תפילה
הרב יניב חניאואדרתשעב29/02/2012
שאלה:
תודה רבה רבדה על זה שאתה עונה תמיד על השאלות!!! :) בסוף כל תפילת שחרית אנחנו אומרים את שת הזכירות וי"ג מידות. למה לא אומרים את זה בשבת טיגען?
תשובה:
מה זה שבת טיגען?תשובות נוספות בנושא-
חי נושא את עצמו
ההגדרה שייכת לכלמצב, לפיה כל חי נושא את עצמו ולכן נגזרים מזה הלכות,כמו לדוגמא שמותר לשאת אדם חי בשבת, מכיוון שחי נושא את עצמו והוא יכול היה ללכת לבד...
ההגדרה שייכת לכלמצב, לפיה כל חי נושא את עצמו ולכן נגזרים מזה הלכות,כמו לדוגמא שמותר לשאת אדם חי בשבת, מכיוון שחי נושא את עצמו והוא יכול היה ללכת לבד...
בשר וחלב
אין, ודאי, הנוזל הבשרי עובר למרק ונספג בו וממילא זה הופך לבשרי. הבעיה נפוצה במיוחד ב"סלטים" של שבת, שבהם לוקחים עם המזלג הבשרי סלטים והם הופכים לבשריים.
אין, ודאי, הנוזל הבשרי עובר למרק ונספג בו וממילא זה הופך לבשרי. הבעיה נפוצה במיוחד ב"סלטים" של שבת, שבהם לוקחים עם המזלג הבשרי סלטים והם הופכים לבשריים.
חומריות
טוב, זו שאלה מאוד מאוד מורכבת עם המון פנים ושלבים ועומקים. גם הצד המעשי שלה לא מוכרח, כי יש המון גוונים לחברות ויש חברות שצריך לשמור איתן על קשר ויש שלא וכדומה...
בכל מקרה אני אנסה לעמוד על כמה עקרונות-
1) בתהליכים שעובר אדם, כל אדם, יש ת מיד תנועה של מטולטלת, נניח אדם שהיה חומרני, או אפילו מאוד חומרני, והוא עכשיו מתחיל להתקרב לדת, או למשהו רוחני... הרי שהוא צריך בשלב ראשון להיות בקצה הרחוק השני. אחר כך הוא חוזר לאט לאט לאמצע. הרמב"ם מביא את זה לגבי כל המידות. נניח שאדם קמצן מאוד, הרי שכדי להפוך לנדיב בשלב ראשון הוא צריך להיות מאוד קיצוני, כך הוא מתקן את הקמצנות... ואז הוא חוזר לאמצע. אני מניח שכך גם איתך, ההתקרבות שלך לרוחניות גורמת בהכרח לזה שתמאסי בחמוריות וזה טוב וזה הגיוני וזה נועד לתקן משהו שהיה לא בריא. התהליך שאת מתארת הוא מאוד מוכר- הרבה חוזרים בתשובה, נניח, מוותרים על העבודה שלהם ועוד... אז אצלך זה בקטן, כי את נערה ואת כבר מכירה את הדת וכדומה... אבל גם אצלך זה תהליך. בסופו של דבר תמצאי מקום גם לחומר.
ב) היהדות, בניגוד להרבה דתות בעולם, איננה מואסת בחומריות... היא מכבדת אותה, היא רואה בה כלי שנועד לשרת את הקודש, אבל לא משהו מאוס. זה ככל הנראה פירוש מאמר חז"ל שהמשיח יבוא על חמור, הכוונה היא שהמלך המשיח ידע איך לנצל ולשעבד את החומריות.
ג) אין ספק שבימינו יש המון המון חומריות, חומריות מטורפת שהורסת כל חלקה טובה ולכן בימינו גם מי ש"ממוצע", נחשב פעמים רבות לחריג. זה ככל הנראה כוונת הכתוב בשיר השירים אם יתן איש את כל המון ביתו באהבה בוז יבוזו לו... אבל אין ספק שהחומריות, חוסר הצניעות וההתמכרות למין בימינו הם כאלה שכל מי שמוותר על זה מעט בשביל הרוח- נחשב לחריג ושונה. אבל אני יכול לומר לך מניסיון של מי שעונה על אלפי ואלפי שאלות כאלו בשנים האחרונות שזה לא אומר כלום על האושר של בני האדם. החומר לא מביא אושר.
ד) לגבי הקשר עם החברות, אני עברתי חוויה דומה. למדתי בתיכון דתי רגיל, והחברים הפכו ללא דתיים בגיל התיכון (היום רובם הגדול חזר שוב בתשובה, מלבד בודדים), והיתה תקופה ארוכה שבה הרגשתי בדידות גדולה. הרגשתי שמצד אחד איבדתי חברים כי הלכתי לישיבות וכדומה... ומצד שני שהעולם החדש לא קיבל אותי, בעיקר בגלל שאני ספרדי ועולם הישיבות הציוני דתי הוא אשכנזי ברובו. היה לי מאוד קשה והאמת היא שעד היום אני מרגיש שאני משלם מחיר. אבל דווקא עם החברים הותיקים מהילדות העניינים הסתדרו. אנחנו היום חברים טובים, כולל עם מי שהלך מאוד רחוק עם החילוניות ונהיה ממש רחוק מהדת. אבל אנחנו שומרים על קשר ואני מרגיש שאין יותר מתחים. זה נכון שזה לא כמו שזה היה פעם, אבל אני חושב שאצל אף אחד זה לא כמו פעם, לא משנה מה התהליך שהוא עבר. לכן העצה שלי היא שתבחרי חברות שאיתן זה יכול להמשיך... מי שלגמרי שקועה בחומר ובבנים ובקשר הגופני... ככל הנראה לא מתאימה לך עכשיו. אבל אני בטוח שניתן למצוא בנות שהן באמצע ושניתן להשמור איתן על קשר עמוק לאורך זמן.
טוב, זו שאלה מאוד מאוד מורכבת עם המון פנים ושלבים ועומקים. גם הצד המעשי שלה לא מוכרח, כי יש המון גוונים לחברות ויש חברות שצריך לשמור איתן על קשר ויש שלא וכדומה...
בכל מקרה אני אנסה לעמוד על כמה עקרונות-
1) בתהליכים שעובר אדם, כל אדם, יש ת מיד תנועה של מטולטלת, נניח אדם שהיה חומרני, או אפילו מאוד חומרני, והוא עכשיו מתחיל להתקרב לדת, או למשהו רוחני... הרי שהוא צריך בשלב ראשון להיות בקצה הרחוק השני. אחר כך הוא חוזר לאט לאט לאמצע. הרמב"ם מביא את זה לגבי כל המידות. נניח שאדם קמצן מאוד, הרי שכדי להפוך לנדיב בשלב ראשון הוא צריך להיות מאוד קיצוני, כך הוא מתקן את הקמצנות... ואז הוא חוזר לאמצע. אני מניח שכך גם איתך, ההתקרבות שלך לרוחניות גורמת בהכרח לזה שתמאסי בחמוריות וזה טוב וזה הגיוני וזה נועד לתקן משהו שהיה לא בריא. התהליך שאת מתארת הוא מאוד מוכר- הרבה חוזרים בתשובה, נניח, מוותרים על העבודה שלהם ועוד... אז אצלך זה בקטן, כי את נערה ואת כבר מכירה את הדת וכדומה... אבל גם אצלך זה תהליך. בסופו של דבר תמצאי מקום גם לחומר.
ב) היהדות, בניגוד להרבה דתות בעולם, איננה מואסת בחומריות... היא מכבדת אותה, היא רואה בה כלי שנועד לשרת את הקודש, אבל לא משהו מאוס. זה ככל הנראה פירוש מאמר חז"ל שהמשיח יבוא על חמור, הכוונה היא שהמלך המשיח ידע איך לנצל ולשעבד את החומריות.
ג) אין ספק שבימינו יש המון המון חומריות, חומריות מטורפת שהורסת כל חלקה טובה ולכן בימינו גם מי ש"ממוצע", נחשב פעמים רבות לחריג. זה ככל הנראה כוונת הכתוב בשיר השירים אם יתן איש את כל המון ביתו באהבה בוז יבוזו לו... אבל אין ספק שהחומריות, חוסר הצניעות וההתמכרות למין בימינו הם כאלה שכל מי שמוותר על זה מעט בשביל הרוח- נחשב לחריג ושונה. אבל אני יכול לומר לך מניסיון של מי שעונה על אלפי ואלפי שאלות כאלו בשנים האחרונות שזה לא אומר כלום על האושר של בני האדם. החומר לא מביא אושר.
ד) לגבי הקשר עם החברות, אני עברתי חוויה דומה. למדתי בתיכון דתי רגיל, והחברים הפכו ללא דתיים בגיל התיכון (היום רובם הגדול חזר שוב בתשובה, מלבד בודדים), והיתה תקופה ארוכה שבה הרגשתי בדידות גדולה. הרגשתי שמצד אחד איבדתי חברים כי הלכתי לישיבות וכדומה... ומצד שני שהעולם החדש לא קיבל אותי, בעיקר בגלל שאני ספרדי ועולם הישיבות הציוני דתי הוא אשכנזי ברובו. היה לי מאוד קשה והאמת היא שעד היום אני מרגיש שאני משלם מחיר. אבל דווקא עם החברים הותיקים מהילדות העניינים הסתדרו. אנחנו היום חברים טובים, כולל עם מי שהלך מאוד רחוק עם החילוניות ונהיה ממש רחוק מהדת. אבל אנחנו שומרים על קשר ואני מרגיש שאין יותר מתחים. זה נכון שזה לא כמו שזה היה פעם, אבל אני חושב שאצל אף אחד זה לא כמו פעם, לא משנה מה התהליך שהוא עבר. לכן העצה שלי היא שתבחרי חברות שאיתן זה יכול להמשיך... מי שלגמרי שקועה בחומר ובבנים ובקשר הגופני... ככל הנראה לא מתאימה לך עכשיו. אבל אני בטוח שניתן למצוא בנות שהן באמצע ושניתן להשמור איתן על קשר עמוק לאורך זמן.
צניעות
בראש ובראשונה נקדים ונאמר שיש בהחלט נשים שלא יסתובבו בלבוש לא צנוע גם בפני נשים אחרות, ואפילו לבד.
אבל בכל זאת, למרות שצניעות היא אכן לא בשביל בנים, אבל בכל זאת לפעמים הגדר שלה נגזר לפי זה. כלומר- הבנות לא צנועות בגלל שיש בן בסביבה (ולהיפך), אבל חלק מההגדרות של מה מוגדר צנוע או לא יכול להיקבע על פי זה. חכמים לומדים את ההגדרות של צניעות מפסוקים בשיר השירים שבהן הדוד מתאר את יופיה של הרעיה, ושם זוהתייחסות שיש בה מקום לעניין של המין, האם זה גבר או אשה.
זה מורכב משני הדברים- מצד אחד בצניעות היא בשביל עצמך, אולם ההגדרות מה צנוע ומה לא, יכולים להיקבע על פי הסביבה. ומכיוון שהרגישות של בנים לגוף הנשי היא גדולה יותר, ממילא בנוכחותם יש מקום ליותר צניעות.
בראש ובראשונה נקדים ונאמר שיש בהחלט נשים שלא יסתובבו בלבוש לא צנוע גם בפני נשים אחרות, ואפילו לבד.
אבל בכל זאת, למרות שצניעות היא אכן לא בשביל בנים, אבל בכל זאת לפעמים הגדר שלה נגזר לפי זה. כלומר- הבנות לא צנועות בגלל שיש בן בסביבה (ולהיפך), אבל חלק מההגדרות של מה מוגדר צנוע או לא יכול להיקבע על פי זה. חכמים לומדים את ההגדרות של צניעות מפסוקים בשיר השירים שבהן הדוד מתאר את יופיה של הרעיה, ושם זוהתייחסות שיש בה מקום לעניין של המין, האם זה גבר או אשה.
זה מורכב משני הדברים- מצד אחד בצניעות היא בשביל עצמך, אולם ההגדרות מה צנוע ומה לא, יכולים להיקבע על פי הסביבה. ומכיוון שהרגישות של בנים לגוף הנשי היא גדולה יותר, ממילא בנוכחותם יש מקום ליותר צניעות.
אודות המחלוקות בין חכמי המשנה והגמ'
השאלה שלך היא חשובה ועמוקה, ובעבר עסקנו בה רבות, הייתי מציע כפתיחה שתקרא את התשובה הבאה- מחלוקות בתורה שבעל פה וגם את התשובה הזאת כדי להסביר את דברי הרמב"ם היתי מזכיר שהמציאות מורכבת, מורכבת מאוד, יש בה הרבה גוונים והרבה כיוונים וחלק ניכר מאוד מהם נכונים!! נכון שקשה להבין את זה, אבל יש הרבה אמיתות בעולם!! לעיתים קרובות האופי השונה של כל אחד ואחד מאיתנו מצריך התייחסות שונה למציאות, ולא כל מה שמתאים לי מתאים לך... כי הקב"ה הוא כל כך גדול, עד כדי שהמציאות שהוא ברא מורכבת בשביל אנשים פשוטים כמונו. ולכן, כל אחד מהחכמים מביא לידי ביטוי גוון אחר של המציאות, אור אחר של האלוקים שמתגלה בעולם, לכן יכולה להיות מחלוקת, שבה כולם צודקים!!! אמנם, להלכה אנחנו חייבם לפסוק כמו דעה אחת, אבל מבחינה תיאורטית, כל אחד מביא לידי ביטוי עולם אחר. הייתי מאוד מציע לך גם לשמוע את השיעור הקולי הזה, להרחבת העניין.
השאלה שלך היא חשובה ועמוקה, ובעבר עסקנו בה רבות, הייתי מציע כפתיחה שתקרא את התשובה הבאה- מחלוקות בתורה שבעל פה וגם את התשובה הזאת כדי להסביר את דברי הרמב"ם היתי מזכיר שהמציאות מורכבת, מורכבת מאוד, יש בה הרבה גוונים והרבה כיוונים וחלק ניכר מאוד מהם נכונים!! נכון שקשה להבין את זה, אבל יש הרבה אמיתות בעולם!! לעיתים קרובות האופי השונה של כל אחד ואחד מאיתנו מצריך התייחסות שונה למציאות, ולא כל מה שמתאים לי מתאים לך... כי הקב"ה הוא כל כך גדול, עד כדי שהמציאות שהוא ברא מורכבת בשביל אנשים פשוטים כמונו. ולכן, כל אחד מהחכמים מביא לידי ביטוי גוון אחר של המציאות, אור אחר של האלוקים שמתגלה בעולם, לכן יכולה להיות מחלוקת, שבה כולם צודקים!!! אמנם, להלכה אנחנו חייבם לפסוק כמו דעה אחת, אבל מבחינה תיאורטית, כל אחד מביא לידי ביטוי עולם אחר. הייתי מאוד מציע לך גם לשמוע את השיעור הקולי הזה, להרחבת העניין.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
