כעסים ויחסים
הרב יניב חניאגאלולתשעג09/08/2013
שאלה:
שלום כבוד הרב, אני נער בן 23. למדתי לאחרונה עם חבר בלימוד משותף כמה חודשים, ולאחרונה הערתי לו על משהו. לפי דעתי משהו פשוט. הבעיה שלי היא שהרב לוקח את הדברים בדיוק כמו שאני אומר ולא לוקח את הרעיון שהתכוונתי לומר לו. השתמשתי במילים כדי לבטא רעיון, והוא לוקח רק את המילים שאמרתי. כך יצא שהוא נפגע ממני וכועס עליי ואנחנו במין נתק מסויים. מדובר במישהו שאני מעריך ומוקיר. כיצד לפי דעתך הכי נכון לנהוג?
תשובה:
אני סבור שרצוי לנסות ולדבר על העניין ישירות, אולי דרך מתווך. ברוב רובם של המקרים מתווך עוזר מאוד לריכוך, הרבה יותר מאשר שיחה ישירה. אבל לנסות ולדבר על העניין ללא קשר למקרה עצמו, אלא על עצם ההבנות השונות של המילים וכו'. לומר את זה במפורש- לא באתי לדבר על הויכוח שהיה לנו, שבו אתה ודאי צודק, באתי לדבר על המשמעות של המילים ועל הכוונות השונות שלי ממה שהבנת.תשובות נוספות בנושא-
כעס
האמת היא שאני לא ממש יודע, זה קשה לי כמו לכולם ואולי יותר מלכולם.
העצות שנותנים בדרך כלל זה להקדים את הבעיה, כלומר- לא לחכות עד שיש משהו מאוד מרגיז, אלא להכניס את עצמך למין מצב נפשי של רוגע קבוע, לדבר בשקט, לענות בתמינות ולאט לאט לרכוש את המצב של רוגע נפשי ארוך טווח. ואז כשמגיע מצב מרגיז, התגובה תהיה פחות חריפה.
זה לא קל ואני לא ממש מכיר אנשים שהצליחו לעשות את זה, אבל זה הכיוון.
האמת היא שאני לא ממש יודע, זה קשה לי כמו לכולם ואולי יותר מלכולם.
העצות שנותנים בדרך כלל זה להקדים את הבעיה, כלומר- לא לחכות עד שיש משהו מאוד מרגיז, אלא להכניס את עצמך למין מצב נפשי של רוגע קבוע, לדבר בשקט, לענות בתמינות ולאט לאט לרכוש את המצב של רוגע נפשי ארוך טווח. ואז כשמגיע מצב מרגיז, התגובה תהיה פחות חריפה.
זה לא קל ואני לא ממש מכיר אנשים שהצליחו לעשות את זה, אבל זה הכיוון.
יחסים עם החמות
אני לא יכול לענות על השאלה על פי השמות, אני לא חושב שיש קשר בין השמות לבין הנושא של השאלה, יש רבנים שיכולים לענות על שאלה כזו בנוגע לפריון וכו' על פי שמות, אבל אני לא חושב שבנושא של סכסוך.
בכל מקרה, ברור שסכסוך עם החמות הוא לא טוב לכם ולדעתי ברור שבאיזה שהוא שלב בעלך ירצה להשלים עם אמא שלו, את אולי לא מרגישה את החוסר, כי היא לא אמא שלך, אבל אני בטוח שלו זה בודאי מפריע ולכן אני מציע כמה דברים-
1) שתנסו למצוא דרך להשלים עם אמא שלו בכל מקרה.
2) שגם אם יש ויכוח, שאת לא תהיה בו צד, הדרך כלל אנחנו מייעצים שכל דיון עם הצד של הבעל יהיה דרך הבעל וכל דיון עם הצד של שאשה יהיה דרך האישה, את צריכה רק להיות היחסים טובים עם משפחת בעלך.
אני לא יכול לענות על השאלה על פי השמות, אני לא חושב שיש קשר בין השמות לבין הנושא של השאלה, יש רבנים שיכולים לענות על שאלה כזו בנוגע לפריון וכו' על פי שמות, אבל אני לא חושב שבנושא של סכסוך.
בכל מקרה, ברור שסכסוך עם החמות הוא לא טוב לכם ולדעתי ברור שבאיזה שהוא שלב בעלך ירצה להשלים עם אמא שלו, את אולי לא מרגישה את החוסר, כי היא לא אמא שלך, אבל אני בטוח שלו זה בודאי מפריע ולכן אני מציע כמה דברים-
1) שתנסו למצוא דרך להשלים עם אמא שלו בכל מקרה.
2) שגם אם יש ויכוח, שאת לא תהיה בו צד, הדרך כלל אנחנו מייעצים שכל דיון עם הצד של הבעל יהיה דרך הבעל וכל דיון עם הצד של שאשה יהיה דרך האישה, את צריכה רק להיות היחסים טובים עם משפחת בעלך.
מעלית שנתקעה בשבת
לאחר התייעצות עם רב פוסק (זה מה שגרם את העיכוב) הוא אמר כדלהלן: 1) למעשה, אין בהישארות במעלית משום פיקוח נפש ולכן, עקרונית, אסור לחלל שבת כדי לשחרר את האדם. 2) אם יש פיקוח נפש מכל סוג, כגון שילד תקוע, או שהאדם שבפנים בהיסטריה, או שהוא כבד נשימה, מותר לחלל שבת. ג) מלאכות דרבנן מותר לעשות גם כשאין פיקוח נפש (מסיבות שונות, כמו כבוד הבריות). ד) להתקשר לחברה או למכבי אש, זה לא מלאכה דאורייתא ולכן זה היה מותר, אולם הבעיה היא שהמחלצים בודאי יחללו שבת. לכן, הוא המליץ פשוט לדפוק על הדלת של משפחת התקוע ולומר להם שהוןא תקוע והם יעשו כרצונם. אם יש אפשרות (כמו בחלק מהמקומות) לשחרר את המעלית על ידי סיבוב ידית או משהו דומה שיש בו רק חילול מדרבנן, זה מותר. כמובן שצריך לדעת שיש בכך גם סיכון (שהמעלית ח"ו תיפול) ולכן זה יהיה מותר רק במקרה שיודעים איך לעשות זאת.
לאחר התייעצות עם רב פוסק (זה מה שגרם את העיכוב) הוא אמר כדלהלן: 1) למעשה, אין בהישארות במעלית משום פיקוח נפש ולכן, עקרונית, אסור לחלל שבת כדי לשחרר את האדם. 2) אם יש פיקוח נפש מכל סוג, כגון שילד תקוע, או שהאדם שבפנים בהיסטריה, או שהוא כבד נשימה, מותר לחלל שבת. ג) מלאכות דרבנן מותר לעשות גם כשאין פיקוח נפש (מסיבות שונות, כמו כבוד הבריות). ד) להתקשר לחברה או למכבי אש, זה לא מלאכה דאורייתא ולכן זה היה מותר, אולם הבעיה היא שהמחלצים בודאי יחללו שבת. לכן, הוא המליץ פשוט לדפוק על הדלת של משפחת התקוע ולומר להם שהוןא תקוע והם יעשו כרצונם. אם יש אפשרות (כמו בחלק מהמקומות) לשחרר את המעלית על ידי סיבוב ידית או משהו דומה שיש בו רק חילול מדרבנן, זה מותר. כמובן שצריך לדעת שיש בכך גם סיכון (שהמעלית ח"ו תיפול) ולכן זה יהיה מותר רק במקרה שיודעים איך לעשות זאת.
נטילת ידיים על ציפס
נתחיל אולי מההסבר לשאלה- על פי חכמים צריך ליטול ידיים לפני שאוכלים דבר שטיבולו במשקה. כלומר שהוא רטוב באחד משבעת המשקים שחכמים מונים- יין, דבש דברים, שמן זית, חלב, טל, דם ומים.
למרות שיש כאלו שלא נוהגים בימינו ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה, רוב הפוסקים מסכימים שכך יש לנהוג וכך נוהגים רבים.
מכאן, לכאורה, נובעת השאלה האם צריך ליטול ידיים לפני אכילת צ'יפס, כי הרי הצ'יפס מטוגן והוא "רטוב" ולכן יש ליטול ידיים. אולם, צ'יפס מטגנים ברוב רובם של המקרים בשמן צמחי, שמן סויה או קנולה ולא בשמן זית, ושמן כזה איננו אחד מהמשקים שעליהם צריך ליטול ידיים ולכן לא צריך ליטול ידיים לפני אכילת צ'יפס גם אם הוא רטוב משמן.
נתחיל אולי מההסבר לשאלה- על פי חכמים צריך ליטול ידיים לפני שאוכלים דבר שטיבולו במשקה. כלומר שהוא רטוב באחד משבעת המשקים שחכמים מונים- יין, דבש דברים, שמן זית, חלב, טל, דם ומים.
למרות שיש כאלו שלא נוהגים בימינו ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה, רוב הפוסקים מסכימים שכך יש לנהוג וכך נוהגים רבים.
מכאן, לכאורה, נובעת השאלה האם צריך ליטול ידיים לפני אכילת צ'יפס, כי הרי הצ'יפס מטוגן והוא "רטוב" ולכן יש ליטול ידיים. אולם, צ'יפס מטגנים ברוב רובם של המקרים בשמן צמחי, שמן סויה או קנולה ולא בשמן זית, ושמן כזה איננו אחד מהמשקים שעליהם צריך ליטול ידיים ולכן לא צריך ליטול ידיים לפני אכילת צ'יפס גם אם הוא רטוב משמן.
כלאיים
לא ידוע לי שזה פרי של כלאיים, בכל מקרה בכלאיים של פירות ועצים יש דין מיוחד שאם מישהו אחר עשה את ההרכבה, זה מותר, זה בהחלט דין יוצא דופן, אבל כך התורה ציוותה- לאדם אסור לעשות הרכבה, אבל אם מישהו אחר עשה, זה מותר.
לא ידוע לי שזה פרי של כלאיים, בכל מקרה בכלאיים של פירות ועצים יש דין מיוחד שאם מישהו אחר עשה את ההרכבה, זה מותר, זה בהחלט דין יוצא דופן, אבל כך התורה ציוותה- לאדם אסור לעשות הרכבה, אבל אם מישהו אחר עשה, זה מותר.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הדרכה
מוצרים
