קללות

תשובה:

יש בעניין הזה כמה דברים-
הראשון הוא ה"קללה לאחרים" כשלא מתכוונים. אז למרות שאנחנו לא בבא סאלי ולא כל מילה שלנו נספרת בשמיים, עדיין כתוב שצריך להיזהר מאוד מאוד בקללות או דברים לא טובים שמוציאים מהפה. יש לזה משמעות והשפעה. בגמרא יש הרבה סיפורים על קללות או ביטויים שיצאו מהפה של גדולי עולם בלי כוונה והם התקיימו. אז זה נכון שאנחנו לא גדולי עולם (רובנו), אולם עדיין למילים יש השפעה. למרות שבעולם המודרני נהוג לזלזל בכוחה של מילה ובהשפעה שלה, עדיין לךמילים יש השפעה וכתוב שצריך להיזהר ממה שאנשים אומרים, מקללים, או אפילו משבחים (עין הרע). אז צריך להשתדל מאוד להיגמל מהמנהג הזה.
כמובן, ככל שאדם הוא במדרגה גבוהה יותר, כך יש יותר השפעה למילים שלו.

השלב השני הוא החינוך העצמי- גם אם נניח שלמילים שלנו אין שום השפעה על אחרים, והן "סתם" (וכבר הסברנו שהן לא סתם), עדיין בשימוש בקללות, מילים קשות או גסות וכדומה, יש השפעה מהותית על הנפש של האומר. כפי שכתבנו, על פי תפיסת היהדות והתורה יש לכל "רמה" באדם השפעה. יש השפעה לרמת המעשים, לרמת הדיבור ואפילו המחשבה, למרות שאנשים היום חושבים שלדיבור, ובטח למחשבה, אין שום משמעות... 

אז אם אדם משתמש בלשון לא טובה, נניח קללה, זה בסופו של דבר משפיע עליו. גם אם לא על העולם כולו... הוא עצמו יורד בדרגה. יש ביטוי ברב קוק, שבו הוא כותב שניתן לעמוד על דרגתו הרוחנית של האדם על פי המילים שבהן הוא עושה שימוש... כלומר- בטח א קללות, אלא אפילו רמת המילים שהאדם בוחר להתבטא, מלמדות על הרמה הרוחנית שלו. אז בטח שרמה של קללות או אמירות קשות משפיעה ויש לה חשיבות. 

זה בטח לא קל, וכולנו לפעמים רוצים לפרוק את הזעם באיזו התבטאות מתוסכלת, אולם צריך להשתדל כמה שיותר לעשות שימוש ברמות הללו של דיבור.