close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

אתכם מעניינת רק ארץ ישראל

יוני לביא/ חברים מקשיבים  כח טבת, תשסו  1/28/2006

"אתכם, אנשי הציונות הדתית, רק דבר אחד מעניין - ארץ ישראל! לא עניינים חברתיים, לא בעיות של עוני, אבטלה, סחר בנשים, לא שום דבר אחר. רק להקים עוד ועוד התנחלויות". האם הטענה הזו נכונה? מניין היא נובעת וכיצד מתמודדים איתה?

"אתכם, אנשי הציונות הדתית, רק דבר אחד מעניין - ארץ ישראל! לא עניינים חברתיים, לא בעיות של עוני, אבטלה, סחר בנשים, לא שום דבר אחר. רק להקים עוד ועוד התנחלויות". את העלילה השקרית והנבזית הזו אנו שומעים לא פעם, הן מהצד החילוני והן מהצד החרדי. יש גם גורמים בתקשורת שיש להם עניין לטפח ולהפיץ את המיתוס השקרי הזה. והאמת? רחוקה משם בהרבה. אין עוד ציבור במדינה שמעורב בכל כך הרבה תחומים, ופועל ומשפיע בריבוי כזה של חזיתות, כמו הציבור הדתי לאומי. לתורה שאנו מאמינים בה יש מה לומר בכל תחומי החיים, ובכולם היא מבקשת להטביע חותם. הציבור הדתי הקים מערכת חינוך מוצלחת, עניפה ומגוונת, לבנים ולבנות מכל הגילאים, ערכית ונקייה מבעיות של פריצות, סמים ואלימות, הרבה יותר מאחותה החילונית (והציבור מצביע ברגליים. הידעתם שכיום 51% מהילדים במדינה לומדים בחינוך דתי?). הציבור הדתי עוסק בנשיאה בעול הביטחוני של הגנת המדינה ואזרחיה יותר מכל ציבור אחר (מי שהיה בסיום קורס קצינים האחרון גילה שכמעט חצי מהמסיימים הם חובשי כיפות סרוגות! אלו גם האנשים שמשרתים אחר כך במילואים בנאמנות לאורך שנים). הדתיים גם תורמים כסף לצדקה וחסד יותר מציבורים אחרים, ומתנדבים בגופם למען חולים, נכים ופגועי נפש. תשאלו את כל הארגונים שעוסקים בנושא. ולא נשכח את התרומה המיוחדת של הציבור הזה לנושא העלייה והילודה, שהוא זה שיכול להציל את מדינת ישראל מהבעיה העצומה של איבוד הרוב ("הבעיה הדמוגרפית") והאופי היהודי של המדינה. כולם מדברים על זה אבל הדתיים עושים. אם יש תחום אחד בו אנו מפגרים מאחור (לצערינו הרב) זו התקשורת. אלא ששם הסיבה פשוטה. חוסמים בפנינו את הדרך בגלל הפחד הגדול מההשפעה שלנו. ולא דיברנו עוד על התחום הכלכלי (זוכרים מי היה הזוכה בפרס נובל האחרון לכלכלה?), המדעי והטכנולוגי שגם שם בולטים חובשי הכיפות הסרוגות ברצינותם, אמינותם ויושרם.
לאחרונה עלה לכותרת המאבק שלנו נגד ההתנתקות. אך צריך לזכור שהמלחמה הזו, ובכלל, העיסוק בכל נושא ארץ ישראל וההתיישבות, מכיל בתוכו הרבה ערכים אחרים – הדאגה לבטחון המדינה ואזרחיה (כשחגורת המגן של גוש קטיף איננה יש קסאמים באשקלון), המחוייבות לגורלן של קהילות שלימות - אזרחים נאמנים למדינה שסובלים כעת ייסורים והשפלות, ונותרו ללא בית קבע ועבודה. האם זה לא עניין של "כבוד האדם" ועניינים של רווחה ותעסוקה שהם נושאים חברתיים ממדריגה ראשונה? ומה על כל מוסדות התורה, החסד, החינוך, והמפעלים הכלכליים המשגשגים שהיו שם? האם נכון לומר שהכול זה רק "ארץ ישראל"?
אם כך כיצד נוצר הרושם כאילו רק ארץ ישראל מעניינת אותנו?
הסיבה העיקרית היא שהפעילות שלנו בנושא הזה שנויה במחלוקת קשה, ולכן עוסקים ומדברים עליה כל הזמן. דבר נוסף הוא שבתחום הזה אנחנו לא רק עוסקים אלא מובילים ומנהיגים, ולו רק בגלל שהאחרים מזניחים ונוטשים אותה (גם אתם חיפשתם תמיד כמה חילונים לרפואה בכל הפגנה למען ארץ ישראל?), ולכן אנו בולטים שם כל כך. ושלישית – כי התקשורת (לפעמים בסיוע של חובשי כיפה שמסייעים לה בכך שמכים על החזה של כולנו...), מחבבת לטפח את המיתוס השקרי הזה כדי לנגח את הציבור הציוני דתי. לתקשורת אין עניין אמיתי באמירות של רבני יש"ע בנושאי אלימות במשפחה, קזינו, זנות או תאונות דרכים. היא מראיינת אותם רק על סירובי פקודה או רצח רבין, ובסוף באה בטענות שרק נושא אחד מעסיק אותם.
ולסיום נקודה עמוקה יותר - מבחינה תורנית. מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה כללית השקולה כנגד כל המצוות. אחרי אלפיים שנות גלות בהן היינו מפוזרים ורחוקים ממנה זכינו לקיבוץ גלויות אל הארץ. התורה מלמדת אותנו שא"י היא המקום היחיד בעולם בו יכול עם ישראל להגשים את ייעודו, לפרוח ולשגשג ולחדש ימיו כקדם. אנו מאמינים שהעובדה שעם ישראל הצליח בשישים השנים האחרונות בכל כך הרבה תחומים יש לה קשר ישיר לאחיזה העיקשת שלנו בארץ ישראל, וככל שנעשה את זה יותר כך יזרמו בנו יותר ויותר חיים.
ובכל זאת, אומרים שבכל שקר יש גרעין כלשהו של אמת וניקח גם אותו לתשומת ליבנו. עם ישראל זקוק כל כך (והיום אחרי הגירוש, זה נכון כפליים) שהדרך והאמת שלנו תופיע ותתגלה בכל התחומים, והאתגר הזה הוא המשימה שלנו.
בהצלחה.

לאתר חברים מקשיבים
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה