נגיעה באשה

הרב יניב חניא
כגתשריתשפא11/10/2020

שאלה:

וכן הרב רציתי לשאול האם נגיעה באשה היא איסור לאו מדאורייתא או רק מדרבנן והאם בנדה זה כרת או שרק ביאה זה בכרת ולא נגיעה תודה רבה

תשובה:

נגיעה באשה, להבדיל מביאה, היא איסור מדרבנן. רק לשיטת הרמב"ם, נגיעה בעריות היא איסור מהתורה. לפי הרמב"ם, כל קרבה לעריות היא איסור דאורייתא. אבל לרוב הדעות זה לא איסור תורה בנגיעה בלבד.

תשובות נוספות בנושא-

ווי נט אומרים שאיסור נגיעה גורם לבעיות נפשיות
לגבי עצם איסור נגיעה ומשמעותו, יש הרבה תשובות באתר. אבל לגבי הכתבה בווי נט, היא די ישנה. שלחו לי אותה מזמן...

ואין ספק שלווי נט יש אג'נדה חד משמעית.

אם כי ההבדל המרכזי הוא עצם היחס למיניות ולשליטה עליה. זה דבר שיש בו תהום פעורה בינינו ל"ליברלים" (כי אין הגדרה טובה יותר).

דוגמא- בתור מי שרואה עדי בדיקה של זוגות, ועונה למבוגרים יותר מצעירים, הרי הקושי של "נגיעה" מלווה לא מעט אנשים עד גיל זקנה ושיבה. החל מנשים בגיל המעבר שיש להן מעט מאוד מים נקיים בחודש, או בחודשים או בחצי שנה. ואין, פשוט אין, שום שיטה הלכתית להתיר אותן.
עבור דרך "פרודים רגשית" שאלו זוגות שחיים באותו בית ואין להם נגיעה.
עבור דרך העובדה שאסור ללחוץ את היד לכל אשה שאתה פוגש... או לחבק או לנשק... גם אם היא אשה מאוד נחדמה שעשתה לך טובה גדולה... ואתה רוצה רק להודות לה... וזה שיש אחת שמותר לך לא באמת פותר את הבעיה,

יש אנשים עם נטיה הפוכה,

יש כאלה שהתאהבו בשכנה שלהם,

או כאלו נשים שהתקדמו אקדמאית ופתאום גילו שהבעל שלהם פשוט לא מספק אותן נפשית כמו החברים מהעבודה.

ועוד אין סוף דוגמאות ל"קושי" בתחום המיני והנגיעתי שיש לכולם... אני חושב שאני מכיר יותר זוגות נשואים שלא יכולים לנגוע מאשר רווקים. מאוחרים או מוקדמים. אבל התורה מתערבת בחיי המין של האדם. וקובעת מה אסור ומה מותר ויש אג'נדות שלימות שלא מקבלות את זה. והשאלה היא אם מבינים/ מקבלים/ תומכים בזה שהתורה יותר טובה לנפש האדם וחייה הם גילוי של שורש נשמתו. במובן הזה לווי נט יש אג'נדה. ובעצם לכל העולם הליברלי יש אג'נדה. זה ההבדל ומשם זה מתחיל. השאלה היא האם מקבלים את הטענה שהתורה, התורה שבעל פה בעיקר, היא הדרך שבה הקב"ה מבקש לנהל את העולם. ואם זה כך, האם זה טוב לאדם או רע.

נניח שלאדם קשה מאוד לשמור שבועיים הרחקה מאשתו, זה גורם לו סבל נורא. אבל כך בתורה שבעל פה, שלמדה את מהתורה שבכתב. האם זה טוב לו? האם זה טוב למין האנושי בכללו להתנהג ככה? זו השאלה. ואם התושבה היא חיובית, אפילו אם יתכן שיש מישהו שזה מאוד מאוד קשה... זה חיובי לכולם. במובן הזה לווי נט יש אג'נדה. ול"רבנים" יש אג'נדה. והם חולקים ביניהם.

דיני ייחוד
לפי התיאור שלך זה נראה ברור לחלוטין ומעל לכל ספק שהוא שמדובר באיסורים של ממש. קשר שהוא לא ענייני עם אשה אחרת, ומחמאות וקשרים כאלה הם ממש ממש נגד ההלכה. זה לא קשור כלל להגדרה האם את פרימיטיבית שענייני נישואין או לא. אפילו בעולם הכל כך פרוץ שלנו הודעות עם מסרים מיניים לאשה זרה נחשבים כדבר אסור ובטח ובטח מנקודת מבט דתית.
אבל לא רק זה, עצם הקדר והמחמאות ההדדיות הן איסור חמור. בודאי אם האשה השניה היא אשת איש, שאז זה ממש יכול להיות איסור תורה לפי רוב הדעות.

מה שאת מספרת לי מצטרף לדברים שאני שומע לאחרונה מכל כיוון- שהווטס אפ ודומיו הפכו את הקשר בין גברים לנשים פרוץ הרבה יותר אפילו בלי להיזקק ל"עבירות ראיה", שאנשים, גם דתיים, ממש מרשים לעצמם ליצור קשר עם בני המין השני ללא מגבלות דרך הווטס אפ ומדובר על מגיפה של ממש.

אז צריך להבהיר לבעלך שמה שאתמתארת אסור לחלוטין ושאין אף רב בעולם שיתיר זאת.

חג שמח

איך לקום ממקום כל כך נמוך
טוב, זה באמת קשה להבין את הפער בין השאיפות למצב שאת מתארת, אבל בכל מקרה אני סבור שהתיקון, אם יש כזה, לא יכול להיות בבת אחת. גם אם נקבל לחלוטין את העובדה שמדובר רק ב"נפילות מקריות" ושאת בכלל לא שם מבחינה נפשית ורוחנית, זה עדיין מצריף תיקון. וזה יהיה בשלבים.

לגבי הענין של חוסר הבטחון או החיפוש של נחמה דרך הקשר עם גברים, זה משהו שמצריך טיפול גם כן. במקביל צריך לעשות הרבה דברים ואני מבין שזה לא יהיה קל כי יש לך תינוקת לגדל. גם לא ברור לי מה את עושה מבחינת עבודה וכדומה, אם את עובדת או איפה את חיה.

בכל מקרה, צריך להחליט על דרך מאוד ברורה לצאת מזה, ולהשתדל לא לתת לחולשת האופי להזיק... אז בשלב ראשון צריך לחשוב איך מפסיקים את הקשרם המזיקים הללו. זה חייב להיות השלב הראשון. במקביל צריך לחשוב איך מתמודדים עם חוסר הבטחון וחוסר השקט מהבחינה הזו ואיך גורמים לכך שיהיה לך יותר קל להתמודד.

אולי צריך בזה קצת טיפול חיצוני או נפשי, אם את חושבת שזה נובע בעיקר מחולשה או מחיפוש אהבה.

מה שאני מנסה לומר זה שאני לא חושב שיש "עצות", זה דבר מאוד מורכב ותיקון שיקח הרבה עמל והחלטות נכונות. כל דבר אחר לא יחזיק זמן.

בקשר לשאלה הקודמת..
בענייני "גילוי עריות" לא מדברים רק על מהעשה עצמו, גם כל קרבה יכולה להיחשב גילוי עריות (כמובן, לא באותה חומרה, החטא עצמו הוא ביאה, אולם גם קרבה לנשים/ גברים ללא נישואין יכולים להיחשב דרגה של "גילוי עריות"). כלומר- גילוי עריות הוא רק "גילוי" כפי שכתבת בשאלתך השניה, משהו מכוסה שמתגלה, אלא עצם הקשר עם מישהי שהיא לא אשתך או מישהו שהוא לא בעלך.

נשיקה למישהו זר היא קרבה גופנית למישהו שאסורה אליו קרבה גופנית (וכבר כתבתנו בתשובה הקודמת שיש בזה דעות, לפי הרמב"ם זה יהיה חשוב איסור מדאורייתא במקרים מסויימים, לאחרים זה יהיה איסור מדרבנן), ולכן זה אסור. על זה צריך להוסיף הרבה מאוד אמירות ועניינים הקשורים ל"למה זה יכול להוביל" והחשיבות של איסור נגיעה וכדומה ויש באתר המון תשובות בעניינים הללו (תחפשי "איסור נגיעה"), אולם עוד לפני זה- גילןוי עריות הוא איסור רחב שיש בו איסור של קרבה למישהו שהוא לא בן הזוג. כמובן ובוודאי שנשיקה שהיא כל כולה חיבה, תיכנס להגדרה הזו.

שמירת נגיעה
מאוד קשה לענות על השאלה הזו או לנסות לייעץ ולעזור מבלי לדעת עוד הרבה פרטים.
מזה שאת בת 18 ועוד מעט מתארסת, אני מבין שייכת לציבור חרדי/ דתי חזק. האם נכון? אם לא, אז איך את מתארסת כבר עכשיו?
ואם את שייכת לציבור החרדי, אז הפגישות הן בדרך כלל במקום מאוד מוגן, עם אנשים מסביב וכו', לא?
כמה זמן אתם כבר נפגשים שזה הפך להיות כל כך קשה?

בקיצור, אני חייב עוד פרטים כדי לנסות ולהתחיל לעזור...

שמירת נגיעה
ישנה מחלוקת בראשונים האם איסור נגיעה הוא מהתורה או לא, לדעת הרמב"ם משמע שזה מהתורה, ואילו לדעות אחרות לא. יש גם הבדל אם מדובר באשה נידה (שאז זה איסור "עריות" לדעת הרמב"ם) או באישה טהורה.
בכל מקרה, מלבד דעה אחת בגמרא שלא נפסק כמוה, לא מדובר ב"חומרה" אלא באיסור דרבנן לפחות, בדיוק כמו המון איסורים אחרים- כמו אכילת עוף בחלב, כמו טלטול בשבת וכמו עוד המון דברים אחרים שאנחנו שומרים ומקפידים.
גם לדעה שזה לא איסור דאורייתא, זו לא חומרה בסגנון של "בדיקת צומת הגידים", או אפילו סירכות בריאה, זה משהו שחכמים אסרו. יש דיון האם זו רק נגיעה של חיבה ומה קורה בנגיעה שאינה של חיבה, אבל נגיעה שעניינה חיבה והבעת קשר,ף בודאי שאינו חומרא.

עוד תוכן בשורש