close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

להרים את השמים

שאול בן נתן/ מהגולשים  כד תשרי, תשסט  10/23/2008

שאול בן נתן מוצא קשר מרתק בין פרשת בראשית לבין המשבר הכלכלי הגדול בעולם, על פי תורתו של הרב אשלג... נשמע מורכב? בדקו במאמר.

אנו מצויים בעיצומו של משבר כלכלי גלובלי. בורסות מתנדנדות, בנקים קורסים, פנסיות יורדות בערכן, ועובדים רבים מאבדים את מקום עבודתם. העולם כולו שרוי בחוסר יציבות וחוסר ודאות לגבי עתידו.
את סיבתו של המשבר, ואת הדרך לפתרונו, נוכל למצוא אם נתעמק בפסוק הראשון של התורה ונפרשו על דרך הרמז.

ממשלת השמים וממשלת הארץ
כידוע לכל, התורה פותחת במילים: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ".
הרב ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל, מלמדנו כי פסוק זה מרמז על בריאתם של שני הרצונות הקיימים בליבו של האדם: הרצון לקבל והרצון להשפיע (לתת): "ארץ נקראת "מקבל" ושמים נקרא "משפיע"" .
כבר בפסוק הראשון, מרמזת לנו התורה על המטרה לשמה נברא האדם, כמאמר ר' מנדל מקוצק: "האדם נוצר כדי להרים את השמים".
על האדם להתעלות מעל רצונו הטבעי להיטיב עם עצמו בלבד, המכונה בלשון התורה "ארץ", ולרומם את "השמים", את הרצון להשפיע ולהיטיב לזולת. בכך תהפוכנה מידותיו של האדם דומות למידותיו של הקב"ה ואז יוכל הוא לממש את מטרת בריאתו - לחוש בכל השפע שהבורא הכין עבורו.
אולם מטרה נעלה זו אינה נחלתם של יחידי סגולה בלבד. נהפוך הוא. במוקדם או במאוחר, עתיד כל אדם ליהנות ממנה, כמ"ש "לבלתי ידח ממנו נדח".
על מנת להבטיח זאת, סידר הקב"ה את השגחתו על הבריות באופן שיחייבם להגיע בסופם לדבקות בקונם, להתנתקות מכל נטייה עצמית ולהתמסרות מוחלטת לטובתו של הכלל, ככתוב "מה הוא רחום - אף אתה רחום".
במאמר "השלום בעולם", מסביר בעל "הסולם", כי השגחה זו של הבורא על בריותיו מכונה בשם "ממשלת השמים", על שום המטרה הסופית שאליה היא מובילה את כל באי עולם: רכישת הרצון להשפיע, המכונה "שמים".
לשם השגת מטרה זו, "ממשלת השמים" מנהלת את דרי מטה בצורה פשוטה ביותר: כל עוד האדם נשאר תחת שליטת רצונו האגואיסטי ומסרב לשנותו, הקב"ה, כאב רחום, מכוונו במכות עדינות אל הדרך הנכונה, אל התענוג המושלם.
כל עוד האדם מתעקש להישאר תחת שליטת רצונו האנוכי, הרי שהמכות והייסורים מתגברים, כדי לגרום לו לגדול ולהבין מדעתו כי עליו לבדוק את דרכיו ולכוון את עצמו לעבר מימוש מטרת בריאתו. כל עוד האדם מציב את ההנאה והתענוג האנוכיים כמטרה העיקרית של חייו, הרי שאינו מותיר כל ברירה לבורא העולם. שכן, אלמלא ייטול ממנו הבורא את אותו תענוג נכסף, היה האדם נשאר משועבד לעולמי עד לרצונו האגואיסטי, ולעולם לא היה לאל ידו להשתחרר מכבליו ולחוש בתענוג האמיתי והנצחי שהבורא הכין בעדו.
אך אין כל הכרח להתקדם בדרך כאובה שכזו. בידינו להקדים תרופה למכה: האדם מסוגל לבחור להתקדם מיוזמתו לקראת המטרה, עוד בטרם יבואו עליו המכות שתדחפנה אותו לכך.
צורת התקדמות שכזו מכונה בשם "ממשלת הארץ", משום שהיא נובעת מבחירתו של האדם למשול על ה"ארץ", על הרצון לקבל הנאה ותענוג. ביכולתו של כל אדם לשלוט על הרצון לקבל, ולנתב אותו לכיוון הנכון: לכיוון של השפעה לזולת, שהיא, כאמור האמצעי היחידי להשגת שפע הטוב והעונג שרוצה הקב"ה להשפיע לנו. בצורה שכזאת, כותב בעל "הסולם" (שם), ניתן יהיה למהר מאוד את הקץ ולהתקדם אל המטרה בדרך הקלה והמהירה ("אחישנה") במקום בדרך הארוכה והכואבת ("בעיתה").

הפיתרון למשבר: שינוי היחס לזולת
המשבר שאותו אנו חווים כעת, נשלח אלינו בחסדי שמיים, על מנת להראות בפנינו את הכיוון המדויק שבו עלינו לצעוד אל עבר המסילה המובילה אל הטוב המושלם והאמיתי.
עצם העובדה שהקב"ה בחר להכותנו דווקא בתחום הפיננסי מעידה על רחמנותו הרבה, מאחר והקשר בין המכה לסיבתה קל ביותר להבנה.
כיום, הכסף מהווה את האמצעי העיקרי שבעזרתו מתקשרים בני האדם זה עם זה. העניין הוא, שישנם שני סוגי קשר בין אנשים: קשר שנוצר על בסיס ארצי (על בסיס הרצון לקבל) או קשר שנוצר על בסיס שמיימי (על בסיס הרצון להשפיע).
עד עתה, צורת השימוש בכסף הייתה ברובה ארצית, אנוכית. האדם הממוצע אגר את כספו בעיקר לשם סיפוק רצונו האישי לקבל הנאה ותענוג, ולא פעם הדבר נעשה על חשבונם של אחרים. בדומה לאדם הפרטי, גם החברות והתאגידים הגדולים, ואף העמים והמדינות, פעלו על פי אותו עיקרון: דאגה לאינטרסים הפרטיים הצרים על חשבון טובתם של חברות, תאגידים, מדינות ועמים אחרים.
אלא שלאחרונה, התגלה עד כמה בני האדם קשורים ותלויים זה בזה. קריסתו של בנק אמריקאי גוררת בעקבותיה מפולת בשווקי אסיה. מדינה כמו איסלנד פושטת את הרגל, והבריטים אינם יכולים לקבל את כספם בחזרה. וכן על זה הדרך.
אט אט מביא אותנו הקב"ה לידי הכרה כי לא יועיל להמשיך לדאוג לרווחת הכיס הפרטי, שכן, הוא תלוי לחלוטין בכיסיהם של אחרים. על כן, מוכרח כל אדם, כל עסק וכל עם לחשוב גם על הזולת, ולו רק בכדי שכיסו לא ייפגע.
בדרך זו, מכוון אותנו הקב"ה לעבר מימוש מטרת בריאתנו, לעבר הדבקות של מידותינו במידותיו, לעבר היחס השמיימי של נתינה ואהבה הדדית בין איש לרעהו. מתוך אהבתו האינסופית כלפינו הוא מנסה לרמז לנו כי נזכה לנחול הצלחה במעשי ידינו רק אם נקבל על עצמנו שלא להשתמש בממון לשם סיפוק תאוות אנוכיות, אלא לשם ההטבה עם הזולת. בכך הוא מקרב אותנו צעד נוסף לעבר הדבקות אליו.
ברגע בו נקבל על עצמנו לתקן את צורת היחס בין איש לרעהו, וכתוצאה מכך, את צורת השימוש הנכונה בממון - יעלם המשבר כלא היה, ולכל בריה ובריה יספק הבורא די מחסורה, במילוי וברווח. בכך נבצע צעד משמעותי נוסף בדרכנו אל מימוש מטרת בריאתנו, בדרך אליו.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה