close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

התעמלות בשבת

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
החשווןתשעה29/10/2014

שאלה:

ערב טוב. האם מותר בשבת לעשות לקפוץ בחבל או ללכת הליכה מהירה כדי לרדת במשקל?

תשובה:

לא, הגמרא והרמב"ם אוסרים התעמלות לשם בריאות או לשם הזעה. פעילות גופנית שגורמת הנאה, בשביל ההנאה, מתירים, אולם לא פעילות מהסוג שאת/ה מתאר/ת.
תשובות נוספות בנושא-
הדרכה בעבודה
1. זו שאלה מורכבת, כי יש בזה הבדל גדול בין אנשים לציבורים. בציבור החרדי, לדוגמא, יש כללים רבים לגבי אופן הפניה הרצוי בין גברים ונשים שעובדים ביחד וכדומה... אני לא יוד כמה מקפידים על זה בפועל, אבל דרישות כאלו. המצב שאת מתארת הוא אכן לא פשוט, כי עובדים כל הזמן ביחד, ויש פניות ישירות ולא רשמיות וקשה מאוד להיות רשמית כל הזמן. מצד שני, בתי חולים או מקומות לחוצים כגון אלו ידועים בתור מקומות שבהן יש בעיות לא פשוטות בגלל העבודה המשותפת. מה שאני חושב שנכון זה להיות לא רשמית (כלומר- לדוגמא לא לקרוא רק בשם המשפחה, כמו שיש שדורשים), אבל להיות מאוד מאוד ברורה עם הכללים. כמו לדוגמא הרחקה בזמן האוכל, לא להשתתף באיורעים של העבודה שנועדו רק לקירוב לבבות וכדומה. זה ממש לא קל, אבל מנסיוני הרב משאלות בענין, ממש קל להידרדר בזה, וההחלקות הן מהירות וחד משמעיות. לכן חייבים להיות ברורים כמה שניתן לכתחילה.

2. נראה לי שכן, בודאי שיש כמה אנשים באיזור. כמובן ללא מגע, אלא לראות וללמוד מהם.

3. אני חושב שאם את אמורה ללמוד את זה באופן רשמי בקרוב, אז אין מקום ללמוד את זה באופן לא רשמי על מישהו שהוא גבר קרוב. על אישה זה יהיה בסדר.

4. אני סבור שכן, הרי בזה תעסקי כל חייך...
מי מגן יותר התורה או האישה
אני לא חושב שהפירוש של המאמר הוא שרק נשים מצילות מין החטא, יש להן זכות, גם כאשר הן לא מתאימות או שיש בעיה אחרת בזוגיות, שהן מצילות מן החטא, לפחות. זה מאמר מאוד מצמצם, שאומר- "גם אם כך וכך... הן עדיין מצילות", זהה לא מאמר שאומר שרק הן מצילות.
גם בתורה זה כך, יש לנו של מגנא ומצילא, אולם זה לא מוכרח, אדם יכול לפספס את הזכות, הזכות עלולה לא להספיק... וכדומה. זה לא אומר שאם למדת תורה אז אף פעם לא תחטא.
הלכות שבת
על הגוף ממש מותר לשים, על הבגד לא שמים,מכיוון שזה מוליד ריח.
המשך לשאלה בקשר לארוטיות בשעת תשמיש.

אני חושב שצריך חלק את התשובה לשניים-

א) בהחלט יש דברים ורעיונות, אני עצמי במשך שנים ארוכות מאוד של ייעוץ אספתי כמה "משחקים" ורעיונות בתחום שאשמח לחלוק, אולם לא בכתיבה, אלא בשיחה ישירה. הבעיה עם כתיבה היא שבהחלט יתכן שמישהו אחר יראה את זה, ואולי גם אנשים שזה לא ממש ראוי ונכון שיראו, מבחינת גיל, עיתונאים מחפשי רוע וכדומה... ולכן אשמח לתת כמה רעיונות מעשיים ביותר בטלפון.

ב) הנקודה השניה נוגעת לעצם הגישה- המילים שאתה משתמש בהן (לדוגמא- אתה קורא ליחסי אישות במילה שבה משתמשים בעולם המדיה והחשיפה... ועוד כמה דוגמאות), מלמדים שיש צורך בשינוי יותר גישתי, עמוק, מאשר סתם "רעיונות". מעשה פיזי בהחלט יכול להגיע למצב של שעמום ויובש, אולם חיבור פנימי עמוק פחות. זה עדיין לא אומר שלא יהיה צורך בריענון ורעיונות והשקעה פיזית ומעשית, אולם השינוי מתחיל בגישה. גישה עמוקה למעשה החיבור יכולה לשנות את הדבר שלא יהיה "סתם שלוש דקות" של שגרה, אלא ביטוי לחיבור נפשי עמוק ביותר. שמתחדש מעצם היותו. ואז, לזה, צריך להוסיף את המשחקים והרעיונות המעשיים. אחד הדברים שלמדתי בשנים של ייעוץ בתחום הוא שבסופו של דבר הכל נמאס, גם אנשים שעושים הכל, בצורה הכי פרועה ולא "הלכתית" וללא שום מגבלה, בסופו של דבר משתעממים. אז שוב, זה לא אומר שלא צריך "גיוון" אבל זה לא מתחיל משם, בשום פנים ואופן. 

 

עבודה- מוסר-חוק
השאלה היא מאוד כבדה ונוגעת לכל כך הרבה פרטים, שקשה לי לענות מייד. באופן כללי, הדבר תלוי ברמת האחריות שלך, בכמה אתה מעורב בעניין ובעוד הרבה פרטים. בכלליות הייתי אומר ששקר ורמאות בנושא מס הם לא טובים ואסור לעשות אותם, אם אתה מרגיש שזאת שיטה בחברה הזו ושאתה צריך להיות חלק מזה, תחפש לך מהר מקום אחר וברגע שתמצא תעזוב, אם זה לא שיטה ורק משהו מקרי, או שלחילופין יש סיכוי לשנות את הדברים, נסה לעשות זאת כמיטב יכולתך, קבע לך זמן, נניח שאם זה לא מסתדר תוך ששה חודשים, אתה עוזב. ברור ומובן שאם אתה צריך להיות אחראי או חלק מהמאות, תסרב בתוקף, אין שום עניין שתסתבך בעצמך.
טבילת כלים- מה ואיך צריך לטבול
אכתוב לכם ראשי פרקים של הלכות חשובות אלו בתקווה שהדברים יהיו לתועלת.

התורה ציותה אותנו (במדבר לא, כג) לטבול כלי סעודה שנרכשו מן אומות העולם במקווה טהרה על מנת להפקיע את טומאת הגויים הנמצא על הכלי (ראה ב״י יו״ד תחילת סימן קכ).

לדעת רוב הראשונים טבילת כלי מתכות היא דאורייתא ואילו כלי זכוכית יש לטבול רק מדרבנן, ובכל אופן בין אם טובל כלי מתכות או כלי זכוכית יברך לפני הטבילה ’ברוך אתה וכו’ אשר קידשנו במצוותיו וציונו על טבילת כלים’, ואם טובל רק כלי אחד יברך ’על טבילת כלי’. כלי מתכות כוללים כלי נירוסטה ופלדה וכדומה. גם מחבת טפלון חייב טבילה בברכה כיון שעשוי ממתכת, ואף שהוא מצופה בשכבה דקה של חומר סינטטי, כיון שחומר זה דק מאוד הרי הוא בטל לעיקר הכלי (הגרי״ש אלישיב מובא בספר מטבח כהלכה עמוד 95). לעומת זאת כלי אמאייל חייב בטבילה ללא ברכה וזאת מכיון שכלי מתכת זה מצופה בחומר זכוכית ועפר (אהל יעקב הלכות טבילת כלים עמוד מ’).

ולגבי כלי אלומיניום ישנה מחלוקת בפוסקים אם נחשבת כמתכת ואם יש בה חיוב טבילה, וכמו שכתב הגר״מ פינשטיין (באגרות משה יו״ד ח״ג סימן כב) שחיוב טבילה הוא רק בששת המתכות שנקטה התורה כלשון הפסוק (במדבר לא, כב): "אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת", ואין אלומיניום בכללם, ולכן מסתבר שחיובם הוא רק מדרבנן. וניתן להסביר את החילוק על פי כימיה, שתרכיב החומר המתכתי שונה במהותו מהתרכיב של האלומיניום (שלחן הלוי עמוד רמו).

לעומתם ישנם דיעות המחייבות טבילה, וכן כתב הגר״ע יוסף (חזו״ע ח״ב עמוד נו), והגר״מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח״ג סימן רנט) ועוד.

והנה כיון שחומר כלי האלומיניום תלוי במחלוקת ובספק הנ״ל יש להטבילו ללא ברכה, או להטבילו עם כלי אחר החייב בברכה.
והנה זכוכית כולל כל סוגי זכוכית וכגון דוראל, קוראל, פיירקס, דורלקס וכדומה, ולכן יטבילם בברכה (אהל יעקב הלכות טבילת כלים עמוד לז). ואף אם הזכוכית צבועה לנוי ניתן לטובלם (ספר טבילת כלים עמוד קצה)

כלים העשויים מכל שאר החומרים פטורים מטבילה, וכגון כלי פלסטיק, עץ, חרסינה וכדומה.

בכלי פורצליין אף שיש מחייבים טבילה ללא ברכה, אולם רבו המתירים ללא טבילה כלל כיון שהם כלי חרס, אף שהם מצופים בשכבה המעורבת בחומרים עם זכוכית. כן כתב החיד״א (שיורי ברכה סימן קכ אות ג’), וכן הכריע הגר״ע יוסף (יבי״א ח״ד יו״ד סימן ח ובהליכ״ע ח״ז עמוד רנז).

והנה גם כלי חשמל יש לטובלם כיון שהינם כלי סעודה, ובדרך כלל אם משאירים אותם אחר טבילה כמה ימים ללא שימוש הרטיבות מתייבשת ואין הכלי מתקלקל, אכן בכלי יקר שיש הפסד גדול אם יתקלקל או שהוא כלי דיגיטלי שאז הוא כמעט בודאות מתקלקל במים, ימכרנו לגוי ואחר המכירה יבקש מהגוי שישאילנו לו, ובכך נפתרים מטבילה מכיון שרק כלים השייכים ליהודי חייבים טבילה.