אונס
הרב יניב חניאכואדרתשעג08/03/2013
שאלה:
שלום וברכה, אני בחורה רווקה, ועברתי אונס שכולל הכל. אני לא בתולה אני בת כהן, מה אני יצתרך לספר לחתן שיהיה לי בעז"ה, אציין שאני חרדיה! תודה רבה
תשובה:
מלבד העובדה שכמובן צריך לטפל בעניין מבחינתך וכדומה, ואני מקווה ומניח שאת עושה את זה, הרי שבחינה הלכתית (אני לא מתכוון כרגע לצד הזוגי, שבו תצטרכי לבחון היטב מה נכון לספר ומתי, כי אני חושב שבעלך, בגדול, צריך לדעת), מבחינה הלכתית את לא חייבת לספר כלום. רק כהן גדול מחוייב להתחתן עם בתולה, וכל עוד האונס לא היה "גילוי עריות", כלומר של מישהו מהמשפחה הקרובה, הרי שאת יכולה להתחתן עם כל אחד. כך שמבחינה הלכתית יבשה את לא חייבת לספר שלום.כמובן שמבחינה נפשית, זוגית, וכדומה וגם מבחינת התמיכה שאת תצטרכי, חשוב למצוא דרך ליידע את בן זוגך בעז"ה.
בהצלחה רבה......
תשובות נוספות בנושא-
תפילה באמצע ארוחה
זה תלוי אם נשאר מישהו בשולחן, אם נשאר מישהו מקובל שהוא "שומר" לך על הארוחה... אם לא, הרי שאתה צריך ליטול ידיים מחדש ולברך המוציא.
זה תלוי אם נשאר מישהו בשולחן, אם נשאר מישהו מקובל שהוא "שומר" לך על הארוחה... אם לא, הרי שאתה צריך ליטול ידיים מחדש ולברך המוציא.
טבילת תבנית סיליקון
מתייחסים לתבנית כזו כמו אל כלי פלסטיק. כלי פלסטיק לא ממש חייבים טבילה, אבל נהגו להחמיר ולטבול אותם אם הם נועדו לשימוש ממושך וכך נהגו (וכך גם פסק הרב עובדיה ביחווה דעת), לעשות עם תבנית סיליקון, לטבול משום חומרה, ללא ברכה.
מתייחסים לתבנית כזו כמו אל כלי פלסטיק. כלי פלסטיק לא ממש חייבים טבילה, אבל נהגו להחמיר ולטבול אותם אם הם נועדו לשימוש ממושך וכך נהגו (וכך גם פסק הרב עובדיה ביחווה דעת), לעשות עם תבנית סיליקון, לטבול משום חומרה, ללא ברכה.
נעלתי שמאל לפני ימין
כלום. מנהג החסידות להקדים לנעול את נעל ימין, לנעול ולקשור את שמאל ולחזור ולקשור את ימין איננו מחייב לחזור "ולתקן" טעות בזה. ממנהג זה עלינו ללמוד שמגמת ההלכה לפתח בנו מודעות לכל פרטי חיינו ולמעשינו. וראו מנהגי חסידות נוספים בלבישת הבגדים ובנעילת הנעליים בפניני הלכה תפילה. בברכה יגאל ללום.
כלום. מנהג החסידות להקדים לנעול את נעל ימין, לנעול ולקשור את שמאל ולחזור ולקשור את ימין איננו מחייב לחזור "ולתקן" טעות בזה. ממנהג זה עלינו ללמוד שמגמת ההלכה לפתח בנו מודעות לכל פרטי חיינו ולמעשינו. וראו מנהגי חסידות נוספים בלבישת הבגדים ובנעילת הנעליים בפניני הלכה תפילה. בברכה יגאל ללום.
לימוד גמרא בעזרת אמצעים
זו שאלה טובה, שאני חושב עליה הרבה.
אחרי ההקדשמה שבה אומר שהדברים הללו נפלאים, מועילים מאוד וטובים מאוד כדי לקרב את עם ישראל לתורה.
אני חושב שצריך לחלק את התשובה לשניים-
למי שלא לומד גמרא כ"דרך חיים", שלמי שמאוד מתקשה בהבנת הגמרא, מי שהדברים שם נראים לו סתומים, או מי שהזמן בים שלו פשוט לא מספיק לשעות של לימוד- הדברים הללו באמת הם הבחירה הראשונה. זו דרך נפלאה ללמוד לבד, למרות שאין זמן, להתקדם, לראותאת דברי חכמים ולהבין אותם ולתת רקע למי שאין.
למי שהוא מבין בעצמו, ויכול ללמוד גמרא ובטח לאברכים או לרבנים, יש בלימוד כזה קצת בעיה. כי הקושי בלימוד המגרא הוא חלק מהדרך. הוא חלק מהעניין. הגמרא כתובה כמו שהיא כתובה (כל התורה שבעל פה, לא רק הגמרא), לא רק בגלל "תנאים הסטוריים", אלא גם בגלל שההתחבטות, היכולת להבין אחרת, לשאול, לענות, להתקשות, להתחבט, היא חלק מהעניין. תורה שבעל פה כשמה כן היא, מטרתה שאנשים ישננו אותה ויעבירו אותה בעל פה, עם המחשבות הפרטיות שלהם. וזה חלק מהסיבה שזה נכתב כך.
פעמים רבות, כשלומדים עם "עזרים", כפי שאתה מכנה אותם, יש בזה משום סידור של הדרך. סלילה מדוייקת מידי של ההבנה (וכך יוצא לי פעמים רבות כשאני רואה פירושים כאלה, נניח בקהתי, שאני חושב שבהחלט היה אפשר להסביר אחרת)... ופחות מקום להסברים ולהבנות אישיות.
יש בכך גם חיסכון גדול מידי של ה"עמל" וההתחבטות שכמו שכתבתי הם חלק מהעניין.
כך שאני חושב שבשביל "תלמוד תורה בהמון", זו דרך נפלאה ומועילה. אבל למי שרוצה באמת באמת להתקדם בלימוד גמרא, עדיף להתחבט, לא להבין כלום ולאט לאט לפלס דרך עצמאית בלימוד.
זו שאלה טובה, שאני חושב עליה הרבה.
אחרי ההקדשמה שבה אומר שהדברים הללו נפלאים, מועילים מאוד וטובים מאוד כדי לקרב את עם ישראל לתורה.
אני חושב שצריך לחלק את התשובה לשניים-
למי שלא לומד גמרא כ"דרך חיים", שלמי שמאוד מתקשה בהבנת הגמרא, מי שהדברים שם נראים לו סתומים, או מי שהזמן בים שלו פשוט לא מספיק לשעות של לימוד- הדברים הללו באמת הם הבחירה הראשונה. זו דרך נפלאה ללמוד לבד, למרות שאין זמן, להתקדם, לראותאת דברי חכמים ולהבין אותם ולתת רקע למי שאין.
למי שהוא מבין בעצמו, ויכול ללמוד גמרא ובטח לאברכים או לרבנים, יש בלימוד כזה קצת בעיה. כי הקושי בלימוד המגרא הוא חלק מהדרך. הוא חלק מהעניין. הגמרא כתובה כמו שהיא כתובה (כל התורה שבעל פה, לא רק הגמרא), לא רק בגלל "תנאים הסטוריים", אלא גם בגלל שההתחבטות, היכולת להבין אחרת, לשאול, לענות, להתקשות, להתחבט, היא חלק מהעניין. תורה שבעל פה כשמה כן היא, מטרתה שאנשים ישננו אותה ויעבירו אותה בעל פה, עם המחשבות הפרטיות שלהם. וזה חלק מהסיבה שזה נכתב כך.
פעמים רבות, כשלומדים עם "עזרים", כפי שאתה מכנה אותם, יש בזה משום סידור של הדרך. סלילה מדוייקת מידי של ההבנה (וכך יוצא לי פעמים רבות כשאני רואה פירושים כאלה, נניח בקהתי, שאני חושב שבהחלט היה אפשר להסביר אחרת)... ופחות מקום להסברים ולהבנות אישיות.
יש בכך גם חיסכון גדול מידי של ה"עמל" וההתחבטות שכמו שכתבתי הם חלק מהעניין.
כך שאני חושב שבשביל "תלמוד תורה בהמון", זו דרך נפלאה ומועילה. אבל למי שרוצה באמת באמת להתקדם בלימוד גמרא, עדיף להתחבט, לא להבין כלום ולאט לאט לפלס דרך עצמאית בלימוד.
שאלה לגבי זיווג
לא הבנתי אם את רוצה ייעוץ שכלי, בהתאם לנתונים או ייעוץ "קבלי, לפי השמות. אם מדובר על שמות, אני לא מומחה גדול בעניין וגם לא חושב שזו הדרך הנכונה לברר לגבי נישואים. אין ספק שהמקרה שלכם הוא מקרה לא פשוט- יש ביניכם אי התאמה בנושא הדתי וגם אין לך רגשות... לעניות דעתי מה שאת צריכה לעשות זה לברר האם ההתקרבות שלו לדת היא רק בשבילך, אם זה כך, זה לא מתכון טוב... את צריכה לתת לו זמן להתקרב מעצמו. יהיה לך קשה כל החיים לרדוף אחרי בעל שיקום לתפילה, שישמור שבת וכו'... ולכן צריך לראות שההתקרבות שלו היא גם מצידו ולא רק בשבילך. לגבי הרגשות, אנחנו חושבים שצריך קצת רגשות תמיד ולכן גם את זה צריך לבדוק, לחכות קצת לראות אם את מצליחה להרגיש משהו כלפיו... אם אין בכלל רגשות, אז אולי זה לא שייך. אבל עם הזמן תרגישי שזה בה, יש מקום להמשיך. בכל מקרה שני תנאים: א) שתרגישי שההתקרבות שלו לדת היא אמיתית ובאה גם מצידו. ב) שבסופו של דבר תרצי להתחתן איתו באמת מתוכך.
לא הבנתי אם את רוצה ייעוץ שכלי, בהתאם לנתונים או ייעוץ "קבלי, לפי השמות. אם מדובר על שמות, אני לא מומחה גדול בעניין וגם לא חושב שזו הדרך הנכונה לברר לגבי נישואים. אין ספק שהמקרה שלכם הוא מקרה לא פשוט- יש ביניכם אי התאמה בנושא הדתי וגם אין לך רגשות... לעניות דעתי מה שאת צריכה לעשות זה לברר האם ההתקרבות שלו לדת היא רק בשבילך, אם זה כך, זה לא מתכון טוב... את צריכה לתת לו זמן להתקרב מעצמו. יהיה לך קשה כל החיים לרדוף אחרי בעל שיקום לתפילה, שישמור שבת וכו'... ולכן צריך לראות שההתקרבות שלו היא גם מצידו ולא רק בשבילך. לגבי הרגשות, אנחנו חושבים שצריך קצת רגשות תמיד ולכן גם את זה צריך לבדוק, לחכות קצת לראות אם את מצליחה להרגיש משהו כלפיו... אם אין בכלל רגשות, אז אולי זה לא שייך. אבל עם הזמן תרגישי שזה בה, יש מקום להמשיך. בכל מקרה שני תנאים: א) שתרגישי שההתקרבות שלו לדת היא אמיתית ובאה גם מצידו. ב) שבסופו של דבר תרצי להתחתן איתו באמת מתוכך.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
