שואה
הרב יניב חניאטניסןתשעג20/03/2013
שאלה:
שלום הרב רציתי לשאול לדעתך מדוע הייתה השואה?
תשובה:
אין לי שום מושג, השואה היא כל כך ריכוז של רוע, של רשעות, של הסתר פנים שאני לא סבור שיש מי שיכול לומר או לחשוב אפילו מדוע כזה אירוע יכול לקרות לעם ישראל, או בכלל לכל אדם שהוא. השואה היא מסוג הדברים שמולם אנחנו שותקים ומרכינים ראש מבלי שום יכולת להבין.תשובות נוספות בנושא-
רוע
השאלה הזו לא מטרידה רק אותך, היא מטרידה רבים מאוד וטובים מאוד, ביניהם נביאים, גדולי עולם, דוד המלך ועוד... אנחנו מאוד מתקשים להבין את זה ולעיתים קרובות לא צריך להגיע עד אנשים ורוצחים כדי לראות את הבעיה הזו.
בגדול בגדול התשובה היא שאין שכר למצוות, או לטוב ורע, בעולם הזה באופן מושלם. הקב"ה ברא עולם שעניינו מצד אלד לנסות את האדם, ומצד שני להעניק לאדם שליטה על חייו ומצבו... והאבם יכול,, לצערנו, לנצל זאת לרעה... מאוד. יש מרחק רב, שוב לצערנו, בין האלוקות הטהורה לבין מה שמתרחש כאן בעולם המעשי שלנו...
השאלה הזו לא מטרידה רק אותך, היא מטרידה רבים מאוד וטובים מאוד, ביניהם נביאים, גדולי עולם, דוד המלך ועוד... אנחנו מאוד מתקשים להבין את זה ולעיתים קרובות לא צריך להגיע עד אנשים ורוצחים כדי לראות את הבעיה הזו.
בגדול בגדול התשובה היא שאין שכר למצוות, או לטוב ורע, בעולם הזה באופן מושלם. הקב"ה ברא עולם שעניינו מצד אלד לנסות את האדם, ומצד שני להעניק לאדם שליטה על חייו ומצבו... והאבם יכול,, לצערנו, לנצל זאת לרעה... מאוד. יש מרחק רב, שוב לצערנו, בין האלוקות הטהורה לבין מה שמתרחש כאן בעולם המעשי שלנו...
ימות משיח 2
גדולי הראשונים נחלקו בעניין, לפי חלק מהם הגוף ימות ואז יחזור לתחיה חדש ונקי, לפי חלק הנשמה תתטהר את הגוף ועוד כמה שיטות. בכל מקרה, מדובר על ימות המשיח כך שחלק ניכר מההגבלות שאנחנו מכירים לא יחולו בכלל.
גדולי הראשונים נחלקו בעניין, לפי חלק מהם הגוף ימות ואז יחזור לתחיה חדש ונקי, לפי חלק הנשמה תתטהר את הגוף ועוד כמה שיטות. בכל מקרה, מדובר על ימות המשיח כך שחלק ניכר מההגבלות שאנחנו מכירים לא יחולו בכלל.
הדורות הראשונים והדור שלנו
כל דבר בסגנון של "הדור שלנו" וכדומה צריך לקחת בעירבון מוגבל. בגדול אני מסכים איתך, היו דורות שהיה הרבה יותר קשה. מצד שני יש לנו התמודדות לא פשוטה (שגם היא היתה כבר, בזמן היוונים) של ההתמודדות מול התרבות המערבית שהיא בהחלט לא פשוטה וכופרת. העניין שהאדם הוא כופר הוא חידוש גדול ועצום ולא רגיל בהיסטוריה האנושית. במשך דורות ארוכים, אלפי שנים, האדם היה מאמין ופתאום, במאה התשע עשרה הוא כפר. זה ניסיון לא פשוט.
אבל לכל הדורות היו נסיונות קשים, בהחלט אתה צודק.
כל דבר בסגנון של "הדור שלנו" וכדומה צריך לקחת בעירבון מוגבל. בגדול אני מסכים איתך, היו דורות שהיה הרבה יותר קשה. מצד שני יש לנו התמודדות לא פשוטה (שגם היא היתה כבר, בזמן היוונים) של ההתמודדות מול התרבות המערבית שהיא בהחלט לא פשוטה וכופרת. העניין שהאדם הוא כופר הוא חידוש גדול ועצום ולא רגיל בהיסטוריה האנושית. במשך דורות ארוכים, אלפי שנים, האדם היה מאמין ופתאום, במאה התשע עשרה הוא כפר. זה ניסיון לא פשוט.
אבל לכל הדורות היו נסיונות קשים, בהחלט אתה צודק.
תחיית המתים
זו שאלה מורכבת מאוד. יש בזה כמה דעות בראשונים, יש שסוברים שכל השכר המובטח לעולם הבא יהיה בגופים של היום, מה שאומר שתחיית המתים היא חלק מהתהליך של קבלת השכרף קמים לתחיה ואז מקבלים שכר. יש דעות שתהיה תחיית המתים למשך זמן ואז יעברו לעולם הנשמות. בעקרון תחיית המתים היא חלק מעולם השכר, אלא שיש דעות שונות איך בדיוק.
זו שאלה מורכבת מאוד. יש בזה כמה דעות בראשונים, יש שסוברים שכל השכר המובטח לעולם הבא יהיה בגופים של היום, מה שאומר שתחיית המתים היא חלק מהתהליך של קבלת השכרף קמים לתחיה ואז מקבלים שכר. יש דעות שתהיה תחיית המתים למשך זמן ואז יעברו לעולם הנשמות. בעקרון תחיית המתים היא חלק מעולם השכר, אלא שיש דעות שונות איך בדיוק.
מצוות שילוח הקן
בתורה מופיעה מצווה מיוחדת לגבי מי שמוצא קן שיש בו אמא ואפרוחים בדרך- עליו לשלוח את האם דווקא ולקחת את הבנים. אסור, לדוגמא לקחת את האמא ולהשאיר את האפרוחים וכן אסור לקחת את הבנים מבלי לשלח את האמא.
לפי דעת המקובלים אדם שמוצא קן חייב לשלח את האם ולקחת את הבנים ואילו לפי פוסקי הפשט, לא חייבים לשלח אלא אם כן רוצים את האפרוחים. המצווה הזו נוהגת רק בעופות טהורים ורק במצב שבו האדם מוצא את העוף ולא בעוף שנמצא תמיד תחת ידו. זאת אומרת- אם הקן נמצא בבית ומדובר בעופות "ביתיים" (כמו תרנגולים, יונים וכדומה), הרי אין בו מצוות שילוח.
צדק בעולם
אני מצרף את הפרק הראשון בספר שלי, "ואני, מה אני?" שעוסק בשאלה הזו. בהצלחה.
השאלה האמונית הקשה ביותר עבורי, המטרידה אותי בעוצמה כמעט מידי יום, היא שאלת הרע בעולם, או במילים פשוטות יותר: "איך הקב"ה שהוא כל כך גדול, כל כך טוב, ברא עולם כל כך רע?", ולא, לא צריך להיות יום של פיגוע או של משהו מיוחד בשביל זה. העולם מלא ברע ובאפילה. תאונות דרכים, מחלות נוראיות, מלחמות וסתם פגעים פוקדים את המין האנושי מידי יום ביומו ומעלים בנו תהיות בסגנון: "היכן היה ה' בזמן שהבן היחיד שלהם (שגם נולד אחרי טיפולי הפרייה מרובים) נפגע בצורה כזאת?", ו"למה דווקא סבתא שלי, האדם היחיד עלי אדמות שאף פעם לא הזיק לאף אחד - למה דווקא היא סבלה כל כך הרבה בחיים?" ועוד... ועוד... אבל אלה באמת הדוגמאות החריגות יותר. כל ביקור במשרד ממשלתי, כשאתה מנסה לממש את זכותך על משהו וכל פיספוס אוטובוס בדיוק כשאתה (בפעם הראשונה מזה שנה) ממהר, כמו כל הזדקקות לפקידה צבאית או קניית בית מציבים בפנינו את השאלה מחדש: למה החיים כל כך מסובכים וקשים? למה היה צריך לברוא עולם של לחץ, של בעיות והתמודדויות בלתי פוסקות? אני, אתה מרגיש פעמים רבות, הייתי עושה את זה יותר טוב! הייתי בורא עולם יותר מוצלח! כולנו מכירים את ההרגשה הגרועה שיש לנו כמעט תמיד אחרי שאנחנו מסיימים לקרוא עיתון, הרגשה רעה כזאת, שיושבת על הלב ומחלחלת לתוך השבת.
ישנן דתות שבנו סביב הרע בעולם תיאוריה שלימה. לפי הנצרות ועוד יותר לפי הבודהיזם – הרע הוא מהות העולם ומרכזו. האדם נולד מסכן והוא חי כדי לסבול, ללא שום אפשרות לצאת מזה באיזושהי צורה. הנצרות מראה כיוון לשחרור: אם תאמין בישו, אז, למרות שלא תשתחרר מקללת האנושות ומסבלה מבחינה גופנית, הרי שתזכה להתרומם מבחינה רוחנית! הבודהיזם הרבה יותר קיצוני ולא מותיר לאדם יכולת שחרור מסבלו ומרעות העולם. הפתרון הטוב ביותר שהאדם יכול לזכות בו הוא המוות. וגם אז המציא הבודהה שיטות "קבורה" שלא מותירות דבר מגופו של האדם - שיטות של שריפת גופות או טקסי "קבורה מן השמים" שבהם מאכילים ציפורי טרף בבשר המתים. גם הנצרות וגם הבודהיזם (ולמעשה רוב הדתות האליליות בעולם) אינן מותירות לגוף האנושי כל סיכוי, והפתרון הטוב ביותר עבורו הוא ההתנתקות מהעולם - להיות נזיר שחי חיי פרישות אי שם...
מההסתכלות הזאת של הנצרות נובעת גם ההתייחסות לעניינים רבים בחיי היום יום של האדם הדתי הנוצרי, כמו לדוגמא: האם יש טעם לבוא אל האדם בדרישות רוחניות, או האם האדם צריך להתערב בנעשה בעולם או להתנתק ממנו (האם להביא ילדים לעולם? ועוד). לדבר יש השפעה מרובה עלינו שכן לנצרות יש השפעה קריטית על התרבות המערבית. עוד על כך בפרק על הנצרות.
היהדות רואה את הדברים בצורה אחרת לגמרי. לפי היהדות העולם הזה הוא טוב במהותו! אמנם ישנם בעיות רבות וקשיים לא מעטים, אבל בלב העניין העולם הוא טוב. ולא רק זה, אלא ככל שהעולם מתקדם הוא נעשה טוב יותר! העולם נברא בתור דבר טוב, כגן עדן, אולם לאחר חטא אדם הראשון היתה נפילה גדולה, ומאז העולם עוסק בדבר אחד - לחזור לגן העדן אותו הוא איבד. זה לא שאין סיבוכים - יש אפילו נסיגות, אבל במהות הכל מתקדם כל הזמן לקראת החזרה לגן עדן.
אחת הדוגמאות הטובות להתקדמות העולם היא נושא המלחמות. פעם האדם נלחם בידיו, רגליו ושיניו וטבח ממרחק אפס את יריביו. לאט לאט העולם התקדם והאדם התחיל להרוג ממרחקים גדלים והולכים, עד שהיום כמעט ולא יוצא לחייל לראות דם במו עיניו (ותשאלו: אולי פצצות הורגות מרחוק יותר, אבל גורמות ליותר הרוגים! כבר אמרנו שהדברים מסובכים ובכל עליה יש גם ירידה וכן הלאה). יש תהליך של עידון גם במספר ההרוגים בקרבות, אם בתנ"ך מלחמה עם עשרים אלף הרוגים היא מלחמה קטנה, הרי שהיום מדובר על מספרים קטנים יותר, על כיבוש יותר מוסרי ועוד. בהרבה נושאים אחרים אפשר לראות את ההתעדנות בעולם: העבדות שנעלמה מן העולם, הגבולות הנפתחים בין העמים ועוד.
העבודה נעשית ברמה יום יומית - כל תפילה, כל מעשה טוב וכל מצווה מקדמים את העולם צעד נוסף למטרתו. ולכן, מכיוון שהעולם שואף תמיד לטוב, הרי שהוא טוב במהותו, ייתכן שזה יקח יותר זמן או פחות, אבל דבר ששואף לטוב בסופו של דבר הוא טוב.
אז למה זה כל כך מסובך? כי אחרת לא היה לנו מה לעשות כאן! אם העולם היה נברא טוב מלכתחילה - לא היה נשאר לאדם שום דבר לעשות. ומכיוון שהאדם בא לכאן לעשות משהו, הרי שהעולם נברא מסובך וקשה, כדי שאנחנו נוציא אותו מהקושי. זה בטח לא מסביר את כל הפרטים הרבים והמסובכים בשאלה הקשה שהעלינו, כי עדיין קשה להבין למה יש כל כך הרבה סבל ומוות ולמה היתה שואה ולמה ככה ולא אחרת, אבל באופן כללי היסוד ברור - העולם נברא כדי שהוא יתקדם, וכדי שהוא יתקדם בצורה הטובה ביותר לנו, בני האדם, אנחנו צריכים להיות חלק מזה. ולכן - הושארה עבורנו עבודה בעולם והוא לא נברא מושלם.
אני מצרף את הפרק הראשון בספר שלי, "ואני, מה אני?" שעוסק בשאלה הזו. בהצלחה.
השאלה האמונית הקשה ביותר עבורי, המטרידה אותי בעוצמה כמעט מידי יום, היא שאלת הרע בעולם, או במילים פשוטות יותר: "איך הקב"ה שהוא כל כך גדול, כל כך טוב, ברא עולם כל כך רע?", ולא, לא צריך להיות יום של פיגוע או של משהו מיוחד בשביל זה. העולם מלא ברע ובאפילה. תאונות דרכים, מחלות נוראיות, מלחמות וסתם פגעים פוקדים את המין האנושי מידי יום ביומו ומעלים בנו תהיות בסגנון: "היכן היה ה' בזמן שהבן היחיד שלהם (שגם נולד אחרי טיפולי הפרייה מרובים) נפגע בצורה כזאת?", ו"למה דווקא סבתא שלי, האדם היחיד עלי אדמות שאף פעם לא הזיק לאף אחד - למה דווקא היא סבלה כל כך הרבה בחיים?" ועוד... ועוד... אבל אלה באמת הדוגמאות החריגות יותר. כל ביקור במשרד ממשלתי, כשאתה מנסה לממש את זכותך על משהו וכל פיספוס אוטובוס בדיוק כשאתה (בפעם הראשונה מזה שנה) ממהר, כמו כל הזדקקות לפקידה צבאית או קניית בית מציבים בפנינו את השאלה מחדש: למה החיים כל כך מסובכים וקשים? למה היה צריך לברוא עולם של לחץ, של בעיות והתמודדויות בלתי פוסקות? אני, אתה מרגיש פעמים רבות, הייתי עושה את זה יותר טוב! הייתי בורא עולם יותר מוצלח! כולנו מכירים את ההרגשה הגרועה שיש לנו כמעט תמיד אחרי שאנחנו מסיימים לקרוא עיתון, הרגשה רעה כזאת, שיושבת על הלב ומחלחלת לתוך השבת.
ישנן דתות שבנו סביב הרע בעולם תיאוריה שלימה. לפי הנצרות ועוד יותר לפי הבודהיזם – הרע הוא מהות העולם ומרכזו. האדם נולד מסכן והוא חי כדי לסבול, ללא שום אפשרות לצאת מזה באיזושהי צורה. הנצרות מראה כיוון לשחרור: אם תאמין בישו, אז, למרות שלא תשתחרר מקללת האנושות ומסבלה מבחינה גופנית, הרי שתזכה להתרומם מבחינה רוחנית! הבודהיזם הרבה יותר קיצוני ולא מותיר לאדם יכולת שחרור מסבלו ומרעות העולם. הפתרון הטוב ביותר שהאדם יכול לזכות בו הוא המוות. וגם אז המציא הבודהה שיטות "קבורה" שלא מותירות דבר מגופו של האדם - שיטות של שריפת גופות או טקסי "קבורה מן השמים" שבהם מאכילים ציפורי טרף בבשר המתים. גם הנצרות וגם הבודהיזם (ולמעשה רוב הדתות האליליות בעולם) אינן מותירות לגוף האנושי כל סיכוי, והפתרון הטוב ביותר עבורו הוא ההתנתקות מהעולם - להיות נזיר שחי חיי פרישות אי שם...
מההסתכלות הזאת של הנצרות נובעת גם ההתייחסות לעניינים רבים בחיי היום יום של האדם הדתי הנוצרי, כמו לדוגמא: האם יש טעם לבוא אל האדם בדרישות רוחניות, או האם האדם צריך להתערב בנעשה בעולם או להתנתק ממנו (האם להביא ילדים לעולם? ועוד). לדבר יש השפעה מרובה עלינו שכן לנצרות יש השפעה קריטית על התרבות המערבית. עוד על כך בפרק על הנצרות.
היהדות רואה את הדברים בצורה אחרת לגמרי. לפי היהדות העולם הזה הוא טוב במהותו! אמנם ישנם בעיות רבות וקשיים לא מעטים, אבל בלב העניין העולם הוא טוב. ולא רק זה, אלא ככל שהעולם מתקדם הוא נעשה טוב יותר! העולם נברא בתור דבר טוב, כגן עדן, אולם לאחר חטא אדם הראשון היתה נפילה גדולה, ומאז העולם עוסק בדבר אחד - לחזור לגן העדן אותו הוא איבד. זה לא שאין סיבוכים - יש אפילו נסיגות, אבל במהות הכל מתקדם כל הזמן לקראת החזרה לגן עדן.
אחת הדוגמאות הטובות להתקדמות העולם היא נושא המלחמות. פעם האדם נלחם בידיו, רגליו ושיניו וטבח ממרחק אפס את יריביו. לאט לאט העולם התקדם והאדם התחיל להרוג ממרחקים גדלים והולכים, עד שהיום כמעט ולא יוצא לחייל לראות דם במו עיניו (ותשאלו: אולי פצצות הורגות מרחוק יותר, אבל גורמות ליותר הרוגים! כבר אמרנו שהדברים מסובכים ובכל עליה יש גם ירידה וכן הלאה). יש תהליך של עידון גם במספר ההרוגים בקרבות, אם בתנ"ך מלחמה עם עשרים אלף הרוגים היא מלחמה קטנה, הרי שהיום מדובר על מספרים קטנים יותר, על כיבוש יותר מוסרי ועוד. בהרבה נושאים אחרים אפשר לראות את ההתעדנות בעולם: העבדות שנעלמה מן העולם, הגבולות הנפתחים בין העמים ועוד.
העבודה נעשית ברמה יום יומית - כל תפילה, כל מעשה טוב וכל מצווה מקדמים את העולם צעד נוסף למטרתו. ולכן, מכיוון שהעולם שואף תמיד לטוב, הרי שהוא טוב במהותו, ייתכן שזה יקח יותר זמן או פחות, אבל דבר ששואף לטוב בסופו של דבר הוא טוב.
אז למה זה כל כך מסובך? כי אחרת לא היה לנו מה לעשות כאן! אם העולם היה נברא טוב מלכתחילה - לא היה נשאר לאדם שום דבר לעשות. ומכיוון שהאדם בא לכאן לעשות משהו, הרי שהעולם נברא מסובך וקשה, כדי שאנחנו נוציא אותו מהקושי. זה בטח לא מסביר את כל הפרטים הרבים והמסובכים בשאלה הקשה שהעלינו, כי עדיין קשה להבין למה יש כל כך הרבה סבל ומוות ולמה היתה שואה ולמה ככה ולא אחרת, אבל באופן כללי היסוד ברור - העולם נברא כדי שהוא יתקדם, וכדי שהוא יתקדם בצורה הטובה ביותר לנו, בני האדם, אנחנו צריכים להיות חלק מזה. ולכן - הושארה עבורנו עבודה בעולם והוא לא נברא מושלם.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
