אישות
הרב יניב חניאטטבתתשעח27/12/2017
שאלה:
כבוד הרב שלום וברכה! תודה על זמנך היקר! הבנתי שביאה דרך איברים הכוונה שהפליטה תהיה על גופה של האישה.האם מותר שהפליטה תהיה בתוך ידה של האישה או שזה לא נחשב על גופה? תודה רבה הרב!
תשובה:
לעניות דעתי הוצאה לתוך כף היד של אשה זה לא מותר. זה ממש אוננות ואני לא חושב שאוננות טובה ליחסים.תשובות נוספות בנושא-
צניעות
לרוב רובן של הדעות זה מותר. יש רבים שחושבים שעצם הפליטה צריכה להיות במצב הרגיל, כלומר- שמותר תנוחה עד הרגע של ההוצאה, אולם לרוב הדעות גם מותר להוציא כך.
לרוב רובן של הדעות זה מותר. יש רבים שחושבים שעצם הפליטה צריכה להיות במצב הרגיל, כלומר- שמותר תנוחה עד הרגע של ההוצאה, אולם לרוב הדעות גם מותר להוציא כך.
זוגיות
אני חושב שיש שלושה חלקים בשאלה שלך.
הראשונה נוגעת לעצם העניין, השאלה ההלכתית הטהורה- וכאן אני תוהה מדוע אתה בעצם שואל? זה נראה שאתה יודע את התשובה או לפחות סומך על פוסקים מסויימים שפסקו בה. כלומר- אני לא מכיר שהרמב"ם מתיר מפורש הוצאת זרע שלא באותו מקום, אבל אם אתה מכיר, אז לכאורה אין מקום לשאלה, לא? לא בדיוק הבנתי מה בשאלה כאן. אולי מדוע לא פוסקים כמו הרמב"ם?
השני נוגע לאופן פסיקת והשתלשלות ההלכה-
באותו כיוון, אם רבי יהודה הנשיא היה אומר במפורש שזה מותר, הרי שהרבנים של היום לא היו יכולים לומר שזה אסור. אולם הם בהחלט היו יכולים לפסוק שלא כמוהו אם היה מישהו בתקופתו ובמעמדו שהיה פוסק כך. ויש, הרבה, שאומרים שזה אסור. (בלי קשר לכך, אני מבין אחרת לגמרי את הגמרא שם של הופך שולחנו...). כלומר- יש השתלשלות הלכה ואף אחד מימינו לא יכול לחלוק על תנא, אולם הוא יכול לפסוק כמו תנא אחר.
זה יסוד היסודות של פסיקת הלכה. תמיד יש מחלוקות וכל דור (דור במובן של תקופה, לא של מספר שנים מוגדר), פוסק על פי ההכרעות בדור שלפניו. עם מספר חריגים.
במובן הזה, אם אתה בטוח לחלוטין שגדולי עולם התירו, והם מהדור שלך, אתה יכול לפסוק כמוהם ולנהוג כך בפועל. גם אם אחרים אוסרים.
החלק השלישי הוא העניין עצמו-
כפי שאמרת מקובל על רוב פוסקי דורנו שהוצאת הזרע צריכה להיות באותו מקום, או מאחור אצל האישה. זה נכון שיש כל מיני הבנות אחרות בגמרות, אבל באופן עקרוני גם מי שמתיר ?"ביאה דרך איברים", והוצאת זרע שלא באותו מקום מתיר זאת רק כשיש "סיבה מיוחדת", זו לא חייבת להיות סיבה סופר מיוחדת, אבל צריך סיבה.
קונדום במקרה כמו שלך לא שמעתי שיש מי שמתיר (כלומר- גם אם מתירים, אז הוצאת הזרע לפחות על גוף האישה).
בכל מקרה, הנקודה החשובה היא שיש כאן משהו מעט לא בסדר בתפיסת העולם שמצריך איזה תיקון, אתה מתאר, לדוגמא, צורך חזק דווקא בפה, אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
כפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר. גם אם נניח שיש דרך להתיר.
אתה מבין מה אני מנסה לומר- העובדה שהיית עם נשים אחרות וכדומה צריכה דווקא לחזק את הצורך לשמור על הטוהר עם אשתך שתחיה. זה עניין של תפיסת עולם, של גישה מראש.
אני חושב שיש שלושה חלקים בשאלה שלך.
הראשונה נוגעת לעצם העניין, השאלה ההלכתית הטהורה- וכאן אני תוהה מדוע אתה בעצם שואל? זה נראה שאתה יודע את התשובה או לפחות סומך על פוסקים מסויימים שפסקו בה. כלומר- אני לא מכיר שהרמב"ם מתיר מפורש הוצאת זרע שלא באותו מקום, אבל אם אתה מכיר, אז לכאורה אין מקום לשאלה, לא? לא בדיוק הבנתי מה בשאלה כאן. אולי מדוע לא פוסקים כמו הרמב"ם?
השני נוגע לאופן פסיקת והשתלשלות ההלכה-
באותו כיוון, אם רבי יהודה הנשיא היה אומר במפורש שזה מותר, הרי שהרבנים של היום לא היו יכולים לומר שזה אסור. אולם הם בהחלט היו יכולים לפסוק שלא כמוהו אם היה מישהו בתקופתו ובמעמדו שהיה פוסק כך. ויש, הרבה, שאומרים שזה אסור. (בלי קשר לכך, אני מבין אחרת לגמרי את הגמרא שם של הופך שולחנו...). כלומר- יש השתלשלות הלכה ואף אחד מימינו לא יכול לחלוק על תנא, אולם הוא יכול לפסוק כמו תנא אחר.
זה יסוד היסודות של פסיקת הלכה. תמיד יש מחלוקות וכל דור (דור במובן של תקופה, לא של מספר שנים מוגדר), פוסק על פי ההכרעות בדור שלפניו. עם מספר חריגים.
במובן הזה, אם אתה בטוח לחלוטין שגדולי עולם התירו, והם מהדור שלך, אתה יכול לפסוק כמוהם ולנהוג כך בפועל. גם אם אחרים אוסרים.
החלק השלישי הוא העניין עצמו-
כפי שאמרת מקובל על רוב פוסקי דורנו שהוצאת הזרע צריכה להיות באותו מקום, או מאחור אצל האישה. זה נכון שיש כל מיני הבנות אחרות בגמרות, אבל באופן עקרוני גם מי שמתיר ?"ביאה דרך איברים", והוצאת זרע שלא באותו מקום מתיר זאת רק כשיש "סיבה מיוחדת", זו לא חייבת להיות סיבה סופר מיוחדת, אבל צריך סיבה.
קונדום במקרה כמו שלך לא שמעתי שיש מי שמתיר (כלומר- גם אם מתירים, אז הוצאת הזרע לפחות על גוף האישה).
בכל מקרה, הנקודה החשובה היא שיש כאן משהו מעט לא בסדר בתפיסת העולם שמצריך איזה תיקון, אתה מתאר, לדוגמא, צורך חזק דווקא בפה, אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
כפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר. גם אם נניח שיש דרך להתיר.
אתה מבין מה אני מנסה לומר- העובדה שהיית עם נשים אחרות וכדומה צריכה דווקא לחזק את הצורך לשמור על הטוהר עם אשתך שתחיה. זה עניין של תפיסת עולם, של גישה מראש.
אישות
לא, ממש לא.
הרעיון של כל הקשר המיני בין איש לאשתו הוא העונג ההדדי והחיבור בין שניהם. זה לא עניין של עונג גופני בלבד, כמו שאדם יכול לגרום לעצמו. יתכן וזו הסיבה שחכמים כל כך החמירו לגבי כל מה שקשור באוננות וכדומה... כי זה "סתם" עונד ואין בו קשר לחיבור.
ולכן נראה לי פשוט שזה אסור "לגעת בעצך" ואחר לבוא לאשתך, זה הפוך מכל העניין
לא, ממש לא.
הרעיון של כל הקשר המיני בין איש לאשתו הוא העונג ההדדי והחיבור בין שניהם. זה לא עניין של עונג גופני בלבד, כמו שאדם יכול לגרום לעצמו. יתכן וזו הסיבה שחכמים כל כך החמירו לגבי כל מה שקשור באוננות וכדומה... כי זה "סתם" עונד ואין בו קשר לחיבור.
ולכן נראה לי פשוט שזה אסור "לגעת בעצך" ואחר לבוא לאשתך, זה הפוך מכל העניין
ביאה "דרך האיברים"
זה לא ממש הגדרה מדוייקת. "ביאה דרך איברים" כשמה כן היא- ביאה על איברי האשה שאינם "אותו מקום". זה לאו דווקא איזור הירכיים וכדומה, אלא כל מצב שבו לא באים על "אותו מקום". אבל מכיוון שביאה דרך איברים מותרת, לענ"ד, רק במרים שיש סיבה, הרי שאני תמיד ממליץ שזה יהיה באיזור הירכיים, כמה שניתן קרוב לאותו מקום. זו תוספת שלי, לא משהו מפוסקים.
אחרי שזה נאמר, למה אתה מחפש מקורות, לעצם המושג ביאה דרך איברים? או לכך שזה באיזור הירכיים?
ברכות
זה לא ממש הגדרה מדוייקת. "ביאה דרך איברים" כשמה כן היא- ביאה על איברי האשה שאינם "אותו מקום". זה לאו דווקא איזור הירכיים וכדומה, אלא כל מצב שבו לא באים על "אותו מקום". אבל מכיוון שביאה דרך איברים מותרת, לענ"ד, רק במרים שיש סיבה, הרי שאני תמיד ממליץ שזה יהיה באיזור הירכיים, כמה שניתן קרוב לאותו מקום. זו תוספת שלי, לא משהו מפוסקים.
אחרי שזה נאמר, למה אתה מחפש מקורות, לעצם המושג ביאה דרך איברים? או לכך שזה באיזור הירכיים?
ברכות
הביאה בגופה
אם יוצאים מנקודת הנחה שמטרת הזרע היא רק לעבר את האשה, אז האמירה הזו נכונה. אולם ההנחה הזו איננה מוחלטת, הרי מותר לקיים יחסים עם אשה מעוברת, לא רק מותר, יש חובה כזו. ומכיוון שמטרת יחסי האישות היא לא רק עיבור, אלא גם הקשר שבין איש לאשתו, האהבה והחיבור, ממילא אם הזרע יוצא על דוף האשה, הרי שזה לא זרע לבטלה.
חכמים כותבים בפירוש שביאה שלא כדרכה, שבה בודאי לא נכנסים להריון, היא ביאה לכל דבר... ולא זרע לבטלה ולכן מכאן שהוצאת הזרע תלויה באשה ולא בעיבור או לא.
אם יוצאים מנקודת הנחה שמטרת הזרע היא רק לעבר את האשה, אז האמירה הזו נכונה. אולם ההנחה הזו איננה מוחלטת, הרי מותר לקיים יחסים עם אשה מעוברת, לא רק מותר, יש חובה כזו. ומכיוון שמטרת יחסי האישות היא לא רק עיבור, אלא גם הקשר שבין איש לאשתו, האהבה והחיבור, ממילא אם הזרע יוצא על דוף האשה, הרי שזה לא זרע לבטלה.
חכמים כותבים בפירוש שביאה שלא כדרכה, שבה בודאי לא נכנסים להריון, היא ביאה לכל דבר... ולא זרע לבטלה ולכן מכאן שהוצאת הזרע תלויה באשה ולא בעיבור או לא.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
