מה עושים?
הרב יניב חניאכחאבתשעז20/08/2017
שאלה:
שלום כבוד הרב , מתחילת חודש שישי להריון יש לי סכנה ללידה מוקדמת ואסרו עלינו לקיים יחסי מין עד ללידה , התייעצתי עם רב שהתיר לעשות דברים מסויימים בדרכים מסויימות וניסינו את זה אבל בעלי החליט שזה לא כייף לו כמו הדבר האמיתי ומבחינתו לא לעשות כלום עד שנוכל לשכב באמת. אני לא יכולה לחשוב על זה שבעלי לא יתקרב אלי במשך 5 חודשים, אני עוברת תסביכים בגלל השינויים של הגוף וההשמנה וכל הזמן חושבת איך הוא מסוגל ליישם כזה דבר כי אני לא מסוגלת וגם לא רוצה ׳לכפות׳ את עצמי אם הוא לא רוצה אותי ובכלל המצב השתנה ואני מרגישה שהוא לא נמשך אלי כמו בעבר וזה מוריד לי מהבטחון וגורם לי לשנוא את עצמי . מה גם שחקרתי הרבה ברשת והמון נשים עם אותה בעיה שהגבר לא מתקרב אליהן בזמן ההריון ואני תוהה הרי כל השנה יש את הנידה ששומרת מאד על התשוקה והזוגיות, איך יכול להיות שהקב״ה עשה את הדבר הכי חשוב לזוג שזה להביא ילד לעולם בלי כביכול להביא בחשבון את הנושא הזוגי - שיש ככ הרבה גברים שנרתעים מזה ומצד שני אשה מתוסכלת מהגוף שלה ומלאה בהורמונים שהכי צריכה את בעלה שישנה את ההרגשה הזאת. אשמח לעזרה
תשובה:
שלום וברכה,מזל טוב על ההריון....
לא בקוק מהשאלה שלך מה בדיוק בשאלה, כלומר- אני מבין שזה לא עניין הלכתי, נכון? כי כבר התייעצתם עם רב והוא אמר מה מותר ומה אסור... (יש גם המון תשובות בנושא הזה בדיוק באתר שלנו, הרבה דברים מעשיים).
מצד שני אני מבין שאת לא ממש מעוניינית לדבר עם בעלך, או לפחות לא בזה השאלה? כי לדעתי משהו כזה אי אפשר לפתור ללא שיחה עם בעלך. אם זו השאלה, אז לעניות דעתי חסר לי מידע, באיזה גיל אתם, לאיזה מגזר אתם שייכים וכו'... כל זה חשוב כדי להבין מה נכון לומר או לנסות ולדבר עם בעלך. בכל מקרה, ברור לי לחלוטין שכזה דבר מחייב דיון רציני ומעמיק.
אם השאלה היא אמונית, פה אני מבין את הקושי. זה בהחלט קשה ולא מובן, שדווקא כשאת צריכה הכי הרבה את בעלך, הוא מתרחק. אני לא ממש מכיר את "התופעה" שאת מתארת, לא היה לי בעבר מצב שבו שאלו אותי על זה בצורה כל כך גורפת, רק כמה דברים קטנים... וגם אני לא יודע מה הרב התיר לכם, כך שקשה לי להבין מה מוגדר על ידי בעלך כ"דבר האמיתי". כעצה גורפת, הייתי ממליץ לא לסמוך על חיפושים באינטרנט בתחומים כאלו, חלק ניכר מאוד מהמפרסמים הם אנשים שממש ממש רחוקים מחיי תורה ולכן ממילא השקפתם על הנושא שונה לחלוטין.
בכל מקרה, לבעלך אסור, מהתורה (!), שלא להתקרב אליך תקופה ארוכה. במקרים קיצוניים (ואני מבין שזה לא המקרה), אפילו ניתן לכפות גירושין על הרחקה כזו ח"ו. זה לא המקרה, אבל זה מלמד אותנו על יחס התורה לעניין הזה. כאשר לבן אומר ליעקב "אל תענה את בנותי" מסבירים חכמים שלזה הכוונה- למי שמונע מאשתו את המגע ואת היחסים שצריך... כך שבלי כל קשר ל"מצב" ולמה שכותבים או אומרים ברשת, יש חובה על בעלך למצוא פתרון למצב.
גם העניין שלפיו "אני לא נהנה מזה", הוא לא שיקול בכלל... גם אם לא נהנים צריך לעשות את זה, ואפילו בכח... מה גם שעצם העניין של "אני לא נהנה", הוא עניין שבעצם תלוי בנו... בענייינים אלו אנחנו לא סומכים על האדם, אנחנו מבינים בעצם ההנאה ועצם הקרבה היא משהו שמתחיל מהראש... לא תלוי ב"מצב".
כך, שלדעתי העצה שלכם היא קודם כל לדבר, לא לקבל את המצב כמו שהוא אלא לדון בו, לדבר עליו ולמצוא פתרון שיכלול את העובדה שבעלך לא יכול לעזוב אותך לתקופה כזו. במקרה הכי קיצוני- גם אם הוא לא רוצה. אב ל הוא צריך לרצות, זה בשליטה שלו...
לגבי השאלה האמונית- למה הקב"ה עשה את זה, אני לא חושב שהקב"ה "עשה" את זה... זה תלוי בנו, אנחנו יכולים לקבוע מה מהנה אותנו ומה לא. זה נכון שבעולם המודרני מתייחסים לענייני המיניות כמשהו "חיצוני" כמשהו כפוי, כמשהו שהוא בשליטה שלנו... אבל זה לא נכון. זה תלוי בנו ואנחנו יכולים לשלוט הן על הרגש והן על ההנאה. כך שזה מצב מעשה ידי אדם, לא גזירה משמיים.
תשובות נוספות בנושא-
המשך..
טוב, אם כך, נאחל מזל טוב על ההריון. שתזכו לכל מילי דמיטב.
מכיוון שמדובר על בעיה בעצם היחסים, ומדובר על תקופה ארוכה מאוד (בעז"ה, שההריון ימשיך עד זמנו), ואז צריך לעשות מה שקרוי בהלכה "ביאה דרך איברים", כדי שזה לא יהיה זרע לבטלה.
בתשובה הבאה פרטתי את השלבים והמשמעות של ביאה דרך איברים-
http://www.shoresh.org.il/spages/shut/ishut256.htm
וזה מתאים לעניות דעתי גם למקרה שלכם. אולי אצלכם אפילו יותר קל מבחינה הלכתית כי מדובר על יותר זמן. ממש הרבה זמן.
ניתן גם לחפש באתר את הביטוי "ביאה דרך איברים", יש המון שאלות בתחום הזה וחלקן יכולות לעזור לכם.
שוב מזל טוב ובהצלחה!
טוב, אם כך, נאחל מזל טוב על ההריון. שתזכו לכל מילי דמיטב.
מכיוון שמדובר על בעיה בעצם היחסים, ומדובר על תקופה ארוכה מאוד (בעז"ה, שההריון ימשיך עד זמנו), ואז צריך לעשות מה שקרוי בהלכה "ביאה דרך איברים", כדי שזה לא יהיה זרע לבטלה.
בתשובה הבאה פרטתי את השלבים והמשמעות של ביאה דרך איברים-
http://www.shoresh.org.il/spages/shut/ishut256.htm
וזה מתאים לעניות דעתי גם למקרה שלכם. אולי אצלכם אפילו יותר קל מבחינה הלכתית כי מדובר על יותר זמן. ממש הרבה זמן.
ניתן גם לחפש באתר את הביטוי "ביאה דרך איברים", יש המון שאלות בתחום הזה וחלקן יכולות לעזור לכם.
שוב מזל טוב ובהצלחה!
הריון בסיכון ויחסי אישות
האם תוכל לומר לי באיזה חודש (כלומר- בכמה זמן תצטרכו להיות בהרחקה) וכמו כן למה הרופאה אוסרת יחסים, האם בגלל עצם היחסים או בגלל שהזרע הוא גורם מזרז?
האם תוכל לומר לי באיזה חודש (כלומר- בכמה זמן תצטרכו להיות בהרחקה) וכמו כן למה הרופאה אוסרת יחסים, האם בגלל עצם היחסים או בגלל שהזרע הוא גורם מזרז?
הבהרת תשובה
אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
טכפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר.
ברכות מרובות ושפע הצלחה
אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
טכפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר.
ברכות מרובות ושפע הצלחה
מין אוראלי
אני סבור שלא, להוציא זרע על גוף האשה מותר לענ"ד רק במקרים מאוד מסויימים אם יש סיבה רפואית או משהו כזה, אם אין הוצאת הזרע צריכה להיות בגופה, לכן אתם יכולים כשאתה מרגיש שאתה מגיע לזה, לעבור לקיום יחסים רגיל ושם להוציא זרע.
אני סבור שלא, להוציא זרע על גוף האשה מותר לענ"ד רק במקרים מאוד מסויימים אם יש סיבה רפואית או משהו כזה, אם אין הוצאת הזרע צריכה להיות בגופה, לכן אתם יכולים כשאתה מרגיש שאתה מגיע לזה, לעבור לקיום יחסים רגיל ושם להוציא זרע.
זרע לבטלה
שלום וברכה,
בתחילה נאחל מזל טוב על ההריון. שתזכו לכל מילי דמיטב.
לא ברור מהשאלה האם האיסור לקיים יחסים הוא בגלל עצם היחסים (הגירוי לאשה מסוכן), או בגלל הזרע, שהרופאים מייחסים לו תכונות של זירוז. אם זה המקרה השני, זה קצת יותר קל למצוא פתרון מעשי.
אם מדובר על המקרה הראשון, אז כל יחסם אסורים, ואז צריך לעשות מה שקרוי בהלכה "ביאה דרך איברים", כדי שזה לא יהיה זרע לבטלה.
בתשובה הבאה פרטתי את השלבים והמשמעות של ביאה דרך איברים-
http://www.shoresh.org.il/spages/shut/ishut256.htm
וזה מתאים לעניות דעתי גם למקרה שלכם. אולי אצלכם אפילו יותר קל מבחינה הלכתית כי מדובר על יותר זמן.
ניתן גם לחפש באתר את הביטוי "ביאה דרך איברים", יש המון שאלות בתחום הזה וחלקן יכולות לעזור לכם.
ובכל זאת הערה קטנטנה, הביטוי "לעזור לבעלי להנות" הוא קצת גס, אנחנו לא מתייחסים ליחסי אישות כאל עניין של "להנות" אלא כאל ביטוי לקשר בין הגבר והאשה והאהבה ביניהם... ולכן כל ההתייחסות היא דרך הזוגיות, פחות דרך ההנאה האישית.
שוב מזל טוב ובהצלחה!
שלום וברכה,
בתחילה נאחל מזל טוב על ההריון. שתזכו לכל מילי דמיטב.
לא ברור מהשאלה האם האיסור לקיים יחסים הוא בגלל עצם היחסים (הגירוי לאשה מסוכן), או בגלל הזרע, שהרופאים מייחסים לו תכונות של זירוז. אם זה המקרה השני, זה קצת יותר קל למצוא פתרון מעשי.
אם מדובר על המקרה הראשון, אז כל יחסם אסורים, ואז צריך לעשות מה שקרוי בהלכה "ביאה דרך איברים", כדי שזה לא יהיה זרע לבטלה.
בתשובה הבאה פרטתי את השלבים והמשמעות של ביאה דרך איברים-
http://www.shoresh.org.il/spages/shut/ishut256.htm
וזה מתאים לעניות דעתי גם למקרה שלכם. אולי אצלכם אפילו יותר קל מבחינה הלכתית כי מדובר על יותר זמן.
ניתן גם לחפש באתר את הביטוי "ביאה דרך איברים", יש המון שאלות בתחום הזה וחלקן יכולות לעזור לכם.
ובכל זאת הערה קטנטנה, הביטוי "לעזור לבעלי להנות" הוא קצת גס, אנחנו לא מתייחסים ליחסי אישות כאל עניין של "להנות" אלא כאל ביטוי לקשר בין הגבר והאשה והאהבה ביניהם... ולכן כל ההתייחסות היא דרך הזוגיות, פחות דרך ההנאה האישית.
שוב מזל טוב ובהצלחה!
נישוק באותו מקום
שלום וברכה,
כפי שכתבת ואני רואה שאתה מבין, זה לא הנושא הכי ברור בעולם. ויש בו מעט מורכבות, כי הוא לא קשור רק לאסור ומותר אלא גם לנושא המאיסות, מעט.
לגבי ה"דבר סתר", באופן כללי דיברתי איתו כמה פעמים ואני חושב שבהחלט בא מצד הקדושה והרצון לברר הלכה באמת, את לדעת לאהוב לא קראתי.
מה שאני כותב שאסור, לענ"ד, זה נישוק באותו מקום ממש, כלומר בפתח של הנרתיק, אני לא חושב שמבחינת האשה אמור להיות הבדל גדול בין נישוק באותו מקום ממש, במדוייק, לבין האיזור שלו. ויתירה מזו, נישוק בדגדגן אמור להיות הרבה יותר נעים. כך שאני לא חושב שצריך להתעקש על אותו מקום בדווקא כאשר חכמים מגלים לנו שיש בזה חשש למאיסות. אני לא יודע בוודאות, כמובן, אבל לענ"ד חלק ניכר מהנשים בכלל לא יכולות להרגיש אם הנישוק היה "בדיוק שם" או כמה סנטימטרים מעל. כך שהביטוי "להביא את האהבה לשיאים חדשים", לא נראה לי כל כך תלוי במקום המדוייק ממש.
יתירה מזו, דווקא מצד ה"הנאה" והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים באמירה של "אנחנו לא נרתעים".
כך שלענ"ד ההדרכה צריכה להיות לא לנשק בדיוק בפתח אותו מקום, בכל האיזור כן, מסביב, אבל לא בדיוק בפתח.
לענ"ד הגישה שמתירה בשופי (שציינת מהספר "לדעת לאהוב") היא לא הגישה הרווחת.
ובכל זאת, ואחרי כל מה שכתבתי, אם הדבר משום מה חשוב לכם לחלוטין, ואתם מאוד מאוד רוצים, אני לא יכול להגיד "אסור" על זה.
שלום וברכה,
כפי שכתבת ואני רואה שאתה מבין, זה לא הנושא הכי ברור בעולם. ויש בו מעט מורכבות, כי הוא לא קשור רק לאסור ומותר אלא גם לנושא המאיסות, מעט.
לגבי ה"דבר סתר", באופן כללי דיברתי איתו כמה פעמים ואני חושב שבהחלט בא מצד הקדושה והרצון לברר הלכה באמת, את לדעת לאהוב לא קראתי.
מה שאני כותב שאסור, לענ"ד, זה נישוק באותו מקום ממש, כלומר בפתח של הנרתיק, אני לא חושב שמבחינת האשה אמור להיות הבדל גדול בין נישוק באותו מקום ממש, במדוייק, לבין האיזור שלו. ויתירה מזו, נישוק בדגדגן אמור להיות הרבה יותר נעים. כך שאני לא חושב שצריך להתעקש על אותו מקום בדווקא כאשר חכמים מגלים לנו שיש בזה חשש למאיסות. אני לא יודע בוודאות, כמובן, אבל לענ"ד חלק ניכר מהנשים בכלל לא יכולות להרגיש אם הנישוק היה "בדיוק שם" או כמה סנטימטרים מעל. כך שהביטוי "להביא את האהבה לשיאים חדשים", לא נראה לי כל כך תלוי במקום המדוייק ממש.
יתירה מזו, דווקא מצד ה"הנאה" והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים באמירה של "אנחנו לא נרתעים".
כך שלענ"ד ההדרכה צריכה להיות לא לנשק בדיוק בפתח אותו מקום, בכל האיזור כן, מסביב, אבל לא בדיוק בפתח.
לענ"ד הגישה שמתירה בשופי (שציינת מהספר "לדעת לאהוב") היא לא הגישה הרווחת.
ובכל זאת, ואחרי כל מה שכתבתי, אם הדבר משום מה חשוב לכם לחלוטין, ואתם מאוד מאוד רוצים, אני לא יכול להגיד "אסור" על זה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
