close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ילקוט רועים

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
יזאבתשעו21/08/2016

שאלה:

שלום רב, הייתי אמורה לטבול ביום שישי, אבל הבדיקה לא היתה נקיה. האם להשתמש בתמיסת ילקוט רועים או שזה לא יעזור לפני המחזור הבא? תודה רבה.

תשובה:

לעניות דעתי זה לא יעזור לפני הבא. אבל אם הצלחת לעשות בדיקה ביום שישי בערב, אולי כדאי לנסות, יכול להיות שזה יצמצם מעט את הדימום עכשיו, אם יש. בכל מקרה הרעיון של הילקוט רועים הוא שהוא מצמצם את הדימום, הוא לא ממש יכול להציל מבדיקות לא נקיות.

האם בדקת האם הבדיקה הלא נקיה היתה דימום פנימי או אולי פצע? רב ראה את העד? או שזה היה ממש דימום?
תשובות נוספות בנושא-
ילקוט הרועים לקיצור דימום
אכן, יש הרבה מאוד שממליצים על שימוש בילקוט הרועים כדי לקצר את ימי הנידה.

על פי מה שאני קיבלתי ממוחה לעניין, קונים בבית טבע או בית מרקחת טבעי תמיסה של ילקוט הרועים.

החל מהיום הרביעי למחזור נוטלים בין 80 ל120 טיפות מהחומר. ביום הראשון שמונים, בשני מוסיפים חמש טיפות, בשלישי עוד חמש וכדומה... עד יום הצפי לטבילה.

בכמות דימום גדולה מאוד, ניתן להתחיל ממאה, אולם לא לעבור את ה120 טיפות.

גם במקומות לידה טבעיים נהוג לתת לאשה יולדת לשתות תה מילקוט הרועים, כדי לכווץ את כלי הדם אחרי הלידה.
נידה
אחרי הפסקת הדימומים את צריכה להמתין 7 ימי נקיים, כמו אחרי נידה רגילה. ממתינים שהכל יגמר ואז עושים הפסק טהרה כרגיל.
הפרשות חומות, אם הן אכן חומות לגמרי, אינן מטמאות. ישנן דעות שהפסק הטהרה עצמן צריך להיות נקי לגמרי, אולם במהלך הנקיים החום לא פוגם. אם את לא בטוחה שזה "חום" כדאי להראות לרב שרואה כתמים.
לגבי הנידה

את אכן צודקת לגבי דין תורה, דין התורה הוא שאחרי ראיית דם נידה צריך לספור 7 ימי נקיים, אולם זה רק לגבי דם נידה, ישנו גם דם המוגדר דם זיבה ובו צריך שבעה נקיים ולא רק ימי הזוה עצמו, וזה מאוד קשה לעשות את החישוב ולדעת מתי מדובר על דם זיבה ומתי על דם נידה ולכן חכמים החמירו שצריך לשמור שבעה נקיים בכל דם שהוא. י שגם דינים נוספים של יום כנגד יום, יומיים כנגד יומיים וכדומה. ומכיוון שקשה למנות את הימים ולדעת מתי זה כל זמן, לכן החמירו בנות ישראל על עצמן להמתין תמיד שבעה ימים.
לכן, אם תמתיני רק שבעה ימים, את בודאי תעברי על דרבנן ועל קבלת בני ישראל, אולם יותר מזה- בחלק מהמקרים את תעברי גם על התורה, כי את תתקשי למנות ולדעת אם את בדם זיבה או דם נידה. 

דיני טהרה
את שבעת הימים הנקיים מתחילים לספור החל מהערב הנקי הראשון (עם מגבלה שמיד נציין).

הספירה מתבצעת כספירת ימים, כשבכל יום כזה בודקים אם יש דם או לא (בבוקר ובערב, בעזרת בד מיוחד שניתן לקנות בכל מקווה או צרכניה חרדית, במקרים מסויימים ניתן לבדוק רק פעם ביום, אם יש סכנה של פגיעה שתגרום לדימום). לא ניתן להתחיל לספור שבעה נקיים לפני חמישה ימים מתחילת המחזור (זוהי המגבלה עליה דברתי). או לפחות ארבעה ימים בהיום האחרון שבו היו יחסי אישות, ככה נהגו רוב עם ישראל. ביניהם גם יהודי צפון אפריקה ועוד...

הערה שחשוב לציין- לספרדים שהולכים על פי שיטת הרב עובדיה, ניתן לעשות את ההפסק בטהרה גם לפני כן (לפני החמישה ימים), בתנאי שההדם פסק והאשה מדיחה את המקום היטב ו"שורה" במים חמים (אמבטיה), כדי לנקות את עצמה. זה לא מצב כל כך מעשי, כי כמעט ואין נשים שמפסיקות לראות באותו יום ממש... המחזור נמשך תמיד כמה ימים... אולם כך פוסק השולחן ערוך במפורש, והרב עובדיה יוסף קובע להלכה... זו פסיקה שיכולה לעזור במקרים מיוחדים, כמו כלות שנטמאות בגלל הפעם הראשונה, או ביוץ מוקדם וכדומה... במקרים של ביוץ מוקדם יתירו הפסקה כזו גם לאשכנזיות.

כלומר: מחזור חודשי בשבת והפסקת הדם ביום שלישי, חייבים לחכות עוד יומיים (כדי להגיע לחמישה ימים), ביום רביעי בערב מיד לפני השקיעה מבצעים בדיקה...
אם אין דם הרי שאחרי השקיעה, שלפי היהדות זה כבר יום חמישי, מתחילים לספור. חמישי, שישי, שבת, ראשון, שני, שלישי, רביעי. ברביעי אחרי השקיעה (שוב, שזה כבר יום חמישי) הולכים למקווה.
ההליכה למקווה יוצאת תמיד באותו יום של הבדיקה, הבדיקה לפני השקיעה והמקווה אחרי.

אני עדיין פותח את התשובה הזאת לכל הגולשים כי זה נראה לי חשוב לכולם עדיין. (אני תמיד חוטף מגולשים אחרי שאני פותח לציבור תשובות בנושאים כאלו), אם את מעדיפה שזה יהיה פרטי- צייני זאת.
לימוד קוראן
זה לא אסור כמו ללמוד את הברית החדשה, אבל זה לא רצוי.

לא הייתי ממליץ ללמוד ערבית דווקא דרך הקוראן, אבל זה לא איסור עבודה זרה אלא משהו קל יותר, כך שאם ממש ממש אין לך ברירה, את יכולה ללמוד, אבל לזכור כל הזמן שאת לומדת ערבית ולא קוראן.
שאלה בעניין הגדרת בעילה - מה נחשב בעילה
לפי חז"ל הכנסת העטרה היא בעילה, ממילא שפשוף לא יוגדר כבעילה. זה יהיה אסור מדין הרחקה מעריות וכו', אבל לא בעילה הלכתית.