close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האם יש ענין לקרוא סיפורי חסידים

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
דאדר בתשעט11/03/2019

שאלה:

אנשים מאוד אוהבים סיפורי חסידים, האם יש לזה עניין רוחני תורני? מה מרוויחים מזה?

תשובה:

את "סיפורי חסידים" של הרב זווין קראתי כבר מאות פעמים. זהו הספר שלי ל"מעברים", כלומר- לזמנים שבהם אני צריך לעבור בראש מעיסוק ארצי מידי (כסף, תרומות, טפסים ממשלתיים וכדומה) ללימוד תורה, מעבר שהוא לא תמיד קל ועיתים קרובות מצריך מאמץ רוחני מרוכז. לשונו המיוחדת של הרב זווין בסיפורים, ההצמדה של הסיפורים לנושא ברור, פסוקים או חג מתקרב והעיסוק בדמותם של גדולי עולם נותנים בכל פעם מחדש טעם אחר לקריאה ב"סיפורי חסידים". לעיתים זו ההתפעלות מדמות מיוחדת, לעיתים זה סיפור מיוחד שקשור לאירוע קרוב ותמיד זו הלשון המיוחדת והניבים המיוחדים שהרב זווין טבע בעולם הספרות הדתית. בכלל, סיפורים על גדולי עולם ורבנים הם כלי עצום להתחברות לעולמות רוחניים יותר... ישנה אפילו עדות על הרב יעקב אבוחצירא שחלק גדול מהמניע שלו להגיע למדרגות רוחניות מרחיקות לכת היה קריאת סיפורים על גדולי עולם שהשפעתם על נפשו היתה גדולה. הלוואי עלינו... אולם על גבי הערך הרוחני הרי שלקריאה בסיפורי חסידים יש גם ערך ספרותי גבוה- הסיפורים מצליחים להיות מרתקים, חביבים וכתובים בלשון יפהפיה. מבחינתי, גם העובדה שמדובר על אוסף סיפורים קצרים ולא על רומן מתמשך היא יתרון גדול, ניתן לקרוא כמה עמודים, להיכנס לאווירה רוחנית ולהמשיך הלאה.
תשובות נוספות בנושא-
שידוך לא מהמגזר
לא ממש ברור לי מה הכוונה "Vאם מותר", בוודאי שמותר. בוודאי שאין בזה איסור הלכתי.
כמובן שצריך לבדוק התאמה ולבדוק האם השאיפות של שניכם מקבילות וכדומה... אבל זה לא נובע מאיסור "הלכתי" אלא מהרצון של כל אחד לחיות עם מישהו שמתאים לו. יכול בהחלט להיות מישהו מהמגזר הדתי לאומי, שרוצה ויכול לחיות עם מישהו חרדי והפוך... זה תלוי ברצון מהשידוך, לא באיסור.

לגבי עצם השאלה- יש רבים רבים, ובימינו יותר, שיש להם השקפת עולם ציונית דתית שהולכים עם כיפה שחורה. ויש רבים עם כיפה סרוגה שתפיסת העולם שלהם יותר קרובה לחרדים (יותר לתפיסה של ש"ס), וכדומה... צריך לדבר על המהות, על הרצונות, על תפיסת העולם ולראות אם היא מתאימה.
קבלה על תנאי
שלום אריה, ראיתי את האתר וניסיתי להבין על מה בדיוק מדובר. אני חייב לומר שלא ממש הבנתי. אני סבור שאניפחות האדם לשאול אותו את השאלה. ההסתייגות שלי מדברים כאלו ומ"שיטות רוחניות" מבוססות קבלה היא רבה. אני לא ממש מאמין שזה עובד ולכן אני מתקשה לענות על שאלה כזו באובייקטיביות. או לחקור לעומק על מה מדובר... 
בשטחיות- אני סבור שזה בעייתי. יש כאן סמיכה על כח עליון שהוא לא אלוקות וזו בעיה. אבל כפי שאמרתי, אני מסוייג מאוד מדברים כאלו ולכן אני לא בטוח שאני האדם לשאול.
השואה
טוב, כפי שאת בטח יודעת, זו שאלה קשה, שלמעשה אין עליה תשובה. לפחות לא תשובה מליאה. זו השאלה הכי קשה של דורנו, ללא ספק. אם כי גרסאות של השאלה הזו היו קשות בכל הדורות. העניין של הרע בעולם, או הרע מול הטוב תמיד הציקה ותמיד תציק לאנשים. אם כי ללא ספק השואה היא סוג של שיא מטורף וחמור של העניין הזה.

האמת היא שאנחנו לא יכולים להבין את השואה, אני לא חושב שמישהו טוען שהוא יכול. מלבד לומר שמדובר על אירוע שהוא בקנה מידה שגדול עלינו. יותר גדול מהכל, מכל היכולות שלנו להכיל. 

יתכן והשואה צריכה גם לגרום לנו להגדיר מחדש את המושגים של טוב ורע, והקב"ה טוב וכדומה... אולם זה נכון גם לגבי האנושות... העובדה שהאנושות הגיעה לשואה היא הוכחה שכל המושגים שלנו מוגבלים, שיש לנו חוסר יכולת להכיל. אז בהחלט אפשר לומר שכשאנחנו אומרים שהקב"ה הוא טוב אנחנו מתכוונים "טוב" במובן של שלנו, מנקודת מבט שלנו, אולם הטוב האלוקי הוא ככל הנראה הרבה מעבר לזה ורחוק מהבנתנו. כמו הרע בעולם...

מה שאני רוצה לומר זה שהשואה מציבה עניין שהוא רחוק מהבנה אנושית בקנה מידה כזה- שהיא רק מבהירה כמה זה לא הגיוני להבין את האלוקות, את הטוב ואת הרע שיש בעולם.

אז מכאן ש"הכל טוב" הוא כנראה מושג שצריך הרבה שכלול, ולעיתים האלוקים יכול לעשות דברים שהם לגמרי ולחלוטין לא בקנה המידה של תפיסה אנושית.
להיות דתי בלב
אחד הדברים הכי מיוחדים ביהדות, שממנה זלג, מעט, לדתות שנולדו ממנה, הוא החיוב המצוות מעשיות. זה יסוד גדול של היהדות, יסוד חשוב ועקרוני- שמירת היהדות מובילה בהכרח למגוון של מצוות מעשיות, לשמירתן ולהקפדה על כללי התנהגות מסויימים. כמובן שיש כאן עולם שלם, יקום שלם, של עניינים רוחניים ועמוקים בתלויים בזה. אולם התרי"ג מצוות הם הדרך להיות יהודי. כולל כל מצוות חז"ל. הרב קוק, כמו הרבה אחרים, גם קושר זאת לעולמות הרוחניים העמוקים והגדולים שעומדים מאחרי כל מצווה, אולם לא בזה זה תלוי... האדם היהודי שומר את המצוות, מאמין שהם נתנו מסיני דרך משה רבינו ובתורה שבעל פה. כל מי שלא, הוא מחוץ למחנה ומחות לחבורה.
האמירה של בני ישראל במדבר, "נעשה ונשמע" היא יסוד חשוב... אנחנו קודם שומרים ואחר כך מבררים. ניתן וצריך לברר, אולם זה בא אחרי השמירה.
ממילא, לא יתכן להיות רק דתי בלב, לקבל את המחשבות, את העקרונות בלי לשמור מצוות מעשיות. האמונה השלימה שלנו היא שיש קשר ישיר בין המחשבות העליונות, בין המחשבות הרוחניות והמוסר, לבין שמירה מעשית. יותר מזה, לעיתים קרובות יכולה להיות סתירה בין המחשבות ה"רוחניות" לשמירה של מצוות מעשיות, ואז המצוות ינצחו. כולל כל המצוות, החל מדברי חז"ל, עבור דרך דברים הכתובים בתורה וכלה בעשרת הדברות. הכל. המוסר הוא חשוב וטוב, אולם לא הוא קובע...
אז מי שבא ואומר "אני דתי בלב" למעשה כופר בקשר שבין העולם המעשי, המצוות ודרכי ההתנהגות, לתורה שמשמיים... ואת זה היהדות אינה יכולה לקבל. זה בהחלט קרה בעבר, בעיקר אצל הנצרות שטענה שהכל מתחיל ונגמר ב"לב" או באמירה של כמה מילים או בקבלה רוחנית וממילא פטרה את האדם מהמצוות המעשיות, אולם זה בדיוק מה שהגדיר את הנצרות כעבודה זרה.
בימינו מאוד קשה לאנשים לקבל את המחשבה הזו, לעניות דעתי בעיקר בגלל שהאדם המודרני הוא מאוד גאוותן ומתנשא וברור לו שהוא מבין הכל.. .ולכן ברור לו שהוא יכול להבין יותר טוב מאלוקים בעצמו מה אלוקים רוצה ומצד שני אנשים מאוד מחפשים רוחניות ולכן הומצאה השיטה של "דתי בלב" אולם כפי שהבהרנו היא לא מקובלת. חייבים לשמור מצוות מעשיות, משם זה מתחיל ומי שלא לא יכול להיות "דתי".
שואה
אין לי שום מושג, השואה היא כל כך ריכוז של רוע, של רשעות, של הסתר פנים שאני לא סבור שיש מי שיכול לומר או לחשוב אפילו מדוע כזה אירוע יכול לקרות לעם ישראל, או בכלל לכל אדם שהוא. השואה היא מסוג הדברים שמולם אנחנו שותקים ומרכינים ראש מבלי שום יכולת להבין.
רוע
השאלה הזו לא מטרידה רק אותך, היא מטרידה רבים מאוד וטובים מאוד, ביניהם נביאים, גדולי עולם, דוד המלך ועוד... אנחנו מאוד מתקשים להבין את זה ולעיתים קרובות לא צריך להגיע עד אנשים ורוצחים כדי לראות את הבעיה הזו.
בגדול בגדול התשובה היא שאין שכר למצוות, או לטוב ורע, בעולם הזה באופן מושלם. הקב"ה ברא עולם שעניינו מצד אלד לנסות את האדם, ומצד שני להעניק לאדם שליטה על חייו ומצבו... והאבם יכול,, לצערנו, לנצל זאת לרעה... מאוד. יש מרחק רב, שוב לצערנו, בין האלוקות הטהורה לבין מה שמתרחש כאן בעולם המעשי שלנו...