close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מדלתות הפאבים לזוגיות במבחן

אריק לנדאוכה טבת, תשע11/01/2010

אני שהייתי אלוף הארץ בהרמת משקולות, שחקן בפרסומות בטלוויזיה, דור מן במועדונים, מה יכול כבר להשתבש? הרי הכל "נפלא" יש לך הכל... האמת שיש לך הכל ואין לך כלום!!

ערב שבת קודש... השעה 22.00... "אתה לא יכול להיכנס" אני אומר לו ... "מה זה למה? הסברתי לך, זו מסיבה סגורה!!" הריח הזה באוויר... הכל כל כך טעון, אלכוהול, אגו, רעש מנועי המכוניות המחרישות את האוזניים, צעקות, דחיפות, "ברכות"...
כן, למעשה עוד ערב שיגרתי בדיסקוטק בו תפקדתי כ"דור מן" (מאבטח) איזה "מתמיד" אין ערב שבת/חג שאני מפספס משמרת (הלואי עלי היום בעולם התורה...)
אני שהייתי אלוף הארץ בהרמת משקולות, שחקן בפרסומות בטלוויזיה, דור מן במועדונים, מה יכול כבר להשתבש? הרי הכל "נפלא" יש לך הכל... האמת שיש לך הכל ואין לך כלום!!
12 שנים ... לא בעצם

13... רגע... רגע... מה זה בעצם משנה, החיים השתנו? אבל מה זה השתנו!? וואו, הכל נופל לי כמו מגדל קלפים הכיסופים והרדיפה אחרי הכסף, הכבוד, האגו, המעמד והסטטוס...
אני רוצה לשאול בשבילכם, "אז מה באמת מביא אדם (בגיל 28) שכל כך טבוע בעולם חומרי לחיבור לעולם רוחני!?"
טוב, אז הכל התחיל "בגלל" סבא יעקב, כל פעם שההיתי מגיע אליו היה חוזר סבא על השאלה הבאה ובשיא הטיבעיות כאילו זו הפעם הראשונה "אריק..." סבא קרא לי "אריק, אתה עדין עובד בשבתות?" ואני בשיא הטבעיות עונה לו כל פעם מחדש "סבא, אני עדין עובד בשבת!" "חבל מאוד" היה משיב לי סבא תמיד "אין ברכה בפרנסה בשבת!!" ואני כהרגלי "בקודש" משיב לו "סבא בוא לו נכנס לזה שוב, הרי אתה לא רוצה להסתבך עם סבתא שרה, האוכל מתקרר והיא תתרגז..."
הימים חולפים וסבא נפרד מאיתנו לצורך פגישת מחזור עם האבות...
חודשים ספורים לאחר פרידה זו חוויתי פרידה נוספת, הדיסקוטק בו עבדתי נכנס לקשיים כלכליים, 4 חודשים לא קיבלתי שכר עבור פועלי, לימים פגשתי "במקרה" חבר "רוחני" שבהארה נפלאה הוא הוכיח לי ששכר ארבעת חודשי העבודה שלא שולמו לי הם בדיוק מבהיל התמורה שהייתי אמור לקבל בעבור כל ימי השבת והחג שעבדתי במקום...
"סבא יעקב..." צעקתי לשמיים "סבאל'ה יקר שלי, כמה צדקת... אין ברכה בפרנסה בשבת!!"
חברים יקרים... מה הולך פה? שאלתי את עצמי, מאיפה לסבא יעקב היה את המידע הזה? איך סבאל'ה לא מתבלבל כאשר הראתי לו שרכשתי רכב בשכר אותו קיבלתי בעבור עבודה בשבת?
יקיריי, להגיד לכם שזהו נגמר והחלטתי לחזור בתשובה לאחר האירוע הזה, ממש לא, אבל דבר אחד כן קיבלתי על עצמי וזה "אריק, צא ולמד..." אז יצאתי לפני 13 שנים והתחלתי ללמוד... "בראשית ברא אלוקים את השמיים..." כן זו ההתחלה!
יואו... האמת שזה מה זה לא נגמר, זה אפילו לא התחיל, את האמת חייבים להדגיש, אני שהתחתנתי בדיוק בתקופה הזו עם "צפונבונית" מרמת אביב והיא היקרה שהתחתנה עם בליין, דור מן, פרסומות, תחרויות... כן כן איתו היא התחתנה!!
שנתיים אחרי תחילת המסע "הרוחני" שלי אישתי עדיין לא "מתרגשת" ממה שאני חווה, אתם יודעים הכל מתבשל בפנים... ואישתי תופסת אותי "על חם".
כן זה היה בערב אחד שהיא אמורה להגיע מאוחר מהעבודה, אני עומד במרכז הסלון ומקבל החלטה אני היום מתפלל ערבית בסלון!! עמדתי במרכז הביית, עצמתי עיניים והתחלתי להתנוענע, כן כמו האלה "הדוסים" האלה, למה לא תנסה גם אתה להיתנוענע אולי זה יוסיף לתפילה?
אבל, "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום..." אישתי הקדימה לבוא... היא נכנסת הבייתה, אני לא שמעתי את הדלת נפתחת... והיא נכנסת, עומדת בפתח ורואה "לולב"... "מה זה "הלולב" הזה במרכז הסלון ?" היא שואלת את עצמה, "אגב הוא דומה מאוד לבעלי...לא מתאים לי..." היא מסננת לעצמה.
שנה וחצי אחרי שהיא תפסה אותי "על חם" היא רודפת אחרי בבית עם "תמרור עצור "כמו של מישמרות הזה"ב, אריק לא התפללת כבר? תגיד למדת היום למה עוד פעם? אריק תשחרר לו קצת אתה חונק, חונק... הרי יש עוד אנשים שצרכים לו ואתה תופס אותו כל היום שחרר, שחרר...
חברים, היא צודקת וזו האמת!! הרי אם אני עשיתי את השינוי- חובת ניהול השינוי היא עלי!!
אנחנו בדור של תהליכים רוחניים מדהימים, הרי הנביא אמר "הנה ימים באים נאום ה'..." עם ישראל מתעורר וחוזר לבית אבא, לבית סבא, למקורות... אנחנו כבר יודעים מה חשיבות של שמירת השבת, תורה, תפילה, מצוות ועוד...
אבל רגע איך מתקדמים בתהליך? אישתי/בעלי או לחילופין אמא לילדים בהיסטריה ("אני מרגיש/ה שאני מאבד/ת את בן/ת הזוג שלי או את הילד/ה...") אבל מה עושים? אני רוצה לרוץ ולהתקדם מה הדרך?? "אני לא רואה בעיניים... אני כולי באורות..."
יקיריי היקרים!! 70% מהזוגות שנכנסים לתהליך זה כאשר אחד משני בני הזוג מתקרב לעולמה של תורה יגמרו בגירושים כואבים ברבנות!! עצוב... עצוב מאוד!
חברים, מהי באמת דרכה של תורה? ישנם שתי תשובות האחת ארוכה והשנייה קצרה... אז רק בגלל שאני חייב לסיים את הטור הנוכחי הפעם אני אסכם בתשובה הקצרה והיא-
"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום!"

הכותב מרצה בנושאי יהדות, זוגיות וסיפור אישי, לפרטים 054-2208675
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה