close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

קידוש ליל שבת בפסח

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
יזניסןתשעא21/04/2011

שאלה:

אני ואשתי מבית חילוני , עושים קידוש ליל שבת  וחגים והתחלנו לשמור.כבוד הרב, עכשיו בחול המועד פסח,על מה מברכים במקום חלת שבת ?

תודה,

אלכס ומאיה

תשובה:

על שתי מצות, המצות מחליפות את הלחם בכל דבר.

הקידוש הוא קידוש של שבת בלבד (בחול המועד, אם החג עצמו חל בשבת, יש קידווש "משותף" לשבת וחג), ולא מתייחסים בקידוש לחול המועד.
ככה שעושים קידוש רגיל ואז את ברכת המוציא על מצות.

הוספתי לכם כאן את נוסח הקידוש ליל פסח (או כל חג, פשוט מחליפים את שם החג), שחל בשבת-

אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:


כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"

בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן

בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמָצוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ


תשובות נוספות בנושא-
האם נורופן ואקמול כשרים לפסח?
מותר לקחת אקמול, לא שמעתי שיש אקמול לא כשר לפסח.

לגבי נורופן- הכדורים כשרים לפסח, הסירופ לא כשר לפסח.
בושם כשר לפסח
שלום
בבשמים יש אלכוהול שחלקו מופק מחיטה ולכן הוא חמץ, אומנם חמץ זה פסול לאכילת כל בולכן לכאורה אין בעיה, אומנם יש שהחמירו בדבר מסיבות שונות והצריכו כשרות לפסח גם על חומרי נקיון וסיכה, אולם מרבית הפוסקים הן הספרדים והן האשכנזים התירו את השימוש במוצרים אלו גם בלא הכשר, ולכן, אם בדיוק אזל לך השמפו או הסבון וכו' ראוי לקנות אחד שיש לו כבר כשרות לפסח, אולם אם את לא מוצאת או שיש לך מלאי בבית, את יכולה להשתמש בלא חשש, וודאי שאין צורך למכור את כל אלו במכירת חמץ.
כלטוב.
אליהו הנביא בפסח
באופן כללי הרעיון המרכזי הוא שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה ובליל הסדר אנו מצפים שהוא יבוא לגאול אותנו, כי זה לילה המועד לגאולה.
כדי לחזק את האמונה בכך נהגו להשאיר לו כוס, שמסמלת את כוס הגאולה החמישית, הגאולה לעתיד לבוא, מכיוון התפתחה האמונה שהוא בא לשתות מהכוס...

סיבה נוספת- על פי הגמרא שותים בליל הסדר ארבע כוסות, כנגד ארבע לשונות של גאולה, אולם ישנה דעה ששותים גם כוס חמישית, על שם "והבאתי", הגמרא נשארת על השאלה האם לשתות את הכוס הזו (או במילים אחרות, האם לשתות ארבע או חמש כוסות) בתיקו, ולא מכריעה... ומכאן שאת ההכרעה האם לשתות כוס חמישית יגיד לנו אליהו, כשיבוא, זו גם סיבה שהכוס הזו מכונה "כוסו של אליהו"- כלומר כוס שנדע האם לשתות אותה רק כשיבוא אליהו הנביא.

אולם לדעתי הנקודה המרכזית היא שאנו רוצים לבטא את אמונתינו השלימה בכך שהגאולה השלימה בא תבוא.

בדפי החגים של שורש לפסח ניתן למצוא עוד המון המון חומרים על פסח והנלווים- מאמרים, הגדות שונות, שיעורים, משחקים, הפעלות ועוד...
הכשרת מיקסר לפסח
שלום רב,

הבעיה המרכזית במיקסר הוא אכן המקום שאליו מחברים את המקציף, שאליו יכולים לעוף חתיכות חמץ בזמן העבודה. אם ברור לך לחלוטין שאין אפשרות כזו- ניתן להכשיר את המיקסר. אולם רק אם ברור שלא עף לשם חמץ.

כלומר- הבעיה המרכזית בהכשרת מיקסר היא מעשית- הניקוי שלו. אם מרגישים שניתן לנקות את הכל היטב ולמנוע כל פירור חמץ, אז אין צורך ל"הגעיל" או משהו, רק לנקות היטב. אבל נראה לי שזה לא ממש מעשי לנקות כל כך טוב ולכן רבים מאוד נהגו פשוט לקנות מיקסר קטן לפסח בלבד.

לגבי הכשרת כלים נוספים, אפשר לקרוא כאן.

העובדה שמדובר בנרוסטה עוזרת, אולם היא לא חשובה כל כך כי מיקסר הוא קר.
גילוי סודות

ציינו כבר בעבר שאת רוב הלכות ה"דיבור" בימינו אנחנו לומדים מהספר החשוב "חפץ חיים" שעוסק בדיני לשון הרע ורכילות. בספר זה מביא הרב ישראל מאיר הכהן שיש איסור הלכתי של ממש לספר סוד שסיפר לך החבר או החברה. ההגדרה שמובאת שם היא- "חייב להסתיר סוד שגילה לו חבירו דרך סתר". האיסור הזה קיים גם אם לא מדובר על לשון הרע או רכילות... כלומר- גם אם מדובר על דבר שהוא לא אסור בפני עצמו, אלא על משהו שהחבר רואה בו משהו סודי- יהיה אסור לספר אותו לאחרים. על פי דברי החפץ חיים מדובר על דבר שהוא חמור יותר מסתם רכילות או מאבק לשון הרע...

מכאן, שאם מישהו סמך עליך וסיפר לך דבר בסוד יש איסור של ממש לכת ולספר אותו לאנשים אחרים, אפילו אם מדובר בדבר שנראה "סתם" ולא חשוב...

יציאה לטיולים בסוכות
רשאי אדם לצאת לטיולים בסוכות ולאכול מחוץ לסוכה אם הדבר נצרך להתרעננות או לצורך שלום ביתו.

הנה נאמר בגמרא (סוכה כו,א) שהולכי דרכים פטורים מן הסוכה, והטעם הוא שנאמר בתורה ’בסוכות תשבו שבעת ימים’, ולמדה מזה הגמרא: ’תשבו כעין תדורו’, פירוש, שמצוות סוכה היא כעין ישיבתו של האדם בביתו, וכשם שאין אדם נמנע מלצאת מביתו כל ימות השנה לסחורה וכדומה, כך בכל ימות החג לא הצריכו הכתוב להימנע מלצאת לדרך (רש״י). ולכן היה נראה שאין מניעה לצאת לטיול, ואכן כך סברו הגרי״ש אלישיב והגר״נ קרליץ (חוט שני סוכה עמוד רסז) וכן הגר״מ שטרנבוך (שו״ת תשובות והנהגות ח״ו סימן קמו).
אלא שלדעת כמה מהפוסקים הדבר אסור, וכך סברו הגאון רב משה פינשטיין (או״ח ח״ג סימן צג), והגרש״ז אורבעך (הובא בספר הסוכה ח״ב עמוד תרה), והגר״ע יוסף (יחוה דעת ח״ג סימן מז), ולמדו שההיתר נאמר רק למי שיוצא לצורך דבר הנצרך אבל לא לטיולים ותענוגות.
ובכל אופן גם המתירים סברו שלא כדאי לבטל מצווה חשובה זו רק בשביל טיול, ולכן יש לנסות לברר לפני היציאה היכן נמצא בדרך סוכה שאפשר לאכול בה.
והנה יש לדון בזמנינו שהמון בית ישראל יוצא בחול המועד, ואין זה נחשב רק כטיול של תענוג, אלא שיש בזה גם צורך גדול להתרענן ולהתחדש וכן לבלות זמן חשוב עם האשה ובני הבית.
ונראה שבאמת הזמנים השתנו, שבדור הקודם המשפחה היתה נהנית להשאר בבית או לבקר חברים, אולם היום יש צורך לצאת לטיולים, שאם לא כן פעמים רבות השלום בית יופר על ידי שהילדים משועממים והאשה משתוקקת לצאת, וכן מה שכתבנו שהאדם צריך לצאת להתרענן מהלחץ של היום יום.
ובאמת מדויק מלשון הפוסקים שאסרו שכתבו לאסור מכיון שאין צורך לצאת לטיול שהוא של תענוג, ואם כן טיול שיש בו צורך יש לומר שיתירו, וכדהביאו בקובץ נועם (חלק כד עמוד רמד) שלכמה אנשים טיול מוגדר כצורך למען מנוחתם הגופנית או נפשית, וכן יש בזה משום קיום מצות ושמחת בחגך, ולפעמים גם מצות שלום בית. והגאון ר״מ שטרנבוך כתב: ״לענ״ד נראה דלמה שכתב היראים (תכ״ז) שמקיימים מצוות החג בכל דבר שהיא שמחה וקורת רוח אצלו, אם כן כיון שנהנה מטיול מקיים בזה מצות שמחת יו״ט. ולכן מותר לטייל בחג ולהיפטר מהסוכה, שאין יכול לדחות הטיול לפני החג או לאחריו, אלא זהו צורך לו לטייל בחג דווקא כדי לקיים מצוותו לשמוח ברגל. וכל שכן במה שמצוי שאשתו ובני ביתו הקטנים משתוקקים לטייל עמו, שמצווה שיצא לטייל עמם שזוכה גם לקיים מצוותו לשמח אשתו ובני ביתו, שזהו מעיקר חובת שמחת יום טוב...ועוד י״ל שראיתי מובא שהיה אחד שנהג שלא לצאת כלל מהסוכה, ורבינו החזון אי״ש פקפק על זה דאין זה כעין תדורו, שהרי זה כמו בית הסוהר...ועל דרך זה י״ל שרשאי לצאת מהסוכה כדין הולכי דרכים וכו’״.
אולם יש ליתן את הדעת שלא יבלה את מרבית זמנו מחוץ לסוכה, שאז מאבד את משמעות החג ועושה ימים חשובים אלו כימי חול.