האם חובה שני תפילין?

הרב יניב חניא
לניסןתשפ24/04/2020

שאלה:

האם חובה להניח שני תפילין? ואם כן כיצד נהוג לבצע את זה?

תשובה:

לא. אין חובה.

ורוב העולם לא נוהג להניח שניים. אם אתה לא חסיד במיוחד איש מעשה ולמדן, אין סיבה להניח שניים

תשובות נוספות בנושא-

תפילין רבנו תם לי נראה כעבודה זרה
יש הרבה מאוד "יסודות" שהלכה ובאמונה שצריך להכיר ולהסביר לפני שעונים על השאלה שלך. ולא נוכל לפרט את כולם, אולם נראה שהמינימום הוא כך-

1) ישנה השתלשלות הלכה מאוד ברורה בעם ישראל- מהתורה שבכתב לתורה שבעל פה (משניות, גמרא), שאחרי שכל אחד מהן נחתם לא חולקים על מה שנאמר קודם. בשלב הבא ישנם ראשונים שלמדו את הגמרא והסבירו אותה... הם מפרשים למה התכוונה הגמרא (שמסבירה למה התכוונה המשנה שמסבירה למה התכוונה התורה). זוהי השתלשלות מסודרת של ההלכה... וגם אצל הראשונים יש מחסום... כלומר- אחרי הראשונים לא ניתן לחלוק על דעתם יותר...

2) רש"י ורבינו תם הם ראשונים. הם עוסקים בפירוש הגמרא ומסבירים למה היתה הכוונה באמירות ההלכתיות שבה... והם מפרשנים את כוונתה. הם לא "ממציאים" הלכות או מחלוקות אלא חולקים ביניהם מה פירוש התורני של השלב שלפניהם. ובדרך כלל (וכך גם במקרה של התפילין), הם משקפים מחלוקות קדומות יותר בדורות שקדמו להם. כל אחד מהם קיבל מסורת הלכתית ואותה הוא מביא בפרשנות. ואכן, היו עוד שיטות בסידור התפילין... אולם שתי אלו התקבעו כשיטות מובילות. כשאנחנו אומרים מחלוקת רש"י ורבינו תם אנחנו רק מביאים את השלב האחרון של המחלוקת... אולם היא התחילה לפני.

3) אף אחד מדורנו או מדורות האחרונים לא יכול לחלוק על רש"י ורבינו תם ול"המציא" עוד שיטה. הוא יהיה חייב למצוא ראשון שאומר כמוהו (ראשון שגם הוא יסביר את הגמרא או את המקורות שלפניו...).

4) הדיוק בפרטים הקטנים, כמו סדר הפרשיות לדוגמא, הוא יסוד מוסד של כל השיטה ההלכתית היהודית. כל פרט "קטן" כזה חשוב לנו מאוד ויש לו משמעות אדירה בשאלה האם קיימנו את המצווה או לא. ולכן חשוב לנו לדעת מה השיטה הנכונה לסדר תפילין (כמו שחשוב לנו 40 סאה בדיוק במקווה, מה הדקה המדוייקת של כנסית שבת ועוד...) לדיוק יש חשיבות מכרעת...

להפסיק להניח רבינו תם
הנחת תפילין של רבינו תם היא מצווה שבמשך זמן ארוף היתה עניין רק ליחידי סגולה. בזמן האחרון, ואצל החסידויות לפני זמן רב יותר, זה הפך להיות יותר מקובל (למרות שאצל אשכנזים שהם לא חסידים זה עדיין נחשב דבר מיוחד יותר). כיום רבים מניחים ובבתי כנסת רבים זה ממש עניין קבוע.
אני סבור שאם אתה חש שזה לא מתאים לך ולא ישיך למדרגתך הרוחנית, אתה יכול להפסיק. אבל אני סבור שצריך לעשות התרת נדרים ורק אז להפסיק להניח.

שלום כבוד הרב שאלה בעינייני זוגיות...
השאלה הזו חוזרת על עצמה הרבה מאוד פעמים... אני חושב שכיום הבעיה של רווקות מאוחרת היאכל כך חמורה שאי אפשר לשאשים אף אחד,דהיינו זאת לא "אשמתך" ולא משהו בך שאת לא מתחתנת. אני מציע שני דברים: א) בתחום הרוחני, להוסיף הרבה בתפילה ולקבל על עצמך משהו שעד היום לא הקפדת עליו, אולי גם קבלה בנושא של לתת צדקה למשהו שקשור לזיכוי הרבים. ב) בתחום המעשי, בכל זאת לבדוק אולי יש משהו לא בסדר בכך שאת לא מתחברת ולא מואת את הטעם.... לפי דבריך אני מבין שפעמים רבות את זו שפוסלת את המועמד ונסי למצא אולי יש בכל זאת משהו לא בסדר בגישה שלך שצריך לתקן ולשפר. הייתי מציע שתוסיפי את שמך לחלק של הברכות באתר שלנו (ניתן להצגיע דרך התפריט העליון שלנו, תחת "הנצחות וברכות") כך שרבים יתפללו עליך, גם אני, בעניותי הרבה,אנסה להתפלל עבורך. בהצלחה רבה.

יחסי אישות
כי ליחסי האישות יש מטרות נוספות מלבד הולדת ילדים- עצם החיבור, חיזוק לאהבה שבין בני הזוג ואפילו כמה יסודות קבליים עמוקים, ממילא כל עוד זה נעשה בקדושה ובין איש לאשתו- זה חיובי ובעל משמעות גם אם לא נולדים מזה ילדים.

ביומו תתן שכרו
אם הדבר מקובל ומעוגן בחוזה בין המעסיק למועסק- אין בכך בעיה, אם המעסיק סתם סוחב את התשלום, כי ככה מקובל- זה מאוד בעייתי.

כללי
המקור לכך שהתורה קדמה לעולם הוא המדרש, שאומר ששני דברים קדמו- התורה וכסא הכבוד. באותו מדרש מופיע "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", המדרש גם מביא משל ומציין שבתורה כתוב "דבר אל בני ישראל", ומכאן שעוד לפני התורה היתה מחשבה לברוא את עם ישראל. גם מבחינה הגיונית נראה שזה הסדר- התכנון הראשוני לברוא עם שיקדש וירים את שמו של הקב"ה בעולם ואחר כך יצירת הדרך המעשית עבור אותו עם. יוצא אם כן, שהמחשבה לברוא אותנו היא היסוד הראשוני לבריאה.

עוד תוכן בשורש