פרט נוסף -כיריים בבית חילוני

הרב יניב חניא
כגשבטתשעז19/02/2017

שאלה:

יש פרט שלא ציינתי! הסיר והמחבת הם גדולים יחסית ונוגעים אולי באיזורים בחצובה שהאש לא מגיעה אליהם ישירות... האם גם אז ניתן להניח שזה בסדר? כי למעשה זה הכל ספק , שאולי טפטף משהו ואולי זה היה באיזור שהאש לא הגיעה, ואולי זה היה בתוך 24 שעות, ובעצם הכיריים היו נקיות לפני שבישלתי (זה אני כמעט בטוחה שכשבישלתי היו נקיות והדלקתי אש כמה שניות). ואולי המחבת או הסיר היו רטובים כשבישלתי מתישהו. כלומר זה אוסף של ספקות. אז זה בסדר שאשתמש בסיר ובמחבת ואניח שזה בסדר? סליחה אני מנסה לברר את הספק הזה עד הסוף פשוט.

תשובה:

כן, זה בסדר, פחות בגלל הסיבות שציינת (לדוגמא- הכיריים הנקיות לא ממש עוזרות, כי אם יש איסור הוא "בלוע"), יותר בגלל העניין של האש שיש שם תמיד. ואם הן גדולות- אז ממילא לא מגיע למקום שבו נשך האוכל.
אני חושב שאת יכולה להשתמש ללא חשש.

תשובות נוספות בנושא-

המשך-בישול על כיריים של חילונים-שכחתי לציין שזה על חצובות
זה קצת משנה, אולם בכל זאת זה לא משנה את התשובה. יש יחס מעט שונה לחצובות בין ספרדים לאשכנזעים, ואת לא מציינת איזו עדה את. אולם בכל מקרה במקרה הזה נראה לי שההבדל לא משמעותי מבחינה הלכתית.

זה נשמע כמו ספק דרבנן. אמנם בציורים מסויימים זה יכול היה להיחשב כספק דאורייתא (נניח שעף שמן שהוא ממש טרף על הכיריים, ואז תוך 24 שעות את שמה כלי וזה רטוב... במקרה כזה זה יהיה ספק דאורייתא), אולם אם נקבל את הסברה שלי שהאש שורפת הכל, ושיש כאן מעבר כפול- מהסיר לכיריים, מהכיריים לסיר, ומהסיר לאוכל- זה עדיין יהיה מותר. בעיקר בגלל שבכל התהליך יש אש שורפת שמעורבת.

כשרות כיריים בבית חילוני
למיטב זכרוני אין עניין שהכלי יהיה יבש מלמטה כשמשתמשים בכירים, האש של הכיריים, שדולקת תמיד, שורפת הכל ואין "מעבר" של דברים לא כשרים מהכיריים לסיר ומשם לאוכל. זה נכון לשני הצדדים- גם כשנשפך אוכל לא כשר, האש שורפת מיד וגם כשאת מניחה את הסיר. לכן לדעתי אין שום עניין שהכלי יהיה יבש ואת יכולה להשתמש בסיר ובכלים שלך על האש הזו.

אותו ענין גם בבישול תוך 24, מכיוון שתמיד יש שם אש שורפת, אין עניין או צורך לחכות.

מה זה מליחה?
על פי התורה יש איסור גדול לאכול דם של בהמה או עוף, וישנם כמה פסוקים שעוסקים באיסור הדם. בשל איסור זה אנו נוהגים לנקות את הבשר מן הדם בכמה דרכים, שמתחילות מהשחיטה ועד ההכשרה של הבשר לאכילה. אחת הדרכים היא ה"מליחה". כיום כמעט ולא יוצא לאף אחד מאיתנו למלוח בשר בבית, אולם עד לפני זמן אפשר היה לראות בכל בית את התהליכים של ניקוי הבשר מכל הדם שאפשר להוציא ממנו. ישנם כמה מנהגים בצורה של הדחת הבשר מהדם ובמליחה שלו, אולם העיקרון המרכזי הוא לשטוף את הבשר במיים היטב כמה פעמים, לשפשף אותו עם הידיים, להכניס אותו לשריה מסויימת במים (יש שלא נהגו לשרות) ולאחר מכן לפזר עליו מלח עבה למשך כשעה על כלי מנוקב. חייבים להקפיד למלוח את הבשר במשך מקסימום שלושה ימים לאחר השחיטה. כל הכלים שמשמשים למליחה והדחה נחשבים כטרפים בגלל שהדם יוצא עליהם. יש גם אברים שאי אפשר להוציא מהם את הדם על ידי מליחה אלא רק בצליה על אש חיה.

"אברים מיוחדים בבהמה ובעוף"- כפי שציינו ישנם כמה אברים בבשר שאי אפשר לנקות מהם את הדם רק על ידי הדחה ומליחה, כמו כבד, ולדעת האשכנזים גם הטחול. אברים אלה ניתן להכשיר על ידי צליה על אש חיה בלבד, האש שורפת את הדם ומוציאה אותו ואז ניתן לאכול את הכבד. ישנם אברים שצריך להקפיד לחתוך אותם לפני המליחה, כמו הלב ולפי הספרדים אפילו כבד לפני צליה צריך לעשות בו חיתוך...

בין בד"צ לרבנות
זו שאלה שנוגעת לכל כך הרבה תחומים, לכל כך הרבה פרטים שאי אפשר לענות עליה בפורמט הזה.
בגדול, יש המון בדצי"ם ויש המון רבנויות ויש המון החמרות ומצד שני המון הקלות. זה ממש בלתי אפשרי לסכם.

בגדול בגדול כל בד"צ קובע לעצמו מה הכללים שלו ועל מה הוא מחמיר, לפעמים זה נוגע לכמות העופות שנשחטת בדקה, לפעמים לבישולי נוכרי, לפעמים לעובי נפה, למספר משגיחים וכדומה...

יש גם רבנויות שמאוד מקפידות על פרטים שונים... בקיצור, זהמורכב ונוגע להמון פרטים

אכילת וניל
לא בדיוק הבנתי את השאלה, למה שיהיה אסור

לבבות על האש
התשובה היא כן. מכיוון שהלב מכיל בתוכו דם (כלומר- לא רק בתוך הבשר של הלב עצמו, אלא גם בתוך החללים של הלב), הרי שהפוסקים אומרים שכדי להוציא את הדם ממנו יש לחתוך אותו לפני צליה. כלומר- לא מספיק רק לנעוץ את השיפוד, אלא יש צורך גם לעשות חתך שיכנס לתוך החללים כדי שהדם יוכל לצאת בזמן הצליה.

עוד תוכן בשורש