close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

חסידות "בית אברהם" בפולין ופטירת הראי"ה זצ"ל

אור האורותכו חשוון, תשע13/11/2009

חשיפת מכתב ר' יעקב אלחנן פלאי זצ"ל , מייסד חסידות 'בית אברהם' בפולין - מפיצי תורת הרב קוק בתפוצות, בדברים יחודיים ונדירים על פטירת כ"ק אדמו"ר מרן הראי"ה זצ"ל

בשנת תר"ץ הוקמה בפולין חסידות 'בית אברהם' ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ע"י יהודים שהעריצו את הרב קוק וראו בו אדמו"ר כפשוטו. הם למדו בעומק את תורתו ומשנתו, אימצו את מנהגיו ועלו אליו לרגל בחגים. בחסידות זו היו חברים גם רבנים גדולים ונכבדים, ובתוכם רבני קהילות ועיירות. בארבעה מקומות הוקמו סניפים של חסידות זו: פאביניץ, לודז, וולצלווק (שבוורשה) וזיראדוב.

השבוע נחשף לראשונה מכתב מדהים ששלח אחד ממקימי 'בית אברהם' - ר' יעקב אלחנן פלאי זצ"ל אל חבריו החסידים. במכתב זה, שנכתב ימים ספורים אחרי פטירת הרב קוק, מתוארת מקרוב הסתלקותו הפתאומית של הרב קוק,

הלוויתו, והאבל הכבד שירד על חסידי 'בית אברהם' בעקבות פטירת רבם הנערץ.

כך כותב הרב פלאי זצ"ל אל החסידים בפולין , ימים ספורים לאחר פטירת הרב זצ"ל - הרב הראשי לא"י:

"ב"ה ת"א י"א אלול צ"ה
אל חברי היקרים והנעימים בבית התפילה "בית אברהם" בלודז ד' עליהם יחיו.
אהובי לבבי! רבים מכם חברים יקרים בודאי התרעמו עלי שמיום שנפרדתי מכם לא מלאתי חובת חבת [?] לחברים בפרט לחברים שמאורגנים בצורה מסויימת, תהי' זאת אפילו בית תפילה ולא כתבתי מכתב כללי אל החברים שבגולה, אמנם הצדק בודאי אתכם. אני שבמובן ידוע חִשבתם אותי לבא-כוחכם, אשם במקצת אבל לא בכולו, אמנם התניתי עם הח' לוי שמפעם לפעם אכתוב לו גם בשביל כל החברים וגם אמרתי לכם שכל מי שיכתוב לי אענה לו בלי ספק וכל הזמן עוקבי אני לכל המתרחש אצלכם, אבל בעיקר חשבתי תיכף עם בואי לארץ ישראל, שבאם אהיה אצל מרן הגה"ק זצלה"ה ואדבר אתו ע"ד הרחבת [מילה זו מטושטשת] פעולותינו ולהדק באופן יותר חזק את הקשרים אכתוב לכם מכתב מפורט ויתחיל [מילה זו מטושטשת] קשר מכתבים תמידי, אבל אוי לנו! כי שודדנו! ואללי לי כי לא זכיתי בפעם הזאת אפילו לראותו. וזאת לא אסלח לי כל ימי חיי, כי אני באמת תיכף כשבאתי יום לפני ערב שבועות חפצתי לנסוע לירושלים על החג אבל בשום אופן לא נתנו לי אשתי וחברי שאסע, ועל לב מי עלה שהאסון המחריד מתקרב כל כך מהר [מילה קרועה] [בזמן שהתכוננו לחוג את] יובל השבעים חשך השמש בעריפיה ונגנז אורן של ישראל היד עוד רועדת והמחשבות עוד רצוצות ואין עוד מלה ראויה של הערכה כי מה יכולים להגיד על איש פלאות זה, שהיה שייך לאותה השדרה של גדולי ישראל שחיו ופעלו עוד קודם שניטלה גאותן של ישראל.

תאמינו לי שמכל מילי דהספדא ששמעתי מגדולי הרבנים שזכו לצקת מים על ידיו הייתה רק הזעקה שלפי המאמר "ראיתי בני עליה והן מועטין מה עשה הקב"ה עמד ושתלן בכל דור ודור". ודורנו זה שמצד האחד הוא שפל ובזוי ומוכה לרסיסים ומצד השני הננו רואים שזה הדור הצועד על מפתן הגאולה. כמה מאושרים היינו בימי שפל אלה כשכל הכוחות השחורים התאחדו להכחידנו מן העולם ואפילו מארצנו – כשהיינו יכולים להפנות את מבטנו לעבר הר ציון אל [מילה מטושטשת] "עבד לעם קודש על אדמת הקודש" הצועד בראש העם ברוח של גבורה עליונה מלא עוז נפש נגד כוחות ההרס מבפנים ובחוץ לקראת [משיח] צדקנו שהלא התאחדו בו באיש פלאות זה – צדיק יסוד עולם באמת כל התכונות המשיחיות, הלא נתקיים בו במלואו "והריחו ביראת ד'" רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ד' והצדק והאמונה היו כמעט יותר [מילה זו מסופקת] מאזור מותניו וחלציו. האיש שינשא ברמה שמו וחתמו של הקב"ה – שלום ואמת! אוי ואבוי לנו! כשאין לנו תמורתו.

אמנם ישנם עוד גדולים אחד גדול בתורה אחד גדול בעבודה - בגמילות חסדים ישנם אישים גדולים שמצטיינים כל אחד במקצועו אבל איפו הוא האיש שמאחד בקרבו את כל התכונות והכשרונות הנפשיים למזיגה כל כך נפלאה. מה אתה רוצה אהבת השם – סיפר עליו תלמידו המובהק הגה"ק ר' יעקב משה חרל"פ שליט"א שבא אליו פעם בלילה ומצאו מסתובב בחדרו אנא ואנא כשעיניו כשני לפידי אש ומראהו נורא וכשנגש אליו ומצאו כולו רועד וקר ככפור ושאלו מה לך רבנו אז תפש את ידיו ובקש ממנו ר' יעקב משה, ראטעוועט מיך ווייל ר' ווער פעברענט פון אהבת השם ובקש ממנו שיוציאהו החוצה ויתחיל לדבר אתו דברי תורה פשוטים בהוויות דאביי ורבא.

מה עוד – אהבת ישראל יודעים כולם שעשה עצמו כאסקופה הנדרסת לכל קטן שבישראל. מילא מאהבת ארץ ישראל הלא אין מה לדבר הלא ישנם ע"ז אגדות למאות. אוי נא לנו שדורנו דור יתום לא ידעו להעריכו כראוי. עכשיו מתחילים להבין ולהעריך שניטלה הנזר של כנסת ישראל, ואול[ם] ג"כ לא כולם. לכה"פ זכיתי להשתתף בהלויתו. מי יכול לתנות את גודל החורבן וזעקת גדולי ירושלים יקיריה וחכמיה על הסתלקותו של אותו צדיק קדוש עליון. כשבאתי ירושלימה בשעה 9 בבוקר לא יכולתי כבר להכנס אל החדר שבו שכב גופו הטהור וגם הרחוב היה כבר סגור מפני ההמון שחפץ להתפרץ כי לא נתנו להכנס רק לרבנים [מילה קרועה, אולי: ובאי כח] של מוסדות ישיבות ע"פ כרטיסים מיוחדים שנחלקו בועד הקהילה, עד שעלה לי להתפרץ לועד הקהלה סכנתי את נפשי ולקחתי אתי את המכתבים שהייתי מקבל מאת הישיבה, שיתנו לי כרטיס וא"כ אחרי בכיות ממש ותחנונים השגתי כרטיס ואז יכלתי להכנס אבל כשעליתי למעלה שוב לא יכולתי להכנס אל החדר פנימה כי כבר נגשו לעשות הטהרה ואז נשארתי עומד על יד הפתח שהיו מטהרים אותו אבל דַי היה לי בזה כששמעתי את כל חכמי ירושלים ספרדים ואשכנזים כשאמרו כל שיר השירים בשעת הטהרה והבכיות והיללות בודאי שבקעו שמים. ואח"ז כשהעלו אותו מן המקוה ואחרי הלבישה כשאלה שהיו מכונסים בחדר הסמוך התפרצו אל האולם שבו היה מעוטף הגוף הקדוש של רבנו וזקן הרבנים התחיל לומר: ולבש הכהן את בגדי הבד בגדי הקודש וכפר את מקדש הקודש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל העם הקהל יכפר, אז התפרצה איזה שאגות אדירים ורבנים ישישים מקובלים התחילו מכים את ראשם בכותל ומרטו את שערותיהם והיללות עלו למעלה ראש את המחזא הנורא הזה לא אשכח לעולם. אח"כ הוכנס לאולם הישיבה הסמוך והתחילו ההספדים שהיו יותר זעקות שבר מקול דברים. על הר הזיתים לא יכלתי כבר לעלות כי הייתי רצוץ ושבור ונטול כח. אבל הזכרתי אתכם כולכם בעמדי לפני גוויתו הטהורה שימליץ טוב בשבילנו ובטח זכותכם רב מאוד שזכינו להתקשר עם אותו צדיק אפילו מרחוק, בפרק האחרון של חייו.

עכשיו חברים יקרים חזק ונתחזק! נתאושש נבליג על יגוננו ובמשאת נפשו של כ"ק אדמו"ר זצלה"ה ננוחם [קרע קטן בדף, אולי חסרה אות] ירושה גדולה השאיר לנו כבוד מרן הגה"ק זצ"ל ועלינו שהתחלנו להתקרב ולהתחמם באורו לשמור ביתר שאת וביתר עז על אותה הירושה הגדולה והקדושה כי יותר משהיה רבנו הקדוש נבג"מ צדיק הדור היה צדיק החיים והוא השאיר לנו דרך חיים שעלינו ללכת בה, להתעמק בספריו הקדושים ולדלות משם פנינים יקרים לכלל ולפרט לזכור היטב את דבריו הקדושים במכתביו להתאמץ ולהשתדל להיות ראויים להקרא בשמו. בטח תערכו אספת אזכרה ולמעה"ש [ולמען השם] לפעול במסגרת יותר רחבה בעד הישיבה רק אפשר שאהי' בשבוע הבא בירושלים ואתאמץ לדבר עם מנהלי הישיבה להחזיק את הקשר לבל ינתק, ביחוד עליכם לחלק בין החברים את סדר המשניות ללמוד לע"נ של רבנו הקדוש זצללה"ה ולקבוע שעור באורות התשובה ובטח זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אשר אהב אהבה בלי מצרים ויגלה [?] טוב עלינו להכתב לשנת גאולה וישועה ובכתיבה וחתימה טובה ובשנה טובה ומעוטרת וד' יהפך אבלינו לששון ולשמחה ונזכה לשמוח יחד על הרי ציון וירושלים. חברכם הכותב בדמע,
יעקב אלחנן פיליק".
הוסף תגובה
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
הגדל /הקטן טקסט
שמור קישור
שם השולח
תוכן ההודעה