חנוכת בית
הרב יניב חניאכדאדרתשעג06/03/2013
שאלה:
שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול האם מותר לערוך חנוכת בית יחד עם מסיבת יום הולדת לילדי בן השלוש. האם זה מותר או אסור אשמח לתשובתך.
תשובה:
כן, אפשר. אין שום מניעה. אם אתם גם עושים חלאקה לכבוד הגיל שלוש זה בכלל יכול ללכת ביחד.תשובות נוספות בנושא-
חנוכת בית
כשלמדתי בישיבת מעלות קבלתי גם אני דירה מחברת עמידר והתלבטתי בשאלה.
למסקנה, צריך לעשות חנוכת בית גם לדירה כזאת וגם לדירה שכורה.
הרב מרדכי אליהו זצ"ל גם הנחה לעשות את החנוכת בית ככל חנוכה רגילה ולעשות אותה כמה שיותר מהר.
כשלמדתי בישיבת מעלות קבלתי גם אני דירה מחברת עמידר והתלבטתי בשאלה.
למסקנה, צריך לעשות חנוכת בית גם לדירה כזאת וגם לדירה שכורה.
הרב מרדכי אליהו זצ"ל גם הנחה לעשות את החנוכת בית ככל חנוכה רגילה ולעשות אותה כמה שיותר מהר.
צחוק עם כוס ההבדלה
כן, יש מנהג כזה, ראיתי את זה הרבה פעמים והוא גם מוזכר בספרי מנהגים.
נהגו בזה בעיקר המרוקאים, אבל גם עדות אחרות.... למיטב זכרוני העניין הוא לראות את הבבואה של עצמך ביין ואז מזה כבר נהגו לחייך.
כן, יש מנהג כזה, ראיתי את זה הרבה פעמים והוא גם מוזכר בספרי מנהגים.
נהגו בזה בעיקר המרוקאים, אבל גם עדות אחרות.... למיטב זכרוני העניין הוא לראות את הבבואה של עצמך ביין ואז מזה כבר נהגו לחייך.
דבש דבורים
דווקא לא, למרות שהשאלה מצויינת. הרא"ש (רבינו אשר, מגדולי הפוסקים), כותב שלדבש יש תכונה מיוחדת במינה- הוא מטהר את חלקי הדבורים הלא כשרים שבו. הדבר נלמד מעצם הדבש, כי הרי יש כלל שכל היוצא מן הטמא טמא, ואם כך הדבש היה צריך להיות טמא!! אלא שהוא כשר בהכשר מיוחד מהתורה, מה שמכשיר גם את חלקי הדבורה שבו.
דווקא לא, למרות שהשאלה מצויינת. הרא"ש (רבינו אשר, מגדולי הפוסקים), כותב שלדבש יש תכונה מיוחדת במינה- הוא מטהר את חלקי הדבורים הלא כשרים שבו. הדבר נלמד מעצם הדבש, כי הרי יש כלל שכל היוצא מן הטמא טמא, ואם כך הדבש היה צריך להיות טמא!! אלא שהוא כשר בהכשר מיוחד מהתורה, מה שמכשיר גם את חלקי הדבורה שבו.
קיצור התפילה בגלל חוסר יכולת לכוון
חז"ל אמרו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לאביו שבשמיים" באופן כללי תפילה מוגדרת כעבודה שבלב ולכן כמו כל עבודה היא דורשת מאמץ, השאיפה צריכה להיות לומר את כל התפילה בכוונה גדולה. אולם עד שנגיע לרמה הזאת ניתן להתרכז בחלקים מן התפילה, וחכמים אפילו קבעו חלקים שחשוב יותר להתרכז בהם מאחרים.
כמובן שחשוב להתאמץ ולהשתדל להגיע למדרגה של כוונה בתפילה כולה/
מצד שני, צריך לומר שבימינו הפוסקים כתבו שרובנו לא ממש מכוונים... בלשון המעטה. ושלכן צריך לומר את הכל, כי גם את הקטע שבו אתה חושב שתכוון, יהיה לך קשה לכוון.
מבחינה מעשית- נדמה לי שאם ממש ממש קשה לך- אז תגיד את התפילה מהודו ועד אחרי העמידה, ותכוון ככל יכולתך. מתוך שאיפה להוסיף כמה שיותר מהר את שאר הקטעים.
חז"ל אמרו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לאביו שבשמיים" באופן כללי תפילה מוגדרת כעבודה שבלב ולכן כמו כל עבודה היא דורשת מאמץ, השאיפה צריכה להיות לומר את כל התפילה בכוונה גדולה. אולם עד שנגיע לרמה הזאת ניתן להתרכז בחלקים מן התפילה, וחכמים אפילו קבעו חלקים שחשוב יותר להתרכז בהם מאחרים.
כמובן שחשוב להתאמץ ולהשתדל להגיע למדרגה של כוונה בתפילה כולה/
מצד שני, צריך לומר שבימינו הפוסקים כתבו שרובנו לא ממש מכוונים... בלשון המעטה. ושלכן צריך לומר את הכל, כי גם את הקטע שבו אתה חושב שתכוון, יהיה לך קשה לכוון.
מבחינה מעשית- נדמה לי שאם ממש ממש קשה לך- אז תגיד את התפילה מהודו ועד אחרי העמידה, ותכוון ככל יכולתך. מתוך שאיפה להוסיף כמה שיותר מהר את שאר הקטעים.
עקירת עצי אוייב בזמן מלחמה
אני סבור שהוא רלוונטי לגבינו לגבי גרימת נזק לשטחים של האוייב ללא מטרה. יש מדיניות מלחמתית כזו, שקרויה "אדמה חרוכה" ואני חושב שהיא אסורה על פי התורה אם אין סיבה אמיתית לכך.
אני סבור שהמצב ביהודה ושומרון הוא לא מלחמה של ממש, אולם יש בו מצבים של מלחמה, ולכן לעיתים יש מקום להשמדת עצים, נניח אם יש סיכוי שיסתתרו שם מחבלים, יצאו משם פיגועים וכדומה... במקרים אחרים זה יהיה אסור להשמיד עצים.
אני סבור שהוא רלוונטי לגבינו לגבי גרימת נזק לשטחים של האוייב ללא מטרה. יש מדיניות מלחמתית כזו, שקרויה "אדמה חרוכה" ואני חושב שהיא אסורה על פי התורה אם אין סיבה אמיתית לכך.
אני סבור שהמצב ביהודה ושומרון הוא לא מלחמה של ממש, אולם יש בו מצבים של מלחמה, ולכן לעיתים יש מקום להשמדת עצים, נניח אם יש סיכוי שיסתתרו שם מחבלים, יצאו משם פיגועים וכדומה... במקרים אחרים זה יהיה אסור להשמיד עצים.
תפילין בזמן אמירת כתר
אדם שבא לבית הכנסת בשעה שהציבור עונה לקדושה אפילו עומדים באמצע הקדושה חייב לענות עמהם אפילו שכבר אמר סדר קדושה של אותה תפילה , וכן אם לומד בביה"כ ושומע קדושה יענה עמהם . אבל ההולך מחוץ לביה"כ ושומע ציבור שעונים קדושה מצוה לענות עמהם אך אינו חייב . סימן סה' מ"ב ס"ק ט' , ורמ"א סימן קכה' סי' ב' ] לגבי עניית קדושה בזמן הנחת תפילין פסק השו"ע אורח חיים סימן כה סעיף י " אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש, לא יפסיק לענות עמהם אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים. " ובמ"ב ס"ק לו הוסיף ואם פסק וענה איש"ר או קדושה או ברכו או שענה אמן על איזה ברכה ששמע חוזר ומברך ועיין בבה"ל. ובחוה"מ או המניח תפילין דר"ת וכיוצא שמניח בלי ברכה יש להקל ולהפסיק לעניית איש"ר וקדושה וברכו ואמן אך אח"כ יזיז הש"י ממקומו קודם שיניח הש"ר כדי שיהיה הוייה אחת לשניהן: וראיתי שנכתב בשם הרה"ג ר"י נויבירט שליט"א [ בספר אשי ישראל פרק כד' הערה צד' ] שאם עתיד לשמוע קדושה לאחר מכן לא יפסיק כלל בין הנחת התפילין . ובשם הגר"ח קניבסקי כתב שבכל מקרה יפסיק . בברכת חודש טוב
אדם שבא לבית הכנסת בשעה שהציבור עונה לקדושה אפילו עומדים באמצע הקדושה חייב לענות עמהם אפילו שכבר אמר סדר קדושה של אותה תפילה , וכן אם לומד בביה"כ ושומע קדושה יענה עמהם . אבל ההולך מחוץ לביה"כ ושומע ציבור שעונים קדושה מצוה לענות עמהם אך אינו חייב . סימן סה' מ"ב ס"ק ט' , ורמ"א סימן קכה' סי' ב' ] לגבי עניית קדושה בזמן הנחת תפילין פסק השו"ע אורח חיים סימן כה סעיף י " אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש, לא יפסיק לענות עמהם אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים. " ובמ"ב ס"ק לו הוסיף ואם פסק וענה איש"ר או קדושה או ברכו או שענה אמן על איזה ברכה ששמע חוזר ומברך ועיין בבה"ל. ובחוה"מ או המניח תפילין דר"ת וכיוצא שמניח בלי ברכה יש להקל ולהפסיק לעניית איש"ר וקדושה וברכו ואמן אך אח"כ יזיז הש"י ממקומו קודם שיניח הש"ר כדי שיהיה הוייה אחת לשניהן: וראיתי שנכתב בשם הרה"ג ר"י נויבירט שליט"א [ בספר אשי ישראל פרק כד' הערה צד' ] שאם עתיד לשמוע קדושה לאחר מכן לא יפסיק כלל בין הנחת התפילין . ובשם הגר"ח קניבסקי כתב שבכל מקרה יפסיק . בברכת חודש טוב
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
