שלום לך כבוד הרב
אני נשואה ולפני מספר שנים היה לי משבר בזוגיות,הייתי כנראה גם בדיכאון אחרי לידה ולא הבחנתי בכך.כשניסיתי לדבר עם בעלי שבדר"כ מבין,היה קשה לי להגיע הרגשתי שאהבתי יורדת וחשבתי שיש עליות וירידות וזה יעבור וניתגבר,כנראה שזה רק יצטבר בתוכי.באותה תקופה שהייתי במשבר הכרתי גבר שהיה כמו חבר טוב יש לציין שלא היה בינינו מגע מיני.
כמובן שהקשר ניגמר אבל בעיקבות אולי הקשר או המשבר שעברתי היתה לי ירידה לצערי בדת דברים שהייתי מקפידה עכשיו מקפידה פחות מצד שני יש דברים שחשובים לי שעליהם לא הוותר,יחד עם זה אני מרגישה מעיין מחנק,לא טוב לי,רוצה להתפלל אבל לא יכולה מרגישה שאני לא "מתחברת" וזה קשה לי.
בוכה הרבה,בקושי יכולה לתפקד בבית,בעלי ברוך ה סבלני ועוזר ,כך שזה לפחות מקל אבל אצלי כאילו הכל"עומד" תקוע ולא מתקדם.
בבקשה תעזרו לי.
