התאהב בי

הרב יניב חניא
החשווןתשפ03/11/2019

שאלה:

בן דוד שלי התאהב בי. הוא חילוני ואני חרדייה לגמרי. מה אני יכולה לומר לו?

תשובה:

אני לא ממש מבין מה השאלה.

אם את לא רוצה את הקשר הזה ואת חושבת שזה לא שייך, זה מה שצריך לומר לו. שזה לא שייך, שאת חרדייה/ דתיה/ רוצה רק בחור דתי, שהשאיפות שלכם שונות, שהבית שכל אחד רוצה להקים הוא שונה וכדומה...

הענין הזה הוא לא מסחק, כפי שענינו כבר הרבה פעמים, אחרי ה"התאהבות" באים חיים שלמים, של התאמה, של חיים משותפים, של ילדים, ובתי ספר והכל. ההתאהבות מחזיקה, במקרה הכי טוב, חודשים אחדים, אחר כך צריך התאמה... וצריך שאיפות משותפות וצריך אהבה אמיתית. וזו לא יכולה להיבנות אם אין התאמה. ולכן פשוט להבהיר שזה לא שייך, לא מתאים וזהו.

וכל זה מלבד זה שבימינו באמת לא נוהגים להתחתן בני דודים, זה מתכון לבעיות רבות שיכולות להופיע.

תשובות נוספות בנושא-

רווקות מאוחרת
ההדרכה של חכמים היא לאדם עצמו, לא לבית דין או למי שיכול להעניש. חכמים מדריכים שצריך להתחתן בגיל 18, וכך האדם צריך לנהוג (רבנים סבורים שימינו הגיל הזה עלה מעט, לאחרי גיל 20, אבל העיקרון נשאר...). אין עונש למי שלא התחתן בגיל הזה, ובטח אם הוא ניסה וניסה שוב ושוב ולא הצליח.
ולא, הוא לא אשם. הוא צריך לנסות, להתשדל, אבל אם הוא לא מצליח, זה לא חטא, בטח אם הבנות הן אלו שפוסלות אותו. אני סבור שמישהו בגיל 45 יכול לשקול להתחתן עם מישהי בת 55. זה גיל שבהם להפרשים יש פחות משמעות, אם כי לא מדובר במשימה קלה בכלל, כמובן. הוא יכול בודאי גם לבדוק חתונה עם גרושה או אלמנה בגיל דומה לשלו... זה גיל שבו הכל צריך להיות פתוח.
לגבי זרע לבטלה- לא הבנתי את השאלה- אם הם נושאים, אין כמובן ענין של ז"ל...

האם צריך לספר על העבר המיני
טוב, זו שאלה קשה שעולה מידי פעם.

לעניות דעתי חובה לספר. לא העניין של ההתנסות המינית הוא דבר שיש לו משמעות רבה בציבור שלנו ויש לו חשיבות בעיני כל אחת שמתחתנת. אני יודע באופן אישי שלא מעט פעמים פנו אלי נשים לפני חתונה עם חוזר בתשובה שחששו מזה יותר מכל. כך שבהסתרת המידע הזה יכול להיות מקח טעות לא פשוט מבחינת האשה. (לאו דווקא מקח טעות הלכתי שמבטל את החתונה, אלא משהו נפשי רגשי).

לכן, חשוב למצוא את הצורה הנכונה לספר את זה.

מצד שני, לא חייבים לרדת ליותר מידי פרטים או לגלות את הפרטים העמוקים, כי זה יכול לדחות מאוד מישהי ששמרה על טהרתה.

אז לספר, בעדינות, ומתוך הבעת חרטה, ואם היא שואלת עוד לגלות מעט יותר פרטים. כך נראה לי.

בתולין
טוב, זו שאלה מעט מורכבת. ויש בגמרא לא מעט דיונים בנושא. ההנחה הבסיסית היא שחתן רוצה וצריך לדעת האם אשתו בתולה או לא. השאלה היא האם מצב כמו שאת מתארת נקרא "לא בתולה".

הגמרא מביאה מצב של "מוכת עץ", שהוא מצב שבו אשה איבדה את הבתולין, אולם לא עם גבר, אלא עם מצב פיזי (נפילה, מכה וכדומה), ולכאורה המצב שאת מתארת הוא לא דומה גם לזה, כי הרי כן נגע בך גבר, אלא שלא קיימתם יחסים.

מהצד המעשי- אני לא חושב שאיבדת את הבתולין. אצבע בדרך כלל אינה מספיקה (אלא אם כן מדובר על הרבה "התעבקות" ועל הרבה פעמים), ואני מניח שבמצב כזה היה יורד דם וכן היה לך כאב.

כך שההנחה שלי היא שאת עדיין בתולה מבחינה פיזית. השאלה היא האם מבחינה "רוחנית" מגע כמו שקיימת הוא מצב של איבוד בתולין, כי בכל זאת גבר זר נגע בך בצורה אינטימית.

יש בכך דעות שונות... החל מהגמרא וכלה בפוסקים.

אני חושב שאת כן צריכה לשתף את החתן לעתיד, בעז"ה, בעצם העניין, אולם בלי לרדת לפרטים. הוא צריך לדעת שפעם לא שמרת נגיעה, ושהגעת עם מישהו למצב אינטימי, אולם תחסכי ממנו את הפרטים השונים. "היה לנו מגע מאוד אינטימי" אמור להספיק. שוב, אם היית בוודאות מאבדת את הבתולין, היה צורך לספר, אולם מכיוון שאני מניח שלא היה אובדן בתולים, אז אין טעם לשתף בפרטים העמוקים של המקרה. אולם מצד שני חשוב שהוא ידע שהיה קשר כזה...

ההנחה היא שאין כאן עניין הלכתי של מקח טעות (חתן שחושב שאשתו בתולה והיא לא), אלא עניין רוחני, שהוא צריך לדעת שהיה מצב כזה פעם.

אם את בטוחה שהבתולין ירדו (כי היה דם, כאב, או התעסקות מרובה מאוד), אז צריך לחשוב מחדש...

בכל מקרה, לצערנו בדור הזה יש הרבה מאוד מצבים של חוסר צניעות ואני בטוח שתתגברו על זה ותמשיכו לחיי אישות מצויינים.

הציעו לי בחור...
אני חושב שזה משוגע לגמרי, למה שבחורה בת 17 תסכים להצעה כזו? למה שבגילך תשקלי מישהו שהוא גדול ממך ב10 שנים? זה נראה לי לא שייך לחלוטין.

בהמשך לשאלה על ההורים...
זו שאלה קשה מאוד שאנ לא ממש יודע איך לענות עליה.

כלומר- ברור שאפשר לענות בצורה "מתחכמת" מעט שאת יכולה ללמוד דוגמא שלילית מהם (כלומר- ללמוד איך לא להתנהג, כי עובדה שאת סובלת מזה), אבל זה כבר ידוע בעולם החינוך שלעיתים קרובות יש לימוד שלילי גם אם לא רוצים.

מה שצריך, ככל הנראה, זה להמשיך ולעבוד על זה ולזכור ולומר לעצמך שאת לא רוצה להיות כזו. זה לא יהיה קל, כי הדוגמא שאנחנו רואים היא תמיד חזקה מאוד, אבל אולי זה יתן סיכוי.

כמובן, ובלי קשר, שכל מאמץ כזה צריך יהיה להיות מלווה גם במאמץ מרוכז מצידך בכל התחומים האחרים, כלומר- אדם לא יכול להיות עצמבני בדרך כלל (נניח) ואחר כך בזוגיות להיות פתאום רגוע... כלומר- זה תלוי גם באישיות ולא רק במה שאנחנו רוצים או לא רוצים.

איל להגבר על משיכה לכל אחד?
נדמה לי שהדבר הראשי שצריך לעשות במקרים כאלו הוא שינוי תודעתי... כלומר- להבין יותר מהי אהבה, מהם חיי אהבה אמיתיים ואז ממילא ניכר מהשאלות הללו יעלמו.

בזמנו טבעתי ביטוי שהיום הפך להיות מטבע עובר לסוחר- אהבה מול התאהבות. אצל בני נוער, המחונכים על ידי המדיה והתקשורת, יש בלבול גדול בין אהבה להתאהבות. הם חושבים שהם אוהבים, אבל הם מתאהבים... ובגלל הסרטים הם גם שמחים להתאהב, להיות נתונים לרגש רגעי ובוער, חסר כל שליטה. כמו בסרטים. זו לא אהבה... זה רגש אחר. אהבה היא רגש ארוך טווח, מתפתח לאיטו, במשך שנים והיא מצריכה עבודה עצמית והמון תרגול.

אם תקראי כאן באתר הרבה תשובות על אהבה והתאהבות, אני חושב שזה יתן לך כלים להבין את ההבדל וממילא להתמודד עם מה שאת מתארת.

עוד תוכן בשורש