close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

כספי מעשרות

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
כאדרתשעח07/03/2018

שאלה:

האם מותר לקנות דבר מה להורים שנחוץ להם או יכול לשפר את איכות החיים מכספי מעשרות בידיעה שאני גם אהנה מכך . לדוגמא לקנות כלי בישול שנחוצים בידיעה שאני גם אשתמש ואהנה מהם. או שכל האחים התאספנו לקנות רכב לאבא לאחר שהקודם נגנב אז האם יכולתי לתת ממעשרות?בידיעה שגם אני אהנה מהנסיעה ברכב כי זה רכב משפחתי אבל אבי אחראי עליו בעצם והוא המשתמש העיקרי ברכב. תודה. ותודה על התשובות שניתנו על הדאלות הקודמות . זה נהדר שיש אפשרות לשאול ככה הכל.

תשובה:

זו שאלה מעניינת.

אני חושב שזה תלוי במידת השימוש לעומת השמחה/ הטובה שאת עושה להורים או לשותפים שיקבלו את המוצר.

אם זה משהו שבעיקר ישמש אותם, ולהם קשה וכך את משמחת אותם- זה אפשרי מכספי מעשר. אבל מדובר במוצר "פשוט" ויום יומי שהשימוש שלך בו הוא רב, אני חושב שזה לא נכון לרכוש אותו מכספי מעשר. במילים אחרות- מה גובר, המצווה או ההנאה שלך מהמוצר.
תשובות נוספות בנושא-
ועדת קליטה ביישוב דתי
שלום וברכה,

השאלה שלך היא באמת מורכבת מבחינה הלכתית ונוגעת לכל מיני פרטים שקשה לקבל דרך השאלה (למרות שפירטת בצורה יפה), באופן עקרוני נדמה לי שהשאלה הראשונה שצריך לברר היא האם לועדת הקליטה יש מעמד של "שבעת טובי העיר", אם כן, הרי שיש לה יכולת לקבוע תקנות מסויימות ואפשרות לכפות אותם.
אני מתלבט בזה, ואנסה לחפש האם יש לזה התייחסות בפוסקים שונים- האם ועדה מקומית היא שבעה טובי העיר? האם ועדת קליטה היא תחת הגדר הזה? זו שאלה מעניינת וחשובה לדיון הזה.

על פניו- לועדת קליטה שהתמנתה על ידי הציבור וקיבלה את כוחו ממנו ובהסכמתו יש יכולת לעשות ולהכריע בסוגייות כאלו. אולם אם הוגדר מראש שהועדה צריכה סיבה כדי לא לקבל מישהו, או שיש כללים ברורים להכרעה הזו, אז הועדה חייבת לציין את הכללים (או במילים אחרות- להסביר ולנמק מדוע היא לא מקבלת את המשפחה שהבאת, ואם היא לא מנמקת הרי שהיא עוברת על הכללים של עצמה).

האם הועדה במקרה שלך לא ציינה בכלל מדוע היא לא מקבלת את המשפחה? סתם ככה סרבה ללא נימוק? האם זו תופעה חוזרת (כלומר- כל ההחלטות של הועדה הן לא מנומקות)?

על פניו נראה לי שלועדה אין יכולת להטיל קנסות, אולם מצד שני יהיה קשה לומר שניתן לתבוע אותם על הנזק שנגרם... אני חש שהדיון הזה מצריך הרבה מאוד פרטים, או דיון של פנים מול פנים בדין תורה. הכי חשוב לברר זה האם לועדה יש מעמד של טובי העיר.
חתונה שאמרתי שאבוא ולא באתי
האנשים שמארגנים חתונה לוקחים בחשבון שיש אנשים שאמרו שיבואו ולא יבואו בסוף, תמיד יש דברים בלתי צפויים ויש מגבלות והכרחים וכדומה.

תמיד יש ספרים לשני הצדדים, אפילו אצל הדייקנים ביותר.

ולכן זה בסדר, את לא צריכה לעשות כלום.
נסעתי רוורס ופגעתי במישהו

אם נסעת רוורס בכביש (כלומר- נסיעה לאחור), אז לכאורה על פי דיני ממונות אתה אשם. זו לא חייבת להיות אשמה פלילית, אשמה שיש בה עונש, כי נבלהת, אבל מבחינה ממונית מי שנסע לאחור ופגע במישהו צריך לשלם.

להיות נאמן לחבר או להרוויח יותר?

הנה לכם סיפור מדהים, אמיתי, שקרה לי- אני איש עם הרבה רעיונות בתחום ההי טק ויום אחד קרה לי משהו לא יאומן. התקשרו אלי שני אנשי עסקים, משקיעי נדל"ן, והציעו לי הצעה- אנחנו נשלם לך משכורת גבוהה מידי חודש ובתמורה כל הרעיונות שלך בתחום ההי טק יהיו שלנו. אנחנו נקדם אותם, נביא משקיעים וכדומה... אבל הרעיון יהיה שלנו. האמת היא שדי התלהבתי ורציתי. סוף סוף משהו קבוע במקום עוד ועוד רעיונות... וגם הסכום היה כזה שגורם לך לדמיין על מכוניות חדשות, ואולי אפילו שדרוג דו שבועי של האמבטיה. לילה אחד ישנתי עם החלומות... ולמחרת התקשר אחד מהם והציע לי שדרוג- "בא נעזוב את השותף שלי... אני אעביר לך שני מיליון שקלים לחשבון ותעבוד על אותו רעיון, רק איתי. (למי שלא מאמין, זה אמיתי לגמרי, הוא הציע לי 2 מיליון ₪ תמורת שנה של "רעיונות"). בא ניסע מחר לעו"ד ונחתום". מלבד הקושי להאמין, היתה לי דילמה אמיתית. לכאורה, ישבתי עם שני אנשים, דיברנו וגיבשנו איזה שהוא מתווה. וכעת אני צריך לעבור לעבוד רק עם אחד מהם. האם זה מותר? האם אין כאן בגידה באדם הראשון? האם אני מחוייב או לא להצעה הראשונה? כמובן שגם לסכום המסחרר היתה משמעות... זה לא סכום שאנשים פשוטים כמוני שומעים מידי יום. תמורת עבודה של שנה אחת בלבד.

אז הסיפור הגרנדיוזי הזה, שנגמר דרך אגב ללא כלום (הייתי צריך לדעת את זה, לא? מי שמוכן לעבוד על חבר שלו, בטח שיהיה מוכן לרמות קצת גם זר כמוני), הוא באמת סיפור של פעם בחיים. אבל לכולנו יש פעמים רבות התלבטויות דומות. יש מצב שבו ניתן להרוויח כסף או טובות הנאה רציניות, תמורת "הטיה" של המציאות, או דריכה מסויימת על חבר, בן משפחה או אפילו בן זוג. אז מה עושים? מה עומד מול מה? יש כמובן כאלו שעבורם התשובה ברורה מאליה- תמיד מציבים את הרווחים האישיים מעל הכל. וישנם גם רבים בעלי עולם הפוך- הנאמנות מעל הכל והאמת מעל לרווח. אולם, כך נדמה לי, לרובנו זה לא תמיד פשוט. כי הרווחים הם כמעט תמיד לא רק רווחים חומריים- אלו רווחים שתלוי בהם הרבה- חינוך לילדים, זוגיות טובה ובריאה יותר, רפואה או דברים אחרים. האם בגלל "נאמנות רגשית" לעבר או לחבר נאבד את כל הטובה הזו שתלויה לה מנגד? וכמו כל התלבטות בחיים, זה אף פעם לא פשוט.

קשה מאוד לענות על השאלה הזו... אולם אולי כדי להתחיל ולענות עליה נכון צריך לשכלל מעט את ההסתכלות על המושג חברות וערבות הדדית. ניתן להתייחס לערבות הזו כמו אל "חברת ביטוח גדולה", שבה כולנו משלמים סכום קטן מידי חודש כדי שאם יקרה לנו משהו ח"ו החברה תעזור לנו. כך בחברה, או במדינה- כל אחד עוזר לשני כדי שבמקרה של קושי, יעזרו לו. זה אולי חשוב, אולם זו רק הקומה הראשונה. ישנה קומה עליונה יותר, גבוהה פי כמה, שבה הסיוע לשני, החברות והנאמנות, נובעים מאיזה שהוא חיבור עליון של העם והאנושות. מכיוון שביסוד אנחנו מחוברים, אנחנו נאמנים ולא בגלל שאנחנו נאמנים אנחנו מחוברים. וכשם שאדם איננו רוצה שיפגעו בו ובממונו, כך הוא צריך לרצות שלא יפגעו בחברו, כי זה, בעומק שבעומק, אותו הדבר. אחרי שנקבל את זה כיסוד, ממילא יהיה יותר קל לקבל החלטות בתחום שהזכרנו, כי קבלת החלטה כזו היא בעצם כמו החלטה אישית, שבה אנחנו מחליטים מה נכון יותר לנו עצמנו. זו לא "נאמנות" מול רווח אישי, אלא רווח אישי מול רווח אישי... או נאמנות לעצמנו מול נאמנות לעצמנו. ואז, מה יותר נכון לעשות? כשאת/ה שוקל את עצמך מול עצמך, ההחלטה תהיה בריאה הרבה יותר.

פרוזבול
על פי התורה, בראש השנה שאחרי שנת שמיטה נשמטים החובות הלא משולמים (הלוואות) של כל האנשים. מכיוון שכך, היו אנשים שנמנעו להלוות לעניים סמוך לשנת השמיטה, כדי שההלוואה לא תישמט. לכן תיקן הילל שאנשים יערכו שטר פרוזבול, שבו הם מעבירים את החובות שלהם לגביה לבית דין, ולבית דין מותר לגבות גם אחרי שמיטה. זאת הסיבה שממלאים פרוזבול לפני ראש השנה השנה, ומחתימים עליו שני עדים.

כאן ניתן למצוא עוד הלכות בנושא וכן נוסחים שונים של פרוזבול.

נוסח הפרוזבול של בית הדין "נדיבי ארץ"-
בפנינו, העדים החתומים מטה, בא _______________ בן __________ ואמר לנו- קנו ממני בקנין גמור ושלם בכל דבר הראוי לקנין קרקע, שאני מקנה קרקע כל שהיא לכל אחד מבעלי החובות שלי (והחייבים לאישתי), שאין להם קרקע. וקנינו ממנו בקנין גמור ושלם בכלי הראוי למעשה קנין.
ועוד אמר ______________ בן ______________ אתם עדי שאני מוסר כל חוב שיש לי (ולאשתי) לידי בית הדין שליד ועד נדיבי ארץ, בראשות הרבנים שליט"א-
הרב יעקב אריאל שליט"א, הרב דב ליאור שליט"א, הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, הרב שמואל אליהו שליט"א, הרב יהודה הלוי עמיחי שליט"א.

והם יוכלו לגבות חובותי ואם לא יגבו בית דין הנ"ל, אוכל לגבות חובותי בכל עת שארצה.

התאריך_______________ התשע"ה.

באנו על החתום-
נאם ________________ בן ________________ עד
נאם ________________ בן ________________ עד
צדקה
הסכום שאתה נותן הוא בסדר והוא די מתקרב למעשר. כידוע, נהגו להקפיד לתת לצדקה מעשר כספים, דהיינו במקרה שלך 500 ש"ח. אם אתה נותן 10 ש"ח בכל יום, אז אתה נותן 300 בערך, כך שאתה ממש קרוב.
ניתן להוריד מהסכום הכללי דברים שקשורים לקדושה- כמו ילדים שלומדים בתלמוד תורה וכדומה, אבל עדיף לתת 500.