close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ללמוד על חינוך מפרשת ויצא

הרב אלעזר שנקרג כסליו, תשעא10/11/2010

הרב אלעזר שנקר לומד מפרשת ויצא עקרונות חשובים בחינוך וביחס לתלמידים, עקרונות שלמדו גדולי החסידות מיעקב ובניו.

פרשתנו, ויצא, עוסקת בנישואי יעקב והעמדת השבטים (למעט בנימין) ואם כי כל התורה היא מלשון הוראה כדברי הזהר וחל עלינו החיוב של ושננתם לבניך (אלו גם התלמידים) על כולה, בפרשת ויצא, כשבחיר האבות מעמיד שבטים שכולם צדיקים למרות השוני ביניהם אפשר לאמר שגלומים כאן מסרים חינוכיים עקרוניים. הבה נתבונן יחדיו במקצתם, (כמו בשאר המאמרים אשלב בדרך אפשר הסברים של ממשיכי דרך הבעש"ט וגדולי ישראל אחרים שלאורם אני משתדל לחיות את התורה (גם אם אני מפקשש פה ושם) בשילוב עם הסברים של ייעוץ רגשי בו אני עוסק (גם עם עצמי)). הפוך בה (בתורה) והפוך בה, דכולא בה אומרים לנו חז"ל

באבות, והתורה איננה זקוקה לאישור של מאן דהוא אלא שבסוף הגלות נפגשים ארובות השמים (סודות התורה) עם מעיינות תהום רבה (חכמות אומות העולם-וחכמה בגויים תאמין) כדברי הזהר בדרך לגאולה קרובה בה נעבוד את ה' שכם אחד אם כי בנים אתם לה' א-לוקיכם.

אשמח לקבל תגובות ולו לדעת שיש ברעיונות המובאים איזו תועלת לקוראים וזה יהיה שכרי.

ראוי לאדם לדעת ולהפנים מה היא מטרתו (ראה מסילת ישרים בתחילתו) היות ואיננו מגיב לגירוי (מהחוץ פנימה) בהגדרתו כאדם אלא להיפך הוא לאמתו של דבר בוחר (מהפנים החוצה) את כל מה שהוא עושה (אם כי לפעמים בתת מודע) וכשהתורה אומרת "ובחרת בחיים" אין זה רק ציווי אלא גם תיאור מצב: שכל התנהגות היא נבחרת ע"מ למלא צורך פסיכולוגי אחד או יותר ועדיף שהבחירות שלנו יאפשרו לנו למלא את הצרכים שלנו באופן אפקטיבי לפי אמות מידהQUALITY WORLD של בן ישראל.כמחנכים מה היא המטרה שלנו? שנעביר את החומר באין מפריע? ובמקרה הטוב התלמיד\ה יעביר אותו יותר מאוחר לתלמיד אחר שיעביר אותו ג"כ הלאה וכו..ולא פגע ולא נגע. ה"שפת אמת" כותב (תרל"ו)-
מפני מה התורה מדגישה את יציאת יעקב מבאר שבע ולא הליכתו לחרן. רש"י עונה: להודיע שיציאת הצדיק עושה רושם. ואם כן זה מגדיל את הקושיא למה להדגיש את החיסרון שביציאה? התשובה היא ששבח של מקום איננו כשאור הצדיק עדיין שם אלא כשהלך ונשאר במקום רושם.המטרה היא שהילד\תלמיד בכוחות עצמו יישם את הדברים כשאני לא אהיה לידו מרצונו הטוב.
איך עושים את זה?
לתלמיד כאדם יש גם צרכים פסיכולוגיים. אם בחוויית הלמידה, הוא יממש אותם הינו אדם עם דעה משלו  = חופש, האווירה בכיתה עם המורה והתלמידים נינוחה ומכבדת = השתייכות, ואולי אפילו אהבה, הוא מבין את התועלת שבלימוד = קיום ומסוגלות, והדבר מועבר בצורה מוחשית ומעניינת = שחוק. ואז ילמד מפני שהוא רוצה ואוהב את זה ואף "יחיה" את זה, הדבר נכון לכל למידה חול כקודש.
פעם אמר הרבי ה"צמח צדק" למי שהוא שרצה להיות מלמד: תהיה שוחט. אמר היהודי אבל רבי אני רוצה להיות מלמד, ענה הרבי: עדיף שתשחט תרנגולות ולא ילדי ישראל.
ראוי שנדע מה היא מטרתנו כמחנכים = שהתלמיד יתחנך ולא רק יקבל מידע ויבצע פעולות טכניות בלבד, ואז נוכל לתכנן איך לגשת לזה. ולשאול את עצמנו האם אנו פועלים או פעלנו בהתאם לאותן תוכנית ומטרה, ואיך להשתפר? (ותמיד אפשר וצריך להשתפר)
אולי לפני כן ראוי גם כן להתבונן את מי אנו מלמדים: בני נביאים (כפי שאומר הרבי מפיאסצנא זצ"ל) ולאן הם יכולים להתעלות.כל תלמיד הוא באר (יש בו מים מתוקים לרוב) הוא בשדה (נסיבות משפחתיות או אחרים לפעמים קשות) ויש אמנם אבן ( אחד השמות של היצה"ר) אפילו גדולה אבל היא רק על פי הבאר (ה"שפת אמת" מקביל את זה לכל ההתחלות קשות) ויש עצות לגולל אותה ואף אם חוזרת האבן לסתום את הבאר, לאמתו של דבר זה יצר הרע חדש וגבוה יותר (כדברי רבי נחמן) ובאופן עמוק יותר לפי ה"שפת אמת" הרועים רק הזיזו את האבן שלא תפריע כמי שאיננו שומע בקול היצה"ר ביעקב נאמר ויגל (גם מלשון גילוי) לגלות את הפנימיות של האבן "כמי שכובש את היצה"ר" ומהפכו לטוב.
נסיים בציטוט מ"חובת התלמידים" ב"שיח עם המלמדים ואבות הבנים": "גננים הם (הורים ומורים\ות) בגן ה' לעבדה ולשמרה, ואף אם יראו בהם נערים אשר לפי הכרתם מרי נפש הם ומדות רעות להם, ידעו שזה טבע של גרעיני הנשמות ובוסר המלאכים, מרים הם בחניטתם ומלאים עסיס בגדלותם. אין מידה וטבע רעה בהחלט בילד מישראל כבר הורונו קדושי ישראל מרן הבעל שם טוב ותלמידיו אחריו זצ"ל, רק שצריכים לדעת איך לשמש בהם ולגדלם. למשל: אם יש לפניו תלמיד...", ע"ש המשך דבריו המאלפים. הדבר כרוך אמנם ביגיעה רבה ומלבד זה יש לכל אחד מאתנו קשיים ועיסוקים מגוונים אבל דווקא בחרן(עצבים) עם לבן יצאו כל השבטי יא עדות לישראל.

א-לעזר שנקר יועץ ותרפיסט מציאותי מוסמך054-84-54-205 elazar613@gmail.com
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה