חז"ל
הרב יניב חניאיטאיירתשעג29/04/2013
שאלה:
שלום רב מדוע כשמביאים פרוש רש"י אומרים "רשי אומר..." וכל שאר המפרשים מצינים את שמם עם ה' הידיעה הרמב"ם אומר.....הכלי יקר אומר...הרב קוק אומר וכו' בתודה משה
תשובה:
כי רש"י הוא מיוחד במינו, הוא פרשן התורה המקובל ביותר (הספר היהודי הראשון שיצא בדפוס אי פעם היה חומש עם רש"י), הוא פרשן הגמרא שדעתו התקבלה כ"פשט הגמרא". ניתן לראות את הפער לגבי הירושלמי שבו אין רש"י. ממילא שמו הפך להיות סימונו.תשובות נוספות בנושא-
מודה אני לפני נטילת ידיים
התשובה היא כן, אומרים מודה אני לפני שנוטלים ידיים.
הסיבה לכך היא שאנחנו רוצים מיד אחרי שמתעוררים לומר תודה להשם... לפני שעושים שום דבר אחר. בפוסקים מצויין שזה אפשרי גם בגלל שאין שם השם בקטע הקצר של מודה אני.
התשובה היא כן, אומרים מודה אני לפני שנוטלים ידיים.
הסיבה לכך היא שאנחנו רוצים מיד אחרי שמתעוררים לומר תודה להשם... לפני שעושים שום דבר אחר. בפוסקים מצויין שזה אפשרי גם בגלל שאין שם השם בקטע הקצר של מודה אני.
ספירת העומר
לא נוהגים לשמוע מוסיקה/ שירים בספירת העומר. החל מאחרי חול המועד ועד לאחר ל"ג בעומר, גם ספרדים וגם אשכנזים מחמירים בנושא זה (מלבד בימי שמחה כמו יום העצמאות ויש נוהגים בראש חודש אייר). הסיבה היא שאנו אבלים בימים אלו על מותם של תלמידי רבי עקיבא שמתו בימים אלו במגיפה.
לא נוהגים לשמוע מוסיקה/ שירים בספירת העומר. החל מאחרי חול המועד ועד לאחר ל"ג בעומר, גם ספרדים וגם אשכנזים מחמירים בנושא זה (מלבד בימי שמחה כמו יום העצמאות ויש נוהגים בראש חודש אייר). הסיבה היא שאנו אבלים בימים אלו על מותם של תלמידי רבי עקיבא שמתו בימים אלו במגיפה.
שימוש בכיפת ברזל כאשר היא מסכנת אחרים
שלום וברכה.
בהקשר לשאלתכם נאמר בדברי רבותינו בכמה מקומות שאין דוחין נפש מפני נפש, וסמכוהו על דברי הגמרא הדנה בדין יהרג ואל יעבור בהצלת נפשו על ידי שפיכות דמים של אחרים (פסחים כה, ב): ״ושפיכות דמים גופיה מנלן? - סברא הוא; כי ההוא דאתא לקמיה דרבא, אמר ליה: מרי דוראי אמר לי זיל קטליה לפלניא, ואי לא - קטלינא לך. - אמר ליה: ליקטלוך ולא תיקטול. מאי חזית דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי״.
דהיינו שאם ציוו אדם להרוג אדם אחר או ליהרג בעצמו, יש עליו למסור עצמו להריגה ולא להרוג אחרים שכן אין דמו שלו אדום יותר מדמו של האחר (אימרה זו נאמרה כמשל מטאפורי) ולכן נוקטים בזה בגישה של ’שב ואל תעשה עדיף’.
וכן למדנו (תוספתא תרומות פ״ז הכ״ג): ״סיעת בני אדם שאמרו להם נכרים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו הרינו הורגים את כולכם, יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל״. הנה לפנינו הלכה שאין לגרום לאחד למות על מנת להציל ציבור גדול, אלא שהחזון איש חילק בין נידון התוספתא שמסירת אדם מישראל נחשב כמעשה אכזר ואסור, לעניננו שניטרול הטיל תוך כדי פגיעה פוטנצילית באחרים הינה מעשה הצלה ומותרת. וכתב בזה הלשון (יו״ד סימן סט עמוד קב): ״ויש לעיין באחד רואה חץ הולך להרוג אנשים רבים, ויכול להטותו לצד אחר ויהרוג רק אחד שבצד אחר, ואלו שבצד זה יצולו, ואם לא יעשה כלום יהרגו הרבים והאחד ישאר בחיים. ואפשר דלא דמי למוסרים אחד להריגה, דהתם המסירה היא פעולה אכזרית של הריגת נפש, ובפעולת זה ליכא הצלת אחרים בטבע של הפעולה, אלא במקרה גרם עכשיו הצלה לאחרים. גם הצלת האחרים קשור במה שמוסרין להריגת נפש מישראל, אבל הטיית החץ לצד אחר היא בעיקרה פעולת הצלה, ואינה קשורה כלל בהריגת היחיד שבצד אחר, רק עכשיו, במקרה, נמצא בצד אחר נפש מישראל, ואחרי שבצד זה יהרגו נפשות רבות, ובזה האחד, אפשר דיש לנו להשתדל למעט אבדת ישראל בכל מאי דאפשר.״
על פי דברים אלו למדנו שיירוט טילים המגיעים משטח אויב מותרת וראויה אף על פי שיש בה סיכון לבני אדם שלא היו בסיכון מחמת הטילים.
שלום וברכה.
בהקשר לשאלתכם נאמר בדברי רבותינו בכמה מקומות שאין דוחין נפש מפני נפש, וסמכוהו על דברי הגמרא הדנה בדין יהרג ואל יעבור בהצלת נפשו על ידי שפיכות דמים של אחרים (פסחים כה, ב): ״ושפיכות דמים גופיה מנלן? - סברא הוא; כי ההוא דאתא לקמיה דרבא, אמר ליה: מרי דוראי אמר לי זיל קטליה לפלניא, ואי לא - קטלינא לך. - אמר ליה: ליקטלוך ולא תיקטול. מאי חזית דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי״.
דהיינו שאם ציוו אדם להרוג אדם אחר או ליהרג בעצמו, יש עליו למסור עצמו להריגה ולא להרוג אחרים שכן אין דמו שלו אדום יותר מדמו של האחר (אימרה זו נאמרה כמשל מטאפורי) ולכן נוקטים בזה בגישה של ’שב ואל תעשה עדיף’.
וכן למדנו (תוספתא תרומות פ״ז הכ״ג): ״סיעת בני אדם שאמרו להם נכרים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו הרינו הורגים את כולכם, יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל״. הנה לפנינו הלכה שאין לגרום לאחד למות על מנת להציל ציבור גדול, אלא שהחזון איש חילק בין נידון התוספתא שמסירת אדם מישראל נחשב כמעשה אכזר ואסור, לעניננו שניטרול הטיל תוך כדי פגיעה פוטנצילית באחרים הינה מעשה הצלה ומותרת. וכתב בזה הלשון (יו״ד סימן סט עמוד קב): ״ויש לעיין באחד רואה חץ הולך להרוג אנשים רבים, ויכול להטותו לצד אחר ויהרוג רק אחד שבצד אחר, ואלו שבצד זה יצולו, ואם לא יעשה כלום יהרגו הרבים והאחד ישאר בחיים. ואפשר דלא דמי למוסרים אחד להריגה, דהתם המסירה היא פעולה אכזרית של הריגת נפש, ובפעולת זה ליכא הצלת אחרים בטבע של הפעולה, אלא במקרה גרם עכשיו הצלה לאחרים. גם הצלת האחרים קשור במה שמוסרין להריגת נפש מישראל, אבל הטיית החץ לצד אחר היא בעיקרה פעולת הצלה, ואינה קשורה כלל בהריגת היחיד שבצד אחר, רק עכשיו, במקרה, נמצא בצד אחר נפש מישראל, ואחרי שבצד זה יהרגו נפשות רבות, ובזה האחד, אפשר דיש לנו להשתדל למעט אבדת ישראל בכל מאי דאפשר.״
על פי דברים אלו למדנו שיירוט טילים המגיעים משטח אויב מותרת וראויה אף על פי שיש בה סיכון לבני אדם שלא היו בסיכון מחמת הטילים.
נשואים
מותר וצריך להנות מזה, זה חלק חשוב מחיי הנישואין, ההנאה המשותפת הזאת, בהיתר, היא דבר חשוב ועקרוני גם לזוג וגם לכל אחד מהם בנפרד.
מותר וצריך להנות מזה, זה חלק חשוב מחיי הנישואין, ההנאה המשותפת הזאת, בהיתר, היא דבר חשוב ועקרוני גם לזוג וגם לכל אחד מהם בנפרד.
האם מותר להצטלם...
לא, לדעתי לא. כלומר- אם הם מצטלמים לבד והם לא מראים את זה לאף אחד, למה שיעשו את זה? ואין כאן שום רווח.
ומצד שני- יש כאן הפסד גדול, כי זה חיקוי של התרבות השלטת, של ההחצנה המערבית של אהבה וחיבה, וזה דבר ממש לא טוב. יש בזה חינוך עצמי שלילי ביותר.
יש הבדל גדול, עצום ובלתי נתפס בין התרבות המערבית השלטת ותפיסתה את האהבה למה שביהדות מגדירים אהבה. וההחצנה היא חלק מהבעיה. התרבות המערבית (יש המון תשובות באתר בנושא זה, ניתן לחפש), פעמים רבות מגדירה את האושר, את מידת האהבה והרצון על פי איך שהחברה תופסת את זה, ולכן ככל שמצטלמים, משתפים ומראים לכולם, אז ממילא אוהבים יותר. אולם היהדות רואה את זה הפוך לחלוטין- דווקא הפנימיות והאינטימיות הם הקובעים מה אמיתי ומה לא ולכן החצנה ממילא פוגעת בקשר.
לא, לדעתי לא. כלומר- אם הם מצטלמים לבד והם לא מראים את זה לאף אחד, למה שיעשו את זה? ואין כאן שום רווח.
ומצד שני- יש כאן הפסד גדול, כי זה חיקוי של התרבות השלטת, של ההחצנה המערבית של אהבה וחיבה, וזה דבר ממש לא טוב. יש בזה חינוך עצמי שלילי ביותר.
יש הבדל גדול, עצום ובלתי נתפס בין התרבות המערבית השלטת ותפיסתה את האהבה למה שביהדות מגדירים אהבה. וההחצנה היא חלק מהבעיה. התרבות המערבית (יש המון תשובות באתר בנושא זה, ניתן לחפש), פעמים רבות מגדירה את האושר, את מידת האהבה והרצון על פי איך שהחברה תופסת את זה, ולכן ככל שמצטלמים, משתפים ומראים לכולם, אז ממילא אוהבים יותר. אולם היהדות רואה את זה הפוך לחלוטין- דווקא הפנימיות והאינטימיות הם הקובעים מה אמיתי ומה לא ולכן החצנה ממילא פוגעת בקשר.
היש תיקון
כפי שאמרתי, השאלה אכן קשה וכואבת, כמעט בלתי ניתנת לעיכול. כמי שמשיב על שאלות אנומימיות אני בהחלט חושש להשיב בצורה לא נכונה, להקיש מסקנות לא נכונות וכו. לדוגמא: מהתייעצות שערכתי לפני שהשבתי לך נאמר לי ששחקנים בסרטים נוראים מעין אילו אינם משתכרים כל כך הרבה... מכאן אני מבין שיש פרט נוסף בסיפור שאינני מכיר. האם הדחת אחרים לדברים אלו? האם היית שותף בהפקות? כל השאלות הללו חשובות כדי לענות על שאלה כל כך כבדת משקל דרך האינטרנט, שהרי אינני מכיר אותך. באופן כללי מאוד- לכל דבר יש תיקון, אולם התיקון של דברים כפי שתיארת הוא תיקון ארוך, כואב, מייגע ולא פשוט, אין ספק שגם לכסף יש חלק בעניין ותצטרך לתרום את חלקו (אם כי לא את כולו) וכדומה.... אולם אני זקוק לפרטים נוספים כדי לענות היטב. בהצלחה.
כפי שאמרתי, השאלה אכן קשה וכואבת, כמעט בלתי ניתנת לעיכול. כמי שמשיב על שאלות אנומימיות אני בהחלט חושש להשיב בצורה לא נכונה, להקיש מסקנות לא נכונות וכו. לדוגמא: מהתייעצות שערכתי לפני שהשבתי לך נאמר לי ששחקנים בסרטים נוראים מעין אילו אינם משתכרים כל כך הרבה... מכאן אני מבין שיש פרט נוסף בסיפור שאינני מכיר. האם הדחת אחרים לדברים אלו? האם היית שותף בהפקות? כל השאלות הללו חשובות כדי לענות על שאלה כל כך כבדת משקל דרך האינטרנט, שהרי אינני מכיר אותך. באופן כללי מאוד- לכל דבר יש תיקון, אולם התיקון של דברים כפי שתיארת הוא תיקון ארוך, כואב, מייגע ולא פשוט, אין ספק שגם לכסף יש חלק בעניין ותצטרך לתרום את חלקו (אם כי לא את כולו) וכדומה.... אולם אני זקוק לפרטים נוספים כדי לענות היטב. בהצלחה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
