בקשת מחילה

הרב יניב חניאיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
שלום וברכה. פעם שמעתי שדברו לא יפה על הרב שלמה אבינר ולא מחיתי במי שדיבר ורציתי לבקש מחילה.
תשובה:
לא בדיוק הבנתי האם זו שאלה. או מה השאלה. אם השאלה האם אתה צריך לספר לרב אבינר, לדעתי לא. אם הוא לא יודע שדיברו עליו ולא מחית, חבל לצער אותו. במקרה כזה (שהוא לא יודע) מה שצריך לעשות זה לעשות תשובה, להצטער על זה, לעשות וידוי וכדומה...לא נראה לי שצריך לערב את הרב אבינר בזה.
טוב, זו שאלה קשה שעולה מידי פעם.
לעניות דעתי חובה לספר. לא העניין של ההתנסות המינית הוא דבר שיש לו משמעות רבה בציבור שלנו ויש לו חשיבות בעיני כל אחת שמתחתנת. אני יודע באופן אישי שלא מעט פעמים פנו אלי נשים לפני חתונה עם חוזר בתשובה שחששו מזה יותר מכל. כך שבהסתרת המידע הזה יכול להיות מקח טעות לא פשוט מבחינת האשה. (לאו דווקא מקח טעות הלכתי שמבטל את החתונה, אלא משהו נפשי רגשי).
לכן, חשוב למצוא את הצורה הנכונה לספר את זה.
מצד שני, לא חייבים לרדת ליותר מידי פרטים או לגלות את הפרטים העמוקים, כי זה יכול לדחות מאוד מישהי ששמרה על טהרתה.
אז לספר, בעדינות, ומתוך הבעת חרטה, ואם היא שואלת עוד לגלות מעט יותר פרטים. כך נראה לי.
מאוד קשה לענות על שאלה כל כך כואבת ועמוקה בלי לדעת יותר פרטים- לאיזה מגזר את שייכת? איך יכול להיות שנפלת כל כך עמוק, ממצב של מדרשה למצב של הריון ומחלות מין בשנתיים? מה מקומה של המשפחה שלך בתהליך? מה גרם לנפילות הראשונות? ועוד...
מבלי לדעת את כל הפרטים הללו, הייתי אומר שהדבר הראשון שצריך לדעת הוא שזה הולך להיות תהליך איטי ומורכב... זה לא יקרה מיד ולא יהיה פתרון "קסם". זה יהיה ארוך ועם הרבה מדרגות. בשלב הזה בכלל אין טעןם, לדעתי, לחשוב על המדרגה הסופית, אלא רק על השלב הראשון, השלב הבא. כל פעם שלב.
המטרה הראשונית צריכה להיות מעשית לגמרי- להפסיק להתראות או להתמכר לגברים ולתת את גופך. משהו מעשי לגמרי, עדיין בלי תפילות, בלי חזרה בתשובה ובלי קרבה לאלוקים. זה יבוא הרבה יותר מאוחר. בשלב ראשון זה חייב להיות היעד- לנסות לברר מה גורם לך להתפקר ולטפל בזה, להפסיק עם זה. זה חייב להיות השלב הראשון כי כל עוד את שם שום דבר אחר לא יזוז.
רק אחרי שהדבר הזה יובן (למה זה קורה) ויטופל איך שהוא, יהיה מקום לעבור לשלב הבא.
בשלב ראשון השאלה שלך מזכירה סיפור מדהים ששמעתי פעם מהרב גולדוויכט וסיפרתי אותו אלפי פעמים-
"הרב גולדוויכט סיפר שהוא היה פעם במקווה בירושלים וראה יהודי נשוא פנים ומכובד, אוחז כל זמן המקלחת בכתפו השמאלית. הרב גולדוויכט סיפר שהוא הסיק שהיהודי סובל מאוד מכתפו, עד כדי כך שהוא לא יכול לעזוב אותה לצורך מקלחת!!! והנה, כאשר היהודי נכנס למים, הוא הסיר את ידו לצורך אחיזה במעקה, ונתבררה סיבת העניין- היתה לו כתובת קעקע גדולה על כתף שמאל. ניכר היה על היהודי שהוא מאוד מתבייש בכתובת ובמה שהיא סיפרה על עברו... ואז, עלה מן המים יהודי אחר, מבוגר, ובמבט אחד קלט את הבושה העמוקה של היורד במדרגות. "אל תדאג", הוא אמר לו, "גם לי יש". והוא הראה לו את המספר שהנאצים רשמו בקעקע על זרועו. "אתה יודע", הוא המשיך, גם אני הייתי פעם בעולם שממנו חשבתי שלא אצא, ושם, אנשים שהאמינו שלא אצא משם לעולם קעקעו את זרועי. והנה, יצאתי, ואני כאן, בעולם אחר ברובע היהודי". הוא הסתכל ביהודי החוזר בתשובה והוסיף: "גם אתה חשבת שלא תצא מהעולם שהיית בו וקעקעת את עצמך לאות... ויצאת."
הקעקועים הם אכן סימן לעולם אחר שבאנו ממנו, סימן לשעבוד שלנו לערכים של העולם "ההוא" ולכך שאנחנו חלק ממנו... ולכן לחוזרים בתשובה רבים יש אינטרס ורצון עז להסיר את הקעקועים, הן בגלל שזו עבירה מהתורה לעשות קעקוע, וזו עבירה ש"נשארת", ותמיד שם. ומצד שני גם כסימן חברתי לשינוי הגדול שהם עברו.
במשך שנים ארוכות זו היתה בעיה טכנית לא פשוטה, כי הסרת קעקוע היא משימה לא קלה בכלל... (אני זוכר מישהו מצפת שניסה בהרבה דרכים להסיר את הקעקועים שהיו לו... ולא הצליח, עד שבסוף הוא שרף את הזרועות... סיפור קשה שמראה כמה זה היה חשוב לו להוריד...). אולם בימינו נדמה שהטכנולוגיה נרתמה לטובת העניין וכיום "די קל" להסיר קעקועים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו לייזר. כיום הסרת הקעקוע די דומה לביקור אצל רופא, קובעים תור, ובעזרת לייזר מסירים את הסימן מהגוף.
כך שאני חושב שזה לא רק אפשרי להסיר אלא אפילו רצוי וחשוב. זה חלק מהשינוי הגדול בחיים שכולנו רוצים לעשות ולשפר.
מבחינה מעשית- אני אפילו מכיר מרפאה כאן בצפת שעושה את זה בנעימות גדולה וללא בעיות מיוחדות... ניתן להירשם בקלות, לבוא ולגמור עם זה בקלות. אני מצרף קישור למכון להסרת קעקועים בלייזר.
בהצלחה ובברכות על האומץ!
וואו, זו שאלה קשה. אני עצמי מתלבט בזה כל הזמן, אני לא ממש סבור שזו גאווה, או לפחות לא גאווה בלבד, זה הרבה יותר מורכב, זה, לעניות דעתי, חוש הצדק הפנימי שלנו יותר מאשר משהו אחר, כלומר- קשה לנו לסבול שמישהו יעשה רע ו"יצליח" להתחמק ללא עונש. יש לכל אחד מאיתנו חוש צדק פנימי, שבגללו קשה לנו לסבול שיש רע וטוב לו... ולדעתי זה הבסיס לתחושה הקשה הזו. על זה כמובן מתווספת הגאווה וכל שאר הדברים. לכן, אולי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לדעת שיש מנהיג לעולם והוא זה שמחליט מי יענש ומי לא, ובאופן עקרוני אין מצב שמישהו יחמוק בלא עונש. (בהערת אגב אומר שזו לדעתי גם התשובה להרבה מאוד שאלות בנושא המשפט העברי שלעיתים קרובות נראה סלחני במיוחד, או מבקש הוכחות לא אפשריות. העיקרון הוא שהמפשט העברי מניח משהו לקב"ה ומאמין שיש כח עליון).
על גבי ההבנה הזו באה העבודה על המידות כולם- על הגאווה, על החולשה לסלוח ולקבל את האחר וכו'.
בכל נמקרה, זו עבודה קשה, נמשכת הרבה זמן וממש לא סלחנית, כי צריך מאמצים נפשיים לא פשוטים כדי להתקדם בכל מילימטר.
ישר כח על התהליך החשוב שאת עוברת!
אמנם עברת חוויות לא נעימות בחייך, אך כדי להיות בשל לזוגיות זה לא מספיק,
זוגיות טובה לא מתחילה מאהבה אלא מחברות טובה, לדעת לחיות יחד, קודם עם חברות ואחר כך עם בן זוג,
חברות טובה פירושה לקיים מערכת קשרים עם חברות לתקשר נכון לשתף להקשיב להכיל עולמות אחרים, לתת מקום לאנשים אחרים, להיות רגישה ולעזור בעת הצורך,
כאשר יגיע הזמן להקים בית - יהיו בידייך הכלים הבסיסיים של חברות שעל בסיסה באה האהבה הזוגית.
הרבה זוגות מתחתנים מתוך אהבה, אך בחיי הנישואין הם לא הצליחו לשמר אהבה זו, מדוע?
מחקרים מצביעים על כך שלא היו יחסי חברות טובים בין בני הזוג, זה יסוד שאי אפשר לדלג עליו!
רגש האהבה לא מספיק, אדם יכול לחשוב רק על עצמו ובכל זאת לאהוב אישה, וכשרצונותיהם יעמדו בסתירה - לא יהיו לו כלים לכלכל זאת ואז מתחילים המריבות והמתחים.
לכן הנערות- היא תקופה חשובה מאוד לפיתוח היכולות והמיומנויות החברתיות כהכנה לבנין הזוגי.
בהצלחה!








