שאל את הרב הרב יניב חניא צניעות - בינו לבינה

הבהרת תשובה

הרב יניב חניא
דאבתשעז27/07/2017

שאלה:

שלום הרב. שאלתי 2 שאלות אך הרב התייחס רק לחלק הראשון של השאלה. אבקש להבהיר שיש לי דחף ויצר חזק מאוד לנושא ולכן הייתי שמח אם הרב יוכל לענות לי על שאלה מספר 2. חשוב לי מאוד להבהיר שאישתי העלתה אין הרעיון והיא הייתה שמחה אם היה לנו היתר לדבר. מאוד חשוב לה לספק אותי (זה הדדי כמובן) ואם הרב יתיר לנו בדרך "1" או "2"(קונדום עם חור) זה ישמח אותנו מאוד ויתרום רבות לקשר האינטימי בינינו. אני מצטט את שאלתי ואת תשובת הרב: שאלה: שלום הרב. אישתי שמחה לבצע בי מין אוראלי אך היא לא רוצה שאגמור לה בפה. 1.האם מותר לי לגמור לה על הפנים או על הגוף? 2.האם על מנת לפתור את הבעיה מותר לי לשים קונדום עם חור כך שמעט מאוד זרע כן ייכנס לפיה? (היא מסכימה לכך). תשובה: אני סבור שלא, להוציא זרע על גוף האשה מותר לענ"ד רק במקרים מאוד מסויימים אם יש סיבה רפואית או משהו כזה, אם אין הוצאת הזרע צריכה להיות בגופה, לכן אתם יכולים כשאתה מרגיש שאתה מגיע לזה, לעבור לקיום יחסים רגיל ושם להוציא זרע. תודה רבה!

תשובה:

אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.

טכפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.

לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...

מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר.

ברכות מרובות ושפע הצלחה

תשובות נוספות בנושא-

מין אוראלי
אני סבור שלא, להוציא זרע על גוף האשה מותר לענ"ד רק במקרים מאוד מסויימים אם יש סיבה רפואית או משהו כזה, אם אין הוצאת הזרע צריכה להיות בגופה, לכן אתם יכולים כשאתה מרגיש שאתה מגיע לזה, לעבור לקיום יחסים רגיל ושם להוציא זרע.

זרע לבטלה
שלום וברכה,

בתחילה נאחל מזל טוב על ההריון. שתזכו לכל מילי דמיטב.

לא ברור מהשאלה האם האיסור לקיים יחסים הוא בגלל עצם היחסים (הגירוי לאשה מסוכן), או בגלל הזרע, שהרופאים מייחסים לו תכונות של זירוז. אם זה המקרה השני, זה קצת יותר קל למצוא פתרון מעשי.

אם מדובר על המקרה הראשון, אז כל יחסם אסורים, ואז צריך לעשות מה שקרוי בהלכה "ביאה דרך איברים", כדי שזה לא יהיה זרע לבטלה.

בתשובה הבאה פרטתי את השלבים והמשמעות של ביאה דרך איברים-
http://www.shoresh.org.il/spages/shut/ishut256.htm

וזה מתאים לעניות דעתי גם למקרה שלכם. אולי אצלכם אפילו יותר קל מבחינה הלכתית כי מדובר על יותר זמן.
ניתן גם לחפש באתר את הביטוי "ביאה דרך איברים", יש המון שאלות בתחום הזה וחלקן יכולות לעזור לכם.

ובכל זאת הערה קטנטנה, הביטוי "לעזור לבעלי להנות" הוא קצת גס, אנחנו לא מתייחסים ליחסי אישות כאל עניין של "להנות" אלא כאל ביטוי לקשר בין הגבר והאשה והאהבה ביניהם... ולכן כל ההתייחסות היא דרך הזוגיות, פחות דרך ההנאה האישית.

שוב מזל טוב ובהצלחה!

נישוק באותו מקום
שלום וברכה,
כפי שכתבת ואני רואה שאתה מבין, זה לא הנושא הכי ברור בעולם. ויש בו מעט מורכבות, כי הוא לא קשור רק לאסור ומותר אלא גם לנושא המאיסות, מעט.

לגבי ה"דבר סתר", באופן כללי דיברתי איתו כמה פעמים ואני חושב שבהחלט בא מצד הקדושה והרצון לברר הלכה באמת, את לדעת לאהוב לא קראתי.

מה שאני כותב שאסור, לענ"ד, זה נישוק באותו מקום ממש, כלומר בפתח של הנרתיק, אני לא חושב שמבחינת האשה אמור להיות הבדל גדול בין נישוק באותו מקום ממש, במדוייק, לבין האיזור שלו. ויתירה מזו, נישוק בדגדגן אמור להיות הרבה יותר נעים. כך שאני לא חושב שצריך להתעקש על אותו מקום בדווקא כאשר חכמים מגלים לנו שיש בזה חשש למאיסות. אני לא יודע בוודאות, כמובן, אבל לענ"ד חלק ניכר מהנשים בכלל לא יכולות להרגיש אם הנישוק היה "בדיוק שם" או כמה סנטימטרים מעל. כך שהביטוי "להביא את האהבה לשיאים חדשים", לא נראה לי כל כך תלוי במקום המדוייק ממש.

יתירה מזו, דווקא מצד ה"הנאה" והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.

לגבי נושא המאיסות, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים באמירה של "אנחנו לא נרתעים".

כך שלענ"ד ההדרכה צריכה להיות לא לנשק בדיוק בפתח אותו מקום, בכל האיזור כן, מסביב, אבל לא בדיוק בפתח.

לענ"ד הגישה שמתירה בשופי (שציינת מהספר "לדעת לאהוב") היא לא הגישה הרווחת.

ובכל זאת, ואחרי כל מה שכתבתי, אם הדבר משום מה חשוב לכם לחלוטין, ואתם מאוד מאוד רוצים, אני לא יכול להגיד "אסור" על זה.

בהמשך לפסיקת הרב בעניין שהעלתי בפניו
טוב, אני מאוד מתנצל, אבל אני לא יכול להתיר את זה.

אני מאוד מתקשה להבין את ההתעקשות של אשתך בנושא הגלולה של היום שאחרי, אבל מבחינה הלכתית זה נראה לי דבר פשוט ורגיל לחלוטין ולכן אני לא יכול להתיר.
הטיעונים שהעלית הם ללא ספק חשובים ועמוקים ויש להתחשב בהם, אבל מול פתרון קל ונח כמו הגלולה הזו אני לא רואה איך הם עומדים.

אתה בהחלט יכול לומר לאשתך שבכל פולקה של עוף שהיא אוכלת יש יותר הורמונים מהגלולה הזו וזה לא מובן למה להתעקש על זה כל כך.

בכל מקרה, אני לא מרגיש שאני לא יכול להתיר על סמך זה, אולי מישהו גדול ממני יוכל, תנסה.

או אולי תחליט בעצמך לסמו7ך על הידע שיש לך בעניין ולהתיר, אבל לי הטיעון של לא להשתמש בפתרון כל כך נח נראה קל מידי מכדי לקחת אותו בחשבון.

ברכות מרובות.

נישוק ליד " אותו מקום"
שלום וברכה,

העניין שלא מדובר ב"אותו מקום", נובע גם מסברא (שהרי חכמים דיברו על מאיסות, ובדגדגן אין מאיסות, אלא באותו מנקום ממש שיש שם הפרשות, משם יוצא הדם וכדומה...), גם מדיוק שלי במקומות רבים בגמרא שעברתי עליהם המוני פעמים, ונראה לי שחכמים התכוונו למקום הנקב ולא ל"איזור" וכן מכמה שותי"ם שראיתי, שכעת אינם לפני (אם זה ממש חשוב המראה מקומות, יש לי אותם בביתי בספריה).

ובכ מקרה, סמך וסיוע לזה הוא העובדה שרבים מהפוסקים אינם מקבלים את דברי רבי יוחנן בן דהבאי להלכה כפשוטם, ונהגו להתיר דברים רבים שהוא אוסר שם, כגון שולחן הפוך, היא למעלה ועוד...

ובראש ובראשונה דברי הרמב"ם ש"נושר בכל מקום שירצה".

לכן מכל זה נראה לי שאם לא מדובר בדבר קבוע ולא על דרך קבע של ממש, ניתן בהחלט להתיר בזמנים מסויימים ופרט אם האשה בקשה זו במפורש.

לגבי השאלה אם היא לא תעלה זו, אני סבור שמכיוון שלענ"ד מדובר בדבר מותר, אם אתה חושב שזה ישמח אותה ואתה עצמך מעוניין, אפשר בהחלט.

ברכות וישועות.

ספר של הרב קטן
האמת היא שאני לא מכיר את הספר לפנים. כלומר- שמעתי עליו, אבל אני לא מכיר את התוכן.
לגבי עצם הענין של נישוק השבתי בענין בתשובה הקודמת.

עוד תוכן בשורש