קיצו"ש
הרב יניב חניאיטשבטתשעג30/01/2013
שאלה:
שלום! כתוב בקיצור שולחן ערוך פרק קל"ו סעיץ ט"ו :"... ואל יפרד מחברו מתוך בכי כי סכנה גדולה היא". מה הכוונה? איזה סוג בכי?
תשובה:
Tני חושב שהכוונה היא לבכי של פרידה, כלומר שמישהו הולך ממך ואתה בוכה מצער על פרידתו. הקיצוש"ע אומר שזה לא טוב וזו סכנה להפרד כך.תשובות נוספות בנושא-
שז"ל ?????
1. אין כל כך דרך להבחין, יש עוד "חומרים" מלבד קטנים, יש חומרי סיכה למיניהם וכו' וזה יכול להיות הרבה דברים, לא הייתי מתעמק בלנסות להבין מה זה. כלומר- אם היה הרהור וכו', הרי שההרהור הוא הבעיה ולא מה שיצא.
2. כן, בודאי, ככל שיש יותר דברים הקשורים לגירוי, יש סיכוי שזה ז"ל.
3. זה בהחלט יכול לקרות גם בלי הרהור וכו', ללא נושאים יותר, אבל גם לנשואים, אצל בחור צעיר ובריא, בהחלט זה יתכן. מה גם שזה יכול להיות הרבה דברים אחרים.
4. אם זה לא קורה בכוונה, ואין הרהור וכו'- פשוט לשכוח ולהתעלם מזה, אין טעם לשקוע במחשבות על זה, אם יש הרהור, להתמודד עם ההרהור.
1. אין כל כך דרך להבחין, יש עוד "חומרים" מלבד קטנים, יש חומרי סיכה למיניהם וכו' וזה יכול להיות הרבה דברים, לא הייתי מתעמק בלנסות להבין מה זה. כלומר- אם היה הרהור וכו', הרי שההרהור הוא הבעיה ולא מה שיצא.
2. כן, בודאי, ככל שיש יותר דברים הקשורים לגירוי, יש סיכוי שזה ז"ל.
3. זה בהחלט יכול לקרות גם בלי הרהור וכו', ללא נושאים יותר, אבל גם לנשואים, אצל בחור צעיר ובריא, בהחלט זה יתכן. מה גם שזה יכול להיות הרבה דברים אחרים.
4. אם זה לא קורה בכוונה, ואין הרהור וכו'- פשוט לשכוח ולהתעלם מזה, אין טעם לשקוע במחשבות על זה, אם יש הרהור, להתמודד עם ההרהור.
מסיבות חנוכה בעת מלחמה
שלום וברכה.
שאלתכם תלויה במחלוקת הפוסקים אם סעודות חנוכה הם סעודות מצוה או רשות, שאם הסעודה נחשבת מצוה ניתן לקיים כן גם בזמן זה, ואם נחשבת כסעודת רשות מן הנכון להימנע.
דהנה השלחן ערוך (סימן תרע ס״ב) הביא את דעת המהר״ם מרוטנבורג שריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות רשות, שלא קבעום למשתה ושמחה אלא להלל ולהודות. והרמ״א הביא דעת החולקים (מהר״א מפראג) וכתב שיש בהם קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותם הימים היה חנוכת המזבח. ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודות מצוה, עכ״ל.
וזה שאמרנו לעיל שיש להקל אם הסעודה נחשבת מצוה, נלמד מדברי הרמ״א (יו״ד סימן שצא ס״ב) שהביא המנהג באבל שרשאי להקל להשתתף בסעודת מצוה הנעשית בביתו, וז״ל: "אבל תוך שלושים אסור לכל סעודת מצוה שבעולם, אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן וכו’ מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י״ב חודש אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה".
וכתב הגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה פרק יז אות יג) שאבלים בתוך י״ב חודש מותרים להשתתף בסעודת חנוכה משפחתית, וכן הביא בספר גשר החיים (ח״א פרק כא ס״ח ס״ו) שמקילין כהגליון מהרש״א (ד״ה אבל) ובית לחם יהודה שכתבו שסעודת חנוכה הוו סעודת מצוה. ואם כן יש ללמוד קל וחומר שאם אבל רשאי להשתתף במסיבת הודאה של חנוכה, כל שכן שרשאים בזמן מלחמה.
וניתן להקל גם לספרדים (אף שכתב השלחן ערוך שסעודות חנוכה הם סעודות הרשות) על פי מה שכתב הגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמוד יח) שאם מנצלים מסיבות כאלה לדרשות בדברי תורה ויראת שמים, ודאי אז נחשבות סעודות אלו כסעודות מצוה.
שלום וברכה.
שאלתכם תלויה במחלוקת הפוסקים אם סעודות חנוכה הם סעודות מצוה או רשות, שאם הסעודה נחשבת מצוה ניתן לקיים כן גם בזמן זה, ואם נחשבת כסעודת רשות מן הנכון להימנע.
דהנה השלחן ערוך (סימן תרע ס״ב) הביא את דעת המהר״ם מרוטנבורג שריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות רשות, שלא קבעום למשתה ושמחה אלא להלל ולהודות. והרמ״א הביא דעת החולקים (מהר״א מפראג) וכתב שיש בהם קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותם הימים היה חנוכת המזבח. ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודות מצוה, עכ״ל.
וזה שאמרנו לעיל שיש להקל אם הסעודה נחשבת מצוה, נלמד מדברי הרמ״א (יו״ד סימן שצא ס״ב) שהביא המנהג באבל שרשאי להקל להשתתף בסעודת מצוה הנעשית בביתו, וז״ל: "אבל תוך שלושים אסור לכל סעודת מצוה שבעולם, אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן וכו’ מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י״ב חודש אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה".
וכתב הגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה פרק יז אות יג) שאבלים בתוך י״ב חודש מותרים להשתתף בסעודת חנוכה משפחתית, וכן הביא בספר גשר החיים (ח״א פרק כא ס״ח ס״ו) שמקילין כהגליון מהרש״א (ד״ה אבל) ובית לחם יהודה שכתבו שסעודת חנוכה הוו סעודת מצוה. ואם כן יש ללמוד קל וחומר שאם אבל רשאי להשתתף במסיבת הודאה של חנוכה, כל שכן שרשאים בזמן מלחמה.
וניתן להקל גם לספרדים (אף שכתב השלחן ערוך שסעודות חנוכה הם סעודות הרשות) על פי מה שכתב הגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמוד יח) שאם מנצלים מסיבות כאלה לדרשות בדברי תורה ויראת שמים, ודאי אז נחשבות סעודות אלו כסעודות מצוה.
שבעה נקיים
על מנת לענות יש צורך לדעת איזה התקן הותקן, כמו כן יש להיוועץ ברופא נשים. לעצם העניין צריך לראות מה ההגדרה הרפואית של הדימום שלא היה המחזור, באופן פשוט אי אפשר להתירו אולם כתמים ודאי שיש להתיר. אם תשובי עםשם ההתקן ודברי רופא נשים אנסה להיות מדוייק יותר כלטוב
על מנת לענות יש צורך לדעת איזה התקן הותקן, כמו כן יש להיוועץ ברופא נשים. לעצם העניין צריך לראות מה ההגדרה הרפואית של הדימום שלא היה המחזור, באופן פשוט אי אפשר להתירו אולם כתמים ודאי שיש להתיר. אם תשובי עםשם ההתקן ודברי רופא נשים אנסה להיות מדוייק יותר כלטוב
לכבוד הרב שלום רב
1) בהלכה ההיא מדובר על שבת, לא על יום חול, כך שטלוויזיה לא רלוונטית. מהפוסקים האחרונים שם משמע שדברי חכמה (לימוד אסטרולוגיה לדוגמא), יהיה מותר בשבת, אולם "סתם דברים" (ועיתונים בכלל), יהיה אסור. 2) לגבי תכנים לא רצויים, זה כבר כתוב שם- שדברי חשק ולכדומה אסורים לחלוטין, בלי קשר לשאלה חול או קודש. לעניות דעתי אי אפשר היום לראות טלוויזיה מבלי לראות דברים מאוד קשים שפוגעים בהלכה באופן ברור. 3) נראה לי שבתהליכי גמילה מותר מידי פעם....
1) בהלכה ההיא מדובר על שבת, לא על יום חול, כך שטלוויזיה לא רלוונטית. מהפוסקים האחרונים שם משמע שדברי חכמה (לימוד אסטרולוגיה לדוגמא), יהיה מותר בשבת, אולם "סתם דברים" (ועיתונים בכלל), יהיה אסור. 2) לגבי תכנים לא רצויים, זה כבר כתוב שם- שדברי חשק ולכדומה אסורים לחלוטין, בלי קשר לשאלה חול או קודש. לעניות דעתי אי אפשר היום לראות טלוויזיה מבלי לראות דברים מאוד קשים שפוגעים בהלכה באופן ברור. 3) נראה לי שבתהליכי גמילה מותר מידי פעם....
אליהו הנביא בפסח
באופן כללי הרעיון המרכזי הוא שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה ובליל הסדר אנו מצפים שהוא יבוא לגאול אותנו, כי זה לילה המועד לגאולה.
כדי לחזק את האמונה בכך נהגו להשאיר לו כוס, שמסמלת את כוס הגאולה החמישית, הגאולה לעתיד לבוא, מכיוון התפתחה האמונה שהוא בא לשתות מהכוס...
סיבה נוספת- על פי הגמרא שותים בליל הסדר ארבע כוסות, כנגד ארבע לשונות של גאולה, אולם ישנה דעה ששותים גם כוס חמישית, על שם "והבאתי", הגמרא נשארת על השאלה האם לשתות את הכוס הזו (או במילים אחרות, האם לשתות ארבע או חמש כוסות) בתיקו, ולא מכריעה... ומכאן שאת ההכרעה האם לשתות כוס חמישית יגיד לנו אליהו, כשיבוא, זו גם סיבה שהכוס הזו מכונה "כוסו של אליהו"- כלומר כוס שנדע האם לשתות אותה רק כשיבוא אליהו הנביא.
אולם לדעתי הנקודה המרכזית היא שאנו רוצים לבטא את אמונתינו השלימה בכך שהגאולה השלימה בא תבוא.
בדפי החגים של שורש לפסח ניתן למצוא עוד המון המון חומרים על פסח והנלווים- מאמרים, הגדות שונות, שיעורים, משחקים, הפעלות ועוד...
באופן כללי הרעיון המרכזי הוא שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה ובליל הסדר אנו מצפים שהוא יבוא לגאול אותנו, כי זה לילה המועד לגאולה.
כדי לחזק את האמונה בכך נהגו להשאיר לו כוס, שמסמלת את כוס הגאולה החמישית, הגאולה לעתיד לבוא, מכיוון התפתחה האמונה שהוא בא לשתות מהכוס...
סיבה נוספת- על פי הגמרא שותים בליל הסדר ארבע כוסות, כנגד ארבע לשונות של גאולה, אולם ישנה דעה ששותים גם כוס חמישית, על שם "והבאתי", הגמרא נשארת על השאלה האם לשתות את הכוס הזו (או במילים אחרות, האם לשתות ארבע או חמש כוסות) בתיקו, ולא מכריעה... ומכאן שאת ההכרעה האם לשתות כוס חמישית יגיד לנו אליהו, כשיבוא, זו גם סיבה שהכוס הזו מכונה "כוסו של אליהו"- כלומר כוס שנדע האם לשתות אותה רק כשיבוא אליהו הנביא.
אולם לדעתי הנקודה המרכזית היא שאנו רוצים לבטא את אמונתינו השלימה בכך שהגאולה השלימה בא תבוא.
בדפי החגים של שורש לפסח ניתן למצוא עוד המון המון חומרים על פסח והנלווים- מאמרים, הגדות שונות, שיעורים, משחקים, הפעלות ועוד...
תודה רבה רבה- ושאלה בנושא אחר-חצובות בין אשכנזים לספרדים
ההבדל בין אשכנזים לספרדים הוא ביחס לחצובות. האמת היא שזה לא ממש "ספרדים", אלא יותר גישתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
על פי האשכנזים חצובות מצריכות ליבון קשה כדי להכשיר אותם (כלומר- שריפה באש עד שהן נהיות אדומות), מכיוון שהחצובות של ימינו עשויות כך שכמעט ולא ניתן להלבין אותם- הרי שלמעשה אין דרך "להכשיר" חצובות ולכן בפסח, לדוגמא, יש לעטוף אותן בנייר כסף.
הרב עובדיה אומר שמכיוון שיש שם תמיד אש, הרי שלא צריך להלבין את החצבות אלא מספיקה להן הגעלה רגילה ולכן ניתן בפסח להכניס אותן למים רותחים (הגעלה) וזהו...
זה בעיקר ההבדל, הוא לא נוגע לך, כי את מדברת על סיר שמונח עליהן, לא על החמץ שבהן...
ההבדל בין אשכנזים לספרדים הוא ביחס לחצובות. האמת היא שזה לא ממש "ספרדים", אלא יותר גישתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
על פי האשכנזים חצובות מצריכות ליבון קשה כדי להכשיר אותם (כלומר- שריפה באש עד שהן נהיות אדומות), מכיוון שהחצובות של ימינו עשויות כך שכמעט ולא ניתן להלבין אותם- הרי שלמעשה אין דרך "להכשיר" חצובות ולכן בפסח, לדוגמא, יש לעטוף אותן בנייר כסף.
הרב עובדיה אומר שמכיוון שיש שם תמיד אש, הרי שלא צריך להלבין את החצבות אלא מספיקה להן הגעלה רגילה ולכן ניתן בפסח להכניס אותן למים רותחים (הגעלה) וזהו...
זה בעיקר ההבדל, הוא לא נוגע לך, כי את מדברת על סיר שמונח עליהן, לא על החמץ שבהן...
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים
