פעילות אתר ביום הכיפורים
הרב יניב חניאטתשריתשעה03/10/2014
שאלה:
יש ברשותי אתר אינטרנט שמניב רווחים. אם אסגור אותו ביום הכיפורים, יכול להיגרם נזק והקידום שלו בגוגל ירד. השאלה היא האם אפשר להשאיר אותו פעיל ולתרום את כל הרווח מיום הכיפורים לצדקה.
תשובה:
אם האתר הוא ממש רווחי, כלומר- עניינו להרוויח כסף, אז צריך לסגור את המצב של מכירה או כל מה שמכנסי כסף ישירות. כך זה לא יפגע בדירוג בגוגל, כי האתר פתוח, אולם מצד שני לא ניתן יהיה לבצע פעילות שכרוכה בכסף. לדעתי, גם אם הקידום יפגע היה צורך לסגור, אולם בצורה הזו הקידום לא יפגע.תשובות נוספות בנושא-
האם צריך להתכסות כשמברכים בבריכה?
הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו ככל האפשר. ובתוך המים אינו צריך לחבוש כיפה. וכן יזהר שלא לברך אם ח"ו יש שמולו נשים בלבוש לא צנוע. כמו כן לא יתפלל ולא יברך ברכת המזון עד שיהיה לבוש בצורה מליאה ומכובדת.
בשולחן ערוך (סימן עד ס״ו) כתב: ״היתה טליתו חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה, אף על פי שממתניו ולמעלה הוא ערום מותר לקרות קריאת שמע, אבל להתפלל אסור עד שיכסה ליבו״. והעיר המשנה ברורה (ס״ק כא) שאין צריך לכסות רק את ערוותו ולא את רגליו מתחת לערווה. ואף על פי כן נכון לכתחילה אם אפשר לכסות גם את שאר חלקי גופו משום כבוד הברכה (משנ״ב סעיף כב).
ודין זה נאמר לא רק לקורא קריאת שמע אלא גם למי שמברך ברכות ושאר דברים שבקדושה, מלבד הרוצה להתפלל או לברך ברכת המזון שאז יש לו לכסות כל גופו לפי שבתפילה צריך לראות את עצמו כעומד לפני מלך ומדבר עמו שצריך לעמוד באימה (משנ״ב ס״ק כד).
ולגבי כיסוי ראש כשנמצא במי הים ובבריכה כתב בשערי תשובה (סימן ב אות ו) שבמרחץ אין צריך לכסות את ראשו ואפילו אין בזה משום מידת חסידות, ומכל מקום יש שמכסים ראשם, והעיר עליהם הרב חיד״א בברכי יוסף שזו היא חומרא יתירא.
והדבר פשוט וברור שאין להיכנס להתרחץ ולא להימצא בחוף ים או בריכה מעורבת גברים ונשים, ורק אם נכנס להתרחץ במקום שאין בו נשים ורואה אישה שעוברת וכדו’ לא יברך מולה אלא אם כן היא לבושה בצניעות או שיטה גופו ממנה ויברך (עיין סימן עה בפרטי הדינים)
הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו ככל האפשר. ובתוך המים אינו צריך לחבוש כיפה. וכן יזהר שלא לברך אם ח"ו יש שמולו נשים בלבוש לא צנוע. כמו כן לא יתפלל ולא יברך ברכת המזון עד שיהיה לבוש בצורה מליאה ומכובדת.
בשולחן ערוך (סימן עד ס״ו) כתב: ״היתה טליתו חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה, אף על פי שממתניו ולמעלה הוא ערום מותר לקרות קריאת שמע, אבל להתפלל אסור עד שיכסה ליבו״. והעיר המשנה ברורה (ס״ק כא) שאין צריך לכסות רק את ערוותו ולא את רגליו מתחת לערווה. ואף על פי כן נכון לכתחילה אם אפשר לכסות גם את שאר חלקי גופו משום כבוד הברכה (משנ״ב סעיף כב).
ודין זה נאמר לא רק לקורא קריאת שמע אלא גם למי שמברך ברכות ושאר דברים שבקדושה, מלבד הרוצה להתפלל או לברך ברכת המזון שאז יש לו לכסות כל גופו לפי שבתפילה צריך לראות את עצמו כעומד לפני מלך ומדבר עמו שצריך לעמוד באימה (משנ״ב ס״ק כד).
ולגבי כיסוי ראש כשנמצא במי הים ובבריכה כתב בשערי תשובה (סימן ב אות ו) שבמרחץ אין צריך לכסות את ראשו ואפילו אין בזה משום מידת חסידות, ומכל מקום יש שמכסים ראשם, והעיר עליהם הרב חיד״א בברכי יוסף שזו היא חומרא יתירא.
והדבר פשוט וברור שאין להיכנס להתרחץ ולא להימצא בחוף ים או בריכה מעורבת גברים ונשים, ורק אם נכנס להתרחץ במקום שאין בו נשים ורואה אישה שעוברת וכדו’ לא יברך מולה אלא אם כן היא לבושה בצניעות או שיטה גופו ממנה ויברך (עיין סימן עה בפרטי הדינים)
נסיעה לחו"ל
א. אני חושב שזה נאה מאוד שבחורה בגילך מתלבטת לגבי השאלה הזו, זה מעיד על בריאות נפשית ועל יחס נכון לעניין של יציאה מהארץ. ב. מעיון במאמרים בנושא (יש מאמר של הרב דיכובסקי בתחומין ועוד...) נראה שאם אדם יוצא מהארץ לצורך כלשהוא ויש לו כרטיס הלוך ושוב מוכן אצלו, הרי שמותר לו לצאת. אמנם יש רבים שמחמירים לא לצאת כלל, אולם אם את חושבת שזה יתרום לך לג'ודו ואת רואה ערך בג'ודו בהחלט יש לך על מי לסמוך. רק תקפידי שיהיה לך כרטיס הלוך ושוב ביציאה. ג. זאת שאלה עמוקה וארוכה, באופן כללי אני מאמין שאדם צריך לפתח את הכשרונות שלו,להשקיע ולטפח אותם. מצד שני, רצוי לבחון מידי פעם אם הם אכן קשורים ומובילים למשהו מעשי, משהו מעשי יכול להיות גם תחושה טובה, פיתוח גופני וכדומה... אולם את צריכה לבחון האם הג'ודו עתיד לתת לך משהו בחיים, אם כן, המשיכי לפתח את זה...
א. אני חושב שזה נאה מאוד שבחורה בגילך מתלבטת לגבי השאלה הזו, זה מעיד על בריאות נפשית ועל יחס נכון לעניין של יציאה מהארץ. ב. מעיון במאמרים בנושא (יש מאמר של הרב דיכובסקי בתחומין ועוד...) נראה שאם אדם יוצא מהארץ לצורך כלשהוא ויש לו כרטיס הלוך ושוב מוכן אצלו, הרי שמותר לו לצאת. אמנם יש רבים שמחמירים לא לצאת כלל, אולם אם את חושבת שזה יתרום לך לג'ודו ואת רואה ערך בג'ודו בהחלט יש לך על מי לסמוך. רק תקפידי שיהיה לך כרטיס הלוך ושוב ביציאה. ג. זאת שאלה עמוקה וארוכה, באופן כללי אני מאמין שאדם צריך לפתח את הכשרונות שלו,להשקיע ולטפח אותם. מצד שני, רצוי לבחון מידי פעם אם הם אכן קשורים ומובילים למשהו מעשי, משהו מעשי יכול להיות גם תחושה טובה, פיתוח גופני וכדומה... אולם את צריכה לבחון האם הג'ודו עתיד לתת לך משהו בחיים, אם כן, המשיכי לפתח את זה...
דמויות בעולם העליון
לא ממש הבנתי את השאלה. אבל אם הבנתי, אז נדמה לי שכן, יש עולמות רוחניים שמקבילים לעולמות שלנו ולכאורה אמור להיות בהם כל מה שיש כאן. או הפוך בעצם- כל מה שיש כאן בעולם זה "גיבוש" חומרי של כל מיני מדרגות רוחניות, שמתגבשות ומצטמצמות עד שהן מופיעות כאן.
לא חושב שהשר של גיהנם זה כלב דווקא, זה משהו רוחני, לא משהו גשמי כמו שאנחנו רואים
לא ממש הבנתי את השאלה. אבל אם הבנתי, אז נדמה לי שכן, יש עולמות רוחניים שמקבילים לעולמות שלנו ולכאורה אמור להיות בהם כל מה שיש כאן. או הפוך בעצם- כל מה שיש כאן בעולם זה "גיבוש" חומרי של כל מיני מדרגות רוחניות, שמתגבשות ומצטמצמות עד שהן מופיעות כאן.
לא חושב שהשר של גיהנם זה כלב דווקא, זה משהו רוחני, לא משהו גשמי כמו שאנחנו רואים
נישואין עם גוי
אין ספק שנישואים לגוי הם דבר נורא ואיום מבחינת היהדות, מי שמתחתנת עם גוי למעשה כורתת את הקשר שלה, לנצח נצחים, עם עם ישראל כולו. לכן, עם כל הפתיחות והרצון לקבל את כולם, ישנם דברים שמשמעותם היא ניתוק מעם ישראל, על כל המשתמע מכך. ודאי שעל פי התורה עדיף להיות גרושה, לא רק זה, למעשה אין שום צורך להתגרש, כי הנישואין לא נחשבים נישאוין כלל, היא פשוט קמה והולכת... עמדת הבת היא כמובן מאוד בעייתית, כי אנחנו פשוט לא יכולים לקבל התבוללות, בלשון אקדמית הייתי מגדיר זאת כ"זה לא בגבולות הדיון כלל"... הבת צריכה לעזוב את הגוי ולהתחיל לגדל את ילדיב כיהודים, לחילופין ניתן לשקול אפשרות של גיור במקרה שיש על מה לדבר עם בן הזוג. קשה לי מאוד לייעץ מה ניתן לומר לה, כי אני מבין את התהום הפעורה בין התפיסות שלנו ובכל זאת, הדבר היחיד האפשרי והאנושי הוא שקילת אפשרות של גיור.
אין ספק שנישואים לגוי הם דבר נורא ואיום מבחינת היהדות, מי שמתחתנת עם גוי למעשה כורתת את הקשר שלה, לנצח נצחים, עם עם ישראל כולו. לכן, עם כל הפתיחות והרצון לקבל את כולם, ישנם דברים שמשמעותם היא ניתוק מעם ישראל, על כל המשתמע מכך. ודאי שעל פי התורה עדיף להיות גרושה, לא רק זה, למעשה אין שום צורך להתגרש, כי הנישואין לא נחשבים נישאוין כלל, היא פשוט קמה והולכת... עמדת הבת היא כמובן מאוד בעייתית, כי אנחנו פשוט לא יכולים לקבל התבוללות, בלשון אקדמית הייתי מגדיר זאת כ"זה לא בגבולות הדיון כלל"... הבת צריכה לעזוב את הגוי ולהתחיל לגדל את ילדיב כיהודים, לחילופין ניתן לשקול אפשרות של גיור במקרה שיש על מה לדבר עם בן הזוג. קשה לי מאוד לייעץ מה ניתן לומר לה, כי אני מבין את התהום הפעורה בין התפיסות שלנו ובכל זאת, הדבר היחיד האפשרי והאנושי הוא שקילת אפשרות של גיור.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא דיני ממונות
מוצרים
