שאל את הרב הרב יניב חניא צניעות - בינו לבינה

בינו לבינה

הרב יניב חניא
יגתשריתשפא01/10/2020

שאלה:

אני בן 23 ואני מחפש להתחתן, הבעיה זה שאין לי כל כך חשק מיני ובעבר היה לי מאוווווווד, אני לא יודע למה ירד א נם הייתי לוקח כדורים נגד חרדות וזה מוריד קצת אבל לא נראה לי שזה הכל השאלה אם זה קשור לגיל ובגיל 15 פחות או יותר יש יותר משיכה או שזה קשור לדברים אחרים והאם להתחתן כך או לחכות ומה המצב הכללי אצל הבחורים

תשובה:

שלום וברכה,

בדרך כלל חשק מיני אצל בני 15 הוא קצת יותר חזק מאשר בגילאי ה20. ככה זה אצל בנים (אצל בנות קשצת שונה). ולכן זה קצת הגיוני, אם כי לא רגיל ששמים לזה לב. אולי אצלך התרופות ההן עזרו קצת, אני לא באמת יודע (אולי תכתוב לי איזה תרופות לקחת ואני אנסה לברר, וגם מתי הפסקת לקחת, אם תרצה....).
בכל מקרה, חשק מיני הוא רק חלק מהסיבות לנישואיןף ובוודאי לא הסיבה המרכזית ולכן לא נראה לי שזה אמור להיות בשיקול של נישואין בכלל...
תמשיך בנסיונות וברצון להתחתן והכל יהיה בסדר גם החשק המיני. בעז"ה

תשובות נוספות בנושא-

רווקות מאוחרת
ההדרכה של חכמים היא לאדם עצמו, לא לבית דין או למי שיכול להעניש. חכמים מדריכים שצריך להתחתן בגיל 18, וכך האדם צריך לנהוג (רבנים סבורים שימינו הגיל הזה עלה מעט, לאחרי גיל 20, אבל העיקרון נשאר...). אין עונש למי שלא התחתן בגיל הזה, ובטח אם הוא ניסה וניסה שוב ושוב ולא הצליח.
ולא, הוא לא אשם. הוא צריך לנסות, להתשדל, אבל אם הוא לא מצליח, זה לא חטא, בטח אם הבנות הן אלו שפוסלות אותו. אני סבור שמישהו בגיל 45 יכול לשקול להתחתן עם מישהי בת 55. זה גיל שבהם להפרשים יש פחות משמעות, אם כי לא מדובר במשימה קלה בכלל, כמובן. הוא יכול בודאי גם לבדוק חתונה עם גרושה או אלמנה בגיל דומה לשלו... זה גיל שבו הכל צריך להיות פתוח.
לגבי זרע לבטלה- לא הבנתי את השאלה- אם הם נושאים, אין כמובן ענין של ז"ל...

התרועעות ברשות הרבים
את החוברת נזר המודפסת ניתן לרכוש כאן-
http://store.shoresh.org.il/product.htm?id=228

כאן יש את הגרסה האינטרנטית החינמית-
http://books.shoresh.org.il/bookCategory.aspx?tatBook=193

שנה טובה, חג שמח ומזל טוב

התרועעות ברשות הרבים
טוב, מכיוון שאתם עומדים בעזרת השם להתחתן, ואני מבין איזה פער דתי נכון לעכשיו, כדי לגשת לזה הכי עמוק שאפשר, כדי למנוע בעיות בעתיד.
אתה מצידך צריך להבין שהיא באמת באה מעולם אחר, ובעולם החילוני יש הבדל גדול מאוד ביחס לעניין הזה של "התרועעות" מאשר בעולם הדתי ובהחלט יתכן שהיא אפילו לא מבינה מה אתה רוצה. מצד שני, חשוב להבהיר את ההבדלים בעניין ולספר לה למה זה חשוב. אני מניח שהיא תצטרך לעבור הרבה שינויים בעניין הצניעות והיחס בין המינים, וגם אתה תצטרך לעכל לא מעט דברים, כך שחשוב להבהיר את העומק.

בדרך כלל נקוט בידינו בעניין הזה הכלל של מה המגמה, כלומר- אתה לקבל אולי את הקושי, בתנאי שלשניכם ברור שהמגמה היא התחזקות בעניין הזה, שכמו שכתבתי הוא קשה לכל מי שעובר "עולם".

רצוי מאוד לגשת לזה הכי עמוק ויסודי שאפשר, אולי לחשוף אותה למעט ספרות בנושא (אני עצמי כתבתי ספרון על העניין, ניתן למצוא אותו כאן ב"שורש ספרים", ללא תשלום או להזמין עותק מודפס בדואר), ככל שההבנה תהיה עמוקה יותר והמגמה תוכח החיובית ושל שיפור, יהיה יותר קל בעניין.

התרועעות ברשות הרבים
כדי לענות על שאלה כל כך מורכבת אני חייב לדעת עוד פרטים עליכם ועל המצב. לדוגמא- אתה משתמש בביטוי "בת זוגתי", למה הכוונה? היא אשתך? אתם חיים ביחד? אתם דתיים, חרדים, חילונים?
חייבים יותר פרטים כדי להתייחס ברצינות הראויה.

מנגו אורגני
זו שאלה מעניינת, שכמובן לא נוגעת רק למנגו או אפילו רק ל"אורגני".

אני חושב שיש לתשובה כמה סעיפים-
1) אם מוכח שמדובר במשהו בריא יותר (נניח לאכול דברים טבעיים שהם מופחתי סוכר), הרי שלכאורה אין שום ספק שמדובר שמהו "הלכתי", שהרי אדם מחוייב לשמור על בריאותו, ויש פסוק מפורש של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", וברור שיש עניין הלכתי רציני וחשוב לשמור על הבריאות ולכן, אם מדובר על שינוי בריאותי, ברור שזה הלכתי ואולי אפילו מחוייב.
2) אם מדובר על "משהו סביבתי" (ואני מבין שעל זה יותר השאלה), זה קצת יותר מורכב. למרות שיש ציווי מפורש לשמור על הסביבה (לא מנוי בספר המצוות, אבל חכמים אומרים "תן דעתך שלא תקלקל את מה שתיקנתי", שזהו מדרש שממנו לומדים על החשיבות של שמירת הסביבה ומניעת נזק. מצד שני, נראה מכמה וכמה מקורות בחז"ל שכל עוד השאר משמש לטובת האדם, הרי שאין איסור "לנצל" את העולם. לגבי צער בעלי חיים זה נאמר לכאורה במפורש- כל עוד יש תועלת לאדם, צער בעלי חיים מותר. אין עניין לצער אותם ויש להיזהר לא הכאיב יותר מהדרוש, אולם עצם הצער בעלי חיים מותר.
אני מניח שלגבי הסביבה הדוממת זה דומה- כלומר- יהיה מותר ל"נצל" את משאבי העולם כל עוד זה לתועלת וכל עוד לא מדובר במשהו שיוצא מפרופורציות יחסית לתועלת. לדוגמא, עד כמה שאני מבין דיג בשיטות החדשות של "גריפת קרקע הים", למרות שיש לו תועלת ישירה לאדם זה דבר אסור, הנזק שנגרם לעולם ולסביבה הוא גדול מידי.
3) חשוב לחשוב ולשמור על הדורות הבאים, כלומר- אם אנחנו עושים נזק לעולם ונזק זה יזיק לדורות הבאים של העולם, זה כבר ממש משהו אסור, כי חובה עלינו לחשוב על הדורות הבאים ולהשאיר להם עולם מתוקן.

כל זה בכלליות, כמובן שיש דבריםרבים שבהם הנזק שהאדם גורם הוא בל יתואר, ובכלל אין שאלה. יש גם מצבים רבים שבהם הנזק נגרם רק בגלל תאוות חסרות פרופורציה של האנושות (נניח הטונה הלבנה שמושמדת מהעולם בגלל ניצול מזערי של גופה לאכילה), בירו יערות בשל רווחים רגעיים ועוד.
אני עצמי מוצא את עצמי מודאג מאוד מהצב של הכחדת מינים בטבע והנושא מעניין אותי מאוד, למרות שאינני אוכל דווקא מנגו אורגני.

טיול עם הכלב בשבת
לא, הרצועה של הכלב ודאי נחשבת משא אסור ברשות הרבים.

תיקון- את התשובה הזו עניתי אחרי שהבנתי שהגמרא שאומרת שכלבים יוצאים בשיר, הכוונה היא לרצועה שמקיפה את הראש של הכלב... אולם עכשיו בדקתי ברב עובדיה (כלומר- הילקוט יוסף) וראיתי שם שהוא מתייחס לרצועה בתור ה"שיר", לפי זה מותר לצאת לרשות הרבים עם רצועה של הכלב, בתנאי שהרצועה נחוצה כדי לשמור על הכלב שלא יברח.

עוד תוכן בשורש