שברו לי את הטלפון בישיבה
הרב יניב חניאבכסליותשפ30/11/2019
שאלה:
אני בחור בישיבה דתית והיה לי טלפון חכם בישיבה הגעתי איתו כל יום והזהירו לא להביא ובחור מהישיבה חיטט לי בארון לקח את הטלפון ושברו בלי לשאול אחד מהרבנים הוא גם לא דיבר איתי לפני על משהו שמפריע לו ולא אמר שום דבר מה הדין האם הוא חייב לי את שווי הטלפון?
תשובה:
לא הבנתי מנוסח השאלה מי שבר את הטלפון, הישיבה או החברים?אם זה החברים, האם הם טוענים משהו בזכותם, כלומר- האם הם קיבלו רשות מהישיבה לשבור?
תשובות נוספות בנושא-
תשלום על בניה משותפת
א. לכאורה הוא צודק בעיקרון- חצי לכל אחד ושליש משותף של העלות של המשותף- עמודים ויסודות. לכאורה במבט ראשון זה נראה לא פייר, כי אתה משלם פעמיים חצי והם רק פעם אחת חצי, אבל צריך לזכור שהם שילמו על הגג (של העליון) ועל הרצפה (של מי שמתחת), כך שההוצאות שוות פחות או יותר.
ב. השיעור צריך להיות לפי הממוצע בשוק, כמה היה עולה היום לבנות כזה בממוצע, בניקוי מסויים של התיישנות וכדומה, כי אתה לא מקבל את זה חדש. אלא ישן יחסית.
ג. מכיוון שהחישוב הוא ממילא של העלות הממוצעת אני לא סבור שיש סברא להוריד בגלל החשמל וכדומה, כי אתה תשלם עלות ממוצעת של בניה, לאו דווקא על הכל כמו שהם קיבלו או לא קיבלו.
ד. לגבי המעטפת,לדעתי זה קשור למציאות- אם הקבלן יוריד לך במחיר מעט בגלל המעטפת (לדעתי הוא לא יוריד, אבל אולי), אז תצטרך לשפות אותם מעט על המעטפת, אם לא יוריד אז לכאורה אתה לא צריך לשלם, כי אתה לא נהנית ממנה, אלא הם נהנו כי העיריה אפשרה להם לבנות את התוספת בזכות המעטפת.
ה. לא, אתה צריך לשלם על פי השווי הממוצע של מה שקיבלת... או כפי שהגדרת- על פי ההנאה שלך.
א. לכאורה הוא צודק בעיקרון- חצי לכל אחד ושליש משותף של העלות של המשותף- עמודים ויסודות. לכאורה במבט ראשון זה נראה לא פייר, כי אתה משלם פעמיים חצי והם רק פעם אחת חצי, אבל צריך לזכור שהם שילמו על הגג (של העליון) ועל הרצפה (של מי שמתחת), כך שההוצאות שוות פחות או יותר.
ב. השיעור צריך להיות לפי הממוצע בשוק, כמה היה עולה היום לבנות כזה בממוצע, בניקוי מסויים של התיישנות וכדומה, כי אתה לא מקבל את זה חדש. אלא ישן יחסית.
ג. מכיוון שהחישוב הוא ממילא של העלות הממוצעת אני לא סבור שיש סברא להוריד בגלל החשמל וכדומה, כי אתה תשלם עלות ממוצעת של בניה, לאו דווקא על הכל כמו שהם קיבלו או לא קיבלו.
ד. לגבי המעטפת,לדעתי זה קשור למציאות- אם הקבלן יוריד לך במחיר מעט בגלל המעטפת (לדעתי הוא לא יוריד, אבל אולי), אז תצטרך לשפות אותם מעט על המעטפת, אם לא יוריד אז לכאורה אתה לא צריך לשלם, כי אתה לא נהנית ממנה, אלא הם נהנו כי העיריה אפשרה להם לבנות את התוספת בזכות המעטפת.
ה. לא, אתה צריך לשלם על פי השווי הממוצע של מה שקיבלת... או כפי שהגדרת- על פי ההנאה שלך.
דיני ממונות-ועד בית
לפי מה שאת מתארת מדובר בועד בית חדש, שלא באמת גבה את הכסף מהפעם הקודמת. וגם ללא זה, מכיוון שהוא שמוציא ממך את הכסף חובת ההוכחה עליו (המוציא מחברו עליו הראיה), מכיוון שאת טוענת בריא ויש לך גם "הוכחות נסיבתיות" לכך ששילמת (כי למה שתדלגי, כפי שאת אומרת), ומכיוון שהוא לא באמת יכול לדעת, כי הוא חדש, הרי שהמוציא מחברו עליו הראיה והוא זה שצריך להוכיח שלא שילמתם. וכל עוד הוא לא הוכיח, אתם לא חייבים לשלם.
לפי מה שאת מתארת מדובר בועד בית חדש, שלא באמת גבה את הכסף מהפעם הקודמת. וגם ללא זה, מכיוון שהוא שמוציא ממך את הכסף חובת ההוכחה עליו (המוציא מחברו עליו הראיה), מכיוון שאת טוענת בריא ויש לך גם "הוכחות נסיבתיות" לכך ששילמת (כי למה שתדלגי, כפי שאת אומרת), ומכיוון שהוא לא באמת יכול לדעת, כי הוא חדש, הרי שהמוציא מחברו עליו הראיה והוא זה שצריך להוכיח שלא שילמתם. וכל עוד הוא לא הוכיח, אתם לא חייבים לשלם.
קנייה במעשרות
זה מאוד תלוי במצב הכלכלי של משפחתך ושל אבא שלך. אם מדובר במשפחה עניה ולאביך קשה לקנות לבד חולצה, זה יכול להיחשב צדקה ןלכן גם כמעשר. זה גם ייחשב ככיבוד אב ואם. אם המצב המשפחתי טוב כלכלית (טוב יחסית), זה ייחשב כיבוד הורים אבל לא מעשר. ואז לענ"ד לא צריך להחשיב את זה כמעשר.
זה מאוד תלוי במצב הכלכלי של משפחתך ושל אבא שלך. אם מדובר במשפחה עניה ולאביך קשה לקנות לבד חולצה, זה יכול להיחשב צדקה ןלכן גם כמעשר. זה גם ייחשב ככיבוד אב ואם. אם המצב המשפחתי טוב כלכלית (טוב יחסית), זה ייחשב כיבוד הורים אבל לא מעשר. ואז לענ"ד לא צריך להחשיב את זה כמעשר.
כספי מעשרות
זו שאלה מעניינת.
אני חושב שזה תלוי במידת השימוש לעומת השמחה/ הטובה שאת עושה להורים או לשותפים שיקבלו את המוצר.
אם זה משהו שבעיקר ישמש אותם, ולהם קשה וכך את משמחת אותם- זה אפשרי מכספי מעשר. אבל מדובר במוצר "פשוט" ויום יומי שהשימוש שלך בו הוא רב, אני חושב שזה לא נכון לרכוש אותו מכספי מעשר. במילים אחרות- מה גובר, המצווה או ההנאה שלך מהמוצר.
זו שאלה מעניינת.
אני חושב שזה תלוי במידת השימוש לעומת השמחה/ הטובה שאת עושה להורים או לשותפים שיקבלו את המוצר.
אם זה משהו שבעיקר ישמש אותם, ולהם קשה וכך את משמחת אותם- זה אפשרי מכספי מעשר. אבל מדובר במוצר "פשוט" ויום יומי שהשימוש שלך בו הוא רב, אני חושב שזה לא נכון לרכוש אותו מכספי מעשר. במילים אחרות- מה גובר, המצווה או ההנאה שלך מהמוצר.
ועדת קליטה ביישוב דתי
שלום וברכה,
השאלה שלך היא באמת מורכבת מבחינה הלכתית ונוגעת לכל מיני פרטים שקשה לקבל דרך השאלה (למרות שפירטת בצורה יפה), באופן עקרוני נדמה לי שהשאלה הראשונה שצריך לברר היא האם לועדת הקליטה יש מעמד של "שבעת טובי העיר", אם כן, הרי שיש לה יכולת לקבוע תקנות מסויימות ואפשרות לכפות אותם.
אני מתלבט בזה, ואנסה לחפש האם יש לזה התייחסות בפוסקים שונים- האם ועדה מקומית היא שבעה טובי העיר? האם ועדת קליטה היא תחת הגדר הזה? זו שאלה מעניינת וחשובה לדיון הזה.
על פניו- לועדת קליטה שהתמנתה על ידי הציבור וקיבלה את כוחו ממנו ובהסכמתו יש יכולת לעשות ולהכריע בסוגייות כאלו. אולם אם הוגדר מראש שהועדה צריכה סיבה כדי לא לקבל מישהו, או שיש כללים ברורים להכרעה הזו, אז הועדה חייבת לציין את הכללים (או במילים אחרות- להסביר ולנמק מדוע היא לא מקבלת את המשפחה שהבאת, ואם היא לא מנמקת הרי שהיא עוברת על הכללים של עצמה).
האם הועדה במקרה שלך לא ציינה בכלל מדוע היא לא מקבלת את המשפחה? סתם ככה סרבה ללא נימוק? האם זו תופעה חוזרת (כלומר- כל ההחלטות של הועדה הן לא מנומקות)?
על פניו נראה לי שלועדה אין יכולת להטיל קנסות, אולם מצד שני יהיה קשה לומר שניתן לתבוע אותם על הנזק שנגרם... אני חש שהדיון הזה מצריך הרבה מאוד פרטים, או דיון של פנים מול פנים בדין תורה. הכי חשוב לברר זה האם לועדה יש מעמד של טובי העיר.
שלום וברכה,
השאלה שלך היא באמת מורכבת מבחינה הלכתית ונוגעת לכל מיני פרטים שקשה לקבל דרך השאלה (למרות שפירטת בצורה יפה), באופן עקרוני נדמה לי שהשאלה הראשונה שצריך לברר היא האם לועדת הקליטה יש מעמד של "שבעת טובי העיר", אם כן, הרי שיש לה יכולת לקבוע תקנות מסויימות ואפשרות לכפות אותם.
אני מתלבט בזה, ואנסה לחפש האם יש לזה התייחסות בפוסקים שונים- האם ועדה מקומית היא שבעה טובי העיר? האם ועדת קליטה היא תחת הגדר הזה? זו שאלה מעניינת וחשובה לדיון הזה.
על פניו- לועדת קליטה שהתמנתה על ידי הציבור וקיבלה את כוחו ממנו ובהסכמתו יש יכולת לעשות ולהכריע בסוגייות כאלו. אולם אם הוגדר מראש שהועדה צריכה סיבה כדי לא לקבל מישהו, או שיש כללים ברורים להכרעה הזו, אז הועדה חייבת לציין את הכללים (או במילים אחרות- להסביר ולנמק מדוע היא לא מקבלת את המשפחה שהבאת, ואם היא לא מנמקת הרי שהיא עוברת על הכללים של עצמה).
האם הועדה במקרה שלך לא ציינה בכלל מדוע היא לא מקבלת את המשפחה? סתם ככה סרבה ללא נימוק? האם זו תופעה חוזרת (כלומר- כל ההחלטות של הועדה הן לא מנומקות)?
על פניו נראה לי שלועדה אין יכולת להטיל קנסות, אולם מצד שני יהיה קשה לומר שניתן לתבוע אותם על הנזק שנגרם... אני חש שהדיון הזה מצריך הרבה מאוד פרטים, או דיון של פנים מול פנים בדין תורה. הכי חשוב לברר זה האם לועדה יש מעמד של טובי העיר.
חתונה שאמרתי שאבוא ולא באתי
האנשים שמארגנים חתונה לוקחים בחשבון שיש אנשים שאמרו שיבואו ולא יבואו בסוף, תמיד יש דברים בלתי צפויים ויש מגבלות והכרחים וכדומה.
תמיד יש ספרים לשני הצדדים, אפילו אצל הדייקנים ביותר.
ולכן זה בסדר, את לא צריכה לעשות כלום.
האנשים שמארגנים חתונה לוקחים בחשבון שיש אנשים שאמרו שיבואו ולא יבואו בסוף, תמיד יש דברים בלתי צפויים ויש מגבלות והכרחים וכדומה.
תמיד יש ספרים לשני הצדדים, אפילו אצל הדייקנים ביותר.
ולכן זה בסדר, את לא צריכה לעשות כלום.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא דיני ממונות
מוצרים
