצת לצדקה, כי בכל זאת זה יום כיפור...
ביאה דרך איברים לזוג צעיר
זו שאלה קשה. כי יש בה איזה "רקע" לא מובן לי. הרי אם עדיין לא התחתנתם, איך ניתן לקבוע מה יהיה? או מה ירגש או לא ירגש אתכם? אני לא מתכוון בתור הטפה מוסרית. אלא בתור בדיקה הלכתית.
אני, כפי שבוודאי קראת כאן בתשובות, חושב שתמיד צריך סיבה מאוד טובה לביאה דרך איברים. כי הוצאת הזרע על גוף האישה ולא באותו מקום היא לכאורה לא צורך של ממש. במקרה הכי חזק זה צורך נפשי משום מה. כי הרי מותר לך להתחכך בה כמה שתרצה, רק את הפליטה עצמה באותו מקום... אז כדי להתיר את זה צריך סיבה. ואז אני תוהה- האם מחשבות שלפני חתונה או מחשבה כזו או אחרת שמישהו חושב שיהיה לו קשה, האם זה מספיק סיבה? וקשה לי מאוד לענות על זה. כי אולי זה לא יהיה כך? אולי להיפך? אולי מראה הזרע על גוף האישה רק יגעיל אותך? או אותה? כלומר- הדיון ה"הלכתי" שלי עם עצמי הוא האם מחשבות של טרום, לפני שיודעים בכלל על מה מדובר, נחשב כסיבה שיש לדון בה להתיר.
רוב רובם של החתנים שאני מכיר, ומטבע הדברים אני מכיר לא מעט, בכלל לא יכולים לקיים יחסים פעמיים ברצף. זה משהו ששמור כנראה לסרטים וסיפורים... אולי בגיל 16. מעל גיל 24, 25, זה נהיה כמעט לא אפשרי. אלא אם כן עם כל מיני עזרים פיזיים...
אז איך ניתן לענות על שאלה שנוגעת לכמה פעמים, ולהביא בחשבון את זה כשיקול הלכתי?
בסופו של דבר, אני סבור שלא. קשה מאוד להתיר מראש על סמך זה שאולי יצוצו מזה בעיות. אולי, אחרי כמה שנים, אם חווים קושי או משהו כזה.
אלא אם כן הולכים מראש לפי פוסקים שמתירים, ולענ"ד הבן איש חי לא מתיר. הדרישה אולי כן... ואז זה שונה. אולם כשיש מסה של פוסקים שלא ברור מהם להיתר ויש אחד שמתיר, קשה לסמוך עליו.
כך שהייתי מציע שתתחתן, תראה מה קורה והאם זה אכן כל כך קשה ומוביל למחשבות ומראות אסורות, ואז אפשר יהיה לדון בזה הלכתית.
זו שאלה קשה. כי יש בה איזה "רקע" לא מובן לי. הרי אם עדיין לא התחתנתם, איך ניתן לקבוע מה יהיה? או מה ירגש או לא ירגש אתכם? אני לא מתכוון בתור הטפה מוסרית. אלא בתור בדיקה הלכתית.
אני, כפי שבוודאי קראת כאן בתשובות, חושב שתמיד צריך סיבה מאוד טובה לביאה דרך איברים. כי הוצאת הזרע על גוף האישה ולא באותו מקום היא לכאורה לא צורך של ממש. במקרה הכי חזק זה צורך נפשי משום מה. כי הרי מותר לך להתחכך בה כמה שתרצה, רק את הפליטה עצמה באותו מקום... אז כדי להתיר את זה צריך סיבה. ואז אני תוהה- האם מחשבות שלפני חתונה או מחשבה כזו או אחרת שמישהו חושב שיהיה לו קשה, האם זה מספיק סיבה? וקשה לי מאוד לענות על זה. כי אולי זה לא יהיה כך? אולי להיפך? אולי מראה הזרע על גוף האישה רק יגעיל אותך? או אותה? כלומר- הדיון ה"הלכתי" שלי עם עצמי הוא האם מחשבות של טרום, לפני שיודעים בכלל על מה מדובר, נחשב כסיבה שיש לדון בה להתיר.
רוב רובם של החתנים שאני מכיר, ומטבע הדברים אני מכיר לא מעט, בכלל לא יכולים לקיים יחסים פעמיים ברצף. זה משהו ששמור כנראה לסרטים וסיפורים... אולי בגיל 16. מעל גיל 24, 25, זה נהיה כמעט לא אפשרי. אלא אם כן עם כל מיני עזרים פיזיים...
אז איך ניתן לענות על שאלה שנוגעת לכמה פעמים, ולהביא בחשבון את זה כשיקול הלכתי?
בסופו של דבר, אני סבור שלא. קשה מאוד להתיר מראש על סמך זה שאולי יצוצו מזה בעיות. אולי, אחרי כמה שנים, אם חווים קושי או משהו כזה.
אלא אם כן הולכים מראש לפי פוסקים שמתירים, ולענ"ד הבן איש חי לא מתיר. הדרישה אולי כן... ואז זה שונה. אולם כשיש מסה של פוסקים שלא ברור מהם להיתר ויש אחד שמתיר, קשה לסמוך עליו.
כך שהייתי מציע שתתחתן, תראה מה קורה והאם זה אכן כל כך קשה ומוביל למחשבות ומראות אסורות, ואז אפשר יהיה לדון בזה הלכתית.
בינו לבינה...
לא צריך להרגיש נבוכה בגלל עצם השאלות. הן לחלוטין לגיטימיות. אולי הניסוחים קצת חדים... אבל אני רגיל. אני עוסק בזה רבות.
יש בשאלה שלך כמה וכמה עניינים. וקצת חסר לי בשאלה שלך הרקע המשפחתי שלכם (הכוונה היא למגזר- חרדי, דת"ל, מסורתי...)
כמה דברים-
מה שאת מתארת הוא מצב לא ממש נדיר אצל זוגות צעירים. לוקח זמן, בעיקר אצל אנשים שבאו מרקע שבו הם לא נחשפו לנשים בכלל, להתרגל לעצם הנוכחות הנשית, הריח, הגוף וכו'. ולכן יש שפיכה מוקדמת הרבה פעמים. אבל מה שאת מתארת הוא בהחלט קצת קיצוני, וצריך להבין למה.
משחות ועזרים לענ"ד לא אמורים לעזור כאן. הם יכולים לעכב בזמן החדירה עצמה ולזההם נועדו, אבל אני לא חושב שהם נועדו למי שעוד בבגדיו כבר מרגיש שהוא לא יכול לעמוד בזה.
גם לא ברור לי מה הכוונה שבעלך "חייב", האם הכוונה לעצם הקרבה אליך הוא להוצאת הזרע. הדבר הראשון הוא טבעי ורגיל, בטח אצל זוגות טריים והוא אפילו טוב (במידה), שהבעל ירגיש שהוא "חייב את אשתו". אבל אם הוא חייב להוציא, זה כבר משהו אחר.
עוד הקדמה קטנה- יש קצת סתירה בין השאלה שלך, שמעידה על שלב מאוד ראשוני בקשר, לבין הצורך שלך לקחת יוזמה לגבי החזה וכדומה... זה נראה לי כאילו מעורבב אצלכם מוקדם ומאוחר... שהרי אם לא מגיעים בכלל לחדירה, לכאורה זו צריכה להיות השאיפה, הרבה לפני עניינים אחרים.
בכל מקרה-
1) אם לא מדובר בבעיה פיזית של ממש, השינוי חייב לבוא מבפנים. במחשבות וברקע המחשבתי של בעלך... האר"י ז"ל אומר שהמקום שבו מגיעים לואהבת לרעך כמוך בצורה הכי גבוהה זה ביחסי אישות. למה? כי שם האדם צריך להיות הרבה פחות מרוכז בעצמו, כשהוא מגורה ורק רוצה שיעשו לו טוב. כשאדם מסוגל להגיע ברגעים הללו לכך שהוא רוצה לעשות טוב לבת הזוג- זה ואהבת אמיתי. כך שהשינוי הראשוני חייב לבוא במח. בעלך חייב להבין שהוא לא היחיד ב"משחק" הזה ושיש צורך לחשוב עליך, על הצרכים והרצונות. ואין כזה דבר "חייב". כמובן לא מדובר במצב שאחרי חדירה שבו הוא כבר ממש מגורה ובוער... אלא על כל ההקדמות.
2) אני לא רואה איך את יכולה לקחת יוזמה בלי לדבר על זה, להבהיר לו את זה ולדון בעניין. שוב, חסר לי הרקע שלכם בשאלה שלך, אבל אולי יש מקום שהוא יפנה למדריך חתנים, או למישהו לדבר איתו שיסביר לו את זה יותר. אני לא מבין שאת "תמצצי" לו זה נראה לו בסדר ואילו חיכוך בחזה גורם לו דחיה... זה מוזר קצת. וצריך להבין את הרקע לזה. האם הוא חושב שרק דברים שבאים מצד הגבר הם בסדר? האם עצם היוזמה שלך דוחה אותו? אולי הוא מרגיש שאת יודעת יותר ממנו והוא לא? (נניח במצב שאת חוזרת בתשובה ואילו הוא חרדי מבית)... יש כאן איזו סתירה.
3) אני חושב שבהחלט מותר ואולי אפילו רצוי שתקיימו חדירה כשאתם עדיין בבגדים כדי להקל על השפיכה המוקדמת. אבל לאחר מכן חייב להיות המשך. פשוט מעבירו את העניינים שלפני לאחרי. זו עצה שהרבה פעמים נותנים למי שסובל מבעיה דומה... להחליף את הסדר. זה לא הכי רצוי ולא הכי מושלם, אבל יכול לפתור בעיות... כמובן מתוך הבנה ברורה וגמורה שלו שאחרי זה הוא "מחוייב" לענג אותך ולע/שות את הסדר ההפוך. למרות שהוא כבר אחרי השיא.
4) כדי להקל בחדירה אפשר בהחלט לעשות שימוש במשחות, הכי טוב פשוטות ורגילות על בסיס מים. או ממש להרטיב את המקום במים. זה מאוד מקל. אם זה לא עוזר הכי טוב זה שאת תעזרי לו... פשוט תקחי את האיבר ביד ותנחי אותו למקום. אני מניח שבפעמים הראשונות זה יגביר את הגירוי שלו, אבל זה יקל על מציאת המקום מאוד. גם כאן מדריך חתנים מנוסה או רב שעוסק בעניינים הללו יכול לעזור בהנחיה.. (לדוגמא- פעמים רבות חתנים צעירים לא מבינים את הקרבה בין אותו מקום פי הטבעת... ומתרחקים מזה).
אז כמה דברים- שינוי מחשבתי של בעלך, רטיבות גדולה במקום מראש (בשלב ראשון אל תסמכו על רטיבות טבעית, עצם זה שיש בעיה יכול לגרום לייבוש שלך), הנחיה עם היד שלך, ולקיים יחסים בשלב ראשון, אולי אפילו עם בגדים, ואחר כך את ההתעלסות.
לא צריך להרגיש נבוכה בגלל עצם השאלות. הן לחלוטין לגיטימיות. אולי הניסוחים קצת חדים... אבל אני רגיל. אני עוסק בזה רבות.
יש בשאלה שלך כמה וכמה עניינים. וקצת חסר לי בשאלה שלך הרקע המשפחתי שלכם (הכוונה היא למגזר- חרדי, דת"ל, מסורתי...)
כמה דברים-
מה שאת מתארת הוא מצב לא ממש נדיר אצל זוגות צעירים. לוקח זמן, בעיקר אצל אנשים שבאו מרקע שבו הם לא נחשפו לנשים בכלל, להתרגל לעצם הנוכחות הנשית, הריח, הגוף וכו'. ולכן יש שפיכה מוקדמת הרבה פעמים. אבל מה שאת מתארת הוא בהחלט קצת קיצוני, וצריך להבין למה.
משחות ועזרים לענ"ד לא אמורים לעזור כאן. הם יכולים לעכב בזמן החדירה עצמה ולזההם נועדו, אבל אני לא חושב שהם נועדו למי שעוד בבגדיו כבר מרגיש שהוא לא יכול לעמוד בזה.
גם לא ברור לי מה הכוונה שבעלך "חייב", האם הכוונה לעצם הקרבה אליך הוא להוצאת הזרע. הדבר הראשון הוא טבעי ורגיל, בטח אצל זוגות טריים והוא אפילו טוב (במידה), שהבעל ירגיש שהוא "חייב את אשתו". אבל אם הוא חייב להוציא, זה כבר משהו אחר.
עוד הקדמה קטנה- יש קצת סתירה בין השאלה שלך, שמעידה על שלב מאוד ראשוני בקשר, לבין הצורך שלך לקחת יוזמה לגבי החזה וכדומה... זה נראה לי כאילו מעורבב אצלכם מוקדם ומאוחר... שהרי אם לא מגיעים בכלל לחדירה, לכאורה זו צריכה להיות השאיפה, הרבה לפני עניינים אחרים.
בכל מקרה-
1) אם לא מדובר בבעיה פיזית של ממש, השינוי חייב לבוא מבפנים. במחשבות וברקע המחשבתי של בעלך... האר"י ז"ל אומר שהמקום שבו מגיעים לואהבת לרעך כמוך בצורה הכי גבוהה זה ביחסי אישות. למה? כי שם האדם צריך להיות הרבה פחות מרוכז בעצמו, כשהוא מגורה ורק רוצה שיעשו לו טוב. כשאדם מסוגל להגיע ברגעים הללו לכך שהוא רוצה לעשות טוב לבת הזוג- זה ואהבת אמיתי. כך שהשינוי הראשוני חייב לבוא במח. בעלך חייב להבין שהוא לא היחיד ב"משחק" הזה ושיש צורך לחשוב עליך, על הצרכים והרצונות. ואין כזה דבר "חייב". כמובן לא מדובר במצב שאחרי חדירה שבו הוא כבר ממש מגורה ובוער... אלא על כל ההקדמות.
2) אני לא רואה איך את יכולה לקחת יוזמה בלי לדבר על זה, להבהיר לו את זה ולדון בעניין. שוב, חסר לי הרקע שלכם בשאלה שלך, אבל אולי יש מקום שהוא יפנה למדריך חתנים, או למישהו לדבר איתו שיסביר לו את זה יותר. אני לא מבין שאת "תמצצי" לו זה נראה לו בסדר ואילו חיכוך בחזה גורם לו דחיה... זה מוזר קצת. וצריך להבין את הרקע לזה. האם הוא חושב שרק דברים שבאים מצד הגבר הם בסדר? האם עצם היוזמה שלך דוחה אותו? אולי הוא מרגיש שאת יודעת יותר ממנו והוא לא? (נניח במצב שאת חוזרת בתשובה ואילו הוא חרדי מבית)... יש כאן איזו סתירה.
3) אני חושב שבהחלט מותר ואולי אפילו רצוי שתקיימו חדירה כשאתם עדיין בבגדים כדי להקל על השפיכה המוקדמת. אבל לאחר מכן חייב להיות המשך. פשוט מעבירו את העניינים שלפני לאחרי. זו עצה שהרבה פעמים נותנים למי שסובל מבעיה דומה... להחליף את הסדר. זה לא הכי רצוי ולא הכי מושלם, אבל יכול לפתור בעיות... כמובן מתוך הבנה ברורה וגמורה שלו שאחרי זה הוא "מחוייב" לענג אותך ולע/שות את הסדר ההפוך. למרות שהוא כבר אחרי השיא.
4) כדי להקל בחדירה אפשר בהחלט לעשות שימוש במשחות, הכי טוב פשוטות ורגילות על בסיס מים. או ממש להרטיב את המקום במים. זה מאוד מקל. אם זה לא עוזר הכי טוב זה שאת תעזרי לו... פשוט תקחי את האיבר ביד ותנחי אותו למקום. אני מניח שבפעמים הראשונות זה יגביר את הגירוי שלו, אבל זה יקל על מציאת המקום מאוד. גם כאן מדריך חתנים מנוסה או רב שעוסק בעניינים הללו יכול לעזור בהנחיה.. (לדוגמא- פעמים רבות חתנים צעירים לא מבינים את הקרבה בין אותו מקום פי הטבעת... ומתרחקים מזה).
אז כמה דברים- שינוי מחשבתי של בעלך, רטיבות גדולה במקום מראש (בשלב ראשון אל תסמכו על רטיבות טבעית, עצם זה שיש בעיה יכול לגרום לייבוש שלך), הנחיה עם היד שלך, ולקיים יחסים בשלב ראשון, אולי אפילו עם בגדים, ואחר כך את ההתעלסות.
האם יוסף ואליהו הצדיק היה נשואים?
ליוסף היו אשה ובנים. אם כי הוא התחתן בגיל מבוגר.
לאליהו אני לא יודע.
על יעקב אבינו כתוב שהוא לא ראה קרי מימיו.
ליוסף היו אשה ובנים. אם כי הוא התחתן בגיל מבוגר.
לאליהו אני לא יודע.
על יעקב אבינו כתוב שהוא לא ראה קרי מימיו.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
