close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ישיבות קטנות, בריחה או שלב חדש בציונות הדתית

ינון גולן  כ אב, תשסט  8/10/2009

לאחרונה מתפשטת בציונות הדתית התופעה של "ישיבות קטנות" שבהם מתרכזים רק בלימוד תורה. לקראת פתיחת שנת הלימודים סוקר ינון גולן את התופעה ומשוחח עם שני מנהלים בתחום. טרנד?

אחת הדילמות הקשות של הורים רבים במגזר כיום היא האם לשלוח את הילדים למסגרת תורנית משמעותית כגון ישיבה קטנה למרות המיעוט בלימודי החול או לשלוח למסגרת חינוכית תיכונית מלאה למרות המחיר הרוחני שאנו כחברה משלמים על כ- בעיקר חוסר קשר עמוק ללימוד תורה בגיל הצעיר. בשאלה מורכבת זו דיברנו עם הרב מתניה אריאל ראש הישיבה הקטנה בשעלבים ועם משה טור פז מנהל בית הספר האזורי שדה אליהו

יום פתיחת שנת הלימודים מתקרב והולך, לרווחתם של רוב ההורים בישראל. רבים בתוך מגזר הציונות הדתית ישמחו לחזור לשגרת יומם כשילדיהם יחזרו אל אחד
ממוסדות הלימוד הרבים שקיימים כיום כגון ישיבה תיכונית, ישיבה קטנה, אולפנא, אולפנית תיכון מקיף ואפשרויות נוספות הנובעות משילוב בין מסגרות החינוך שהוזכרו לעיל.
עם זאת החזרה מחופשת הקיץ מעמידה מול ההורים, בניגוד לעבר, אתגר חינוכי גדול. עליהם להחליט יחד עם ילדיהם לאיזו מסגרת לימודית כדאי להצטרף. בעבר האפשרויות היו מצומצמות הרבה יותר והתמקדו בבחירה בין ישיבה תיכונית אחת לרעותה או בין אולפנא אחת לשניה. אולם היום ישנן מספר אופציות חינוכיות שונות בתכלית, שהבחירה בניהן עלולה ברוב המקרים להיות גם החלטה שתשליך על חיי התלמיד לשנים רבות. בחירה במסגרת של ישיבה קטנה תחזק את הקשר של התלמיד אל עולם התורה, אולם בצידו של חיזוק זה עלול להיות גם נזק ללומד עקב פיגור בידע במקצועות החול. פיגור זה יקרין על אפשרויות הלימוד באוניברסיטה ואף עלול לחסום אפשרויות לימוד מסויימות. מאידך פנייה אל תיכון רגיל או אל ישיבה תיכונית, עלולים למעט את החיבור הנפשי של הנער/ה אל הקודש מציאות שתפגע או שעלולה לפגוע בהתפתחותו הרוחנית.

רק בישיבה קטנה נלחמים בשטחיות

התלבטות זו מוכרת היטב לרב מתניה אריאל, ראש הישיבה הקטנה בשעלבים שקובע, "גם כאדם חילוני הייתי בוחר היום לבני ישיבה קטנה. אני מתכוון לכך שכיום אנו נמצאים בעולם של חוסר הקשבה. הכול מהיר ושטחי ואין דגש על עמל וקניית הדברים בנפש. לכן התפיסה החברתית שתופסת את הישיבה לצעירים כמקום שלא לומדים בו מקצועות חול מוטעית. זה לא שאיננו לומדים חול. אנו מתרכזים בנקודת העומק של בניית היחס הנכון לדברים בעולם. בהקשר לכך זה ברור שבראש ובראשונה אנו אכן בונים יחס עמוק ללימוד התורה ולעבודת ה', אבל אנו גם בונים אצל התלמידים יחס מכובד לחול. החול ומקצועות החול ברובם, לא נתפסים אצלנו כטומאה, אלא כדבר בעל משמעות".

החול אינו דבר טמא

לדברי הרב מתניה אריאל אמנם יש מקצועות כגון לימוד הספרות להם הוא מתנגד אך ככלל הוא מחנך את התלמידים להכרת הערך של החול. "אפתיע אותך אם אספר ששאלתי את הרב שמחה קוק רבה של רחובות, האם ללמד אצלנו אנגלית והוא ענה לי שגם אנגלית חשוב ללמוד. ברור שהוא לא יגיד דבר כזה לנכדיו אבל עדיין תשובתו הייתה כנה ואמיתית לגמרי".
הרב אריאל מספר שיש תלמידים שמתקבלים אל הישיבה לצעירים שלו, ומתחילים בעקבות כך לזלזל במקצועות החול שהם לומדים בחטיבות הביניים. לדבריו הוא נלחם בתופעה בכל כוחו, "יש תופעה כזו שתלמיד אומר, ממילא התקבלתי לישיבה קטנה, והרי לא ילמדו בה כמעט מקצועות חול אז למה אני צריך את כל ההשקעה הזו. אבל אני, בשיתוף עם ההורים, נלחם בתופעה. אני שולח לתלמידים שהתקבלו מכתב בו אני מביא פסק של האגרות משה, הרב פיינשטין, בסוגיה הזו. הוא ענה לאדם שלמד בעל כורחו בישיבה תיכונית שכיוון שהוא במילא נמצא במקום אז שישקיע את כולו גם במקצועות החול, כיוון שגם אלו נושאים חשובים".

ניתן לתקן את חוסר הידע בקלות

למרות הערך לחול אליו מחנך הרב אריאל הוא מודה שהשקפתו היא שאין ללמוד מקצועות חול על חשבון הצמיחה הרוחנית של האדם. אבל לטענתו גם במסגרת של השקפה כזו יש מקום ללימודי חול ובוגרי הישיבה לצעירים יכולים לעשות תעודת בגרות חלקית בשנת הלימוד הרביעית שלהם. "זו אמנם תעודת בגרות חלקית, אבל היא פלטפורמה שעליה מי שירצה יוכל בעתיד להשלים בגרות במכינה אקדמית וכך להמשיך ללמוד במקצועות שדורשים ידע רב יותר של מדעי הטבע".

ש: אבל אנחנו לא מנתקים כך את הילדים מהתרבות בה חי כיום עם ישראל? אשאל זאת בחריפות רבה יותר, האם תלמיד שלך יבין את החברה הישראלית כשהוא יצא מהחממה? בנוסף האם בכך אנחנו לא מקשים עליו לקנות מקצועות כמו רפואה ואחרים המצריכים ידע רב ומוכנות שבאה עם התלמיד מהתיכון?
ת: זו שאלה טובה, אבל אני קודם כל רוצה להפריד בין ידע במקצועות החול לעצם התרבות. אנחנו אולי מצמצמים בידע אבל לא מנתקים את תלמידנו מכל התרבות שיש היום בעולם ההפך הוא הנכון. עם זאת ברור שיש פנים בתרבות המערבית שמלכתחילה הם מקולקלים מאד. לכן אנו מדגישים קודם כל את החיבור של תלמידנו אל הקודש אבל זה לא חיבור שמנתק מהחיים אלא זה חיבור שנותן כבוד לצדדים הבריאים שיש בעולם שלנו ואין קשר בין הכבוד הזה לכמות החומר הנלמד. אפשר ללמוד מעט מקצועות חול ועדיין להיות חלק מההויה הישראלית בזמננו.
מעבר לכך לגבי שאלתך על יצירת מחסום המונע קניה של מקצועות מורכבים אני מודה שיש כאן בעייה, אבל לדעתי תלמיד שלומד לבד שעות רבות ביום גמרא ומקצועות קודש קונה לעצמו כלי למידה ויכולות שיסייעו לו להשלים את הפערים בהמשך. בהקשר לכך אצטט מחקר של אוניברסיטת חיפה שבדקה תלמידים חרדיים וגילתה שבמכינה קצרה לפסיכומטרי הם הגיעו לציון גבוה מ-700. אני גם מודה שתלמיד שיתחתן ויצטרך תוך כדי גם להשלים את לימודיו יהיה לו קשה, אבל עדיין ערך בניית היחס לתורה וגם מוסר הלמידה יסייעו בידו.

בסיום דבריו מציין הרב מתניה אריאל, שגם תלמידי תיכונים רבים וגם תלמידי ישיבות תיכוניות רבות משלימים אחרי הצבא (ולעיתים אחרי הטיול למזרח) את הבגרות שלהם ומשפרים אותה, כדי להתקבל לפקולטה טובה באוניברסיטאות כך שלדבריו לשלול בגלל בעייה זו דווקא את הישיבות הקטנות זו אמירה לא נכונה. "צעירים רבים בישראל לומדים מקצועות חול ברצינות רק אחרי הצבא ואנו רואים שהם מצליחים כך שאי אפשר לומר שבחירה בישיבה קטנה היא זו שתפגע בהתקדמות האישית של הלומד או בחייו המקצועיים" הוא קובע לסיום.

הישיבות קטנות הם בריחה מהתמודדות

בניגוד לדברי הרב אריאל אומר משה טור פז סא"ל במיל' ומנהל בית הספר האזורי שדה אליהו כי יש לו בעייה עם התרחבות הטרנד של פנייה לישיבות קטנות בתוך הציונות הדתית. "בראש דברי ובגלל שאתנגד לקביעות של הרב מתניה, חשוב לי לומר שגם אני רוצה חיזוק של הצד התורני בבתי הספר. וכך הדבר אצלנו, יש לנו בית מדרש שבו התלמידים מרצונם לומדים כל שבוע במסגרת ישיבתית או בשדמות מחולה ובמעלה גלבוע או אם זו בת במדרשת עין הנציב. אנחנו מעודדים את התלמידים שלנו להצטרף למסגרת הזו שהיא התנדבותית ושבמסגרתה הם ישנים בישיבה בלילה. כלומר ברור לי שיש חשיבות להעמיק את הלימוד של תכני הקודש ויתכן שיש מקום לעיתים לעשות זאת גם על חשבון חלק ממקצועות החול". למרות זאת אומר משה טור פז שהוא מזהה בפנייה ללימוד בישיבות קטנות גם בעייה. "פנייה ללימודי קודש בצורה עמוקה ורחבה כמעט ללא קשר לחול היא לדעתי הדרכה ליחידים ולא לציבור ולחברה כולה. בהקשר לכך מורי ורבי הרב אהרון ליכטנשטיין למד תואר ד'ר בספרות באוניברסיטת הווראד. כלומר הוא השקיע בתחום שאינו תורני הרבה זמן וזו אמירה השפתית על חשיבותו של החול ומיקומו בחיינו, גם אצל גדולי ישראל. ומי לנו גדולים מחז"ל ששלטו בכל מדעי תקופתם ולמדו זאת בצורה יסודית. אומר בהקשר לכך שאי אפשר לומר שהרמב"ם למד רפואה רק כדי לרפא את הסולטן המצרי. הוא למד רפואה ואת כל מדעי תקופתו כי הוא ראה בכך ערך חשוב וגדול".

ההסתגרות פוגעת במסתגר

למשה טור פז חשוב בהקשר הזה לומר כי התנגדותו לא קשורה בהכרח בצורך בסיום השמינית עם בגרות. לדבריו תעודת בגרות אינה חזות כל לימודי התלמיד בתיכון. "אני לא מאלה שטוען שהבגרות היא המפתח להצלחה בחיים, אבל אני כן חושב וכך למדתי מרבותי שיש ערך לחול מעבר לפרנסה עצמה שגם היא חשובה. כלומר בניגוד לכל הגישות התועלתניות שמנסות גם ללמד הרבה תורה וגם לתת איזו תעודת בגרות אני חושב שיש ממש צורך לאדם מצד עצמו ללמוד לימודי חול". לכן הוא גם ממאן להתרשם מהשגי החרדים בפסיכומטרי. לדבריו הוא מכיר חרדים רבים שיצאו ללמוד מקצוע שהתקשו במפגש שלהם עם העולם האקדמי ללא קשר לציון אלא בגלל חוסר ההבנה של העולם.
"אני מתווכח כאן ויכוח עקרוני עם רבים בציונות הדתית. על פי מה שלמדתי מרבותי, לימוד ספרות והיסטוריה זה לא בזבוז זמן. אנחנו צריכים להפסיק להתייחס אל הקשר בין החול והקודש כמשהו לא טבעי שמה לעשות יש לחברו בגלל העולם הזה או הפרנסה. זו גישה שמתעלמת מכך שה' ברא את העולם".

הבריחה מהשאלות טעות קשה

ש: אבל לא תכחיש שיש סכנה בשיטה הזו? תלמידים עלולים לא לקנות יחס נפשי ראוי אל הקודש. הרי מחקרים מראים שאין הרבה אוהבי לימוד גמרא בישיבות התיכוניות שלנו? איך תתמודד עם הטענה שזה בגלל הפתיחות הרבה אל העולם השטחי והרדוד של תרבות המערב שנותנת סיפוקים מיידיים ולא מאפשרת העמקה בחיים?
ת: אני מאד מתנגד לחששנות הזו. לדעתי הנזקים הרבים שאנו רואים היום היא כי מפחדים לעסוק בשאלות ובבעיות ורואים בהם משהו רע. חברה דתית שישאלו בו שאלות רבות תראה שהשד לא כל כך נורא ושגם לא צריך מהר לנסות בהיסטרייה לחפש תשובה לכל דבר. מורי ורבי הרב יהודה עמיטל שהוא ניצול שואה אמר לנו פעמים רבות שהגמרא מלאה בשאלות, גם כאלו שאין עליהן תשובה, ואילו היום הפסקנו חינוכית לשאול שאלות. הוא היה אומר לנו הרבה פעמים שהשואה למשל היא שאלה ללא תשובה ואמונה לא נפגעת מכך שיש שאלות. לצערי היום תרבות האינסטנט חדרה גם אלינו. במקום שתהיה סבלנות ושאנשים יסכימו ללכת למהלכים חינוכיים ארוכים כולם רוצים לראות תוצאות כאן ועכשיו ומהר. ובגלל העמדה הנפשית הזו יש אצלנו בריחה מקשיים ומהצורך לחנך למורכבות. זו הסיבה שאני לא מסכים עם הדרך של הישיבות הקטנות למרות שגם אני מקבל את העקרון של חשיבות לימוד התורה והקשר הנפשי העמוק אל הקודש. קשר כזה הוא בניין של שנים דרך התמודדות ולא דרך בריחה והתסגרות.

משה טור פז שבית הספר שלו זכה השנה במקום הראשון בארץ באחוז המתגייסים לצה"ל, הן במגזר הדתי והן במגזר החילוני, מציין שעם ישראל לא ברח מעולם מקשיים אלא התמודד איתם. לכן הוא מסכים שיש בעיות אך לדבריו הדרך הנכונה היא דווקא לעסוק בהן ולהתמודד איתם מתוך החיים ולא לברוח בגללם מהחיים עצמם.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה