קריאת תהילים בלילה

תשובה:

שלום חן,

א) לגבי אמירת תהילים, אין הבדל בין אמירת תהילים או לגבי קריאת כל מקרא אחר בלילה. מי שאוסר תהילים (זה לא ממש איסור, זה יותר הנהגה), יאסור גם כל דבר אחר שהוא "כתובים" ולא תורה שבעל פה.

וכך מצאתי אצל הרב עובדיה שליט"א (שו"ת יביע אומר חלק ו - או"ח סימן ל ):

רבינו האר"י בשער המצות פר' ואתחנן, כ' וז"ל: ובליל ששי תקרא כ"ו פסוקים מן הפרשה עצמה, אבל בשאר לילי השבוע אין ראוי לקרא מקרא, לפי שהמקרא הוא בעשיה, והלילה עצמה הוא בחינת עשיה, והכל הוא דינין, ואין ראוי לעורר הדינין, אבל בליל ו' כיון שיום ששי מכין לשבת, והרחמים מתעוררים בו, לכן יכולים לקרא מקרא אף בלילה. ע"כ. 
ובפי' מהר"ם ריקאנטי, כ' וז"ל: ודע שצריך האדם לעסוק בתורה שבכתב ביום, ובתורה שבע"פ בלילה, דבר כפי ענינו, וכמ"ש רז"ל בפרקי ר' אליעזר (פרק מו), כל אותן ארבעים יום שעמד משה בהר היה קורא מקרא ביום ושונה בלילה.
וכן הוא בפסקי הרא"ש ספ"ד דר"ה.
וכן תרגם המתרגם בשיר השירים (פסוק דודי צח ואדום), בכן שריאת כנישתא דבית ישראל למשתעי בשבחיה דמרי עלמא, וכן אמרת, רעותי למפלח ביממא דעטיף באצטלא כתלג חיור, ועסיק בעשרים וארבע ספרין דאורייתא ופתגמי נבואה וכתיבי. (כמנין דודי צח ואיום, פי' הלבוש). ובלילה עסיק בשיתא סדרי משנה, וכו'. ע"כ.

ובמד' תנחומא (ס"פ כי תשא סימן לו), איתא, ומנין היה יודע משה אימתי יום ואימתי לילה, אלא כשהקב"ה היה מלמדו תורה שבכתב היה יודע שהוא יום, וכשהיה מלמדו על פה משנה ותלמוד היה יודע שהוא לילה וכו'. ע"ש. ומרן החיד"א בברכי יוסף (סי' א ס"ק יג) כ' בקיצור, שעל דרך האמת אין לקרא מקרא בלילה קודם אור היום זולת ליל ו', כמ"ש גורי האר"י ז"ל. עכ"ל."

לכן, כפי שכתבתי, העניין הוא האם מותר למוד מקרא, כולל תהילים, או לא.

ב) כפי שכתבתי בתשובה, לפני מספר שנים פרסמו החבדניקים שהרבי הורה שמהיום אין איסור לקרוא מקרא בלילה, ובכלל היום נהגו יותר לקרוא, וגם לגבי עצם האיסור יש שכתבו שהוא לא נוגע לתהילים שנאמרים דרך תחנונים לתפילה.

לכן נראה לי שמי שיכול ללמוד דברים אחרים- ילמד תורה שבעל פה. במקרה של צורך, כמו תפילה על חולה או יולדת מותר וכ"ש אחרי חצות. לגבי התיקון- אני הייתי מתיר... אבל זאת דעתי הפרטית.


ברכות רבות והצלחה.
וכולי, עיין שם בתשובה שבעינו הבדולח האריך כדרכו להביא מקורות.