close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ירושלים- "חרדית או חופשית"?

נתנאל אריאל/ מהגולשיםיא חשוון, תשסט09/11/2008

נתנאל אריאל רואה בבחירות הקרבות לעירית ירושלים הכרעה חשובה בין "ציונות" לחרדיות... האם אנחנו מפחדים מקשר אמיץ מידי עם החרדים?

אקדים ואומר שבניגוד לרוב מערכות הבחירות שהורגלנו אליהן בשנים האחרונות, בבחירות לעיריית ירושלים שני המועמדים המובילים ראויים לתפקיד, השאלה כאן היא מי ראוי יותר ולא מי טוב ומי רע. (לאור הבדיחה העצובה שאומרת שבבחירות בוחרים את הכי פחות גרוע חשוב להדגיש את זה).
שני המתמודדים רוצים באמת ובתמים בטובתה של ירושלים ולשניהם יש ניסיון בניהול, לכן ההכרעה היום קשה יותר. עובדה היא שהפוליטיקאים הדתיים לא מצליחים לקבוע עמדה אחידה בנושא.
אולם נדמה לי שבשביל לפתור את השאלה הזו, הציבור הדתי חייב להציף שאלה שבוערת מתחת לפני השטח אבל אין מי שמוכן להודות בה
בפא מלא. ההתלבטות הקשה נובעת מהשאלה - איזו קבוצה נתפשת בציבור הדתי כעדיפה מבחינת שיתוף פעולה, או אם תרצו - מה חשוב יותר דת או ציונות, האם להעדיף מועמד שומר תורה ומצוות, ירא שמים, שמחויב להצהרותיו (לא תונו איש את אחיו) אף על פי שאיננו ציוני או להעדיף מועמד שאמנם יכול לזייף בכל הקשור לתורה ומצוות אולם נאמנותו לציונות ולמדינה לא מוטלת בספק, והוא יעמוד בצפירות וישתתף באירועי המדינה.
העמדת הבחירות בירושלים בצורה הזו אמנם מעלה אסוציאציות רבות על זמנים אחרים בהם השאלה הזו הייתה מרכזית אולם הדחקת השאלה הצידה לא תועיל למי שטובת ירושלים חשובה בעיניו. עצם העובדה שהמתמודדים עצמם מחלקים הצהרות בנוגע לירושלים מוכיחה שהם לא רואים בתפקידם רק עניין פנימי גרידא של עיר אחת בארץ, אלא עיר מסוג שונה, עיר שמייצגת את עם ישראל.
נדמה שהגיע הזמן להציב את השאלות האמיתיות על השולחן ולא להסית את הדיון ע"י עיסוק בזוטות כמו מי יחנוך מהר יותר את הרכבת הקלה.
האם 'להתחבר לעם ישראל', שרץ בשנים האחרונות בציבור הדתי, משמעותו להתחבר למי שנוח לי, או למי שאני חש קרבה יתירה, כלומר לציבור החילוני, או שחיבור לעם ישראל הכוונה עם ישראל כולו, כמו למשל לקבוצה כביכול פרימיטיבית שהולכת עם לבוש שונה משלנו, כן החרדים. לכאורה, החיבור עם הציבור החרדי אמור להיות דבר פשוט שכן המכנה המשותף שלנו איתם גדול לאין ערוך מאשר חיבור עם אנשים שרק כיפת שמיים לראשם. האם סיסמת הבחירות של מר"צ "חרדית או חופשית" היא סתם אקט פירסומי, או שהם פשוט מפחדים שהתורה 'תשתלט' להם על העיר ועם דבר כזה הם לא מסוגלים להשלים, האם גם הציבור הדתי מפחד מהחרדים ולכן קל לו יותר לבחור במועמד חילוני או שאני סתם מנפח את העסק ובסך הכל הציבור הדתי באמת חושב שברקת עדיף על פרוש בזכות עצמו. האם פרוש שם ציור של עצמו במערכת הבחירות סתם כי משעמם לו או מכיוון שהוא חושב שאנשים מפחדים מתמונה של חרדי. ושוב, חיבור לעם ישראל זה לכל העם או רק עם מי שאינו שומר תורה ומצוות. למי הציבור הדתי חש קרבה ולמי הוא מנוכר?
חברי, איתמר ליברמן, כתב לפני שבועיים (בהקשר אחר, אבל רוח הדברים דומה) "מכיוון שמבחינות רבות דפוסי ההתנהגות של הצעיר הדתי מזכירות יותר חילונים מחרדים, הדעה הקדומה לגבי האחרונים מצויה יותר. הללו נראים לנער הדתי הממוצע פרימיטיביים, שונים ומוזרים... ייתכן והמרחק נוצר על רקע המכנה המשותף עם החילונים כבני אדם 'חופשיים'. אולי זהו הפחד שמביא לריחוק וסלידה" נדמה, שהדברים מדברים בזכות עצמם.
כן, חזותו של פרוש כאדם שהתורה זה הדבר שהכי חשוב לו בעולם גורמת לחשש ובהלה אצל אנשים מסוימים, אבל זה לא תורם לירושלים אלא הופך אותה לעוד מקום של קשרים ודילים, אותה סטיגמה שמהלכת, לא בצדק הרבה פעמים, נגד הציבור החרדי. אבל לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו, פרוש הוא 'חרדי חשוך' והוא חשוד על קשרים, דילים, ודאגה רק למגזר שלו, ברור לכולנו (יש מאין) שכל מטרתו בעירייה זה לקדם אינטרסים חרדיים על חשבון כלל אוכלוסיית ירושלים.
זה אולי מעט ציני, הציבור הדתי יבחר, כרגיל, במועמד חילוני לא מוכר, שאולי יהיה טוב ואולי לא, אולי יצליח לקיים את כל ההצהרות הבומבסטיות שזרק לאוויר - מרבית הסיכויים שלא. מה שבטוח, הוא עדיף על מועמד חרדי שהוכיח את עצמו ואת רצינותו ביחס לתורה העם והארץ, בכל התפקידים הרבים שבהם יש לו קבלות על תרומתו לחברה הישראלית.
נ.ב. ניתן לראות קונצנזוס יוצא דופן בתמיכה של רבנים בפרוש- החל מרבנים חרדים כמו הרב עובדיה יוסף והרב יוסף שלום אלישיב, וכלה ברבנים דתיים לאומיים מכל הסוגים (למעט הרב דרוקמן והרב אבינר לא שמעתי על רב שמבכר בברקת על פני פרוש).
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה