שמירת נגיעה
הרב יניב חניאכאשבטתשעז17/02/2017
שאלה:
אני בת 18 ועוד שבועיים מיתארסת. הבעיה היא שנהיה לנו קשה ברמות מטורפות לשמור נגיעה ואני מפחדת שבפגישה הבאה כבר לא נצליח להחזיק מעמד.אני לא יודעת מה לעשות
תשובה:
מאוד קשה לענות על השאלה הזו או לנסות לייעץ ולעזור מבלי לדעת עוד הרבה פרטים.מזה שאת בת 18 ועוד מעט מתארסת, אני מבין שייכת לציבור חרדי/ דתי חזק. האם נכון? אם לא, אז איך את מתארסת כבר עכשיו?
ואם את שייכת לציבור החרדי, אז הפגישות הן בדרך כלל במקום מאוד מוגן, עם אנשים מסביב וכו', לא?
כמה זמן אתם כבר נפגשים שזה הפך להיות כל כך קשה?
בקיצור, אני חייב עוד פרטים כדי לנסות ולהתחיל לעזור...
תשובות נוספות בנושא-
שמירת הברית במחיר של לא להתחתן
השאלה שלך, לעניות דעתי, מאוד מושפעת מגישות לא יהודיות ואפילו נוצריות.
באופן עקרוני, המצווה הראשונה בתורה היא פרו ורובו, והעניין של ללדת ילדים זה משהו חשוב מאין כמוהו שיש לו גם משמעות הלכתית וגם משמעות רוחנית עצומה. שום דבר הקשור לשמירת הברית אינו עומד בפני המצווה של פרו ורבו, כולל מקרים קיצוניים ביותר שבהם מותר להוציא זרע אפילו בשביל בדיקה רפואית שתוביל ללידת ילדים ולענ"ד אין שום פוסק שיסכים עם מה שאתה מתאר... יהודים מאמינים בלידת ילדים, בהרחבת העולם ובהורדת נפשות לעולם.
על דבי זה, כמובן, בא בעניין של שמירת הברית, אולם הוא לא אמור להפריע לחיי אישות, והוא לא עומד מול זה.
יש אפילו ראשונים מסויימים שטוענים שהוצאת ז"ל זה רק מדרבנן. זה נכון שהזוהר הקדוש מחמיר מאד בעניין, ובמקובלים הקפידו על זה מאוד מאוד, אולם זה לא בא ועומד מול מצוות לידת ילדים.
יתירה מזו, על פי היהדות, ובטח לפי הקבלה, אדם ללא אשה הוא חצי איש וידוע על מקובלים גדולים שנשאו אשה גם בגיל מתקדם מאוד ואפילו ללא סיכוי ללדת ילדים. רק כדי לא להישאר "פלג גופה".
וברור שהגמרא לא רק מתירה אלא אף מעודדת יחסים בתקופות שבהן ברור שלא יהיו ילדים או עיבור. אלו די דברים שונים- מצוות העונה ומצוות הילודה. ומצוות העונה היא חשובה בפני עצמה, ומעולם לא טענו שהוצאת זרע בזמן חיי אישות היא ז"ל.
באופן כללי, תמיד חשוב מאוד לשים לב לסדר הקדימויות, בחיים ובמצוות, ויש מצווה דאורייתא של לידת ילדים, ואחרי יש מצוות נוספות ומעולם לא היה מי שטען שעניין ז"ל מבטל חיי אישות מלאים. מלבד מקורות שמחוץ ליהדות...
השאלה שלך, לעניות דעתי, מאוד מושפעת מגישות לא יהודיות ואפילו נוצריות.
באופן עקרוני, המצווה הראשונה בתורה היא פרו ורובו, והעניין של ללדת ילדים זה משהו חשוב מאין כמוהו שיש לו גם משמעות הלכתית וגם משמעות רוחנית עצומה. שום דבר הקשור לשמירת הברית אינו עומד בפני המצווה של פרו ורבו, כולל מקרים קיצוניים ביותר שבהם מותר להוציא זרע אפילו בשביל בדיקה רפואית שתוביל ללידת ילדים ולענ"ד אין שום פוסק שיסכים עם מה שאתה מתאר... יהודים מאמינים בלידת ילדים, בהרחבת העולם ובהורדת נפשות לעולם.
על דבי זה, כמובן, בא בעניין של שמירת הברית, אולם הוא לא אמור להפריע לחיי אישות, והוא לא עומד מול זה.
יש אפילו ראשונים מסויימים שטוענים שהוצאת ז"ל זה רק מדרבנן. זה נכון שהזוהר הקדוש מחמיר מאד בעניין, ובמקובלים הקפידו על זה מאוד מאוד, אולם זה לא בא ועומד מול מצוות לידת ילדים.
יתירה מזו, על פי היהדות, ובטח לפי הקבלה, אדם ללא אשה הוא חצי איש וידוע על מקובלים גדולים שנשאו אשה גם בגיל מתקדם מאוד ואפילו ללא סיכוי ללדת ילדים. רק כדי לא להישאר "פלג גופה".
וברור שהגמרא לא רק מתירה אלא אף מעודדת יחסים בתקופות שבהן ברור שלא יהיו ילדים או עיבור. אלו די דברים שונים- מצוות העונה ומצוות הילודה. ומצוות העונה היא חשובה בפני עצמה, ומעולם לא טענו שהוצאת זרע בזמן חיי אישות היא ז"ל.
באופן כללי, תמיד חשוב מאוד לשים לב לסדר הקדימויות, בחיים ובמצוות, ויש מצווה דאורייתא של לידת ילדים, ואחרי יש מצוות נוספות ומעולם לא היה מי שטען שעניין ז"ל מבטל חיי אישות מלאים. מלבד מקורות שמחוץ ליהדות...
רווק או נשוי
לא ממש הבנתי מה השאלה, מדוע שתהיה הששואה?
כלומר- מהיכן הבנת שחייבים להיות נשוי בשביל להיאבק ביצר? מישהו מתחתן בשביל שלא יהיה לו יצר?
לא ממש הבנתי את כוונתך... לכאורה אין קשר בין נישואים ליצרים, אנשים מתחתנים בגלל סיבות אחרות.
לא ממש הבנתי מה השאלה, מדוע שתהיה הששואה?
כלומר- מהיכן הבנת שחייבים להיות נשוי בשביל להיאבק ביצר? מישהו מתחתן בשביל שלא יהיה לו יצר?
לא ממש הבנתי את כוונתך... לכאורה אין קשר בין נישואים ליצרים, אנשים מתחתנים בגלל סיבות אחרות.
מוזיקה לא דתית בשמחות
זו שאלה שנוגעת בעיקר להשקפה, ופחות להלכה. כלומר- ודאי שיש שירים לא צנועים שאותם אסור לשמוע. אולם שירים שאין בהם חוסר צניעות, והם שירים עבריים העובקים בעם, בארץ וכדומה... יש שרואים בכך ערך גדול, של העברת מסרים בצורה שירית וגם של שמחה שזה גורם. לעומת זאת יש כאלו שרואים בכל דבר שלא נולד ממש בקדושה משהו פגום.
לכן זה תלוי בהשקפה.
לעניות דעתי זה בסדר, אולי לא ממש בקטעים שרוקדים עם החתן, אבל ברקע הארוחות וכדומה זה נראה בסדר.
זו שאלה שנוגעת בעיקר להשקפה, ופחות להלכה. כלומר- ודאי שיש שירים לא צנועים שאותם אסור לשמוע. אולם שירים שאין בהם חוסר צניעות, והם שירים עבריים העובקים בעם, בארץ וכדומה... יש שרואים בכך ערך גדול, של העברת מסרים בצורה שירית וגם של שמחה שזה גורם. לעומת זאת יש כאלו שרואים בכל דבר שלא נולד ממש בקדושה משהו פגום.
לכן זה תלוי בהשקפה.
לעניות דעתי זה בסדר, אולי לא ממש בקטעים שרוקדים עם החתן, אבל ברקע הארוחות וכדומה זה נראה בסדר.
נגיעה ברווקות
טוב, כפי שאת בוודאי מבינה זו שאלה קשה מאוד שקשה לענות עליה בצורה "פשוטה" כי היא נוגעת להרבה מאוד תחומים שרובם ממש קשורים בכם ובאופי שלכם.
אני חושב שבשלב הראשון צריך לחלק בין שני נושאים שונים בשאלה- הנושא הראשון הוא נושא החתונה והנושא השני הוא נושא הנפילות הנגיעה. לא ממש ברור מלשון השאלה שלך שאת מבדילה בין שני הדברים, למרות שלככאורה אין ביניהם קשר. גם לא ברור לי מהשאלה שלך מה הסטטוס שלכם כעת, האם אתם מוגדרים "חברים", או שנפרדתם רשמית וכדומה...
בכל מקרה, לגבי נושא החתונה- זו באמת מציאות קשה ביותר, וקשה מאוד לדמיין בחורים רגילים שמתחתנים בניגוד לדעת ההורים, זה לא כל כך קורה, למרות ההצהרות של הרבה אנשים, רובינו עדיין מקבלים את דעת ההורים בנושא. אבל זה בהחלט הדבר הראשון שאני חושב שאתם צריכים לעשות, להחליט מה בדיוק המצב, ומה אתם מתכוונים לעשות איתו.
אם, לדוגמא, תגיעו למסקנה שהמצב מבחינת ההורים שלו ניתן לשינוי, אז כדאי שתחליטו לעשות הכל כדי לשכנע אותם. אם תגיעו למסקנה שזה לחלוטין לא אפשרי לשכנע את ההורים שלו, אז צריך להתנהג בהתאם. אם כתם לא מתכוונים להתחתן למרות רצונם- אתם צריכים להיפרד מיד ובאופן מוחלט. וכדומה. כלומר- להבהרת המצב יש חשיבות עצומה.
אני חושב שכדאי להיעזר בנושא הבהרת המצב בכל מיני אנשים מסביב שיכולים לעזור, אולם הרב של ההורים שלו, או הרב שלו, או דוד או מישהו חשוב אחר שהם מוקירים... אבל לא להתמודד עם זה לבד. חכמים אומרים ש"הרבה שליחות עושה" ואני בטוח שמישהו מבחוץ יכול מאוד לסייע.
אבל אתם חייבים להגיע למסקנה בעניין הזה ולהחליט בהתאם על דרכיכם. אם תגיעו למסקנה שאין שום סיכוי לשכנע את ההורים שלו ושאתם לא מכוונים, או לא מסוגלים להילחם בהם, הרי שאין שום טעם בהמשך הקשר שלכם, שיגרום לכם כאב נורא ואיום. עדיף לעמוד בחיר של פרידה והיפרד. מצד שני, אם אתם חושבים שיכול לצמוח מזה משהו בסוף, יש לזה משמעות וכדומה.
זה בנוגע לנושא החתונה, ואני חושב שאתם חייבים להחליט, איך שהוא מלשון השאלה שלך הבנתי שמדובר על משהו שנמשך המון זמן וזה בוודאי לא בריא ובוודאי מזיק ונורא ואיום.
לגבי נושא הנפילות, זה משהו שתלוי בכם, כמובן. אני לא יודע כמה אתם מדברים על זה ביניכם, ומה בדיוק ההתייחסות שלו לעניין, וכדומה. אבל אתם חייבים בשלב ראשון להפנים שאתם חייבים להפסיק בכל מחיר. זה קשה יותר אם אחד מכם לא ממש סגור על החובה להפסיק (נניח אם הוא לא רואה בזה משהו נורא), אבל אתם חייבים להגיע למסקנה ראשונה, ברורה והחלטית שזה חייב להיגמר ושיש לשלם כל מחיר כדי שזה יפסיק. לדוגמא- אם תגיעו למסקנה שכדי שזה יפסיק אתם חייבים להיפרד ולא להיפגש יותר, זה חייב לקרות, ואם תגיעו למסקנה שאתם חיבים להיפגש רק במקומות הומי אדם, אז זה מה שצריך לעשות. כל עוד משהו אצלכם בלב, בפינה קטנה, מאוד רוצה שזה ימשיך, לא תוכלו לנצח את היצר.
נקודה חשובה היא שבאופן טבעי את, בתור אישה, תשלמי את המחיר היקר יותר, כי גברים מצליחים בדרך כלל להתגבר על משברים כאלו ונשים לא. ולכן את צריכה לנסות ולהוביל את המהלך ולהיות מוכנה לשלם את המחיר... כמו לדוגמא רק פגישות פומביות. תראי, אתם לא תצליחו להמשיך זמן רק לא להגיע לחדירה.. בסופו של דבר תגיעו למעשה עצמו. האם היית רוצה להגיע לחתונה שלך, בעז"ה, לא בתולה? האם את מוכנה לקחת את הסיכון של הריון? האם תוכלי לחיות בסופו של דבר עם הבעל שלך האמיתי כשאת נושאת סוד כזה בקרבך? לכן את צריכה למצוא לזה מוצא, פתרון או דרך לצאת. עכשיו, הפתרון לא יכול להיות, כשנהיה ביחד אז לא ניגע, כי זה לא עובד... כל עוד אנחנו לא במצב עצמו יש לנו יכולת, מסויימת, להילחם ביצר... והמח עדיים חושב, אולם בסיטואציה עצמה, אחרי נפילה ראשונה, כמעט ובלתי אפשרי לנצח ולכן אתם צריכים להפעיל את השכל בשלב שעדיין הוא קיים. כמו להימנע מפגישות לבד, מנסיעות משותפות וכו'. כשהכל כפוף למה שכתבתי בלשלב הראשון- כלומר- אם הגעתם למסקנה שזה לא זה, ושאתם לא מתכוונים להילחם על חתונה, אתם חייבים להיפרד. למה שתמשיכו להיפגש? מה זה יתן? את צריכה לנסות ולמצוא את הזיווג האמיתי.
את צריכה להגיד לעצמך שזה אפשרי, שאת מתכוונת לנצח ולא לתת לעצמך ליפול שוב... ואז ליצור את החומות שימנעו את זה. חומות של מניעת ייחוד, של החלטות ברורות וכדומה. הפתרון חייב להיות גם טכני.
אל תתני לעצמך להמשך במצב של החוסר ודאות עוד זמן, אתם חייבים לקטוע אותו ביחד. אם יש צורך שתיפגשי מיד עם בנים נוספים כדי לנסות למצוא את הזיווג, זה הזמן, אבל צריכה להיות החלטה מהירה וחד מדמעית. אפילו אם תתחתנו בסוף, הרי ששניכם רוצים להגיע לחתונה, טהורים, צדיקים ובעלי יכולת להתמודד עם נגיעות בעתיד, כי הרבה פעמים הנסיונות של נידה אחרי החתונה קשים לא פחות ואם תדעו שנפלתם פעם אחת, לא תצליחו למנוע בחיים עצמם.
בהצלחה רבה... אני מתפלל שתצליחו ושתצליחי למצוא את הדרך לנצח בעניין הזה... להחליט נכון. אמן.
טוב, כפי שאת בוודאי מבינה זו שאלה קשה מאוד שקשה לענות עליה בצורה "פשוטה" כי היא נוגעת להרבה מאוד תחומים שרובם ממש קשורים בכם ובאופי שלכם.
אני חושב שבשלב הראשון צריך לחלק בין שני נושאים שונים בשאלה- הנושא הראשון הוא נושא החתונה והנושא השני הוא נושא הנפילות הנגיעה. לא ממש ברור מלשון השאלה שלך שאת מבדילה בין שני הדברים, למרות שלככאורה אין ביניהם קשר. גם לא ברור לי מהשאלה שלך מה הסטטוס שלכם כעת, האם אתם מוגדרים "חברים", או שנפרדתם רשמית וכדומה...
בכל מקרה, לגבי נושא החתונה- זו באמת מציאות קשה ביותר, וקשה מאוד לדמיין בחורים רגילים שמתחתנים בניגוד לדעת ההורים, זה לא כל כך קורה, למרות ההצהרות של הרבה אנשים, רובינו עדיין מקבלים את דעת ההורים בנושא. אבל זה בהחלט הדבר הראשון שאני חושב שאתם צריכים לעשות, להחליט מה בדיוק המצב, ומה אתם מתכוונים לעשות איתו.
אם, לדוגמא, תגיעו למסקנה שהמצב מבחינת ההורים שלו ניתן לשינוי, אז כדאי שתחליטו לעשות הכל כדי לשכנע אותם. אם תגיעו למסקנה שזה לחלוטין לא אפשרי לשכנע את ההורים שלו, אז צריך להתנהג בהתאם. אם כתם לא מתכוונים להתחתן למרות רצונם- אתם צריכים להיפרד מיד ובאופן מוחלט. וכדומה. כלומר- להבהרת המצב יש חשיבות עצומה.
אני חושב שכדאי להיעזר בנושא הבהרת המצב בכל מיני אנשים מסביב שיכולים לעזור, אולם הרב של ההורים שלו, או הרב שלו, או דוד או מישהו חשוב אחר שהם מוקירים... אבל לא להתמודד עם זה לבד. חכמים אומרים ש"הרבה שליחות עושה" ואני בטוח שמישהו מבחוץ יכול מאוד לסייע.
אבל אתם חייבים להגיע למסקנה בעניין הזה ולהחליט בהתאם על דרכיכם. אם תגיעו למסקנה שאין שום סיכוי לשכנע את ההורים שלו ושאתם לא מכוונים, או לא מסוגלים להילחם בהם, הרי שאין שום טעם בהמשך הקשר שלכם, שיגרום לכם כאב נורא ואיום. עדיף לעמוד בחיר של פרידה והיפרד. מצד שני, אם אתם חושבים שיכול לצמוח מזה משהו בסוף, יש לזה משמעות וכדומה.
זה בנוגע לנושא החתונה, ואני חושב שאתם חייבים להחליט, איך שהוא מלשון השאלה שלך הבנתי שמדובר על משהו שנמשך המון זמן וזה בוודאי לא בריא ובוודאי מזיק ונורא ואיום.
לגבי נושא הנפילות, זה משהו שתלוי בכם, כמובן. אני לא יודע כמה אתם מדברים על זה ביניכם, ומה בדיוק ההתייחסות שלו לעניין, וכדומה. אבל אתם חייבים בשלב ראשון להפנים שאתם חייבים להפסיק בכל מחיר. זה קשה יותר אם אחד מכם לא ממש סגור על החובה להפסיק (נניח אם הוא לא רואה בזה משהו נורא), אבל אתם חייבים להגיע למסקנה ראשונה, ברורה והחלטית שזה חייב להיגמר ושיש לשלם כל מחיר כדי שזה יפסיק. לדוגמא- אם תגיעו למסקנה שכדי שזה יפסיק אתם חייבים להיפרד ולא להיפגש יותר, זה חייב לקרות, ואם תגיעו למסקנה שאתם חיבים להיפגש רק במקומות הומי אדם, אז זה מה שצריך לעשות. כל עוד משהו אצלכם בלב, בפינה קטנה, מאוד רוצה שזה ימשיך, לא תוכלו לנצח את היצר.
נקודה חשובה היא שבאופן טבעי את, בתור אישה, תשלמי את המחיר היקר יותר, כי גברים מצליחים בדרך כלל להתגבר על משברים כאלו ונשים לא. ולכן את צריכה לנסות ולהוביל את המהלך ולהיות מוכנה לשלם את המחיר... כמו לדוגמא רק פגישות פומביות. תראי, אתם לא תצליחו להמשיך זמן רק לא להגיע לחדירה.. בסופו של דבר תגיעו למעשה עצמו. האם היית רוצה להגיע לחתונה שלך, בעז"ה, לא בתולה? האם את מוכנה לקחת את הסיכון של הריון? האם תוכלי לחיות בסופו של דבר עם הבעל שלך האמיתי כשאת נושאת סוד כזה בקרבך? לכן את צריכה למצוא לזה מוצא, פתרון או דרך לצאת. עכשיו, הפתרון לא יכול להיות, כשנהיה ביחד אז לא ניגע, כי זה לא עובד... כל עוד אנחנו לא במצב עצמו יש לנו יכולת, מסויימת, להילחם ביצר... והמח עדיים חושב, אולם בסיטואציה עצמה, אחרי נפילה ראשונה, כמעט ובלתי אפשרי לנצח ולכן אתם צריכים להפעיל את השכל בשלב שעדיין הוא קיים. כמו להימנע מפגישות לבד, מנסיעות משותפות וכו'. כשהכל כפוף למה שכתבתי בלשלב הראשון- כלומר- אם הגעתם למסקנה שזה לא זה, ושאתם לא מתכוונים להילחם על חתונה, אתם חייבים להיפרד. למה שתמשיכו להיפגש? מה זה יתן? את צריכה לנסות ולמצוא את הזיווג האמיתי.
את צריכה להגיד לעצמך שזה אפשרי, שאת מתכוונת לנצח ולא לתת לעצמך ליפול שוב... ואז ליצור את החומות שימנעו את זה. חומות של מניעת ייחוד, של החלטות ברורות וכדומה. הפתרון חייב להיות גם טכני.
אל תתני לעצמך להמשך במצב של החוסר ודאות עוד זמן, אתם חייבים לקטוע אותו ביחד. אם יש צורך שתיפגשי מיד עם בנים נוספים כדי לנסות למצוא את הזיווג, זה הזמן, אבל צריכה להיות החלטה מהירה וחד מדמעית. אפילו אם תתחתנו בסוף, הרי ששניכם רוצים להגיע לחתונה, טהורים, צדיקים ובעלי יכולת להתמודד עם נגיעות בעתיד, כי הרבה פעמים הנסיונות של נידה אחרי החתונה קשים לא פחות ואם תדעו שנפלתם פעם אחת, לא תצליחו למנוע בחיים עצמם.
בהצלחה רבה... אני מתפלל שתצליחו ושתצליחי למצוא את הדרך לנצח בעניין הזה... להחליט נכון. אמן.
בני זוג
אני סבור שבאופן עקרוני לא. כלומר- אם לך מאוד חשובה הדתיות, ואצלה לא, זויכולה להתפתח לבעיה גדולה ומשמעותית בהמשך ואני לא רואה סיבה למה להיכנס למאבק כזה. אם היא היתה אומרת שהיא תעשה את זה, אפילו אם היא היתה אומרת "אני לא בטוחה שאני אהיה שלימה עם זה, אבל בשבילת אעשה את זה", זה היה סימן טוב להמשך, אבל מכיוון שהיא לא יכולה להתחייב אני חש שיש בזה משום מתכון בעייתי להמשך ולכן לא כדאי להמשיך...
אני סבור שבאופן עקרוני לא. כלומר- אם לך מאוד חשובה הדתיות, ואצלה לא, זויכולה להתפתח לבעיה גדולה ומשמעותית בהמשך ואני לא רואה סיבה למה להיכנס למאבק כזה. אם היא היתה אומרת שהיא תעשה את זה, אפילו אם היא היתה אומרת "אני לא בטוחה שאני אהיה שלימה עם זה, אבל בשבילת אעשה את זה", זה היה סימן טוב להמשך, אבל מכיוון שהיא לא יכולה להתחייב אני חש שיש בזה משום מתכון בעייתי להמשך ולכן לא כדאי להמשיך...
דחיית נישואין
בדרך כלל כשמתייחסים ל"דחיית נישואין" הכוונה היא לנישואין שכבר נקבעו, כלומר- נקבעה חתונה לתאריך מסויים ואז קורה משהו שרוצים לדחות. כפי שאני מבין במקרה שלכם עדיין לא קבעתם, אז לפחות העניין הזה פחות שייך.
כמובן שמצד שני יש לקבוע נישואין מהר ככל האפשר, מכל מיני שיקולים הלכתיים שאחד מהם הזכרת. מצד שני, לקבוע תאריך נישואיןם שלא בהסכמת ההורים יכול להיות דבר מאוד לא נעים ובעל משמעות מרחיקת לכת בתקופה של נישואין... הייתי מציע לעשות כל מאמץ לשכנע את ההורים שלך לקבוע את החתונה בהסכמה בתאריך שנח לכם, כי יהיה ממש לא נעים להמרות את פיהם דווקא בנושא כזה. מבחינה הלכתית יבשה אני סבור שאתם לא חייבים להתחשב בדעתם (מה גם שהסיבה שנקבת נשמעת ממש לא רצינית לדחיית נישואין), אבל ממש ממש כדאי שתגיעו להסכמה.
בכל מקרה, לא הבנתי מדוע כתבת שמדובר על דחיה של חודשים, הרי ההבדל בין ל"ג בעומר לשבועות הוא שבועיים בלבד.
בדרך כלל כשמתייחסים ל"דחיית נישואין" הכוונה היא לנישואין שכבר נקבעו, כלומר- נקבעה חתונה לתאריך מסויים ואז קורה משהו שרוצים לדחות. כפי שאני מבין במקרה שלכם עדיין לא קבעתם, אז לפחות העניין הזה פחות שייך.
כמובן שמצד שני יש לקבוע נישואין מהר ככל האפשר, מכל מיני שיקולים הלכתיים שאחד מהם הזכרת. מצד שני, לקבוע תאריך נישואיןם שלא בהסכמת ההורים יכול להיות דבר מאוד לא נעים ובעל משמעות מרחיקת לכת בתקופה של נישואין... הייתי מציע לעשות כל מאמץ לשכנע את ההורים שלך לקבוע את החתונה בהסכמה בתאריך שנח לכם, כי יהיה ממש לא נעים להמרות את פיהם דווקא בנושא כזה. מבחינה הלכתית יבשה אני סבור שאתם לא חייבים להתחשב בדעתם (מה גם שהסיבה שנקבת נשמעת ממש לא רצינית לדחיית נישואין), אבל ממש ממש כדאי שתגיעו להסכמה.
בכל מקרה, לא הבנתי מדוע כתבת שמדובר על דחיה של חודשים, הרי ההבדל בין ל"ג בעומר לשבועות הוא שבועיים בלבד.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
