אישות
הרב יניב חניאיבחשווןתשעח01/11/2017
שאלה:
כבוד הרב שלום וברכה ותודה על ההשקעה העצומה! רציתי לשאול האם חייבים בביאה דרך איברים או גם בביאה רגילה שהגירוי יעשה עי האישה או מותר לי לגעת בעצמי והפליטה תהיה על גופה ? לאישתי עדיף שאני אגע.תודה רבה!
תשובה:
לא, ממש לא.הרעיון של כל הקשר המיני בין איש לאשתו הוא העונג ההדדי והחיבור בין שניהם. זה לא עניין של עונג גופני בלבד, כמו שאדם יכול לגרום לעצמו. יתכן וזו הסיבה שחכמים כל כך החמירו לגבי כל מה שקשור באוננות וכדומה... כי זה "סתם" עונד ואין בו קשר לחיבור.
ולכן נראה לי פשוט שזה אסור "לגעת בעצך" ואחר לבוא לאשתך, זה הפוך מכל העניין
תשובות נוספות בנושא-
ביאה "דרך האיברים"
זה לא ממש הגדרה מדוייקת. "ביאה דרך איברים" כשמה כן היא- ביאה על איברי האשה שאינם "אותו מקום". זה לאו דווקא איזור הירכיים וכדומה, אלא כל מצב שבו לא באים על "אותו מקום". אבל מכיוון שביאה דרך איברים מותרת, לענ"ד, רק במרים שיש סיבה, הרי שאני תמיד ממליץ שזה יהיה באיזור הירכיים, כמה שניתן קרוב לאותו מקום. זו תוספת שלי, לא משהו מפוסקים.
אחרי שזה נאמר, למה אתה מחפש מקורות, לעצם המושג ביאה דרך איברים? או לכך שזה באיזור הירכיים?
ברכות
זה לא ממש הגדרה מדוייקת. "ביאה דרך איברים" כשמה כן היא- ביאה על איברי האשה שאינם "אותו מקום". זה לאו דווקא איזור הירכיים וכדומה, אלא כל מצב שבו לא באים על "אותו מקום". אבל מכיוון שביאה דרך איברים מותרת, לענ"ד, רק במרים שיש סיבה, הרי שאני תמיד ממליץ שזה יהיה באיזור הירכיים, כמה שניתן קרוב לאותו מקום. זו תוספת שלי, לא משהו מפוסקים.
אחרי שזה נאמר, למה אתה מחפש מקורות, לעצם המושג ביאה דרך איברים? או לכך שזה באיזור הירכיים?
ברכות
הביאה בגופה
אם יוצאים מנקודת הנחה שמטרת הזרע היא רק לעבר את האשה, אז האמירה הזו נכונה. אולם ההנחה הזו איננה מוחלטת, הרי מותר לקיים יחסים עם אשה מעוברת, לא רק מותר, יש חובה כזו. ומכיוון שמטרת יחסי האישות היא לא רק עיבור, אלא גם הקשר שבין איש לאשתו, האהבה והחיבור, ממילא אם הזרע יוצא על דוף האשה, הרי שזה לא זרע לבטלה.
חכמים כותבים בפירוש שביאה שלא כדרכה, שבה בודאי לא נכנסים להריון, היא ביאה לכל דבר... ולא זרע לבטלה ולכן מכאן שהוצאת הזרע תלויה באשה ולא בעיבור או לא.
אם יוצאים מנקודת הנחה שמטרת הזרע היא רק לעבר את האשה, אז האמירה הזו נכונה. אולם ההנחה הזו איננה מוחלטת, הרי מותר לקיים יחסים עם אשה מעוברת, לא רק מותר, יש חובה כזו. ומכיוון שמטרת יחסי האישות היא לא רק עיבור, אלא גם הקשר שבין איש לאשתו, האהבה והחיבור, ממילא אם הזרע יוצא על דוף האשה, הרי שזה לא זרע לבטלה.
חכמים כותבים בפירוש שביאה שלא כדרכה, שבה בודאי לא נכנסים להריון, היא ביאה לכל דבר... ולא זרע לבטלה ולכן מכאן שהוצאת הזרע תלויה באשה ולא בעיבור או לא.
מה עושים?
שלום וברכה,
מזל טוב על ההריון....
לא בקוק מהשאלה שלך מה בדיוק בשאלה, כלומר- אני מבין שזה לא עניין הלכתי, נכון? כי כבר התייעצתם עם רב והוא אמר מה מותר ומה אסור... (יש גם המון תשובות בנושא הזה בדיוק באתר שלנו, הרבה דברים מעשיים).
מצד שני אני מבין שאת לא ממש מעוניינית לדבר עם בעלך, או לפחות לא בזה השאלה? כי לדעתי משהו כזה אי אפשר לפתור ללא שיחה עם בעלך. אם זו השאלה, אז לעניות דעתי חסר לי מידע, באיזה גיל אתם, לאיזה מגזר אתם שייכים וכו'... כל זה חשוב כדי להבין מה נכון לומר או לנסות ולדבר עם בעלך. בכל מקרה, ברור לי לחלוטין שכזה דבר מחייב דיון רציני ומעמיק.
אם השאלה היא אמונית, פה אני מבין את הקושי. זה בהחלט קשה ולא מובן, שדווקא כשאת צריכה הכי הרבה את בעלך, הוא מתרחק. אני לא ממש מכיר את "התופעה" שאת מתארת, לא היה לי בעבר מצב שבו שאלו אותי על זה בצורה כל כך גורפת, רק כמה דברים קטנים... וגם אני לא יודע מה הרב התיר לכם, כך שקשה לי להבין מה מוגדר על ידי בעלך כ"דבר האמיתי". כעצה גורפת, הייתי ממליץ לא לסמוך על חיפושים באינטרנט בתחומים כאלו, חלק ניכר מאוד מהמפרסמים הם אנשים שממש ממש רחוקים מחיי תורה ולכן ממילא השקפתם על הנושא שונה לחלוטין.
בכל מקרה, לבעלך אסור, מהתורה (!), שלא להתקרב אליך תקופה ארוכה. במקרים קיצוניים (ואני מבין שזה לא המקרה), אפילו ניתן לכפות גירושין על הרחקה כזו ח"ו. זה לא המקרה, אבל זה מלמד אותנו על יחס התורה לעניין הזה. כאשר לבן אומר ליעקב "אל תענה את בנותי" מסבירים חכמים שלזה הכוונה- למי שמונע מאשתו את המגע ואת היחסים שצריך... כך שבלי כל קשר ל"מצב" ולמה שכותבים או אומרים ברשת, יש חובה על בעלך למצוא פתרון למצב.
גם העניין שלפיו "אני לא נהנה מזה", הוא לא שיקול בכלל... גם אם לא נהנים צריך לעשות את זה, ואפילו בכח... מה גם שעצם העניין של "אני לא נהנה", הוא עניין שבעצם תלוי בנו... בענייינים אלו אנחנו לא סומכים על האדם, אנחנו מבינים בעצם ההנאה ועצם הקרבה היא משהו שמתחיל מהראש... לא תלוי ב"מצב".
כך, שלדעתי העצה שלכם היא קודם כל לדבר, לא לקבל את המצב כמו שהוא אלא לדון בו, לדבר עליו ולמצוא פתרון שיכלול את העובדה שבעלך לא יכול לעזוב אותך לתקופה כזו. במקרה הכי קיצוני- גם אם הוא לא רוצה. אב ל הוא צריך לרצות, זה בשליטה שלו...
לגבי השאלה האמונית- למה הקב"ה עשה את זה, אני לא חושב שהקב"ה "עשה" את זה... זה תלוי בנו, אנחנו יכולים לקבוע מה מהנה אותנו ומה לא. זה נכון שבעולם המודרני מתייחסים לענייני המיניות כמשהו "חיצוני" כמשהו כפוי, כמשהו שהוא בשליטה שלנו... אבל זה לא נכון. זה תלוי בנו ואנחנו יכולים לשלוט הן על הרגש והן על ההנאה. כך שזה מצב מעשה ידי אדם, לא גזירה משמיים.
שלום וברכה,
מזל טוב על ההריון....
לא בקוק מהשאלה שלך מה בדיוק בשאלה, כלומר- אני מבין שזה לא עניין הלכתי, נכון? כי כבר התייעצתם עם רב והוא אמר מה מותר ומה אסור... (יש גם המון תשובות בנושא הזה בדיוק באתר שלנו, הרבה דברים מעשיים).
מצד שני אני מבין שאת לא ממש מעוניינית לדבר עם בעלך, או לפחות לא בזה השאלה? כי לדעתי משהו כזה אי אפשר לפתור ללא שיחה עם בעלך. אם זו השאלה, אז לעניות דעתי חסר לי מידע, באיזה גיל אתם, לאיזה מגזר אתם שייכים וכו'... כל זה חשוב כדי להבין מה נכון לומר או לנסות ולדבר עם בעלך. בכל מקרה, ברור לי לחלוטין שכזה דבר מחייב דיון רציני ומעמיק.
אם השאלה היא אמונית, פה אני מבין את הקושי. זה בהחלט קשה ולא מובן, שדווקא כשאת צריכה הכי הרבה את בעלך, הוא מתרחק. אני לא ממש מכיר את "התופעה" שאת מתארת, לא היה לי בעבר מצב שבו שאלו אותי על זה בצורה כל כך גורפת, רק כמה דברים קטנים... וגם אני לא יודע מה הרב התיר לכם, כך שקשה לי להבין מה מוגדר על ידי בעלך כ"דבר האמיתי". כעצה גורפת, הייתי ממליץ לא לסמוך על חיפושים באינטרנט בתחומים כאלו, חלק ניכר מאוד מהמפרסמים הם אנשים שממש ממש רחוקים מחיי תורה ולכן ממילא השקפתם על הנושא שונה לחלוטין.
בכל מקרה, לבעלך אסור, מהתורה (!), שלא להתקרב אליך תקופה ארוכה. במקרים קיצוניים (ואני מבין שזה לא המקרה), אפילו ניתן לכפות גירושין על הרחקה כזו ח"ו. זה לא המקרה, אבל זה מלמד אותנו על יחס התורה לעניין הזה. כאשר לבן אומר ליעקב "אל תענה את בנותי" מסבירים חכמים שלזה הכוונה- למי שמונע מאשתו את המגע ואת היחסים שצריך... כך שבלי כל קשר ל"מצב" ולמה שכותבים או אומרים ברשת, יש חובה על בעלך למצוא פתרון למצב.
גם העניין שלפיו "אני לא נהנה מזה", הוא לא שיקול בכלל... גם אם לא נהנים צריך לעשות את זה, ואפילו בכח... מה גם שעצם העניין של "אני לא נהנה", הוא עניין שבעצם תלוי בנו... בענייינים אלו אנחנו לא סומכים על האדם, אנחנו מבינים בעצם ההנאה ועצם הקרבה היא משהו שמתחיל מהראש... לא תלוי ב"מצב".
כך, שלדעתי העצה שלכם היא קודם כל לדבר, לא לקבל את המצב כמו שהוא אלא לדון בו, לדבר עליו ולמצוא פתרון שיכלול את העובדה שבעלך לא יכול לעזוב אותך לתקופה כזו. במקרה הכי קיצוני- גם אם הוא לא רוצה. אב ל הוא צריך לרצות, זה בשליטה שלו...
לגבי השאלה האמונית- למה הקב"ה עשה את זה, אני לא חושב שהקב"ה "עשה" את זה... זה תלוי בנו, אנחנו יכולים לקבוע מה מהנה אותנו ומה לא. זה נכון שבעולם המודרני מתייחסים לענייני המיניות כמשהו "חיצוני" כמשהו כפוי, כמשהו שהוא בשליטה שלנו... אבל זה לא נכון. זה תלוי בנו ואנחנו יכולים לשלוט הן על הרגש והן על ההנאה. כך שזה מצב מעשה ידי אדם, לא גזירה משמיים.
הבהרת תשובה
אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
טכפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר.
ברכות מרובות ושפע הצלחה
אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
טכפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר.
ברכות מרובות ושפע הצלחה
מין אוראלי
אני סבור שלא, להוציא זרע על גוף האשה מותר לענ"ד רק במקרים מאוד מסויימים אם יש סיבה רפואית או משהו כזה, אם אין הוצאת הזרע צריכה להיות בגופה, לכן אתם יכולים כשאתה מרגיש שאתה מגיע לזה, לעבור לקיום יחסים רגיל ושם להוציא זרע.
אני סבור שלא, להוציא זרע על גוף האשה מותר לענ"ד רק במקרים מאוד מסויימים אם יש סיבה רפואית או משהו כזה, אם אין הוצאת הזרע צריכה להיות בגופה, לכן אתם יכולים כשאתה מרגיש שאתה מגיע לזה, לעבור לקיום יחסים רגיל ושם להוציא זרע.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
