אני מכור לסרטים לא צנועים

טוב, יש כאן כמובן שני עניינים, הראשון הנושא הטכני והשני המחיר-

1. פירצת האבטחה קיימת. אין דרך להתמודד איתה באמת. אילו יקום עובד של יצרנית אפליקציית החסימה ויחליט לעשות בזה שימוש לרעה, הוא יוכל. זה לא משהו שהוא פתיר בטווח הנראה לעין. וככל הנראה לעולם.
2. זה "ברור מאליו" מבחינת כל מי שבעסק, אפילו קצת.
3. אני לא מבין את מה שהוא כותב לגבי הסיכון של מי שאתה איתו בקשר, לענ"ד זה זניח. אתה לא מסכן בנקים ולא מסכן אף אחד אחר, אולי מי שמתכתב איתך בווטס אפ. וזה באמת לא נורא.
4. למיטב ידיעתי אף אחד לא באמת מתעניין במידע המטורף שזורם דרך כל משתמש, צריך מוטיבציה עצומה כדי לשבת ולסנן את כל הזבל כדי להגיע למידע חיוני. וזה דבר שכל ספק אינטרנט, בסופו של דבר, יכול לעשות. זה נכון שהסיכון גדול יותר בשיטה הזו, אבל לא בהמון.

העניין השני-

אני די מתפלא על השאלה של המחיר לעומת הרווח. כל מי שבעניינים, אפילו מעט שבמעט, לא יכול לומר דבר כזה. מי שמבין את הסבל שגורמת התמכרות לפורנוגרפיה (עוד לפני העניין הדתי), את הנזק, את הנזק החינוכי והנפשי, לא יוכל לומר דבר כזה. ה"פרטיות" המקודשת איננה עומדת אפילו בקצת בטווח או אפילו ברמה של הנזק. כולנו מוותרים על פרטיות כשאנחנו הולכים לרופא לבדיקה מביכה וכל יולדת מוותרת על פרטיות כדי ללדת וליצור חיים. האמירה "כי אכן אין כל הגיון בויתור על הזכות הבסיסית לפרטיות" היא אפילו לא מגוחכת, היא לא ניתנת להבנה.האם אין כל הגיון? נניח שמי שייצר את האפליקציה ידע שהילד כתב לחבר שלו משהו הכי סודי בעולם, זה לא הגיוני לוותר על זה בשביל להציל אותו מלצפות בסרטי אונס ורצח ודם ועשן?

זה עניין של סדר עדיפויות, כמובן, אבל מעוות במקצת. כי אין שום פרופורציה בין הוויתור על הפרטיות לנזק שנגרם. פעם אמרתי להורה שטען לי את זה. נניח שהילד שלך מתקרב ערום לחלוטין. רטוב, להכניס יד לשקע. האם בשל "פרטיותו" לא תיגש אליו ותמנע ממנו לגשת? זה מגוחך.

בכל מקרה- לעניות דעתי, או שאולי בתחום הזה זה לא כל כך "עניות", אין אפשרות ריאלית לנער נורמלי להתמודד ללא סינון. כפי שזה נראה, מלבד השיטה של שומר מסך שלצערי לא תופסת יותר מידי, אין לנערים דרך להתמודד ללא עזרה חיצונית וטכנולוגית. בודדים מצליחים. ולכן זה המחיר שצריך לשלם. וחייבים לשלם.

כל זה לא סותר את העובדה שחברות הסינון למיניהן אינן טובות מספיק עדיין ויש צורך להגביר את הפרטיות ולהגביר את האבטחה. הן חייבות לעשות יותר מאמצים בתחום... אבל כמו שאף אחד לא נמנע בימינו להשתמש בבנקים בגלל הסיכון ש"עובד שכתב את האפליקציה" יגנוב מידע (וזה אפשרי כמובן, כמו בחברות הסינון), כך גם לגבי זה. כמובן שהבנקים עושים מאמצים למנוע מעובדים לגנוב וכך צריכות החברות לעשות.

ברכות

ראשית, אני גם מודה לך על השאלה המפורטת, מכיוון שהיא נותנת לי הזדמנות נוספת לפרט את השיטה שלי בענין וכן לתת עצות באופן מסודר בנושא. הנושא הזה עולה כמובן שוב ושוב, ודאי בתשובות מרבנים ברשת ואני קצת מתפלא שלא מצאת חומר כזה באתרים, אני עצמי עניתי על לא מעט, אבל אני אנסה כעת להגדיר את הדברים שלב אחרי שלב כשיטה מסודרת. בראש ובראשונה צריך לעסוק בשאלה האם אתה מכור או לא. אני סבור שכדי לדעת בוודאות יש צורך בייעוץ מקצועי של ממש (פסיכולוג או משהו כזה), בתנאי שאכן מדובר במשהו שאתה מרגיש שמשתלט על חייך.

כלומר- א) האם אתה סובל מהנפילות וממשיך ליפול. האם הן כבר לא גורמות לך עונג אלא סבל במובן הזה שאתה יכול בגלל נפילות כאלו לוותר על דברים שחשובים לך? האם קרה שהיית צריך ללכת לעבודה (לבית הספר, לישיבה, למפגש חברתי או משהו דומה) ולא הלכת כי המשכת ליפול מול המחשב? ב) מהו מספר הפעמים ביום שזה קורה לך והאם מדובר על "רק" הסתכלויות או על הוצאת שז"ל או שהגעת גם למצב של מימוש מעשי של נפילות מול אנשים חיים? ג) האם אתה חש שאיבדת שליטה על חייך? שזה שולט בך ולא אתה בזה? ד) האם ישנן תקופות שבהן אתה מצליח להתמודד ותקופות שלא, או שמדובר על משהו נטול שליטה?

אם התשובה לשאלות הללו חיובית (או לחלקן), אני ממליץ להתייעץ עם פסיכולוג או איש מקצוע כדי לראות האם הנפילות שלך מוגדרות המחלה פתולוגית ולכן צריך אולי לחשוב על טיפולי גמילה שונים.

אם לא, ואם אתה חש שעדיין יש לך שליטה מסויימת בעניין, אני סבור שיש לנקוט את הצעדים הבאים-
א) סינון מיידי- ישנם היום הרבה פתרונות סינון שהם טובים עד טובים מאוד, בוודאי במצב שלך... כלומר- הם ימנעו נפילות מהסוג הגרוע ביותר... כיום כבר פחות יש את התירוץ המוכר של חסימות לא איכותיות, של טעויות וכדומה ולכן אתה חייב סינון, בבית, בנייד, בכל כלי שהוא שמאפשר לך לגלוש. זה השלב הראשון. אתה יכול, לעניות דעתי, להעדיף את הפתרון של שומר מסך שלנו... אם כי אני סבור שהוא אולי פחות יתאים למישהו שממש נתון בכף עמוק. אצלך העניין של סינון, פיקוח וכדומה הוא בבחינת, אין תירוצים ואין הסברים, זו פשוט חובה.

ב) שיתוף- אתה צריך לשתף מישהו נוסף בקושי. כמה שזה קשה, אכזרי, נורא ואיום וכדומה... עדיין, ממה שאני שומע מאנשים רבים שיצאו מזה, עצם השיתוף של מישהו נוסף מאוד מסייע לשבור את הקרח.
תמצא מישהו כזה, תכין אותו שאתה רוצה לשתף ופשוט שתף אותו. פעם סיפר לי מישהו שהוא יצא מהעניין בגלל שהוא התחתן... לא בגלל שהוא הפנה את היצר לאשתו, אלא בגלל שהוא סיפר לה, לדבריהם של רבים, השיתוף של עוד מישהו מסיר מהעניין את הערפל ומכניס אור שמש צח לנפש.

ג) החלטה אמיצה, פנימית, נפשית שמפסיקים מכאן ולהבא. לא רק בבחינת מה שקורה תמיד אחרי נפילה, אלא החלטה אמיתית ועמוקה, שלוקחת בחשבון הרבה מאוד דברים שאולי לא נלקחים בחשבון בדרך כלל בתחום- היכרות עם השקר שבזה, היכרות עם הרמאות הגדולה שיש בעולם הזה, עבודה פנימית על הרצון, אולי אפילו עד רמה של דמיון מודרך.

ד) להימנע מכל הדברים שגורמים לכמעט נפילה... ואני בטוח שיש רבים כאלה. הרבה מאוד פעמים אנחנו עובדים על עצמנו בתחום הזה, משכנעים את עצמנו שאנחנו רק רוצים לקרוא "סיפור", רק רוצים

לקרוא כתבה לא צנועה בווי נט, רק רוצים המון דברים אחרים. אחד המכורים הכי כבדים שהכרתי היה מגיע לנפילות קשות מעיון בלתי פוסק בנפילות של אחרים. הוא רצה ל"בדוק" מה הם עושים ואיך הם נופלים ואז הוא היה מגיע למקומות נוראיים מבלי יכולת לצאת ולהתגבר. אתה, כמו כל אדם שעבר אירוע מחלתי מסויים ומתחיל להבריא, צריך לשמור יותר מאדם רגיל... אני סבור שאחדים מסרסורי העבירה הקשים ביותר הם אתרים שנראים "לגיטימיים" ויש בהם תכנים לא צנועים שמתחילים כל פעם מחדש תהליך של נפילה... כמו תכנים ממש לא צנועים שיש בווי נט, וואלה וכדומה. לאחרונה יצא לי לייעץ לחברה שבונה מערכת סינון, והם ביקשו דוגמאות לתכנים לא רואיים ובעייתים באתרים מסוג זה, וקשה לתאר אילו דברים נוראיים מצאנו. דברים שלעניות דעתי מי שרואה אותם פשוט לא מסוגל שלא ליפול הלאה. על אותו עקרון- אם יש לך אייפון, שאותו קשה לסנן, תמכור אותו, אם יש מקום שבו נפלת הרבה, אל תגיע לשם וכדומה...

ה) אם אתה לא ממש עובד באינטרנט, הייתי ממליץ להמעיט את המגע איתו ככל הניתן. אם זה אפשרי, וזה בדרך כלל אפשרי, אל תיכנס לרשת למשף תקופה ארוכה עד שתרגיש שאתה מעט שולט בעניינים. נניח ששה חודשים או משהו כזה, שיחזירו לך את הצבע ללחיים.

ו) תבנה לך טבלה של הישגים ונפילות ותקפיד לסמן בה את כל הימים הנקיים וימים שפחות, תסמן בה נפילה חמורה בסימן מסויים, נפילה "קלה" בסימן אחר ויום נקי בפלוס... זה יתן לך מבט כולל על המצב, על ההתקדמות ומה ההישגים שלך. לעיתים קרובות אם תראה שםש בטבלה שבועיים של פלוסים, זה יכול לעזור ברגעים הקשים של התאווה, כי למה להרוס את ההישג בשביל שטות.

ז) תחשוב על דברים שיכולים לעזור ברגע התאווה הקשה. אל תיתן לעצמך ליפול אליה... משהו שיסיח את דעתך ברגעים הכי קשים של ההתמודדות (למרות שאם יש סינון זה בדרך כלל לא אמור להגיע לכדי כך, כי כדי ליפול צריך לצאת מהבית, למצוא איזה רשת אלחוטית, או לחילופין ללכת למקום שיש אינטרנט פתוח וזה קשה ומטריד...). לדוגמא- נניח שתקבל על עצמך שבכל פעם שאתה ב"כמעט" אתה יוצא לריצה קלה, או הולך לאכול, או הולך להתקשר לחבר מסויים... משהו שיעביר אותך את הרגע הקשה.

ח) גם אם היו ח"ו נפילות, אני מאוד ממליץ לא לחפור בהם, וכן לא להגיע למצב שאם כבר נפלתי אז עד הסוף. נפלתי? אני קם מיד, לא מביט לאחור ולא חופר. החפירה תבוא מאליה בדרך כלל. פעמים רבות הניסיון לכפר מיידית הוא בעצם עבודה על עצמי כדי להמשיך ליפול... פשוט לא להביט אחורה ולא לחשוב שסוף העולם הגיע... לקום מיד ומיד להתרחק. לחשוב על מחר ולא על אמש.

ט) כמה שזה קשה, להפנים, להעמיק, לחשוב שוב ושוב שניתן לשלוט במחשבות (הכוונה כרגע היא למחשבות בכלל לאוו דווקא למחשבות עריות). זה קשה להאמין, אבל לאדם יש שליטה על המחשבה והוא יכול להימנע ממחשבה מסויימת אם הוא לא רוצה בה. מי שלא ממש מצליח לא יכול בדרך כלל לקלוט את זה, אבל זה אפשרי וניתן להתחיל את השליטה מדברים כמו שליטה על מחשבות שליליות על אנשים, לשון הרע, הסתכלות שלילית על העולם, סקרנות ועוד... שליטה על הסקרנות תלמד אותך שזה אפשרי. ופתאום יום אחד תוכל לשלוט גם על מחשבות בעריות.

י) להיות עסוק בטוב, כל הזמן, למצוא תעסוקה שתמלא את נפשך, שתיקח אותך לטוב, אפילו להמציא תעסוקה כזו... להחליט שאת המתנדב מידי שבוע כמה שעות במשהו, למלא את הזמן בשיעורים, בשיעורי תורה במשהו חיובי... כי הרי אי אפשר ליפול כשנמצאים במקום עם הרבה אנשים. למדתי את זה מחבר טוב שלי, לא דתי, שעובד בעולם של זבל ממש (פרסום וכדומה), הוא אף פעם לא ממש מבין על מה אני מדבר כשאני מדבר על הרוע שבאינטרנט... ופעמים רבות אני שואל את עצמי איך זה יתכן... הרי הוא מוקף בחוסר צניעות כל הזמן, איך זה שהוא לא מתפרק מול המחשב? והמסקנה שלי היא שהוא פשוט עסוק מידי. העולם שלו מלא בעיסוקים כך שהוא לא ממש יכול להקדיש לזה את הזמן והמחשבה הנחוצים.

יא) תהיה גדול יותר, בחיים, במעשים, בתפילה, בלימוד... ככל שתגדל מבחינה רוחנית יהיה לך קשה יותר ליפול. אני תמיד אומר לאנשי חינוך שלדעתי הניסיון הגדול שהקב"ה הביא עלינו עם האינטרנט נועד כדי ללמד אותנו להיות גדולים יותר, אמוניים יותר, אנשי אמת. אנחנו כבר לא יכולים להיות כמו ההורים שלנו ולהרשות לעצמנו לקרוא עיתונים ולהיות "בסדר", אני צריכים להיות הרבה יותר מבסדר כדי להתמודד.

זהו לעכשיו, אני לוקח לעצמי את החירות לעדכן את התשובה אם יעלו לי מחשבות נוספות.