הפסק טהרה
הרב יניב חניאטזחשווןתשעט25/10/2018
שאלה:
היא עשתה בדיקה בשני בבוקר לראות אם נקי ובשני בערב אחרי שקיעה וכמובן שלמחרת המשיכה רגיל. היא שכחה לעשות בשני סמוך לשקיעה אז עשתה אחרי
תשובה:
בבוקר הוא היה נקי לגמרי?מתי היתה הבדיקה בפועל, אחרי השקיעה? באיזו שעה?
למה שאלתם רק היום ולא בשלישי? אז היה המצב הרבה פחות מסובך...
בכל מקרה, ובלי קשר, שתעשה בבקשה בדיקה היום לפני שקיעה, כדי שאם לא נמצא היתר שלא תפסידו עוד יום.
תשובות נוספות בנושא-
הפסק טהרה
הבדיקה שהיא עשתה בבוקר היתה בבוקר שאחרי?
כלומר- היא עשתה הפסק ביום שני, ביום שלישי בבוקר בדקשה ובשלישי בערב שכחה?
אם לא, ואם מדובר על הבדיקה של יום שני, באיזו שעה היא עשתה בערב?
הבדיקה שהיא עשתה בבוקר היתה בבוקר שאחרי?
כלומר- היא עשתה הפסק ביום שני, ביום שלישי בבוקר בדקשה ובשלישי בערב שכחה?
אם לא, ואם מדובר על הבדיקה של יום שני, באיזו שעה היא עשתה בערב?
מתי לטבול במקווה
הכתם החום היה בבוקר שבת? אם כן, אז ההפסק בטהרה היה במוצאי שבת ואת צריכה לטבול במוצאי שבת. כי הדימום היה עד שבת בצהריים.
הכתם החום היה בבוקר שבת? אם כן, אז ההפסק בטהרה היה במוצאי שבת ואת צריכה לטבול במוצאי שבת. כי הדימום היה עד שבת בצהריים.
מין אנאלים
לא, ממש לא. יחסים אנאלים נחשבים על ידי חז"ל לביאה לכל דבר, וכמובן שדבר כזה אסור עם מישהי שלא נשואים לה.
וכמובן- כל מגע אסור עם מישהו שלא נשואים לה, מה גם שהיא ודאי נידה ויש כאן גם איסור של נידה.
לא, ממש לא. יחסים אנאלים נחשבים על ידי חז"ל לביאה לכל דבר, וכמובן שדבר כזה אסור עם מישהי שלא נשואים לה.
וכמובן- כל מגע אסור עם מישהו שלא נשואים לה, מה גם שהיא ודאי נידה ויש כאן גם איסור של נידה.
nidah
טוב, כפי שודאי הרגשת בעצמך אתה די סוגר את כל האופציות בשאלה עצמה ולא מותיר הרבה ברירות.
ובכל זאת, לפני התשובה עצמה- המצב שאתה מתאר הוא לא ממש עניין לרב. אלא יותר לפסיכולוג או למטפל זוגי. כי אתה מתאר פה תסכולים של שנים ובעיות ארוכות טווח שלא אמורות להיות כל כך ארוכות וקשות. אני בהחלט מבין את הקושי של אנשים כמוך עם נושא הנידה, כי זה בהחלט יכול להפוך לסבל. כמו כן צריך לדעת שככל שהאשה מתבגרת הבעיות שאתה מתאר מחמירות, יש יותר דימומים בין הוסתות ויש יותר ויותר בעיות.
ככה שהפתרון לא טמון שאיזו תשובה מרב שיתיר או יאסור משהו, זה מצריך משהו עמוק יותר.
בכל מקרה, לשאלה הספיציפית שלך, אני לא נכנס כרגע לשאלה האם דיבורים כאלה יתסכלו אתכם יותר או לא, וסומך על דעתך שדיבורים כאלו יקלו עליכם... ולכן אני חושב שניתן להתיר את זה. אני גם מתאר לעצמי שהדברים לא נגמרים בזה, אלא מן הסתם זה מוביל לנפילות באינטרנט, להסתכלויות אסורות וכדומה ולכן אני חושב שזה אפשרי לדבר על זה אם אתה חושב שזה עוזר לכם.
טוב, כפי שודאי הרגשת בעצמך אתה די סוגר את כל האופציות בשאלה עצמה ולא מותיר הרבה ברירות.
ובכל זאת, לפני התשובה עצמה- המצב שאתה מתאר הוא לא ממש עניין לרב. אלא יותר לפסיכולוג או למטפל זוגי. כי אתה מתאר פה תסכולים של שנים ובעיות ארוכות טווח שלא אמורות להיות כל כך ארוכות וקשות. אני בהחלט מבין את הקושי של אנשים כמוך עם נושא הנידה, כי זה בהחלט יכול להפוך לסבל. כמו כן צריך לדעת שככל שהאשה מתבגרת הבעיות שאתה מתאר מחמירות, יש יותר דימומים בין הוסתות ויש יותר ויותר בעיות.
ככה שהפתרון לא טמון שאיזו תשובה מרב שיתיר או יאסור משהו, זה מצריך משהו עמוק יותר.
בכל מקרה, לשאלה הספיציפית שלך, אני לא נכנס כרגע לשאלה האם דיבורים כאלה יתסכלו אתכם יותר או לא, וסומך על דעתך שדיבורים כאלו יקלו עליכם... ולכן אני חושב שניתן להתיר את זה. אני גם מתאר לעצמי שהדברים לא נגמרים בזה, אלא מן הסתם זה מוביל לנפילות באינטרנט, להסתכלויות אסורות וכדומה ולכן אני חושב שזה אפשרי לדבר על זה אם אתה חושב שזה עוזר לכם.
הרחקות בזמן נידה
קודם כל ברכות על ההחלטה לשמור את דיני הנידה, אתם תגלו במשך השנים שזו החלטה לא קלה בכלל ויש להשקיע בה רבות, אולם היא מאוד מאוד מתגמלת לאורך השנים.
העניין שאת מתארת הוא חלק מענייני הנידה, כלומר- חכמים גזרו הרחקות בזמן הנידה (לדעת הרמב"ם זה מהתורה ולא גזירה), ואסרו על מגע כלשהוא בין בני הזוג. כולל הרחקה של המיטות בזמן השינה ועוד כמה הרחקות. זה בהחלט קשה, אולי הדבר שהכי קשה לשמור ביהדות... ופעמים רבות זוגות מתקשים להבין את זה.
העניין המרכזי הוא שקשה לדעת ש"זה לא יגיע לכלום" כפי שאת כותבת... הניסיון מלמדת שבענינים הללו ובוודאי כשצעירים, אי אפשר לדעת למה זה יגיע. אני יכול לומר לך מניסיון של אלפי שאלות בעניין באתר שכשלא שומרים את ההרחקות מגיעים גם לדברים אחרים, כמעט בלתי אפשרי לעצור. זו לא הסיבה שבגללה אנחנו שומרים את זה (כלומר- זו לא ההבנה שלנו שקובעת), אלא עצם גזירות חז"ל, אבל זה דבר בהחלט מובן. בכלל בכל ענייני עריות זה- אנחנו לא נוטים לסמוך על עצמנו שנדע מתי לעצור או שיש לנו להתמודד. זה מה שאומרים ש"אין אפוטרופוס לעריות". כי בתחום הזה אי אפשר לדעת מתי נצליח ומתי לא.
כך שזה מקובל ומוחלט על כל הפוסקים והזוגות הדתיים ששומרים את ההרחקות, וכך צריך לנהוג. הקושי שלך מאוד מובן, כי אתם גרים עם ההורים ויש בהחלט הבדל בין הימים שמותרים לימים שאסורים (תמיד תהיתי איך זוגות שגרים אצל ההורים מסתדרים עם זה), אבל זו לא סיבה להקל או לשנות את זה. תצטרכו בהחלט לחשוב על זה, זו שאלה קשה.
בכל מקרה, בתור זוג צעיר בוודאי תלדו ילדים בקרוב, בעז"ה, ובמשך כל ההריון והרבה פעמים ההנקה שאחר כך אין כמובן מחזור ולכן אין דיני נידה.
מה שאסור בימי ההרחקות זה מגע כל שהוא, כולל נגיעה, וכן צריך להרחיק את המיטות בלילה כך שלא ישנים ביחד צמוד אלא בהרחקה מסויימת.
מאוד חשוב להקפיד על הבדיקות שלפני השבעה נקיים, והבדיקות במהלך ובשלבים הראשונים של החיים כדי להקדיש לעניין לימוד וזמן... כי זה קשה ולא קל לדעת. לפעמים כדאי גם לשאול רב או מורה הלכה כדי לדעת מה נכון עד שמתרגלים.
קודם כל ברכות על ההחלטה לשמור את דיני הנידה, אתם תגלו במשך השנים שזו החלטה לא קלה בכלל ויש להשקיע בה רבות, אולם היא מאוד מאוד מתגמלת לאורך השנים.
העניין שאת מתארת הוא חלק מענייני הנידה, כלומר- חכמים גזרו הרחקות בזמן הנידה (לדעת הרמב"ם זה מהתורה ולא גזירה), ואסרו על מגע כלשהוא בין בני הזוג. כולל הרחקה של המיטות בזמן השינה ועוד כמה הרחקות. זה בהחלט קשה, אולי הדבר שהכי קשה לשמור ביהדות... ופעמים רבות זוגות מתקשים להבין את זה.
העניין המרכזי הוא שקשה לדעת ש"זה לא יגיע לכלום" כפי שאת כותבת... הניסיון מלמדת שבענינים הללו ובוודאי כשצעירים, אי אפשר לדעת למה זה יגיע. אני יכול לומר לך מניסיון של אלפי שאלות בעניין באתר שכשלא שומרים את ההרחקות מגיעים גם לדברים אחרים, כמעט בלתי אפשרי לעצור. זו לא הסיבה שבגללה אנחנו שומרים את זה (כלומר- זו לא ההבנה שלנו שקובעת), אלא עצם גזירות חז"ל, אבל זה דבר בהחלט מובן. בכלל בכל ענייני עריות זה- אנחנו לא נוטים לסמוך על עצמנו שנדע מתי לעצור או שיש לנו להתמודד. זה מה שאומרים ש"אין אפוטרופוס לעריות". כי בתחום הזה אי אפשר לדעת מתי נצליח ומתי לא.
כך שזה מקובל ומוחלט על כל הפוסקים והזוגות הדתיים ששומרים את ההרחקות, וכך צריך לנהוג. הקושי שלך מאוד מובן, כי אתם גרים עם ההורים ויש בהחלט הבדל בין הימים שמותרים לימים שאסורים (תמיד תהיתי איך זוגות שגרים אצל ההורים מסתדרים עם זה), אבל זו לא סיבה להקל או לשנות את זה. תצטרכו בהחלט לחשוב על זה, זו שאלה קשה.
בכל מקרה, בתור זוג צעיר בוודאי תלדו ילדים בקרוב, בעז"ה, ובמשך כל ההריון והרבה פעמים ההנקה שאחר כך אין כמובן מחזור ולכן אין דיני נידה.
מה שאסור בימי ההרחקות זה מגע כל שהוא, כולל נגיעה, וכן צריך להרחיק את המיטות בלילה כך שלא ישנים ביחד צמוד אלא בהרחקה מסויימת.
מאוד חשוב להקפיד על הבדיקות שלפני השבעה נקיים, והבדיקות במהלך ובשלבים הראשונים של החיים כדי להקדיש לעניין לימוד וזמן... כי זה קשה ולא קל לדעת. לפעמים כדאי גם לשאול רב או מורה הלכה כדי לדעת מה נכון עד שמתרגלים.
הריון אחרי גיל 40
אני מאוד שמח על השאלה, מכיוון שלדעתי יש מעט בלבול בענין הזה.
הרבה פעמים נשים בסביבות גיל ה30, שמתלבטות לגבי לידות תכופות, אבל עדיין רוצות להביא עוד ילדים לעולם, שומעות ביטויים כמו "יש לך זמן", אפשר ללדת עד גיל 45, ובימינו אפילו יותר וכו'. זה גם נוגע, מעט, לעניין של נישואין מאוחרים, שבו המחשבה ש"יש זמן" גורמת, לעיתים, לבחור בדחיה של זמן, נניח בשיקול של מי שרוצה ל"עשות תואר" קודם וכדומה.
באופן די טבעי יש גם הבדל בסגנון של העצות בין מי שחיה ב"איזורים פחות דתיים" שבהם זה יותר מקובל לחשוב ולשמוע מהסביבה ש"שיש עוד זמן ולמה להילחץ" למי שחיה באיזורים שבו יש יותר נשים מנוסות שיולדות יותר ילדים (במילים מפורשות- שכונות או ישובים דתיים שבהם יש לידות מאוחרות יותר).
מנסיוני כמשיב על שאלות בתחום במשך הרבה מאוד שנים, זה לא כל כך פשוט.להיכנס להריון אחרי גיל. כל שנה שחולפת מקטינה בצורה מאוד מאוד גדולה את האחוזים והסכויים להריון. עד כמה שאני מבין (זו לא אמירה רפואית, רק זכרון רחוק) מדובר על סיכויים שפוחתים לפחות משני אחוזים אחרי גיל 40 או 40 ומשהו. אני אפילו לא דן בכך שהרופאים "פחות אוהבים" את הפצצת ההרומונים של ההריון בגילאים מתקדמים יותר... אל על עצם הסיכוי להיכנס להריון ולהחזיק אותו. הסיכוי הוא פחות ופחות ככל בעוברים את מחסום גיל ה38 והלאה.
אני חושב שיש הרבה נשים שלא יודעות את זה מספיק ולא לוקחות את זה בחשבון כאשר הן מחליטות "לדחות עוד קצת" הריון שהן רוצות בו בגאמצע שנות ה30. וזה נראה לי מאוד חשוב להפיץ את זה. שוב, מנסיוני כמשיב אני יודע שמי שגרה בישוב דתי ומתייעצת עם חברותיה שומעת את זה, אולם נשים בערים גדולות הרבה פחות ולעיתים קרובות הן שומעות ההיפך. אז חשוב להפיץ ולומר- בגילאים הללו לכל שנה יש משמעות.
בכתבה הבאה מתוארים נתונים של האגודה הישראלית לפוריות לגבי פוריות מעל גיל 40
ויותר מזה- כמי שעונה גם על שאלות בתחומי טהרה וכדומה, חשוב לדעת שאחרי גיל 40 העניינים ממש מסתבכים, יש המון בעיות של חוסר סדירות, של תקופות ארוכות עם "בעיות" וכדומה...
ולכן, העצה שלי שאם את אחרי גיל 35 ואת מתלבטת אם "לדחות קצת", אז לא לדחות, זה יכול לגרום לקשיים אמיתיים.
אני מאוד שמח על השאלה, מכיוון שלדעתי יש מעט בלבול בענין הזה.
הרבה פעמים נשים בסביבות גיל ה30, שמתלבטות לגבי לידות תכופות, אבל עדיין רוצות להביא עוד ילדים לעולם, שומעות ביטויים כמו "יש לך זמן", אפשר ללדת עד גיל 45, ובימינו אפילו יותר וכו'. זה גם נוגע, מעט, לעניין של נישואין מאוחרים, שבו המחשבה ש"יש זמן" גורמת, לעיתים, לבחור בדחיה של זמן, נניח בשיקול של מי שרוצה ל"עשות תואר" קודם וכדומה.
באופן די טבעי יש גם הבדל בסגנון של העצות בין מי שחיה ב"איזורים פחות דתיים" שבהם זה יותר מקובל לחשוב ולשמוע מהסביבה ש"שיש עוד זמן ולמה להילחץ" למי שחיה באיזורים שבו יש יותר נשים מנוסות שיולדות יותר ילדים (במילים מפורשות- שכונות או ישובים דתיים שבהם יש לידות מאוחרות יותר).
מנסיוני כמשיב על שאלות בתחום במשך הרבה מאוד שנים, זה לא כל כך פשוט.להיכנס להריון אחרי גיל. כל שנה שחולפת מקטינה בצורה מאוד מאוד גדולה את האחוזים והסכויים להריון. עד כמה שאני מבין (זו לא אמירה רפואית, רק זכרון רחוק) מדובר על סיכויים שפוחתים לפחות משני אחוזים אחרי גיל 40 או 40 ומשהו. אני אפילו לא דן בכך שהרופאים "פחות אוהבים" את הפצצת ההרומונים של ההריון בגילאים מתקדמים יותר... אל על עצם הסיכוי להיכנס להריון ולהחזיק אותו. הסיכוי הוא פחות ופחות ככל בעוברים את מחסום גיל ה38 והלאה.
אני חושב שיש הרבה נשים שלא יודעות את זה מספיק ולא לוקחות את זה בחשבון כאשר הן מחליטות "לדחות עוד קצת" הריון שהן רוצות בו בגאמצע שנות ה30. וזה נראה לי מאוד חשוב להפיץ את זה. שוב, מנסיוני כמשיב אני יודע שמי שגרה בישוב דתי ומתייעצת עם חברותיה שומעת את זה, אולם נשים בערים גדולות הרבה פחות ולעיתים קרובות הן שומעות ההיפך. אז חשוב להפיץ ולומר- בגילאים הללו לכל שנה יש משמעות.
בכתבה הבאה מתוארים נתונים של האגודה הישראלית לפוריות לגבי פוריות מעל גיל 40
ויותר מזה- כמי שעונה גם על שאלות בתחומי טהרה וכדומה, חשוב לדעת שאחרי גיל 40 העניינים ממש מסתבכים, יש המון בעיות של חוסר סדירות, של תקופות ארוכות עם "בעיות" וכדומה...
ולכן, העצה שלי שאם את אחרי גיל 35 ואת מתלבטת אם "לדחות קצת", אז לא לדחות, זה יכול לגרום לקשיים אמיתיים.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
