close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שאול ענברי- החלק השני

מערכת שורש  יט אלול, תשסט  9/8/2009

סיפורו המדהים של שאול ענברי מקיבוץ שדה אליהו, שאול נכה cp, בעל קשיים מוטוריים ודיבוריים ובכל זאת עשה רבנות. על עולמו של נכה דתי ורב...

זהו החלק השני של הראיון עם שאול ענברי, ניתן לקרוא את החלק הראשון על ידי הקלקה כאן

אז איך אתה מקדם את הרעיון של הספר?

יש הרבה נכים ששולחים לי שאלות באי מייל, הפצתי דף מידע שבו אני מבקש מאנשים לשלוח לי שאלות ואני מנסה לענות ולברר אותם מהשורש. ישנן כמה רבנים שאיתם אני מתייעץ ושמסייעים לי בכתיבה ובמענה לשאלות... הרב בגמן, ראש הישיבה שלי, הרב שרלו ועוד. אני קורא לזה פורום הרבנים ואיתם ביחד אנחנו מנסים לקדם את הרעיון של הספר ההלכתי לנכים.

בזה אתה עוסק כל היום??

כרגע כן. היתה תקופה שעבדתי במחשבים בקיבוץ, אולם כיום רוב היום שלי מוקדש ללימוד ולעניין של קידום הנכים. הרבה מאוד דרך האינטרנט. האינטרנט הוא כלי אדיר בשביל אנשים כמוני וגם שם אני עושה דברים, פתחתי אתר לנכים דתיים, ניסיתי לקדם רעיון של אתר למציאת עבודה לנכים דרך הרשת והיום אני גם משקיע במציאת דרך לקידום שידוכים לנכים דרך האינטרנט. יש לי מקלדת מיוחדת לרגליים וכך אני עובד. גם זה לא קל, כי לוקח שעות להקליד (המערכת עובדת בצורה שונה ממקלדות רגילות, היא עוברת על אותיות שונות והנכה "עוצר" אותה כשהיא מגיעה לאות הנכונה. י.ח.). אני יושב בדירה שלי בקיבוץ ומתקשר עם כל העולם דרך האינטרנט.

הנכים באופן כללי מתעניינים ביהדות?

בדרך כלל לא. עסוקים במאבקים היום יומיים של החיים, בקשיים. תדמיין לעצמך את החיים ככה- כל הזמן להתמודד עם דלתות חשמליות, עם הכשרת סכו"ם במעונות המיוחדים, עוד פעם ועוד פעם, המאבק הבלתי פוסק עם שאלת הזוגיות שלא ניתנת כמעט ליישום. החבר'ה לא ממש מתעניינים ברוח. למעשה, אין היום מקום רוחני/ תורני לנכים דתיים... צריך לדעת שכשאני גומר ללמוד בספר, הוא נהרס כולו, הדפדוף שלי גומר עליו. אז איך אני לומד? יש אין סוף קשיים. לכן זה די מובן שרוב הנכים אולי יתעסקו בשאלות הלכתיות של איך עושים את זה ואת זה, אבל לא ממש בעולם הרוחני. בכלל, מי שחי בעולם הזה רואה עד כמה העולם הרוחני של הציבור הרחב רחוק מהותית מעם ישראל. כמי שגדל וחי הרבה שנים במוסדות ומעונות, ראיתי את זה בעצמי הרבה מאוד פעמים. אתה חי במקום שהשבת בו היא יום רגיל לגמרי, מלבד הקידוש, ואתה חי שם שנים ארוכות...

למה הכוונה? איפה בלט לך הריחוק הזה?

דוגמא אחת קטנה- בזמן הגירוש מגוש קטיף הייתי במעון, במשך כל הימים ישבתי מול הטלוויזיה ובכיתי, אמרתי המון תהילים... המון. אבל החיים במעון המשיכו כרגיל, הנכים האחרים פשוט לא הבינו מה קרה לי ועל אני מדבר. זה היה פשוט לחיות בשני עולמות, בלי קשר ובלי אף נקודת השקה... באחד הגירושים מהישובים רציתי לעשות קריעה, ואחת העובדות במעון חשבה שהשתגעתי וחייבים להזמין לי מטפל. זה זעזע אותי, לא היה אפילו מהיכן להתחיל להסביר. נתק מוחלט. מי שחי כל הזמן בעולם הלא דתי חש שאלו פשוט עולמות שונים. הנקודה הזו של הריחוק בעם ישראל מאוד מפריעה לי וזו רק אחת ההתמודדויות של הנכים הדתיים.

חלק ממה שאתה עושה זה להקים אתר אינטרנט שיעסוק ברעיונות שלך...

כן יש לי אתר שרציתי מאוד שיהיה בו מקום לקשר בין נכים ועם נכים, שיהיו הצעות עבודה, אבל כרגע זה ממש בחיתולים. הכתובת של האתר היא http://shaul-anvari.info/, ומאוד חשוב לי להיות בקשר עם אנשים שהנושאים האלו מעניינים אותם. אני גם מנסה לדבר עם נכים דרך האתר, לדבר על קבלת עצמך, לא קבלת השונה כמו שתמיד מדברים, אלא קבלת האני העצמי, הנכות, ההתמודדויות... אני כותב באתר גם על השאלות ההלכתיות המיוחדות לנכים וגם הגיגים על נושאים כמו חירות נפש לעומת מגבלות הגוף ודברים כאלה. בניתי את האתר לבד, גם את התכנות.

יש באתר גם התייחסות לנושא הבעייתי של הקמת משפחה...

מלבד העובדה שזה נושא שחשוב לי באופן אישי, כי אני רוצה למצוא אישה דתיה ויראת שמיים, זה בהחלט אתגר גדול שמונח לפתחה של החברה- הכרות בין נכים ומוגבלים פיזיים, בריאים בנפשם ואנשים נהדרים שמתקשים מאוד למצוא זוגיות. יש לי חלום לארגן קבוצה כזאת ואולי אחר כך שבת של היכרויות, אז אני כותב על זה באתר.
הוסף תגובה
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
שם השולח
תוכן ההודעה