פרות מגוי
הרב יניב חניאיזשבטתשעב10/02/2012
שאלה:
האם ניתן לקנות פרי הדר (תפוזים) מגוי שניכר עליהם כי גידולם הוא של גוי ( לא מדונגים , קטופים עם העלים). האם יש לחשוש לעניין ערלה במין זה של פרי
תשובה:
לפי מה ששאלתי מישהו שמכיר את התחום, לכאורה בתפוזים אין מקום לחשש, כמות הערלה היא נמוכה מאוד.
תשובות נוספות בנושא-
היתר למניעת הריון
א) ישר כוח על ההתחזקות שלכם, אני שמח לשמוע שאתם מתקדמים ומשקיעים בזה, ה' יעזור לכם להתקדם.
ב) באופן עקרוני השאלה שלך היא שאלה הדורשת הכירות אישית, עם המצב שלכם, היכולות והכוחות, אבל אני אנשה בכל זאת.
ג) לגבי העניין:
בגדול אני חושב שאסור להביא ילדים רק "כי זה מצווה", צריך לדאוג לכל ילד, להשקיע בו ולהתאמץ ואסור שהילד יהיה מטלה נפשית (הוא לא צריך לסבול את המצוות שלנו:).
אולם, אני בהחלט חושב שלא צריך להחליט אם להביא ילדים או לא על פי הקושי או הקלות של הגידול... אנחנו לא עושים דברים בגלל שזה קל או לא, אלא בודקים אותם אוביקטיבית... אין שום דבר קל בעולם (מלבד לחטוא), ולכן המאמץ הוא חלק מהחיים ולא חלק מהשיקול אם כן או לא.
נדמה לי שמה שאתם צריכים זה לקבל החלטה רגועה, לשבת בצורה מיושבת ולחשוב, שנניח, עוד חצי שנה אתם מפסיקים את המניעה.
מה שאני מתכוון לומר הוא שצריך לקבל את ההחלטה לא תחת הקושי, אלא תוך כדי מחשבה עמוקה ורצינית, שלוקחת בחשובן את הקושי, אבל לא נרתעת ממנו.
בכל מקרה, הבאת ילדים לעולם היא מצווה כל כך חשובה (זו ממש שותפות עם בורא עולם!) שלעולם היא לא יכולה להיות קלה. למרות שמצד שני, כמובן, אנחנו לא רוצים להתמווט או להרגיש שהילד ח"ו לא רצוי.
לכן אני ממליץ לחשוב ברוגע, לקבוע תאריך יעד ולהמשיך לשמוח בילדים ובעצמכם.
הרבה שמחה ותפילה, אשמח לעזור שוב אם תרצי,
יניב
א) ישר כוח על ההתחזקות שלכם, אני שמח לשמוע שאתם מתקדמים ומשקיעים בזה, ה' יעזור לכם להתקדם.
ב) באופן עקרוני השאלה שלך היא שאלה הדורשת הכירות אישית, עם המצב שלכם, היכולות והכוחות, אבל אני אנשה בכל זאת.
ג) לגבי העניין:
בגדול אני חושב שאסור להביא ילדים רק "כי זה מצווה", צריך לדאוג לכל ילד, להשקיע בו ולהתאמץ ואסור שהילד יהיה מטלה נפשית (הוא לא צריך לסבול את המצוות שלנו:).
אולם, אני בהחלט חושב שלא צריך להחליט אם להביא ילדים או לא על פי הקושי או הקלות של הגידול... אנחנו לא עושים דברים בגלל שזה קל או לא, אלא בודקים אותם אוביקטיבית... אין שום דבר קל בעולם (מלבד לחטוא), ולכן המאמץ הוא חלק מהחיים ולא חלק מהשיקול אם כן או לא.
נדמה לי שמה שאתם צריכים זה לקבל החלטה רגועה, לשבת בצורה מיושבת ולחשוב, שנניח, עוד חצי שנה אתם מפסיקים את המניעה.
מה שאני מתכוון לומר הוא שצריך לקבל את ההחלטה לא תחת הקושי, אלא תוך כדי מחשבה עמוקה ורצינית, שלוקחת בחשובן את הקושי, אבל לא נרתעת ממנו.
בכל מקרה, הבאת ילדים לעולם היא מצווה כל כך חשובה (זו ממש שותפות עם בורא עולם!) שלעולם היא לא יכולה להיות קלה. למרות שמצד שני, כמובן, אנחנו לא רוצים להתמווט או להרגיש שהילד ח"ו לא רצוי.
לכן אני ממליץ לחשוב ברוגע, לקבוע תאריך יעד ולהמשיך לשמוח בילדים ובעצמכם.
הרבה שמחה ותפילה, אשמח לעזור שוב אם תרצי,
יניב
מס' שאלות
1) עם חומרים ראסטות יכולים בהחלט להיות חציצה. 2) באופן כללי, שיער ארוך מעל הרגיל יכול להיות חציצה, אם זה ממש ממש מפריע לך להוריד, ניתן להניח תפילין על ראסטות בלי חומרים. 3) לא, כי אתה יכול ללכת בקלות לספר, אין סיבה שבת שהיא לא רופאה תיגע בך. בהצלחה רבה!
1) עם חומרים ראסטות יכולים בהחלט להיות חציצה. 2) באופן כללי, שיער ארוך מעל הרגיל יכול להיות חציצה, אם זה ממש ממש מפריע לך להוריד, ניתן להניח תפילין על ראסטות בלי חומרים. 3) לא, כי אתה יכול ללכת בקלות לספר, אין סיבה שבת שהיא לא רופאה תיגע בך. בהצלחה רבה!
האם מותר לקחת פרחים מהשולחן אחרי שמחה?
המתארחים בשבתון אינם רשאים לקחת לביתם את הפרחים שבשולחנות ואת המנות שנשארו בתום השבתון אלא אם כן הבעלים אינם מקפידים או שידוע שהכל נזרק לזבל.
הכלל בזה הוא שיש לילך אחר מנהג המקום, דהיינו יש לבחון מהו הנוהג באותו מקום לגבי לקיחת אותם הדברים. לדוגמא, ישנם מקומות שהמנהג הוא להגיש לאורחים אחר ברית מילה נייר כסף ושקית על מנת שהאורחים יעטפו דברי מאכל ויקחו עמהם מנה הביתה, ואז הדבר נחשב כגילוי דעת ברור שהם רשאים ליקח עמם את המנות.
ישנם מקומות שאחר השמחה הפרחים וכל האוכל נזרק לזבל ואז ודאי שאפשר ליקח מה שרוצים שהרי אין הבעלים רוצים את הנשאר אלא עד סיום האירוע. לעומת זאת ישנם מקומות שאין הדרך להגיש את אותם הדברים לאורחים, ויש מקומות שאחר תום השמחה בעל האולם לוקח את האוכל ועושה חשבון עם בעל השמחה על הנותר, או שכל הנשאר שייך לבעל השמחה והוא לוקחם לביתו. בשני המקרים האלו ודאי שאסור לקחת מנות לביתו מלבד את מנתו שלו שהגישו לו לאכילה, שאז כיון שמנה זו היא שלו ומנע מעצמו את האכילה רשאי הוא לקחתה עמו. (הגאון ר״ש ווזנר בשבט הלוי ח״ד סימן רכה). ולכן גם בסיום השבתון יש לראות אם הבעלים מקפידים על הנשאר וניתן לדעת זאת ע״י בירור מנהג המקום או אם הבעלים זורקים הכל לזבל. במידה שאין אפשרות לברר אסור לקחת משום סרך גזל אלא אם כן מבקשים רשות מהבעלים
המתארחים בשבתון אינם רשאים לקחת לביתם את הפרחים שבשולחנות ואת המנות שנשארו בתום השבתון אלא אם כן הבעלים אינם מקפידים או שידוע שהכל נזרק לזבל.
הכלל בזה הוא שיש לילך אחר מנהג המקום, דהיינו יש לבחון מהו הנוהג באותו מקום לגבי לקיחת אותם הדברים. לדוגמא, ישנם מקומות שהמנהג הוא להגיש לאורחים אחר ברית מילה נייר כסף ושקית על מנת שהאורחים יעטפו דברי מאכל ויקחו עמהם מנה הביתה, ואז הדבר נחשב כגילוי דעת ברור שהם רשאים ליקח עמם את המנות.
ישנם מקומות שאחר השמחה הפרחים וכל האוכל נזרק לזבל ואז ודאי שאפשר ליקח מה שרוצים שהרי אין הבעלים רוצים את הנשאר אלא עד סיום האירוע. לעומת זאת ישנם מקומות שאין הדרך להגיש את אותם הדברים לאורחים, ויש מקומות שאחר תום השמחה בעל האולם לוקח את האוכל ועושה חשבון עם בעל השמחה על הנותר, או שכל הנשאר שייך לבעל השמחה והוא לוקחם לביתו. בשני המקרים האלו ודאי שאסור לקחת מנות לביתו מלבד את מנתו שלו שהגישו לו לאכילה, שאז כיון שמנה זו היא שלו ומנע מעצמו את האכילה רשאי הוא לקחתה עמו. (הגאון ר״ש ווזנר בשבט הלוי ח״ד סימן רכה). ולכן גם בסיום השבתון יש לראות אם הבעלים מקפידים על הנשאר וניתן לדעת זאת ע״י בירור מנהג המקום או אם הבעלים זורקים הכל לזבל. במידה שאין אפשרות לברר אסור לקחת משום סרך גזל אלא אם כן מבקשים רשות מהבעלים
הכנת תה בשבת
בעבר ענינו על השאלה הזו הרבה פעמים, מה שצריך זה לעשות כלי שלישי, כלומר- שופכים מים מהמיחם לכוס אחת, מכוס זו מעבירים לכוס נוספת, ובכוס הנוספת שמים את התיון או עלי התה. המיחם הוא כלי ראשון, הכוס הראשונה היא כלי שני, והכוס השניה היא כלי שלישי. לתוך כוס זו מכניסים את עלי התה.
בעבר ענינו על השאלה הזו הרבה פעמים, מה שצריך זה לעשות כלי שלישי, כלומר- שופכים מים מהמיחם לכוס אחת, מכוס זו מעבירים לכוס נוספת, ובכוס הנוספת שמים את התיון או עלי התה. המיחם הוא כלי ראשון, הכוס הראשונה היא כלי שני, והכוס השניה היא כלי שלישי. לתוך כוס זו מכניסים את עלי התה.
שונות
2. תמיד אומרים שהמשיח יבוא על חמור, לא על סוס. פעם כתבתי על זה סיפור מצחיק שאת יכולה למצואבאתר, זה היה סיפור אמיתי שראיתי במו עיני. 1. ככל הנראה לא מדובר על אותו חמור מבחינת החיים, אלא על עקרון, חז"ל פעמים רבות משתמשים בדמויים כאלה כדי להבהיר רעיון ולא כדי להגיד שזה בדיוק מה שקרה... לדוגמא: חכמים אומרים שאליהו הנביא בא לכל ברית מילה ואין הכוונה שהוא בא באופן מוחש כל אחד רואה, אלא שנשמתו באה וכדומה... כך גם כאן, חכמים באים להביע רעיון שיש קשר בין הרכיבות על החמור ולא להגיד שזה בדיוק אותו בעל חיים. הרב קוק מסביר שבכל המקרים הללו הגאולה באה בדרך לא דרך, דרך כל מיני סיבוכים ושזאת הכוונה "חמור", בעל חיים נחות, שדרכו באה הגאולה.
2. תמיד אומרים שהמשיח יבוא על חמור, לא על סוס. פעם כתבתי על זה סיפור מצחיק שאת יכולה למצואבאתר, זה היה סיפור אמיתי שראיתי במו עיני. 1. ככל הנראה לא מדובר על אותו חמור מבחינת החיים, אלא על עקרון, חז"ל פעמים רבות משתמשים בדמויים כאלה כדי להבהיר רעיון ולא כדי להגיד שזה בדיוק מה שקרה... לדוגמא: חכמים אומרים שאליהו הנביא בא לכל ברית מילה ואין הכוונה שהוא בא באופן מוחש כל אחד רואה, אלא שנשמתו באה וכדומה... כך גם כאן, חכמים באים להביע רעיון שיש קשר בין הרכיבות על החמור ולא להגיד שזה בדיוק אותו בעל חיים. הרב קוק מסביר שבכל המקרים הללו הגאולה באה בדרך לא דרך, דרך כל מיני סיבוכים ושזאת הכוונה "חמור", בעל חיים נחות, שדרכו באה הגאולה.
גזל
באופן עקרוני מי שגזל צריך לספר. אם את בתור מישהו חיצוני רוצה לספר את צריכה להפעיל כאן את הכללים של "לשון הרע לתועלת" ולבחון את זה בכל הכללים: א) שאת יודעת את הדבר בוודאות מוחלטת (ראית בעצמך וכדומה). ב) שיכולה לבוא תועלת מהסיפור. ג) את לא מוסיפה או משנה אפילו פרט אחד קטן בעניין. ד) יש לך כוונה לתועלת... בדרך כל קשה מאוד לעמוד בכללים של סיפור לתועלת ולכן חייבים לבחון את זה היטב היטב.
באופן עקרוני מי שגזל צריך לספר. אם את בתור מישהו חיצוני רוצה לספר את צריכה להפעיל כאן את הכללים של "לשון הרע לתועלת" ולבחון את זה בכל הכללים: א) שאת יודעת את הדבר בוודאות מוחלטת (ראית בעצמך וכדומה). ב) שיכולה לבוא תועלת מהסיפור. ג) את לא מוסיפה או משנה אפילו פרט אחד קטן בעניין. ד) יש לך כוונה לתועלת... בדרך כל קשה מאוד לעמוד בכללים של סיפור לתועלת ולכן חייבים לבחון את זה היטב היטב.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
