ראש של כבש או של דג?
הרב יניב חניאכחאלולתשעא27/09/2011
שאלה:
מה נוהגים לאכול (אני טריפולטאי במקור), האם ראש של כבש כמו בבית של ההורים שלי או ראש של דג כמו שאומרים לילדים בבית הספר?
תשובה:
ספרדים נוהגים לאכול ראש של כבש בראש השנה, אשכנזים נוהגים בדרך כלל ראש של דג, אבל מדובר על מנהג בלבד ולכן אם אתה לא אוהב כבש, אפשר לוותר.תשובות נוספות בנושא-
שופר
אכן, אם עושים את החשבון שקבעו חז"ל לצורך התקיעות (בגלל העובדה שאנחנו לא יודעים מהי תרועה, אז עושים שלוש פעמים כל תרועה), הרי שזה יוצא 30 תקיעות, וכך נוהגים לתקוע למי שחולה, או שלא יכול לשמוע בבית הכנסת.
אולם בבית הכנסת קבעו חז"ל שצריך תקיעות מיושב, שהם שלושים, תקיעות מעומד, שהם גם 30 ואז בחזרת הש"ץ עוד 30, מה שנותן לנו 90. על זה הוסיפו עוד 10 בסיום התפילה (ותרועה אחת).
לפי זה בבית הכנסת אנו תוקעים 101 תקיעות וברור שזה מה שצריך לעשות בבית כנסת.
אכן, אם עושים את החשבון שקבעו חז"ל לצורך התקיעות (בגלל העובדה שאנחנו לא יודעים מהי תרועה, אז עושים שלוש פעמים כל תרועה), הרי שזה יוצא 30 תקיעות, וכך נוהגים לתקוע למי שחולה, או שלא יכול לשמוע בבית הכנסת.
אולם בבית הכנסת קבעו חז"ל שצריך תקיעות מיושב, שהם שלושים, תקיעות מעומד, שהם גם 30 ואז בחזרת הש"ץ עוד 30, מה שנותן לנו 90. על זה הוסיפו עוד 10 בסיום התפילה (ותרועה אחת).
לפי זה בבית הכנסת אנו תוקעים 101 תקיעות וברור שזה מה שצריך לעשות בבית כנסת.
דיני מעשר
באופן עקרוני זה מה שצריך לעשות, רק שלפעמים קשה לחשב... העיקרון, לפחות, פשוט- נניח שהרווחת 5000 ש"ח בחודש, אתה נותן 500 לצדקה.
באופן עקרוני זה מה שצריך לעשות, רק שלפעמים קשה לחשב... העיקרון, לפחות, פשוט- נניח שהרווחת 5000 ש"ח בחודש, אתה נותן 500 לצדקה.
זוגיות
אני חושב שיש שלושה חלקים בשאלה שלך.
הראשונה נוגעת לעצם העניין, השאלה ההלכתית הטהורה- וכאן אני תוהה מדוע אתה בעצם שואל? זה נראה שאתה יודע את התשובה או לפחות סומך על פוסקים מסויימים שפסקו בה. כלומר- אני לא מכיר שהרמב"ם מתיר מפורש הוצאת זרע שלא באותו מקום, אבל אם אתה מכיר, אז לכאורה אין מקום לשאלה, לא? לא בדיוק הבנתי מה בשאלה כאן. אולי מדוע לא פוסקים כמו הרמב"ם?
השני נוגע לאופן פסיקת והשתלשלות ההלכה-
באותו כיוון, אם רבי יהודה הנשיא היה אומר במפורש שזה מותר, הרי שהרבנים של היום לא היו יכולים לומר שזה אסור. אולם הם בהחלט היו יכולים לפסוק שלא כמוהו אם היה מישהו בתקופתו ובמעמדו שהיה פוסק כך. ויש, הרבה, שאומרים שזה אסור. (בלי קשר לכך, אני מבין אחרת לגמרי את הגמרא שם של הופך שולחנו...). כלומר- יש השתלשלות הלכה ואף אחד מימינו לא יכול לחלוק על תנא, אולם הוא יכול לפסוק כמו תנא אחר.
זה יסוד היסודות של פסיקת הלכה. תמיד יש מחלוקות וכל דור (דור במובן של תקופה, לא של מספר שנים מוגדר), פוסק על פי ההכרעות בדור שלפניו. עם מספר חריגים.
במובן הזה, אם אתה בטוח לחלוטין שגדולי עולם התירו, והם מהדור שלך, אתה יכול לפסוק כמוהם ולנהוג כך בפועל. גם אם אחרים אוסרים.
החלק השלישי הוא העניין עצמו-
כפי שאמרת מקובל על רוב פוסקי דורנו שהוצאת הזרע צריכה להיות באותו מקום, או מאחור אצל האישה. זה נכון שיש כל מיני הבנות אחרות בגמרות, אבל באופן עקרוני גם מי שמתיר ?"ביאה דרך איברים", והוצאת זרע שלא באותו מקום מתיר זאת רק כשיש "סיבה מיוחדת", זו לא חייבת להיות סיבה סופר מיוחדת, אבל צריך סיבה.
קונדום במקרה כמו שלך לא שמעתי שיש מי שמתיר (כלומר- גם אם מתירים, אז הוצאת הזרע לפחות על גוף האישה).
בכל מקרה, הנקודה החשובה היא שיש כאן משהו מעט לא בסדר בתפיסת העולם שמצריך איזה תיקון, אתה מתאר, לדוגמא, צורך חזק דווקא בפה, אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
כפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר. גם אם נניח שיש דרך להתיר.
אתה מבין מה אני מנסה לומר- העובדה שהיית עם נשים אחרות וכדומה צריכה דווקא לחזק את הצורך לשמור על הטוהר עם אשתך שתחיה. זה עניין של תפיסת עולם, של גישה מראש.
אני חושב שיש שלושה חלקים בשאלה שלך.
הראשונה נוגעת לעצם העניין, השאלה ההלכתית הטהורה- וכאן אני תוהה מדוע אתה בעצם שואל? זה נראה שאתה יודע את התשובה או לפחות סומך על פוסקים מסויימים שפסקו בה. כלומר- אני לא מכיר שהרמב"ם מתיר מפורש הוצאת זרע שלא באותו מקום, אבל אם אתה מכיר, אז לכאורה אין מקום לשאלה, לא? לא בדיוק הבנתי מה בשאלה כאן. אולי מדוע לא פוסקים כמו הרמב"ם?
השני נוגע לאופן פסיקת והשתלשלות ההלכה-
באותו כיוון, אם רבי יהודה הנשיא היה אומר במפורש שזה מותר, הרי שהרבנים של היום לא היו יכולים לומר שזה אסור. אולם הם בהחלט היו יכולים לפסוק שלא כמוהו אם היה מישהו בתקופתו ובמעמדו שהיה פוסק כך. ויש, הרבה, שאומרים שזה אסור. (בלי קשר לכך, אני מבין אחרת לגמרי את הגמרא שם של הופך שולחנו...). כלומר- יש השתלשלות הלכה ואף אחד מימינו לא יכול לחלוק על תנא, אולם הוא יכול לפסוק כמו תנא אחר.
זה יסוד היסודות של פסיקת הלכה. תמיד יש מחלוקות וכל דור (דור במובן של תקופה, לא של מספר שנים מוגדר), פוסק על פי ההכרעות בדור שלפניו. עם מספר חריגים.
במובן הזה, אם אתה בטוח לחלוטין שגדולי עולם התירו, והם מהדור שלך, אתה יכול לפסוק כמוהם ולנהוג כך בפועל. גם אם אחרים אוסרים.
החלק השלישי הוא העניין עצמו-
כפי שאמרת מקובל על רוב פוסקי דורנו שהוצאת הזרע צריכה להיות באותו מקום, או מאחור אצל האישה. זה נכון שיש כל מיני הבנות אחרות בגמרות, אבל באופן עקרוני גם מי שמתיר ?"ביאה דרך איברים", והוצאת זרע שלא באותו מקום מתיר זאת רק כשיש "סיבה מיוחדת", זו לא חייבת להיות סיבה סופר מיוחדת, אבל צריך סיבה.
קונדום במקרה כמו שלך לא שמעתי שיש מי שמתיר (כלומר- גם אם מתירים, אז הוצאת הזרע לפחות על גוף האישה).
בכל מקרה, הנקודה החשובה היא שיש כאן משהו מעט לא בסדר בתפיסת העולם שמצריך איזה תיקון, אתה מתאר, לדוגמא, צורך חזק דווקא בפה, אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
כפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר. גם אם נניח שיש דרך להתיר.
אתה מבין מה אני מנסה לומר- העובדה שהיית עם נשים אחרות וכדומה צריכה דווקא לחזק את הצורך לשמור על הטוהר עם אשתך שתחיה. זה עניין של תפיסת עולם, של גישה מראש.
פרשת נח
אני מבין שהם כולם נסחפו אחרי החטא, החטא הפך להיות הנורמה ההתנהגותית וממילא העונש היה לכולם, כי כולם היו בזה. אנחנו מוצאים כמה פעמים בתורה שיש עונשים לקבוצה שחוטאת כולה.
אני מבין שהם כולם נסחפו אחרי החטא, החטא הפך להיות הנורמה ההתנהגותית וממילא העונש היה לכולם, כי כולם היו בזה. אנחנו מוצאים כמה פעמים בתורה שיש עונשים לקבוצה שחוטאת כולה.
נטילת ידיים עם תחבושת
על פי דברי חכמים כאשר אנו נוטלים ידיים המים צריכים להגיע לכל כף היד (ולכן גם יש כמות מסויימת של מים שבה חייבים להשתמש). חכמים גם קבעו שלנטילת ידיים יש את אותם חוקים של טבילה, וביניהם ההלכה שקובעת שאם יש חציצה על היד היא מפריעה לנטילה. אולם כחציצה מוגדר דבר שמפריע לאדם שנוטל את ידיו... לכלוך, שמן או משהו אחר שהאדם רוצה להוריד אותו בהזדמנות הראשונה.
על פי זה תחבושת או פלסטר אינם אמורים להוות חציצה, שהרי האדם רוצה שהם ישארו על היד שלו והוא לא מעוניין להסיר אותם! ולכן יש ליטול את שאר היד ולהשאיר את איזור התחבושת כמו שהוא מבלי ליטול אותו. צריך גם להיזהר שהמים לא יגעו בתחבושת/ פלסטר ויחזרו ליד, כי הם עלולים לטמא אותה. לכן מה שצריך זה ליטול את השטח שלא מכוסה בתחבושת, אם התחבושת מכסה את כל היד, יש לעטוף את היד בבד ולאכול כך, מבלי ליטול.
על פי דברי חכמים כאשר אנו נוטלים ידיים המים צריכים להגיע לכל כף היד (ולכן גם יש כמות מסויימת של מים שבה חייבים להשתמש). חכמים גם קבעו שלנטילת ידיים יש את אותם חוקים של טבילה, וביניהם ההלכה שקובעת שאם יש חציצה על היד היא מפריעה לנטילה. אולם כחציצה מוגדר דבר שמפריע לאדם שנוטל את ידיו... לכלוך, שמן או משהו אחר שהאדם רוצה להוריד אותו בהזדמנות הראשונה.
על פי זה תחבושת או פלסטר אינם אמורים להוות חציצה, שהרי האדם רוצה שהם ישארו על היד שלו והוא לא מעוניין להסיר אותם! ולכן יש ליטול את שאר היד ולהשאיר את איזור התחבושת כמו שהוא מבלי ליטול אותו. צריך גם להיזהר שהמים לא יגעו בתחבושת/ פלסטר ויחזרו ליד, כי הם עלולים לטמא אותה. לכן מה שצריך זה ליטול את השטח שלא מכוסה בתחבושת, אם התחבושת מכסה את כל היד, יש לעטוף את היד בבד ולאכול כך, מבלי ליטול.
שמירת נגיעה
הנידה איננה הסיבה היחידה שאסור לגעת באישה, יש גם איסור של קרבה לנשים (או לגברים, מצד האישה) ויש להרחיק בין המינים (בעניין הזה תוכלי למצוא מאות תשובות כאן באתר). ולכן אסור לגעת באישה נשואה, כי צריך להרחיק ממנה, גם כשהיא טהורה... קשר הנגיעה היחיד המותר הוא בין בעל לאישתו, קשר שהוא חלק מאהבה גדולה ונפשיות טהורה. בכל מקרה, במקרים של מגע הכרחי, כמו רופא וכדומה, יש יתרון לאישה טהורה... דהיינו: אם מישהו חייב ללכת לרופאת שניים ולא מוצא רופא, אם היא טהורה זה יותר קל.
הנידה איננה הסיבה היחידה שאסור לגעת באישה, יש גם איסור של קרבה לנשים (או לגברים, מצד האישה) ויש להרחיק בין המינים (בעניין הזה תוכלי למצוא מאות תשובות כאן באתר). ולכן אסור לגעת באישה נשואה, כי צריך להרחיק ממנה, גם כשהיא טהורה... קשר הנגיעה היחיד המותר הוא בין בעל לאישתו, קשר שהוא חלק מאהבה גדולה ונפשיות טהורה. בכל מקרה, במקרים של מגע הכרחי, כמו רופא וכדומה, יש יתרון לאישה טהורה... דהיינו: אם מישהו חייב ללכת לרופאת שניים ולא מוצא רופא, אם היא טהורה זה יותר קל.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים
