close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

התמודדות עם שמירת הברית

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
כדטבתתשעו05/01/2016

שאלה:

אני מחפש חומרים שיעזרו לי להתמודד עם הנושא של שמירת הברית, פחות "חיזוקים" ויותר רקע על העניין

תשובה:

בשורש ספרים יש שני ספרים אלקטרונים שעוסקים בכך.

אחד מהרב שי הירש שנקרא "חזק ויאמץ ליבך"- http://books.shoresh.org.il/books/shmira
השני מהרב ערן מרגלית- http://books.shoresh.org.il/books/mitbagrim

שניהם מאוד טובים לדעתי.
תשובות נוספות בנושא-
עשיתי מעשה נורא איך אכפר עליו?
שלום רב.

א) לגבי העונש על האוננות- לא מדובר במעשה שחייבים עליו סקילה וגם לא מיתה. אמנם, בעיקר לפי תורת הסוד הפנימית, מדובר במעשה חמור שחייבים להימנע ממנו, אבל לא מדובר במשהו שהוא עונש סקילה. צריך לזכור שיש אפילו ראשונים (מתקופת רש"י והרמב"ם) שסוברים שזה לא חמור עד כדי כך... היחס החמור לזה נובע בעיקר מהזוהר ומהתורה הפנימית.

ב) מכיוון שבהלכה מתייחסים לזה בחומרא מאוד חשוב שתעשה מאמצים שלא לחזור על זה. אני מפנה אותך לתשובה שנתתי באתר שעוסקת בעניין ואני מקווה שהיא תיתן לך כוח להתמודד, זכור כי אחרי הפעם האחת יש יותר גירוי לפעמים נוספות... לחץ כאן למעבר לתשובה ההיא.

ג) לא, אתה לא תלך עם החטא הזה לקבר, כי אתה תתגבר. כמו חטא לשון הרע, כמו חטאים אחרים... כמו שכולנו מתגברים. אמנם כתוב שהכפרה על החטא הזה היא קשה, אבל זה אפשרי.

בראש ובראשונה- לימוד תורה והוספת תורה... זאת הדרך המרכזית לנצח את המאבק הזה.

גם צדקה תעזור, אם כי אני לא יודע כמה צדקה יכול לתת ילד בן 14.
רבי נחמן מברסלב מאוד הדגיש את החשיבות של השמחה... שמחה אמיתית יכולה לעזור במאבק הזה.

עם ישראל לא מתבייש בך כי עם ישראל לא מתבייש בבעלי תשובה, תתחזק, תלמד תורה, תבקש סליחה מה' ובעיקר תשעה הכל כדי לא לחזור על זה.

בהצלחה רבה...
מין אורלי
השאלה הזו נשאלה בעבר כמה וכמה פעמים, אני מצרף הפניות- http://www.shoresh.org.il/spages/shut/main.aspx?id=997 http://www.shoresh.org.il/spages/shut/main.aspx?id=1895 לגבי זה שבעלך יגע בפיו בחלק גופך העליון- אין שום בעיה עם העניין.
חיתוך בשבת
טוב, זה לא ממש מדוייק.

הנקודה היא כזאת- כאשר פותחים אריזות, של כדורים או של משהו אחר, אז יש בעיה שיכולים לקרוע אותיות. יש פוסקים רבים שאוסרים זאת, כי זו מחיקה של הכתוב.
יש פוסקים שמתירים כי זו לא קריעה מכוונת.
לפי השיטה של הפוסקים שאוסרים, שהם די הרבה פוסקים, ואם צריך לקרוע אריזה של כדורים שהם הכרחיים, ממליצים לקרוע על הכיתוב באנגלית שהוא פחות "מחיקה".
חשש לקידושין המשך
אני מופתע... את בטוחה שאת חילונית ממש? כמובן שאני צוחק, אם תצטרכי עזרה במציאת בית דין, אשמח לעזור.

אני עונה עכשיו כי אני לא יכול לישון... אני כואב כל כך את מה שקורה בגוש קטיף, בוכה כל הזמן... לא ישנתי כבר כמה ימים.
המשך לשאלה תפילה בשבת
כולל הברכות, אלא אם כן השעה היא 10אחרי  שאז רק קריאת שמע.
חנוכה של נפילות באינטרנט
כפי שאתה בטח יודע (ולכן שאלת כאן), אני עוסק בנושא הזה המון, המון פעמים וזמן. למעשה אפשר לומר שכל חיי הרוחנים מוקדשים למאבק הזה.
ובכל זאת ולמרות הכל, אין לי תשובה חד משמעית לשאלה שלך. רק שזה מאבק קשה, ארוך ומתיש.

בראש ובראשונה, צריך לחשוב על פתרונות טכניים, החל מסינון (אני מבין שזה לא אפשרי לכל אחד), פיקוח וכדומה... וכלה בקריאה של המון תשובות בנושא. יש לי גם קורס ברשת שיש בו חמישה או ששה שיעורים בעניין הזה. אז הוא לא בדיוק נועד למכורים (בלי אמירה כרגע שאתה מכור או לא, אני לא יודע מספיק, אם כי זה נשמע לי קרוב לזה), אלא יותר לאנשי חינוך.פעם הוא היה בתשלום, אבל בגלל אנשים כמוך ושאלות כאלה הורדתי את הדרישה לתשלום.

כמו כן צריך לאמץ כמה דרכי התנהגות שעליהם אכתוב עוד מעט... אבל חייבים להבין שזו בעיה קשה ואני אפילו מתחיל לחשוב שאצל חלק מהאנשים היא בלתי פתירה. לפחות לא באופן גורף ומוחלט. חלק מאיתנו פשוט חייבים לעבוד מול מחשב, לא יכולים משום מה לשים סינון (או יודעים איך לעקוף אותו), וכבר ראו מספיק מהחומר הממכר כדי שהם יפלו שוב ושוב ושוב. אז אפשר להגדיל את ההפסקות, אפשר לעבור חודשים בלי ליפול, אבל זה מאבק שבו, אם אלה התנאים, אי אפשר לנצח.

אני אישית גם התייאשתי מליצור פתרון טכני שאותו ניתן לשווק, העלויות גדולות מידי והשוק אכזרי מידי.

כך שמה שנותר זה ללמוד לעבור את זה, מדרגה אחרי מדרגה, שלב אחרי שלב... להשתפר לאט לאט וכך לנצח. אני יודע שזה לא מעודד ואני עצמי תוהה אם זה נכון לומר את זה למישהו. ואני גם יודע שיש רבים מחברי שחושבים ש"אני מגזים" או סתם מייאש. אבל כך אני חש ואני חושב שצריך לומר את זה. בתשובות השונות שלי בעניין באתר וכן בקורס שאליו הפניתי, בטח ניתן לראות את העוצמות של המלחמה, את הכספים שמושקעים ואת עוצמת הזבל שיש בתחום הזה, ככה שאנשים רגילים מתקשים מאוד מאוד לעמוד בזה.

ובכל זאת כמה רעיונות-
1) להפוך את זה לכמה שיותר קשה- לקרוא, ללמוד, לעסוק בזה... לדעת שאם נופלים זו נפילה ושחייבים לקום מהר. לא לתת לזה לבוא בקלות. מבחינת העבודה שלך אפשר חצי סינון? שים חצי. אפשר פיקוח? שים פיקוח... להפוך את זה לקשה.

2) לעשות איזו שהיא מניה מסודרת של הקשיים והנפילות. הרבה פעמים הבעיה היא שיש תחושה ש"אני לא שווה", אני כל הזמן נופל, אני מגעיל (או מגעילה) וכדומה... מניה של הנפילות וההצלחות היא כלי לברר מה המצב. פשוט לוקחים יומן, או אפילו דף בכיס וכותבים כמה תאריכים שבהם קשה במיוחד ובהם נפלתם. זה לא יעיל למי שנופל כל יום, אבל למי שמצליח, פתאום הוא רואה ששבועיים הוא החזיק ויומיים לא, וזה נותן פרופוקציה.

3) לא לבוא לאינטרנט/ מחשב/ טלפון בלי לדעת מה רוצים לעשות עכשיו. זה מתכון ברור לנפילה. זה שיעמום לבלות במקום אחר- ספורט, קריאה וכדומה. אנימבין, היום, שלא כולם תלמידי חכמים ויכולים לשבת ללמוד בכל מצב... אז צריך שהזמן יהיה עמוס ולא יהיה בו מקום לנפילות. ככל שהזמן מהנפילה האחרונה מתרחק (על פי הטבלה שעשינו), ניתן להקל מעט בלחץ הזמן.

4) לשתף מישהו- זה אחד הכלים הכי חזקים שאני מכיר. כלי הכרחי, ולא ניתן לערעור. אחד מהסיבות הכי חזקות לנפילות הוא ההכרח לשמור על שקט, בגלל הבושה. ולכן ה"שד" הולך וגדל, הולך וטופח, הולך והופך למשהו שלא ניתן להכיל. שיתוף של מישהו, הורדת העניין למילים, סיפור ותגובות, עוזרות מאוד. מפחיתות את הפחד ואת ההרגשה של חוסר אונים. שזה שלב חשוב בנפילה.

5) טיפ שלמדתי מכמה מעשנים- להפוך אפילו את השימוש הרגיל לקצת יותר קשה. זה נשמע מוזר, אולם זה עובד. מעשנים למדו שאם הם שמים את קופסת הסיגריות על המקרר- הם מעשנים פחות מאשר אם היא בכיס. יש איזו עצלות טבעית כזו שמונעת אחת או שתיים ביום. נכנסת הביתה? שים את הטלפון בחדר הרחוק. אתה במשרד? שים אותו במגירה. או מאחרי ארון נעול. זה מדהים ומשונה כמה זה עוזר... צדיקים ממני יגידו לך לשים את הטלפון ליד ספר קודש. המראה של ספר קודש או תפילין מרתיע מנפילה מיידית. אולם משנים של ייעוץ אני למדתי שברגע שזה נכנס, זהנכנס ולא שמים לב לספרים. אבל אולי. בכל מקרה- להפוך את זה לקשה יותר. פחות זמין, קצת יותר עצלני.

6) לקבוע "עונש" מידתי במקרה של נפילה. לא משהו מפלצתי, אבל נניח תרומה של 100 ש"ח לצדקה בכל פעם שזה קורה. זה יוצר עוד הרתעה פנימית.

אלו העצות המרכזיות שבהן אני יכול להיזכר עכשיו. אני מבין ויודע כמה זה יכול להיות קשה ומעיק, כמה זה שובר אנשים לשניים. ואני יודע, ככל הנראה ולצערי, שיש כאלה שיתמודדו עם זה הרבה זמן. אולי שנים אולי יותר. אולם זה מאבק שבגדול אפשר להתמודד איתו. ולהבין שבמצב כזה נפילה היא חלק מההתרוממות שבאה אחריה.


לגבי העניים של אלוקים צוחק עלי, או נפילות בזמנים רוחניים. זו לא הפעם הראשונה שאני שומע על זה. יש כמה שאמרו לי... אני לא יודע מה לומר על זה, כיאני מאלה שחושבים שלא כל אחד הוא כל כך רוחני עד שהקב"ה שעצמו יטרח ל"הפיל" אותו. כלומר- אתה צריך להיות מאוד רוחני כדי שהחנוכה שלך יהיה כזה שדווקא אז יחליטו משמיים להתעסק איתך. אולי. יכול להיות. אבל מה שחשוב הוא שזה קורה וצריך להתמודד עם זה.

בכלל, אני חושב שהבעיה הוא לא קשורה כבר רק לאלוקים, או לדת. זה נזק כללי לאדם שלא קשור רק לרוח ולדת ולכן זה לא ממש משנה אם מפילים אותך משמיים או שאתה נופל. צריך להתמודד עם זה בכל מקרה.