close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

בא - "שתים שלוש הקשב!"

ערן כהאןה שבט, תשסט30/01/2009

ערן כאהן עומד על כמה וכמה "חלוקות" אפשריות של עשרת המכות... כל חלוקה מציינת חלוקה שונה ומבנה שונה של העונש שקיבלו פרעה ועבדיו...

זכו עשר המכות למספר חלוקות. נסקור אותן בקצרה:

א. שלוש שלוש שלוש אחד - מקור החלוקה בהגדה של פסח: "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"כ עד"ש באח"ב". וכבר עמדו על כך (רשב"ם, מלבי"ם) שבכל שלישיה - שתים באו עם התראה לפרעה (הראשונה בחוץ והשניה בארמון), והשלישית היתה ללא התראה. כל שלישיה פגעה בהדרגה ב'עולם' אחר: "דם צפרדע כינים" - בעולם הדומם ("ולא יכלו מצרים לשתות מים", "ויבאש היאור"), "ערוב דבר שחין" - בעולם החי ("תשחת הארץ מפני הערוב", "וימת כל מקנה מצרים"), "ברד ארבה חושך" - בעולם הצומח ("ויך את כל אשר בשדה", "ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה") ולבסוף "בכורות" - באדם עצמו ("ומת כל בכור")! ההדרגה היא מהעולם החיצוני אל האדם פנימה.

ב. חמש חמש - מקור החלוקה במדרש תנחומא (וארא ג): "בחמש מכות הראשונות אין כתיב בהן אלא 'ויחזק לב פרעה', כיוון שבאו חמש מכות ולא שלח, אמר הקב"ה מכאן ואילך אם רצה לשלוח איני מקבל, שכך כתוב בחמש מכות האחרונות 'ויחזק ה' את לב פרעה'". המדרש לומד שבחמש המכות הראשונות הבחירה היתה עדין ביד פרעה לשלח את ישראל, ואילו בחמש המכות האחרונות - כבר ניטלה ממנו הבחירה.

ג. שתים שתים שתים שתים שתים - מקור החלוקה במדרש תנאים (דברים כו, ח): "ביד חזקה - שתים, ובזרוע נטויה - שתים, ובמורא גדול - שתים, ובאתת - שתים, ובמופתים - שתים, אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצרים במצרים". המדרש מחלק את המכות לחמישה זוגות, והמפרשים (קאסוטו ועוד) כבר עמדו על הדמיון שביניהם: "דם צפרדע" - שתיהן שייכות ליאור, "כינים ערוב" - שתי להקות של בעלי חיים, "דבר שחין" - שתי מחלות דומות, הראשונה פוגעת בבע"ח והשניה בבני אדם, "ברד ארבה" - שני מיני קללה על יבול האדמה, "חושך בכורות" - שני סוגים של אפלה.

ד. שבע ושלוש - מסדר פרשות השבוע חילק את המכות לשבע (בפרשת וארא) ושלוש (בפרשת בא). שבע הראשונות קשורות לארץ ומתייחסות אליה, ואילו שלוש האחרונות - לשמים, וכל קבוצה זוכה להחתם ב'מכת שיא' השקולה כנגד כולן (ברד: "בפעם הזאת אני שולח את כל מגופתי", בכורות: "שקולה מכת בכורות כנגד כל המכות"). ובולטת העוצמה האלוקית במכות האחרונות, שהיו שלושתן בחושך ("ותחשך הארץ", "ויהי חושך אפילה", "ויהי בחצות הלילה"), עם קשר למוות: (ארבה - "ויסר מעלי רק את המות הזה", חושך - "עיוור חשוב כמת", בכורות - "ומת כל בכור"). המבנה הנ"ל של שבע ושלוש יסודו בתורת הקבלה, המחלקת את הספירות לשבע מידות ושלוש מוחין, כאשר המידות מתייחסות ל'גוף', להנהגה הארצית, והמוחין - לנשמה בעצמה. כעת

אבקש להציע חלוקה נוספת, שלא ראיתי שעמדו עליה:

ה. שתים שלוש שתים שלוש - חלוקה זו מבוססת על ארבעת היסודות שמרכיבים את עולם הטבע, מהחומרי לרוחני: "דם צפרדע" - מים ("ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם", "ושרץ היאור צפרדעים"), "כינים ערוב דבר" - העפר ("והך את עפר הארץ והיה לכינים", "הנה יד ה' הויה במקנך בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד" - בע"ח כולם יסודם עפר מן האדמה). "שחין ברד" - אש ("ויקחו את פיח הכבשן", "ואש מתלקחת בתוך הברד"), "ארבה חושך בכורות" - רוח ("ורוח קדים נשא את הארבה", כן החושך והבכורות - אלו מכות הן רוחניות, ולא גשמיות, שבסופן ניטלת רוחן של הבכורות).


האפשרות לחלק את אותו טקסט, בכל כך הרבה אופנים, שונים ומגוונים, מבטאת את היותו דברי אלוקים חיים - "אחת דיבר אלוקים - שתים זו שמעתי"!

שבת שלום!
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה