כספי מעשרות

אם נסעת רוורס בכביש (כלומר- נסיעה לאחור), אז לכאורה על פי דיני ממונות אתה אשם. זו לא חייבת להיות אשמה פלילית, אשמה שיש בה עונש, כי נבלהת, אבל מבחינה ממונית מי שנסע לאחור ופגע במישהו צריך לשלם.

הנה לכם סיפור מדהים, אמיתי, שקרה לי- אני איש עם הרבה רעיונות בתחום ההי טק ויום אחד קרה לי משהו לא יאומן. התקשרו אלי שני אנשי עסקים, משקיעי נדל"ן, והציעו לי הצעה- אנחנו נשלם לך משכורת גבוהה מידי חודש ובתמורה כל הרעיונות שלך בתחום ההי טק יהיו שלנו. אנחנו נקדם אותם, נביא משקיעים וכדומה... אבל הרעיון יהיה שלנו. האמת היא שדי התלהבתי ורציתי. סוף סוף משהו קבוע במקום עוד ועוד רעיונות... וגם הסכום היה כזה שגורם לך לדמיין על מכוניות חדשות, ואולי אפילו שדרוג דו שבועי של האמבטיה. לילה אחד ישנתי עם החלומות... ולמחרת התקשר אחד מהם והציע לי שדרוג- "בא נעזוב את השותף שלי... אני אעביר לך שני מיליון שקלים לחשבון ותעבוד על אותו רעיון, רק איתי. (למי שלא מאמין, זה אמיתי לגמרי, הוא הציע לי 2 מיליון ₪ תמורת שנה של "רעיונות"). בא ניסע מחר לעו"ד ונחתום". מלבד הקושי להאמין, היתה לי דילמה אמיתית. לכאורה, ישבתי עם שני אנשים, דיברנו וגיבשנו איזה שהוא מתווה. וכעת אני צריך לעבור לעבוד רק עם אחד מהם. האם זה מותר? האם אין כאן בגידה באדם הראשון? האם אני מחוייב או לא להצעה הראשונה? כמובן שגם לסכום המסחרר היתה משמעות... זה לא סכום שאנשים פשוטים כמוני שומעים מידי יום. תמורת עבודה של שנה אחת בלבד.

אז הסיפור הגרנדיוזי הזה, שנגמר דרך אגב ללא כלום (הייתי צריך לדעת את זה, לא? מי שמוכן לעבוד על חבר שלו, בטח שיהיה מוכן לרמות קצת גם זר כמוני), הוא באמת סיפור של פעם בחיים. אבל לכולנו יש פעמים רבות התלבטויות דומות. יש מצב שבו ניתן להרוויח כסף או טובות הנאה רציניות, תמורת "הטיה" של המציאות, או דריכה מסויימת על חבר, בן משפחה או אפילו בן זוג. אז מה עושים? מה עומד מול מה? יש כמובן כאלו שעבורם התשובה ברורה מאליה- תמיד מציבים את הרווחים האישיים מעל הכל. וישנם גם רבים בעלי עולם הפוך- הנאמנות מעל הכל והאמת מעל לרווח. אולם, כך נדמה לי, לרובנו זה לא תמיד פשוט. כי הרווחים הם כמעט תמיד לא רק רווחים חומריים- אלו רווחים שתלוי בהם הרבה- חינוך לילדים, זוגיות טובה ובריאה יותר, רפואה או דברים אחרים. האם בגלל "נאמנות רגשית" לעבר או לחבר נאבד את כל הטובה הזו שתלויה לה מנגד? וכמו כל התלבטות בחיים, זה אף פעם לא פשוט.

קשה מאוד לענות על השאלה הזו... אולם אולי כדי להתחיל ולענות עליה נכון צריך לשכלל מעט את ההסתכלות על המושג חברות וערבות הדדית. ניתן להתייחס לערבות הזו כמו אל "חברת ביטוח גדולה", שבה כולנו משלמים סכום קטן מידי חודש כדי שאם יקרה לנו משהו ח"ו החברה תעזור לנו. כך בחברה, או במדינה- כל אחד עוזר לשני כדי שבמקרה של קושי, יעזרו לו. זה אולי חשוב, אולם זו רק הקומה הראשונה. ישנה קומה עליונה יותר, גבוהה פי כמה, שבה הסיוע לשני, החברות והנאמנות, נובעים מאיזה שהוא חיבור עליון של העם והאנושות. מכיוון שביסוד אנחנו מחוברים, אנחנו נאמנים ולא בגלל שאנחנו נאמנים אנחנו מחוברים. וכשם שאדם איננו רוצה שיפגעו בו ובממונו, כך הוא צריך לרצות שלא יפגעו בחברו, כי זה, בעומק שבעומק, אותו הדבר. אחרי שנקבל את זה כיסוד, ממילא יהיה יותר קל לקבל החלטות בתחום שהזכרנו, כי קבלת החלטה כזו היא בעצם כמו החלטה אישית, שבה אנחנו מחליטים מה נכון יותר לנו עצמנו. זו לא "נאמנות" מול רווח אישי, אלא רווח אישי מול רווח אישי... או נאמנות לעצמנו מול נאמנות לעצמנו. ואז, מה יותר נכון לעשות? כשאת/ה שוקל את עצמך מול עצמך, ההחלטה תהיה בריאה הרבה יותר.