close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ברכת כהנים ומשפט פיתגורס

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
יזסיווןתשפא28/05/2021

שאלה:

שמעתי פעם שיש קשר כלשהוא בין משפט פיתגורס לברכת כהנים. הרב מכיר את זה? על מה מדובר?

תשובה:

שלום וברכה,

שמעתי על זה. אני שמעתי משמו של הרב מאיר מזוז שליט"א. ואני לא יודע אם הרב מזוז הוא המקור או שמא הוא הביא משמו של אחר.

בכל מקרה-
משפט פיתגורס, כידוע, קובע שבמשולש שווה זווית, אורך היתר בריבוע פלוס היתר השני בריבוע (שני הקווים שהם סביב הזווית הישרה),  שווה לאורך המיתר בריבוע. כלומר- הצלע השלישית בריבוע. 
או כמו שכותבים את זה-
a^2+b^2= c^2

a בחזקת 2, פלוס b בחזקת 2, שווה לc בחזקת 2.

בברכת כהנים יש שלושה פסוקים. וחכמים אומרים עליה- "נתתי ברכה משולשת לעם משלוש על ידי שלישי". ברכה עם שלושה פסוקים, לעם שמחולק לכהנים לווים וישראלים, על ידי לוי שהוא שלישי לבטן.

אם נמנה את האותיות בפסוק הראשון, יש שם 15 אותיות.
בפסוק השני יש 20 אותיות.
בפסוק השלישי יש 25 אותיות.

ואז-
15 בחזקת 2, פלוס 20 בחזקת 2, שווה בדיוק ל25 בחזקת 2- 625.

תבדקו...

ככה שמשפט פיתגורס על המשולש, עובד ב/שלושת הפסוקים של הברכה שחכמים אומרים עליה שהיא "משולשת".

די מדהים...
תשובות נוספות בנושא-
ההבדלים בין הירושלמי לבבלי
טוב. זה פחות או יותר כל התורה כולה על רגל אחת.
ההבדלים בין הירושלמי והבבלי מפרנסים ספרים ונשתברו עליהם קולמוסים.

אבל, בבסיס של הבסיס אתה צודק... הירושלמי מפרש ישירות, פחות מתחבט, ניגש ישר לעניין. ואילו הבבלי ניגש לדברים בבירור טרחני יותר, דקדקני יותר.

בישיבה הרבכ וויצמן שליט"א היה מתאר את זה כמו עיוור ואדם שרואה שנכנסים לחדר. הפיקח רואה מיד הכל... מבין כל דבר היכן הוא נמצא, לא נכנס בשולחנות, בכיסאות וכדומה. ואילו העיוור מתחבט ברהיטים, נכנס בפינות של השולחן ולאט לאט, תוך כדי נדודים עיוורים בחדר, הוא לומד איפה כל דבר נמצא.

לכאורה, הפיקח הרבה יותר טוב... הוא רואה מיד, לא מתחבט ולא נחבט בפינות... וזה יתרון גדול. לראות מיד אור. אבל מצד האמת יש יתרון גם לעיוור, דווקא ההתחבטות שלו בכל רהיט, המכות שהוא חוטף, גורמים לזה שהוא מכיר את החדר יותר טוב. אחרי שהוא נכנס בפינה של הכיסא, הוא לעולם לא ישכח איפה הכיסא נמצא. הוא מכיר יותר את הפרטים...

ככה שלכל אחד יש יתרון וחיסרון...
כמה מסכתות יש בש"ס?
בש"ס משניות יש 63 מסכתות.

על רובן יש גמרא (בבלי או ירושלמי), כאשר בבלי יש 43 מסכתות גמרא (זה מספר שניתן לחלוק עליו, כי בחלק קטן מהמסכתות זו לא בדיוק גמרא).

בכל מקרה- 63 מסכתות ו43 בש"ס בבלי.

אני מעתיק כאן את סיכום המסכתות שבש"ס שבמשנה, מתוך הספר הנפלא של הרב מ.ד. גרוס- "אבות הדורות":

סדר זרעים-
ברכות, פאה, דמאי, כלאיים, שביעית, תרומות (בלשון הרמב"ם- תרומה גדולה), מעשרות (בירושלמי- מעשר ראשון), מעשר שני, חלה, ערלה, ביכורים.

סדר מועד-
שבת, עירובין, פסחים, שקלים, יומא, סוכה, ביצה (יום טוב), ראש השנה, תענית, מגילה, מועד קטן, חגיגה.

סדר נשים-
יבמות, כתובות, נדרים, נזיר, סוטה, גיטין, קידושין.

סדר נזיקין-
בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, עדויות, עבודה זרה, אבות, הוריות.

סדר קדשים-
זבחים (שחיטת קדשים), מנחות, חולין, בכורות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה, תמיד, מידות, קינים.

סדר טהרות-
כלים, אהלות (אהילות), נגעים, פרה, טהרות, מקוואות, נידה, מכשירין, זבים, טבול יום, ידיים, עוקצין.


לימוד גמרא בעזרת הכלים המודרניים
זו שאלה חשובה מאוד ואני די שמח עליה.

האמת היא שגם לי יצא לאחרונה לשמוע את האמירות הללו... וחשוב להתייחס אליהן. אני מניח שזה נובע מהשפע הגדול והעצום, ברוך השם, של ספרים חדשים בסגנונות כאלו ומכך שיש יותר ויותר ספרים שהם מאוד מפורשים ומפורטים.

אז בשלב ראשון נאמר- אם מישהו לא יודע ללמוד גמרא, אם זמנו דחוק או שאין לו מנוחת נפש, או אם הוא נתקל בקושי בהבנה והוא צריך להבין מה כתוב בצורה ברורה- הכלים הללו הם מצויינים. למי שרוצה להיכנס לעולמה של גמרא, להבין סוגיות היטב והוא מתקשה עם השלבים הראשונים או עם הארמית, זה מצויין, נפלא ופותח עולם שלם שהיה סגור לרבים.

מצד שני, תורה שבעל פה איננה רק "להבין את החומר", חשוב ועקרוני ככל שיהיה. אנחנו יודעים שבתקופות מסויימות היה איסור גדול מאוד לכתוב את התורה שבעל פה, ממש איסור חמור. למה? כי התורה שבעל פה היא דבר מתפתח, דבר שעובר מדור לדור בצורה מסויימת ומכיל הרבה מעבר ל"מילים" (כמובן שיש עוד יסודות בעניין של תורה שבעל פה שלא נכתבה, אולם אני מתייחס רק לפן הזה כרגע- הפן של העברת דברים בצורה לא ישירה...). התורה היא כמו שירה, ובשירה לא כותבים הכל, זה אחד ההבדלים המהותיים שבינה לבין פרוזה. בשירה יש רווח בין השורות שאותו צריך למלא... עוד בעניין הזה ניתן לשמוע בשיעור פרשת שבוע על פרשת בשלח.

והתורה היא כזאת, היא כתובה פעמים רבות בצורה שמחייבת דרישה, לפעמים אפילו בצורה כזו שנתקע, כדי שנהיה חייבים לדרוש. הרי כל מי שלומד משנה מבין שזה כך, שחכמים ב"כוונה" סדרו את הדברים בצורה לא פשוטה, כדי שנוכל ונצטרך להרחיב, ללמוד עוד, להתאמץ.

המאמץ הוא לא רק עניין של "דרוש וקבל שכר", כלומר- שכר על עצם המאמץ, המאמץ הוא חלק מהעניין, הוא הופך את התנאים והאמוראים לחלק ממך, כי אתה לא מבין אותם, אתה מתאמץ, אתה משתגע, אתה יוצא מדעתך ואתה חושף על ידי עולמות שלמים שלא "כתובים". הבעיה, לענ"ד, עם פירוש מפורט מידי, הוא שהוא מגביל לכתוב, הוא "מפרש אתהמילים" ולכן ממילא דוחה את המאמץ.

אולם לא רק זאת... פעמים רבות הקושי בהבנת הגמרא מפתח את הצורך להבין יותר וממילא לראות יותר דעות, יותר הסברים. באופן פרדוקסלי, אולי, פעמים רבות אנשים קטנים כמונו מוסיפים הרבה על הדחורות הקודמים, נלחמים על דעות, מקבלים דעת פרשן מסויים ודוחים אחרת... ויש כמעט לכל שורה בתורה שבעל פה הרבה הסברים, המון דעות, תיקונים, הגהות ומשמעויות... ופירוש "פשוט" מידי כובל אותך לדעה מסויימת. כובל אותך להבנה אחת ולא לאחרות. כבר "אין לחפש", כי הבנת והכל,  לכאורה, מיושב. וזה פספוס גדול.

בקיצור- אם המטרה היא להבין, להבין את המילים, אז ניתן בהחלט ללמוד מכל התלמודים החדשים, אבל אם רוצים ל"למוד", לחפור, להעמיק ולהפוך לחלק מהתורה, צריך לשבור את הראש.


תעסוקה ועבודה

בודאי שיש קשר בין מצב רוח לביטחון עצמי, ככל שמצב הרוח טוב יותר, כך יש יותר כח לחיות, להתקדם, לעשות ובטחון עצמי.
לא הבנתי משאלתך מדוע אתה מאוכזב מהמעבר לעבודה, האם זה מבחינה דתית? מבחינה אחרת?

בכל מקרה אני מברך אותך שתצליח ותתקדם ותסתדר בכל מה שתרצה, אתה וחברך.

פרשת שבוע
הפרשה שלו היתה פרשת עקב (כמו שלי, דרך אגב...).
עשרת הצדיקים
בהנחה שהשאלה רצינית...

יש שלוש מקורות בחז"ל לגבי אלו שנכנסו בחייהן לגן עדן... באחד יש שבעה שמות, באחד תשעה ובאחד עשרה.
לגבי ה"הובטח להם", לא ברור לי מדוע הדגישו זאת בסרט "חגיגה בסנוקר", כי בחז"ל כתוב שהם נכנסו ממש חיים.

המקורות:
עשרה: (אוצר המדרשים) עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי. - עשרה הרוגי מלכות ואלו הן: רבי ישמעאל בן אלישע, רבי ישבב הסופר, רבן שמעון בן גמליאל, רבי חוצפית המתורגמן, רבי עקיבא בן יוסף, רבי חנניא סגן הכהנים, רבי שמעון בן עזאי, רבי אלעזר בן חרסום, רבי יהודה בן בבא, ורבי חנניה בן תרדיון.

תשעה: (מסכת דרך ארץ פרק א) תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה , ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.

שבעה: (מסכת כלה רבתי פרק ג) שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן, סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה , חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי.